גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית תרופות ההרזיה זינקה ב-400% בתוך ימים. האם יש לה סיכוי מול ענקיות התחום?

אישור מה־FDA לגלולת ההרזיה של חברת אפיטומי, הפך אותה בן לילה ממניה בשפל לסנסציה בבורסה בתל אביב ● המשקיעים מקווים שהיא תיכנס בסערה לתחום תרופות ההרזיה הלוהט, אבל הדרך להצלחה עוד ארוכה וכרוכה בתחרות קשה מול חברות ענק ובאתגר שיווקי

גלולת ההרזיה של אפיטומי / צילום: אתר החברה
גלולת ההרזיה של אפיטומי / צילום: אתר החברה

בימים האחרונים מתפתחת סנסנציה חדשה בבורסה בתל אביב: מניית אפיטומי . חברת הטכנולוגיה הרפואית ופתרונות ההרזיה הודיעה ביום ראשון כי קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לגלולת ההרזיה שהיא מפתחת. ההודעה על הכניסה לאחד השווקים הלוהטים בעולם, כמו גם מצגת משקיעים שנערכה בהמשך השבוע, הלהיבו את המשקיעים, ומתחילת השבוע המניה פצחה בראלי שנדיר לראות במחוזותינו, עם עלייה של יותר מ־400% שמגלמת לחברה שווי של 417 מיליון שקל. רק לפני חודש מניית אפיטומי הייתה בשפל עם ירידה של 93% מההנפקה, כך שהזינוק הנוכחי צמצם את הפער משמעותית, אך רחוק מלסגור אותו, וכעת היא נמוכה ב־64% ממחיר ההנפקה. ביום רביעי היא נסחרה בירידות של כ־3% והיום היא מאבדת 12% נוספים, האם אפיטומי תשמור על ההייפ או שהיא תחזור לשפל?

פסיכולוגיה בלי גרוש: אלה הטעויות הנפוצות שעולות למשקיעים ביוקר
הנתונים מגלים: תסריט האימים של הכלכלנים עשוי להתגשם בישראל

החברה, בהובלת היו"ר שמעון אקהויז והמנכ"ל דן השמשוני, פיתחה כאמור גלולה המתנפחת בקיבה ויוצרת תחושת שובע. המשתמשים נוטלים את הגלולה פעמיים ביום, לפני ארוחה, כדי להפחית את כמות המזון שיצרכו באותה הארוחה. המוצר פועל נקודתית ליצירת שובע במהלך השעות שבהן המזון בקיבה, ולא כרוך בתופעות לוואי מיוחדות ככל הידוע. בניסוי שנערך במשך 24 שבועות, כ־56% מהמטופלים שהשתמשו בגלולה הפחיתו לפחות 5% ממשקלם, לעומת 36% מקבוצת הביקורת; 27% הפחיתו לפחות 10% ממשקלם ו־11% הפחיתו 15% ממשקלם. אחרי סיום הניסוי, מטופלים שכבר חוו ירידה במשקל המשיכו בנטילת הגלולה, ובעוד שלא המשיכו לרדת הם כן שמרו על הירידה למשך עוד 24 שבועות.

עם פרסום תוצאות הניסוי בגאווה גדולה על ידי אפיטומי, לפני מספר חודשים, הגיעו חדשות רעות. חברת נסטלה, השותפה שאמורה הייתה לשווק את התרופה, ביטלה את ההסכם בין החברות. נסטלה טענה כי הניסוי הצליח, אבל שהאפקט לא מספיק גדול כדי לעמוד ביעדיה. באותה התקופה, הגישה בשוק הטיפול בהשמנה הייתה כי תרופות ממשפחת ה־GLP1, שמציעות מנגנון ביולוגי לטיפול בהשמנה, בשונה מהגלולה המכאנית של אפיטומי, צפויות לכבוש את כל השוק ולהוציא משימוש פתרונות אחרים. תוספי תזונה, קבוצות תמיכה, ואפילו אינסולין - החלום של החברות והמשקיעים בתחום הוא להפוך את כל אלו ללא רלוונטים, ולפתור לחלוטין את הבעיות הבריאותיות שכרוכות במשקל עודף גבוה.

 

אפיטומי תמשיך לבלוט בשוק הלוהט?

ההתלהבות מתרופות ההרזיה עדיין בשיאה והן הפכו למילות באזז שמרגשות משקיעים בכל העולם. אבל מקומה של אפיטומי בשוק הלוהט לא בהכרח מובטח. תרופות הטיפול בהשמנה הביולוגיות, שנכנסו לשוק בשנתיים האחרונות, הן פתרון הרבה יותר דרמטי עבור המטופל מזה שמציעה אפיטומי. האפקטיביות שלהן גם היא גבוהה יותר. כך למשל, בניסוי הקליני של התרופה זפבאונד (מונג'ארו) של אלי לילי ששיווקה החל השבוע בישראל, 91% השיגו ירידה של 5% לפחות, וכ־50% השיגו ירידה של מעל 20%, רמת אפקטיביות שהגלולה של אפיטומי לא הגיעה אליה.

