גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתמודד יחיד לנשיאות ומאבקים משפטיים עד הרגע האחרון: לשכת רואי החשבון בוחרת

ההצבעה לבחירת נשיא לשכת רואי החשבון בוטלה, שכן המועמד היחיד הוא הנשיא המכהן - רו"ח חן שרייבר ● הבחירות ליתר מוסדות הלשכה, בהם הוועד המרכזי, יתקיימו השבוע על רקע מחלוקות וטענות שמועמדים מה"מחנה" של שרייבר זוכים ליחס מועדף ● בלשכה מגיבים: "אוסף בדיות"

נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי
נשיא לשכת רואי החשבון, רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

ב־24 בספטמבר יתקיימו הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון, לוועד המרכזי ולוועדי הסניפים והמרחבים של הלשכה, כאשר בפועל כבר ידוע מי יהיה הנשיא הנבחר: נשיא לשכת רואי החשבון המכהן, רו"ח חן שרייבר, המועמד היחיד שמתמודד לתפקיד. בנסיבות אלה החליטה ועדת הבחירות של הלשכה כי אין צורך לקיים הצבעה על הנשיאות, ושרייבר ייבחר אוטומטית.

הצעד החריג של לוין: הציע את כל שופטי העליון כמועמדים לתפקיד הנשיא
פרשת יוטרייד מגיעה לעליון: בית המשפט ידון בערעור שני הצדדים

המועמד היחיד שביקש להתמודד מול שרייבר, סגנו רו"ח אריאל פטל, נפסל על־ידי ועדת הבחירות בנימוק שאינו עומד בתנאי הסף, וחזר בו בהמלצת בית המשפט מעתירה שהגיש נגד הפסילה.

הפעם האחרונה שבה היה מועמד יחיד לנשיאות לשכת רואי החשבון הייתה בבחירות 2012. אז, ימים ספורים לפני הבחירות, הנשיא המכהן רו"ח דורון קופמן הודיע כי הוא פורש מהמרוץ, ורו"ח דודי גולדברג, שהיה סגן נשיא הלשכה והיחיד שהציג מועמדות לתפקיד, מונה אוטומטית.

העובדה שזהות הנשיא הבא ידועה מראש לא מרגיעה את האמוציות ואת הסכסוכים הפוליטיים הנלווים לבחירות. נשיא הלשכה מכהן באופן אוטומטי כיו"ר הוועד המרכזי (מעין דירקטוריון של הלשכה) והאסיפה הכללית, ומועמדים בבחירות לוועד מלינים על חוסר שוויון בבחירות, בטענה כי רוב מוסדות הלשכה נשלטים על־ידי חברים "מהמחנה" של שרייבר, ונהלי הבחירות מעניקים להם יתרון לעומת מועמדים מהמחנות האחרים.

הסעיפים שתוקנו והליקויים שנותרו

בימים האחרונים התקיימו חילופי מכתבים ומיילים בין אחת המועמדות בבחירות לוועד המרכזי, רו"ח איילת שחר, לבין שרייבר וחברי ועדת הבחירות, במסגרתם ביקשה שחר לתקן את נוהל הבחירות לקראת הבחירות.

במכתב ששיגרה לכלל חברי הוועד המרכזי טענה שחר כי "קיימת אפליה וחוסר תקינות בנוהל הבחירות 2024 שאושר", בין היתר על רקע העובדה שקיים מועמד יחיד לתפקיד הנשיא. לטענתה, לנשיא המכהן יש משקל מהותי בבחירת הנציגים המפקחים והאחראים על תהליך הבחירות, בין היתר כמי שמציע שמות של מועמדים לתפקידי ועדת הבחירות וועדת הקלפי לאישור הוועד המרכזי - שלדבריה קיים בו רוב לחברי המחנה שלו. עוד ציינה כי הוא רשאי למנות משקיפים מטעמו בקלפיות.

רו''ח איילת שחר / צילום: תמר מלין

פועל יוצא מכך, טוענת שחר, הוא שכל המועמדים לוועד המרכזי המוצעים על־ידי הוועד עצמו, וכן מועמדים מ"נבחרתו" של שרייבר, זוכים לשמירת אינטרסים וזכויות על־ידי נציגים שנבחרו על־ידי שרייבר ו/או הוועד המרכזי, וכל המתמודדים בהמלצת החברים נאלצים לקבל את הגזירה ולהתנהל ללא ייצוג לאורך שרשרת הבחירות - בוועדת הבחירות, ועדות הקלפי, משקיפים ונציגים בחדר בבחינת התוצאות.

"אני מרגישה חשופה וללא הגנה על זכויותיי שאמורות להיות שוות לכל זכויות החברים. יש בכך עיוות, חוסר שוויון, חוסר שקיפות ואפליה בין המתמודדים", כתבה שחר במכתב הראשון ששיגרה לנשיא שרייבר, לוועדת הבחירות ולחברי הוועד המרכזי.

במענה למכתב החליטו יו"ר ועדת הבחירות, רו"ח ועו"ד אייל לוטקר, והחברים רו"ח רלי ופנר ורו"ח רן סטרומזה, לתקן חלק מהסעיפים והודיעו לשחר כי היא וחבריה המתמודדים לוועד המרכזי מוזמנים להציע ארבעה מועמדים לכל אחת מחמש הקלפיות הפיזיות שייפתחו במרחבים, וכן שלושה משקיפים שיתחלפו ביניהם במהלך יום הבחירות בחמש הקלפיות הדיגיטליות.

