היועמ"שית אישרה לנתניהו ייצוג נפרד בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שיגרה הערב (ה') מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הודיעה על הסכמתה לאפשר לו ייצוג נפרד בעתירות להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר. באחרונה הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בדרישה להקים ועדה כזו, לרבות מצד בני משפחות שכולות ומשפחות חטופים.

● המינוי ועונשו: הלקח שאפשר ללמוד מההסתבכות של משה כחלון 
● פרשנות | פרשת סלייס: שלוש פרצות עיקריות בחוק שאפשרו הסתבכות פיננסית בהיקף כזה 

במכתבה הערב מזכירה היועמ"שית לנתניהו כי הציגה בפניו בעל-פה ובכתב את עמדתה, לפיה חשוב שחקירת המלחמה תתבצע ב"עצמאות מקצועית מלאה" ו"בניתוק מלא מכל אפשרות של השפעה זרה". משכך, היועמ"שית סבורה כי ועדת חקירה ממלכתית היא "באופן מובהק, הכלי המשפטי הייעודי והייחודי הקיים בחוק ההולם את חקר אירועי המלחמה".

עוד חוזרת היועמ"שית על עמדתה כי ועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי הראוי להתמודדות עם הסיכונים החמורים הנשקפים למדינה במישור הבינלאומי. בכך מכוונת בהרב-מיארה לבקשת התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צוי מעצר נגד נתניהו ונגד שר הביטחון יואב גלנט, ולהליכים המתנהלים נגד פעולות ישראל בעזה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

במכתבה לנתניהו מתארת היועמ"שית כיצד מזכיר הממשלה הבהיר כי אין בכוונתו של ראש הממשלה לקדם הקמה של ועדת חקירה ממלכתית עד לסיום המלחמה. משכך, בהרב-מיארה החליטה כי מתקיימות נסיבות חריגות להתיר לנתניהו, וביחד איתו לשר המשפטים יריב לוין ולממשלה, להיות מיוצגים בייצוג נפרד בעתירות להקמת הוועדה.

היועמ"שית אף טרחה להבהיר כי ההיתר ניתן לממשלה כגוף קבינטי, ולא למשרדי הממשלה, וזאת לנוכח החלטת בג"ץ מיוני האחרון לבטל את החלטת הממשלה לאפשר לשרים לגייס ייצוג משפטי נפרד מזה של היועמ"שית.

"מתן לגיטימציה להתנהלות בלתי חוקית"

מנגד, היועמ"שית הודיעה הערב כי היא מתנגדת לבקשתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לאפשר לו ייצוג נפרד בעתירה נגד קידומו של רפ"'ק מאיר סויסה. בתגובתה שהגישה לבג"ץ קובעת היועמ"שית כי "מדובר במקרה שבו אי-החוקיות של המינוי היא גלויה וברורה". משכך, משמעות הבקשה של בן גביר לייצוג נפרד היא "מתן לגיטימציה להתנהלות בלתי חוקית".

בחודש שעבר הגישו מספר עורכי דין בכירים, ואיתם התנועה לטוהר המידות ומפגינים שנפצעו במחאה, לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה נגד החלטתו של בן גביר להעלות את רפ"ק מאיר סויסה לדרגת סגן ניצב ולמנותו למפקד תחנת דרום תל אביב. החלטת בן גביר התקבלה חרף כתב האישום שהוגש נגד סויסה בגין זריקת רימוני הלם על מפגינים נגד ההפיכה המשטרית. בתגובתה לעתירה זו קראה היועמ"שית לבית המשפט לבטל את המינוי, וקבעה כי הליך המינוי היה "רצוף פגמים, נעשה תוך הפרה בוטה של כללי המינהל התקין", וכי הוא "נעשה במחטף, באמצעות קביעת עובדות בשטח, ובהתעלם מכללי המינהל התקין".

בן גביר מצידו עתר לבג"ץ בדרישה כי השופטים יורו לבהרב-מיארה לאפשר לו ייצוג נפרד בעתירה נגד המינוי של סויסה. כעת, בתגובתה לעתירת בן גביר, חוזרת היועמ"שית על עמדתה כי מינויו של סויסה נעשה במחטף ואינו חוקי. היועמ"שית מזכירה כי לחוות-הדעת שלה ולייצוג שלה בבית המשפט יש מעמד מחייב, וכי ייצוג נפרד יתאפשר רק במקרים חריגים ונדירים. כאמור, הערב אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד כזה לראש הממשלה נתניהו בעניין הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.

בעניין מינוי סויסה, קובעת היועמ"שית, המשמעות של ייצוג נפרד "במקרה כה בוטה של פעולה בניגוד לדין, שעה שעל הפרק לא עומדת כל שאלה משפטית עקרונית - חוקתית או משטרית - היא הסרת כל מגבלה על ייצוגם הנפרד של שרים בהליכים משפטיים".

תגובת היועמ"שית הוגשה על-ידי עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד מוריה פרימן ועו"ד יונתן ציון מוזס ממחלקת הבג"צים.