התרגיל של יריב לוין לעכב מינוי נשיא לבית המשפט העליון

שר המשפטים חיכה עד לרגע האחרון כדי לפרסם את המועמדים לנשיא ביהמ"ש העליון • הוא פרסם את שמות כל שופטי העליון כמועמדים, למרות שרובם כלל לא מעוניינים בתפקיד - צעד חריג, חסר תקדים ומתריס, כמחאה על החלטת בג"ץ • מהי משמעות הצעד, ומה יקרה אם לוין יתעקש על דחיית ההצבעה בוועדה?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

שר המשפטים יריב לוין חיכה עד לרגע האחרון, ליום האחרון, לשעת לילה, כדי לפרסם את המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון לפי סד הזמנים שקבע לו בג"ץ. הוא פרסם את שמות כל שופטי בית המשפט העליון כמועמדים, למרות שרובם כלל לא מעוניינים בתפקיד - צעד חריג, חסר תקדים ומתריס, כמחאה על החלטת בג"ץ, אותה הוא מכנה לא חוקית וכוחנית. 

מתמודד יחיד לנשיאות ומאבקים משפטיים עד הרגע האחרון: לשכת רואי החשבון בוחרת
בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה אישרה סבסוד מעונות היום לשלושה חודשים לכלל הציבור  

לוין פרסם נוסח לציבור שנראה כפרסום רשמי של המועמדים, הנפתח בביקורת שלו על בג"ץ: "מכוח הפקעת סמכויות שר המשפטים בהתאם לצו בג"ץ מתפרסמים השמות..." - זאת בעוד שבנוסח האמיתי שפורסם משפט זה הושמט, ובצדק וצוינו רק שמות המועמדים. 

המועמדים האמיתיים לתפקיד הם השופטים יצחק עמית - שצפוי להיבחר לפי שיטת הסניוריטי; ויוסף אלרון, שהציע את עצמו ומבקש לקרוא תיגר על השיטה הנהוגה לפיה השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא.

עמית זוכה לתמיכת רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים - השופטים, נציגי לשכת עורכי הדין וחברת הכנסת מהאופוזיציה קארין אלהרר. אלרון הציג את מועמדותו באופן רשמי באוגוסט 2023 בצעד חסר תקדים, ובכך הצטרף למהלך שמוביל לוין מאז הקמת הממשלה למנות נשיא ולבטל את שיטת הסניוריטי. 

המשמעות: הבאת מחאה ודחיית המינוי

המשמעות של פרסום שמות שופטים שלא מעוניינים בתפקיד היא קודם כל להביע מחאה. לוין הוציא הודעה תוקפנית עם פרסום החלטת בג"ץ, וגם אמש (א') הוא ליווה את ההודעה על המועמדים במכתב לחברי הוועדה לבחירת שופטים, לפיו מי שייבחר לנשיא העליון לא יזכה לאמון הציבור.

המשמעות הנוספת והחשובה בהצעת שופטים שלא מעוניינים בתפקיד היא לנסות ולדחות את מינוי הנשיא הבא. לוין יודע שעמית זוכה לרוב בוועדה, ונראה שהוא מנסה בכל דרך לדחות את המינוי. בהודעה שפרסם הוא ציין כי לפי החוק כל אדם רשאי לפנות בתוך 20 ימים לפנות לוועדה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד. ההערכה היא שלוין יבקש לקיים דיון אחרי 20 ימים על כל שופט. את החלטת בג"ץ - לפיה בתוך 45 ימים מפרסום השמות הוא צריך "לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא" - הוא יפרש כמועד לקיים דיון אך לא להצביע, וכך ידחה את מינוי הנשיא.

השופטים מצדם צפויים להודיע כי הם לא מעוניינים בתפקיד. עד כה לא היה מצב שמפרסמים ברשומות מועמדים שלא מעוניינים בכך באופן מכוון. לצורך ההשוואה, כאשר מפרסמים שמות מועמדים לערכאות הנמוכות, מדובר במועמדים שעברו דרך ארוכה במיונים והכשרה, ומחכים לתורם למינוי.

בינתיים, בזמן שלוין ימשוך את הזמן, ממלא-מקום נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן, יפרוש ב-6 באוקטובר בהגיעו לגיל 70. מי שצפוי להיכנס כממלא-מקום לתפקיד, כדי למנוע ואקום לתפקיד החשוב, הוא יצחק עמית - שוב כוותיק השופטים.

אם לוין יתעקש על דחיית ההצבעה בוועדה מעבר ל-45 ימים ועל דיונים ארוכים בנוגע למועמדים שלא מעוניינים בתפקיד, הוא צפוי להגיע שוב לבג"ץ על כך שהוא לא מקיים את ההחלטה. בינתיים, ישראל תמשיך להתנהל ללא נשיא בית משפט עליון כבר קרוב לשנה.