התשובה לא סיפקה את שחר, שבתגובה שיגרה מכתב לחברי ועדת הבחירות וטענה כי התעלמו מחלקים מהותיים בפנייתה ולא תיקנו ליקויים חמורים נוספים בהליך הבחירות, בהם בין היתר העובדה שיו"ר ועדת הבחירות ושני סגניו הוצעו על־ידי נשיא הלשכה ועל כן נחשבים "מטעמו", באופן הפוגם באובייקטיביות הליך הבחירות.

חשש בנוגע לחשאיות ההצבעה הדיגיטלית

השנה לראשונה בהיסטוריה של הלשכה, תתקיים הצבעה דיגיטלית. החברים יוכלו להצביע מכל מקום בארץ או בחו"ל, מהמחשב או מהנייד. ביום הבחירות כל חבר לשכה בעל זכות הצבעה יקבל מסרון עם קישור להצבעה ויוכל לבחור במועמדיו למוסדות הלשכה לאחר הליך אימות קצר.

שחר טוענת כי ועדת הבחירות התעלמה מדרישותיה לשקיפות ההצבעה הדיגיטלית. בפנייתה ביקשה שחר שהוועדה תעביר לחברי הלשכה העתק של הסכם ההתקשרות עם החברה המתפעלת את ההצבעה הדיגיטלית, וכן הצהרה חתומה של חברי הוועד המרכזי, הנשיאות, מנכ"ל הלשכה ומנגנון הלשכה, שאין ולא היה להם קשר עסקי או אישי עם המפעילה. עוד היא ביקשה מענה לשאלה האם בוצעו בדיקות על־ידי גורמים בלתי תלויים בדבר חשאיות ההצבעות, והאם יש תקן שהמערכת הדיגיטלית מחויבת לו. זאת, לטענתה, לאחר שחברים בלשכה הביעו חשש בנוגע לחשאיות ההליך.

במקביל הגישה שחר, יחד עם רו"ח רבין דן המכהן כחבר בית הדין של הלשכה, עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בדרישה להורות לרשות התאגידים לאכוף את סמכותה על לשכת רואי החשבון בישראל ולחייב את הלשכה להירשם כעמותה ולפעול על־מנת שהבחירות למוסדות לשכת רואי החשבון יתקיימו באופן שקוף ועל־פי כללי רשם העמותות וההקדשות.

במסגרת העתירה, שהוגשה על־ידי עורכי הדין אורי כהנא, אורי קידר וניר דורבן ממשרד נבו קידר בלום, טוענים העותרים כי יש חשש ששרייבר יעשה שימוש לרעה במשאבי הלשכה לטובת קידום אינטרסים אישיים. "חשש זה בדיוק עולה בעניינה של הלשכה, וזאת לאחר שבמהלך כהונת שרייבר, הוא ניסה להעביר החלטה המאפשרת ליו"ר הוועדה של הלשכה (נשיא) לקבל שכר השווה לשכר חברי כנסת", נכתב בעתירה.

היסטוריה של מערכות בחירות סוערות

מערכות הבחירות בלשכה ידועות כסוערות וככאלה המלוות לא פעם בחילופי האשמות הדדיים בין המועמדים בבחירות ובין חברי "המחנות" שלהם, כך שנדמה שכמעט אין מנוס מעוד מערכת בחירות לא שקטה. כך, מערכת הבחירות הסוערת שהתקיימה ב־2009, שבסופה נבחר רו"ח יגאל גוזמן לנשיא הלשכה, הסתיימה זמן קצר לאחר מכן במותו הטרגי של גוזמן מאירוע לבבי. מערכת זו אף הולידה פסק דין עקרוני שמכריע בשאלה מהם גבולות המותר והאסור ב"קמפיין בחירות נגטיבי".

גם מערכת הבחירות הבאה ב־2012, שבה התמודדו רו"ח גולדברג ורו"ח קופמן, הייתה סוערת וכללה חילופי האשמות ומאבק מתוקשר בבתי הדין של הלשכה סביב המועד הראוי לעריכת הבחירות. כאמור, שבוע לפני הבחירות הודיע קופמן, שכיהן אז כנשיא, על פרישתו מהמרוץ.

בהמשך, גם המערכה שהתקיימה ב־2015, במסגרתה התמודד רו"ח עופר מנירב מול רו"ח יזהר קנה, הייתה רוויית יצרים ואמוציות. מערכה זו הסתיימה בניצחונו של רו"ח קנה.

מערכת הבחירות ב־2018, שהסתיימה בניצחונה של רו"ח איריס שטרק על רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה ורו"ח חן שרייבר, לוותה במחלוקת מתוקשרת בין שטרק לבלנגה, שעד אותה עת נמנו עם אותו מחנה בבחירות, אך במהלך המרוץ נוצר ביניהם קרע. ברקע מתח שרייבר ביקורת על בלנגה מעצם עיסוקו בפועל כעורך דין ולא כרואה חשבון, וניסה להביא לפסילת מועמדותו.

בבחירות הבאות, ב־2021, תמך בלנגה בשרייבר שניצח את המועמדת היריבה, רו"ח אלינה פרנקל, בפער קולות משמעותי - כשגרף 3,697 קולות בוחרים, לעומת 1,513 קולות בלבד לפרנקל, שזכתה לתמיכתה של הנשיאה היוצאת, רו"ח שטרק.

מלשכת רואי החשבון נמסר בתגובה: "ראשית נציין כי נשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, פועל אך ורק לפי נוהל ועדת הבחירות, ושום טענה כזו או אחרת לא יכולה לערער על כך. לגבי הטענות עצמן, יצוין כי אין זה מפתיע שרגע לפני הבחירות הדיגיטליות לראשונה ללשכה, שוב מועלים סיפורי מעשיות ואוסף של בדיות, שרובן אף ממוחזרות, בידי מי ששם עצמו בקבוצה המנסה לחבל בטוהר הבחירות ונואשת לייצר הון פוליטי".

עוד כתבות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים