800 מיליון שקל - זה הסכום שיותר מ־2,200 ישראלים חוששים בימים אלה שלא יראו בחזרה. מאחורי המספרים הללו עומדים אנשים שהשקיעו מאות אלפי שקלים ואפילו מיליונים, לעתים תוך לקיחת הלוואות, בקרן וולת'סטון. חלקם אנשים מבוגרים, בגילאי 70־80 שאפשרויות ההשקעה שלהם והיכולת לשקם את מצבם הכלכלי מצומצמות. יש מי שחלמו על רכישת דירה שיוכלו להוריש לילדים, אחרים סמכו על הסכומים הללו שיכלכלו אותם לעת זקנה. המשותף לכולם הוא חוסר ודאות מורט עצבים שהם מצויים בו כבר כשנתיים.
● רשות ניירות ערך ורשות המסים ערכו חיפוש במשרדי האב סקיוריטי
● בית ההשקעות מור פרסם לראשונה את הנתון הזה וכיכב בגדול. עם כוכבית
כל כמה שבועות הם שוב מרימים טלפון לסוכן הביטוח, מקווים לשמוע בשורה, צפי לקבלת הכסף או אפילו חלקו. אבל בינתיים, סימני השאלה מתרבים והתשובות לא מגיעות. והכסף? לא ברור מתי או האם בכלל הוא יחזור. הגופים המעורבים בפרשה מנסים להרגיע את המשקיעים, אבל גם הם נאלצו להודות לאחרונה שחלק מהכסף כנראה לא יחזור.
גלובס קיים שיחות עם האנשים שנפגעו מפרשת וולת'סטון ומביא את סיפורם.
שלב אחר שלב: כך הסתבכה קרן וולת'סטון
בינואר 2024 רשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגד קרן הלוואות הנדל"ן וולת'סטון ובעליה, איש שוק ההון ירון פיטארו וסוכני הביטוח עידן כץ ואילן בן־ישי, שהם גם בעלי סוכנות נטו. החשדות חמורים: "הצעה ומכירה ללא תשקיף ליותר מ־35 איש, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ייעוץ ללא רישיון, קבלת טובת הנאה, ועבירות הלבנת הון בין השנים 2018־2023". חצי שנה לאחר מכן הרשות כבר פנתה לציבור בבקשה לאסוף מידע על הקרן, ולאחרונה אף פנתה למשקיעים כדי לגבות עדויות. במוקד: 1.3 מיליארד שקל שגורלם לא נודע. מאז הוחזרו למשקיעים 500 מיליון שקל, אך רוב הכסף, 800 מיליון שקל, עדיין לא ברור אם יושב.
איך הסתבכה קרן וולת'סטון? היא הקימה שותפויות רבות שמטרתן לספק הלוואות משלימות להון עצמי (מזנין) לקבלנים, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית, או תמ"א 38. המנגנון אמור היה להיות פשוט. השותפויות העמידו הלוואה לקבלן ופתחו בפניו את האפשרות לקבל מימון גבוה יותר מהבנק, ובתמורה הקבלן ישלם לשותפויות ריבית וחלק מהתשואה על הנכס. לכאורה תחום ההתחדשות העירונית נחשב לבטוח יחסית, שכן אין צורך לרכוש קרקעות והפרויקטים הם יותר קצרי טווח, אבל בפועל מדובר בתחום רווי בירוקרטיות וחסמים רגולטורים, ועד שהדחפורים מגיעים לשטח עוברות לעתים קרובות שנים ארוכות. וולת'סטון כשלה בחלק מהשקעותיה, אולי גם בבחירת היזמים שאיתם תעבוד ותספק להם את ההלוואות שמכונות "המסוכנות ביותר בענף". היא נקלעה לסכסוכים משפטיים מול יזמים שונים, פרויקטים נתקעו, וחלקם לא יושלמו בעתיד הנראה לעין. הקרן הייתה מעורבת גם בפרויקטים של מחיר למשתכן, אך שם משוכנעים בכירי וולת'סטון ונטו פיננסים, שהכסף יחזור במלואו ללקוחות, כולל הריבית.
מי ששיווקו בהתלהבות את קרנות וולת'סטון הם סוכני הביטוח של נטו פיננסים, סוכנות ביטוח מהגדולות בישראל. הבעלים של נטו פיננסים, כץ ובן־ישי הם גם הבעלים המשותפים לצד ירון פיטארו של קרנות וולת'סטון. במילים אחרות הם מרוויחים גם מהסוכנות וגם מקרן ההשקעות, והאינטרס שלהם לכאורה כבעלים של נטו ו-וולת'סטון לא תמיד זהה לאלה של המשקיעים בקרנות.