אבל, כפי שאפיטומי מדגישה במצגת שלה, מדובר בהצעות ערך אחרות. התרופות הקיימות לטיפול בהשמנה, מונג'ארו של לילי או ווגובי ואוזמפיק של נובו נורדיסק המשווקות גם הן בישראל, לא רק משביעות, אלא שכשהן יעילות הן משנות את כל הגישה של המטופל לאוכל. המטופלים מפסיקים להתעניין באכילה, חלקם מדווחים על שינוי פסיכולוגי של ירידה כללית בדחפים וחשקים. לתרופות לפעמים יש תופעות לוואי חמורות של בחילות ושלשולים, ובמקרים אחרים, בגלל אובדן המשקל המהיר נפגעת מסת השריר. מאידך, יש גם תופעות חיוביות מעבר למה שצפוי רק מעצם הירידה במשקל - מניעה או ריפוי של סוכרת, מניעת מחלות לב ועוד.

בצד השלילי, הידע המצטבר בשנה האחרונה מראה כי את התרופות הללו יש ליטול למשך כל החיים, אחרת בסבירות גבוהה מאוד המשקל יעלה בחזרה.

אפיטומי מקווה לשווק את הגלולה שלה לקהל יעד גדול של אנשים שמחפשים ירידה צנועה יותר במשקל תוך השפעה כוללת נמוכה יותר על חייהם. זהו שוק עצום, אבל התחרות בו גבוהה. אפיטומי תתחרה מול פתרונות שלחלקם אפקטיביות מסוימת כמו הפתרון שלה: כל תוכנית ירידה במשקל כמו 'שומרי משקל', עזרים דיגיטליים לירידה במשקל כמו 'נום', תזונאיות קליניות, וגם מול מגוון תוספי תזונה שיעילותם לא הוכחה. הגלולה של אפיטומי ממלאת את הקיבה, אך זו פונקציה שניתן למלא גם באמצעות שיטות מסורתיות יותר.

האתגר השיווקי של אפיטומי יהיה לשכנע את הצרכנים כי היא שייכת לקטגוריה של התרופות נגד השמנה, אבל טובה יותר מהן כי אין לה תופעות לוואי, ואין צורך להזריק אותה. הניסויים הקליניים שלה ואישור ה־FDA הם כלים רבי עוצמה לתמוך בטענה הזו, אך זה עדיין אתגר.

בעבר מסרה החברה בדוחותיה כי היא מתכננת למכור את המוצר במחיר של 80־120 דולר לחודש, אך סביר שהמחיר עוד יעלה. לפי המנכ"ל, יש לה מזומנים המספיקים להשלים את מערך הייצור שלה ולהשיק את המוצר. הגלולה תינתן במרשם רופא, מה שיעזור לגבש תדמית של תרופה, אבל לסבך את תהליך השיווק.

הפיתוח בקנה שהשוק חיכה לו

בשיחה עם המשקיעים שלפה אפיטומי עוד שפן מן הכובע, או יותר נכון הזכירה למשקיעים חלק מהצעת הערך שלה שאולי כבר שכחו: הגלולה המתנפחת שלה מתאימה כבססי גם לקטגוריית מוצרים חדשה. אם מעצבים אותה כך שהיא אינה נשארת בקיבה אלא מגיעה עד המעי, חונה ומתפרקת שם, היא יכולה להשתמש ככלי לשחרור מושהה של תרופות. אפיטומי מכוונת לתרופות שונות, ובראשן תרופות ה־GLP1 עצמן, שכרגע אין אפשרות לתת אותן בגלולה אלא רק בזריקה. מספר רב של חברות ענק מנסות לספק את הטיפול בגלולה במקום בזריקה, בינתיים ללא הצלחה. אפיטומי נמצאת רק בשלבים ראשונים של הפיתוח בתחום הזה, ויש סיכון שחברות אחרות יקדימו אותה או שהפיתוח לא יצליח, אבל זהו ערך נוסף שמוצע למשקיעים וכנראה דוחף מעלה את מחיר המניה.

האתגר: מי ישווק את הגלולה המבטיחה?

אבל המשוכה הגבוהה ביותר שעל אפיטומי לעבור, וזו שככל הנראה תקבע את המשך דרכה של המניה, היא השיווק. אחרי שההסכם עם נסטלה בוטל, לא ברור מי תהיה החברה שתפיץ את המוצר של אפיטומי. החברה אמנם מנהלת שיחות עם מפיצים אחרים, שצפויים לפעול במדינות שונות באירופה ובתקווה יבחר גם מפיץ אחד חזק שישווק בכל ארה"ב. אבל איכות השיווק, וההסכם שייחתם בין הצדדים, יקבעו במידה רבה את גורלה של החברה.

עוד כתבות

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות