הקריה בת''א / צילום: תמר מצפי
תוכנית הדיור של הממשלה לשנת 2025 כוללת את פינוי בסיסי צה"ל בקריה בתל אביב ומחנה המכללות הצבאיות בגלילות, העתקת מכון וולקני בבית דגן וצמצום השטח של הבית הספר החקלאי מקווה ישראל. זאת, בנוסף לצעדים נרחבים שמטרתם הגדלת היצע הדיור, באמצעות מה שמכונה "מגה הסכמי גג" וחלוקת כספי סיוע לקידום פרויקטים להתחדשות עירונית. צעדים אלו הם הבסיס לתוכנית דיור ממשלתית שאפתנית במיוחד לשנה הבאה, שכלולה במסגרת התוכנית הכלכלית.
● "לא מחירי הקרקע": מנכ"ל רמ"י טוען - זו הסיבה שמחירי הדירות עולים
● משבר הדיור מעמיק: התחלות הבנייה ברבעון השני צנחו לשפל של 4 שנים
● בקרוב: היזמים לא יוכלו יותר לבקש דירות נוספות. איך השוק נערך?
במרכז התוכנית, עומד הרצון הממשלתי להעתיק את מחנות צה"ל רבין ("הקריה"), מחנה המכללות הצבאיות בגלילות ומחנות מש"א בצריפין, תל השומר וחיפה, למיקומים חדשים, שיקבעו על־ידי רשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון ואגף התקציבים במשרד האוצר.
על־פי לוח הזמנים שכלול בהצעה, מחנה המכללות יועתק למיקום חדש עד לסוף שנת 2026, הקריה תועתק למיקום חדש עד 2030 וכמותה גם מחנות מש"א.
להיכן תעבור הקריה? לא ברור. על־פי ההחלטה, בתוך עד ארבעה חודשים, יגבשו רמ"י, משרד הביטחון ואגף התקציבים במשרד האוצר סיכום למימוש החלטה זו, לרבות עלויות העתקה ומיקום הקרקעות החלופיות אליהן יועתקו המחנות.
במקביל, מורה התוכנית לרמ"י לקדם את התכנון של השטחים המתפנים, בתוך 45 ימים ממועד החלטה זו, ולהתחיל לקדם את התכנון של בסיסי צה"ל המתפנים במיקומם החדש, כפי שייבחר, תוך הקצאת עדיפות לתוכניות אלה במוסדות התכנון והבנייה.
העתקת מכון וולקני צפויה לעורר התנגדות
בין הצעדים הנוספת שמעוניינת הממשלה לבצע, הוא העתקת מכון וולקני בבית דגן. על־פי הצעת ההחלטה, תועתק הקריה החקלאית בבית דגן למיקום או למיקומים חלופיים, על־מנת להגדיל את היצע הדירות באופן משמעותי בלב אזורי הביקוש - זאת, לאחר שרמ"י, משרד החקלאות ואגף התקציבים במשרד האוצר יגבשו בתוך ארבעה חודשים הסכם מפורט לשם מימוש החלטה זו, לרבות עלויות העתקה ומיקום הקרקעות החלופיות אליהן תועתק הקריה החקלאית.
ולא רק זה: שטחי הקריה יצומצמו, שכן להערכת הממשלה, בטכנולוגיה העכשווית, אין צורך בשטחים כה גדולים עליהם משתרעים השטחים הלא בנויים במכון כיום, שמגיעים לכ-3,000 דונם.
עוד שימוש חקלאי היסטורי, עתיר שטחים שבו המדינה החליטה לטפל, הוא בית הספר החקלאי "מקוה ישראל". על־פי ההחלטה, האוצר יגיע להסכם מפורט מול חברת מקוה ישראל כל ישראל חברים, לקידום תכנון ופיתוח של יחידות דיור בחלק מהמקרקעין שמשמשים כיום את בית הספר החקלאי מקוה ישראל, כך שיצומצם שטח כפר הנוער מקוה ישראל. במקביל, רמ"י תקדם את התכנון בשטח המתפנה.