חלק גדול מהמשקעים בוולת'סטון הופנו לקרן דרך סוכני הביטוח של נטו פיננסים. משיחות שקיימנו עם סוכנים לשעבר בנטו עולה כי זו הייתה שיטה נפוצה בחברה: "זה היה מוצר הדגל", מעיד אחד מהם ואחר מוסיף כי "המנהלים פמפמו לסוכנים לשווק את זה. זו הייתה קרן הבית". עם זאת, בנטו מתעקשים כי קרנות וולת'סטון "הופצו בעבר ע"י חלק קטן מהסוכנים" וכי הבעלות הצולבת הובהרה לחוסכים, ואף צוינה במסמכים הרשמיים.
סוכנות נטו עצמה נקלעה לקשיים בעקבות הפרשה. היא ניסתה לקנות חלק מההשקעות של לקוחותיה, ניסיון שהיה גדול על מידותיה והוביל בסופו של דבר לחדלות פירעון ובקשה להסדר חוב שהגישה הסוכנות לפני שבוע לבית המשפט. בנטו, אגב, עדיין מקווים להחזיר 65% מחובותיה שעומדים על 90 מיליון שקל, בנוסף לכ־30 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות.
"הבטיחו לנו שהסיכון היחיד הוא זמן"
בשיחות שקיימנו עם המשקיעים בוולת'סטון העדויות נשמעות כמעט זהות. כולם הופנו על ידי סוכני הביטוח של נטו פיננסים איתם היו בקשר כבר שנים. היו בניהם יחסי אמון והם ניהלו להם השקעות תקופה ארוכה. בתקופת הריבית האפסית, הסוכנים המליצו להם לפנות להשקעות אלטרנטיביות, מחוץ לשוק הסחיר, חלקם אף המליצו ללקוחות לקחת הלוואה של מאות אלפי שקלים לצורך ההשקעה על חשבון החסכונות שלהם, קופות גמל או קרן השתלמות. האנשים עימם שוחחנו טוענים שוב ושוב שאמרו להם ש"הסיכון היחיד הוא זמן". והסוכנים, לדבריהם, לא הדגישו בפניהם את העובדה שבעלי הסוכנות בה הם עובדים הם גם בעלי הקרן בה מוצע להם להשקיע. בנטו, לעומת זאת, מבהירים שגילוי כאמור כן הופיע במסמכים עליהם חתמו החוסכים.
בהסכמי ההשקעה בוולת'סטון אף ניתן למצוא את נוסחת אופן חישוב התשואה, אם תושג: "רווחים יחושבו על דרך של מכפלת תשואה שנתית בשיעור של 6%" (בחלק מהמקרים: 7% או 9%, נ"א), לא מדובר בסעיף המבטיח תשואה, אולם החוסכים טוענים כי הם הופנו אליו על מנת להשפיע עליהם להצטרף לקרנות. מנגד, בוולת'סטון מפנים לציטוט ממסמכי ההצטרפות לקרן: "הוברר וידוע לשותף המוגבל כי מטרת השותפות ומדיניותה כרוכה בסיכון למלוא סכום ההשקעה וכי בהיותו שותף מוגבל הסיכון הינו מוגבל לסכום השקעתו ובכל מקרה ו/או מצב, הסיכון לא יעלה מעבר לסכום השקעתו. בנוסף, לא מובטחת בוודאות לשותף המוגבל כל תשואה בגין השקעתו".
"הסוכן אמר לי שאקבל תשואה של 6%־8% לשנה והתפתיתי, אני מודה באשמה", מספר מורי מוריס, בן 83 שהשקיע דרך וולת'סטון 600 אלף שקל. "אמרו לי שזה יכול לנוע בין 6% ל־10% ולהערכתם לא פחות מ־5%. בשום שלב לא אמרו לי שיש סיכון לא לקבל את הכסף. אני מהאנשים שאין להם פנסיה, אני מושך כל חודש כסף מהחסכונות בשביל החיים עצמם". מוריס מתאר כי מאז התפוצצות הפרשה הוא החל לקחת כדורים "לשיפור מצב הרוח" כיוון שמצבו הנפשי נפגע.
הוא משחזר את השתלשלות האירועים: "בעזרת הסוכן שעבד איתי מנטו חסכתי בקרנות רגילות. יום אחד, בשנת 2019, הסוכן אמר שאין לי השקעות אלטרנטיביות בתיק וכדאי להשקיע בזה. אמר שלהשקיע בוולת'סטון זה כמו ילין לפידות, והסביר שכדי להשקיע שם צריך לפחות 300 אלף וכיוון שהריבית הייתה נמוכה הוא הציע לי לקחת הלוואה על חשבון החסכונות שלי. אף אחד לא סיפר לי שזה בכלל אותם בעלים. לפני שהשקעתי נתנו לי שמות של משקיעים לדבר איתם. צלצלתי לאחד והוא טען שהשקיע ושהכסף חזר. זה שכנע אותי.
"הכסף היה נעול ל־3 שנים. בתחילת 2023 הריבית כבר התחילה להיות גבוהה והייתי אמור לקבל את הכסף בחזרה. אבל אז אמרו לי שאני בכלל חתום על סעיף שיכול להיות עיכוב של חצי שנה. לא זכרתי את זה אבל עברה גם חצי השנה הזו ואז הם נתנו סיבות אחרות, קורונה, מלחמה, לא סיימו לטפל בפנייה, אין להם את החוזה. בכל רבעון אמרו שזה ייגמר ברבעון הקרוב. ואז התחילו לצוץ כתבות על וולת'סטון והבנתי שאני בברוך גדול. בסוף החלטתי לפרוע את ההלוואות לבד מתוך החסכונות האחרים שנשארו לי, כדי שהריבית שעולה ועולה לא תגמור אותי לגמרי. אני מדבר איתם לפחות פעם בחודש. אומרים לי שעד סוף החודש אקבל את כל הכסף והריבית אבל זה לא קורה.
"עכשיו נטו הלכו לבית המשפט (בהליך חדלות הפירעון, נ"א) אבל הסוכן חוזר ומבטיח לי שהכסף יחזור ושחבל להוציא כסף על עורך דין".
"אנשים כמונו נסבול והם תמיד ירוויחו"
ניסיונות ההרגעה הללו בעקבות חדלות הפירעון של נטו מתוארים גם בסיפורה של ג' (השם המלא שמור במערכת). פנסיונרית בת 77 שהשקיעה יותר ממיליון שקלים בוולת'סטון ובינתיים הכסף לא חזר. "היינו מתקשרים לסוכן כל הזמן כדי לשאול אם הכל בסדר. הייתי מתקשרת 10 פעמים עד שהוא ענה. אבל פתאום ביום חמישי האחרון הוא מתקשר, מה שלא קרה אף פעם, ואני שומעת שהוא מגמגם", היא משחזרת. "הוא אמר שבטח קראנו את הכתבות ולכן הוא מתקשר להרגיע ושלא נאמין למה שכתוב בתקשורת. טען שיש קשיים אבל שהכל יהיה בסדר. אני חושבת שהוא עבר קורס מזורז באיך להרגיע לקוחות. הוא מדבר בקול שקט ורגוע ואני, לחץ הדם שלי על 300".
היא חוזרת להחלטה להשקיע בוולת'סטון: "הסוכן שלנו שכנע אותנו. היו לנו רק 100 אלף שקל ואז הוא העלה את הרעיון לקחת הלוואה של 600 אלף שקל על חשבון קרן ההשתלמות, כשהריבית הייתה מאוד נמוכה, וגם טען שאני יכולה להיות רגועה כי גם אמא שלו השקיעה בוולת'סטון. גם כשהריבית עלתה הוא הסביר שלא צריך להחזיר את הכסף כי וולת'סטון מניבה ריבית גבוהה יותר. עברו 6 שנים ואנחנו לא רואים את הכסף, ועכשיו נצטרך גם להחזיר איכשהו את ההלוואה. מעולם הוא לא אמר לנו שיש סיכון לאבד את הכסף. אם היו אומרים לי דבר כזה הייתי משקיעה? ברור שלא. סמכתי עליו שהוא יודע מה הוא עושה כאילו הוא העיניים והפה שלי. ואז סיפרו לנו שיש בעיות עם הקבלן, אבל הבטיחו שהכל יסתדר וכולם יקבלו את הריבית המובטחת של 7% לשנה. זה כתוב בחוזה. גם החתן שלי ואמא שלו צורפו ע"י הסוכנים של נטו.