כמו כן, הממשלה מעוניינת להנחות את שר הבינוי והשיכון ואת שר האוצר לקדם, בתוך 90 ימים ממועד החלטה זו, חתימה על "מגה הסכמי גג" עם רשויות מקומיות, שבתחומן קיימות תוכניות מפורטות להקמת 15 אלף יחידות דיור לפחות, או תוכניות ל-15 אלף יחידות דיור לפחות, שאמורות להתאשר תוך שנה וחצי במוסדות התכנון.
במסגרת ההסכם, הרשויות המקומיות הללו יתחייבו לאפשר שיווק קרקעות בתחומן, בקצב של לפחות 5,000 יחידות דיור בשנה, ורשות הרישוי המקומית תתחייב להיות ערוכה מקצועית לאשר בקשות להיתרי בנייה בתוך 90 יום ממועד הגשת בקשה.
כאמור, התוכנית מנסה להתמודד גם עם האיטיות בהתקדמות פרויקטים של התחדשות עירונית, והיא כוללת תוכנית שנועדה לאפשר לממשלה להגדיל באופן משמעותי את הסיוע הממשלתי בפרויקטי התחדשות עירונית נעדרי כדאיות כלכלית. התוכנית נועדה גם לפעול לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומיגונם, בפרויקטים בהם ישנו חוסר־כדאיות כלכלית, בצורה של מתן סיוע כלכלי לבעלי דירות במבנים שיעמדו בקריטריונים הללו.
אולם, כדי למנוע גריפת רווחים של בעלי דירות כאלה, יחויבו האחרונים להחזיר את הכסף הממשלתי שיקבלו, עם ריבית והצמדה, באם יחליטו למכור את הדירות.
הרשות להתחדשות עירונית, שתפקח על חלוקת הכספים, תקבע עד לסוף השנה, בשיתוף עם אגף התקציבים במשרד האוצר, כללים מנחים לצורך קביעת סכום הסיוע שייזקף לכל דירה לבדיקת המסמכים וההתחייבויות המתאימים עבור כל הדירות שבפרויקטים, לרישום הערות אזהרה ועוד.
באיזו מידה יש סיכוי לתוכנית הזו להתממש? קשה להאמין שבמידה רבה. אם ניקח את העתקת בסיס הקריה, תאריך היעד 2030 הוא סימון יעד שלא ימומש, גם אם צה"ל ומשרד הביטחון יגיעו להסכמים מהירים עם רמ"י והאוצר על האתרים החליפיים, עניין שאף הוא מוטל בספק. תכנון, הקמה והעברה של הבסיס הזה, כל אחד בנפרד וכולם יחד - הם הליכים ממושכים, יקרים ומורכבים מאוד, שלא לומר איטיים, בטח באמצע מלחמה.
העתקת מכון וולקני הייתה רעיון של שר החקלאות לשעבר אורי אריאל, שזכה להתנגדות ציבורית הן מצד הדרג המקצועי במשרדו והן מצד עיריית ראשון לציון, שבשטחה המוניציפלי פועלת הקריה החקלאית.
צמצום מקווה ישראל הוא צעד נוסף שיעורר מחאה ציבורית, שכן השטח של הבית ספר החקלאי, כ-3,300 דונם, מוכרים כיום כריאה ירוקה במטרופולין תל אביב, שלא לדבר על המעמד ההיסטורי שיש לבית הספר.
לגבי "מגה תוכניות גג", ניתן להעיר כי מעט מאוד רשויות מקומיות עומדות כיום בתנאי של תוכניות זמינות ל-15 אלף יחידות דיור. סביר להניח שמדובר בערים שמכבבות כבר היום בבנייה, כגון אשקלון, אשדוד, דימונה, ראשון לציון וקרית אתא, שעימן יש כבר הסכמי גג ישנים, אך יחידות דיור רבות טרם הוקמו.