"לא גנבנו שום דבר מאף אחד. עבדנו קשה וחסכנו. עד היום קיבלנו בחזרה פחות מ־200 אלף שקל. אני לא יודעת אם יהיה בסדר. אנשים נאיביים כמונו נסבול והם ירוויחו".
חסכונות של חיים שלמים אבדו
ש', קיבוצניקית בת 79, הייתה בנסיעה שגרתית באוטובוס כשקיבלה את שיחת הטלפון מנטו ששינתה את חייה. הקול שלה רועד כשהיא מתארת את השיחה: "אמרו לי שוולת'סטון זה win־win. מנהלים לך את הכסף ולא תשלמי כלום. והציעו לי השקעה סולידית עם תשואה שאמורה להיות כ־7%. שאלתי אם זה בטוח ואמרו לי שאין סיכון. לא אמרו לי שהם שייכים לנטו פיננסים, במקרה כזה הייתי חושבת שזו לא השקעה אקראית, אלא שהם משווקים את עצמם. כדי לשכנע אותי הסוכן אמר לי שגם אבא שלו נמצא שם ושכל מי שהוא המליץ לו להשקיע שם שמח". היא השקיעה חצי מיליון שקל, כל החסכונות שהצליחה לצבור.
"הבנתי שמשהו לא בסדר כשפתאום קיבלתי שאלון מרשות ניירות ערך לפני חודשיים ונבהלתי. הסוכן הסביר לי שהכול בסדר ונתן לי להבין שרשות ניירות ערך זה לא משטרה ושאין שום סכנה. אפילו השבוע, אחרי הבקשה להסדר החוב של נטו דיברתי עם וולת'סטון והם אמרו לי שאקבל את הכסף, אבל שזה יתאחר בגלל המלחמה.
"בתור קיבוצניקים לא היה לנו גרוש על הנשמה. חיינו בצניעות, לא טסנו לחו"ל, לא הלכנו למסעדות, כלום. רק רצינו לאסוף את הכסף כדי לקנות את הבית שלנו ולהוריש לילדים. אני מבינה שהכול ירד לטימיון. זה כמו כתם שחור שמתפשט בתוך הגוף. הייתה לי נפילה נפשית".
את הבדיקות עבור נציגות נפגעי וולת'סטון, שמנסה להגיש עבור הנפגעים תביעות אזרחיות, מנהל עותניאל אפק, לשעבר מנהל מחלקת מודיעין וטכנולוגיות ברשות ניירות ערך וכיום מנכ"ל אקסור פתרונות (axor.ai), חברת מחקר פיננסית טכנולוגית. נציגות נפגעי וולת'סטון מיוצגת על ידי עו"ד ליאור להב ושם מקווים שנפגעים נוספים בפרשה ייצרו איתם קשר.
עותניאל אפק / צילום: איל יצהר
עו''ד ליאור להב / צילום: רוני רחמיאן
תגובות
מחברת וולת'סטון נמסר: "החברה מנהלת למעלה מ־150 שותפויות שכל אחת מהן הינה יישות נפרדת והיא מדווחת ומעודכנת באופן שוטף ופרטני על מצב ההשקעה של השותפות אל מול הנכסים שלה, וההחזרים הצפויים. וולת'סטון מנהלת במקצועיות רבה את שותפויות הנדל"ן בחברה ופועלת כל העת על מנת להשיג את התמורה המייטבית למשקיעים".
מטעם נטו פיננסים נמסר: "אין בדל של אמת בטענות להסתרת מידע מלקוחות או הבטחה לתשואה שניתנה למי מהם על ידי נטו. נטו הינה חברה מקצועית, בעלת מוניטין חיובי ואמין, שעובדת בצורה מסודרת במשך יותר מ־30 שנים עם רבבות לקוחות. במסמכי ההצטרפות להשקעה מופיע בצורה גלויה ברורה, ויותר מפעם אחת, את טיב הקשר של בעלי נטו עם חברת ההשקעות שגייסה את הכספים. בנוסף, בנושא התשואה, הרי מה שמופיע בכלל ההסכמים של הלקוחות הוא שקיים מסלול של 'תשואה בקדימות' עניין נפוץ בהשקעות נדל"ן כפי שהוצעו ללקוחות".
*** חזקת החפות: לא הוגשו כתבי אישום נגד קרן וולת'סטון, ועומדת להם חזקת החפות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
