האם לנשיא בית המשפט העליון יש תפקיד פרוצדורלי בלבד?

שם: טלי גוטליב
מפלגה: הליכוד
תוכנית: "בלי חשבון" 
ציטוט: "לבתי המשפט יש נשיאים, אבל הנשיאים, התפקיד שלהם הם לא מהותיים, אלה תפקידים פרוצדורליים של קביעת מוטב מי יושב בדין"
תאריך: 13.09.2024
ציון: ללא ציון

בצל התנגדותו של שר המשפטים יריב לוין למינוי של השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא העליון הבא, על-פי שיטת הסניורטי הנהוגה בישראל, נמנע השר מלקבוע מועד להצבעה על בחירת השופטים החסרים לעליון ובחירת נשיא. בעקבות כך בג"ץ הוציא צו המחייב את השר לקדם את כינוס הוועדה. בראיון לגלי צה"ל ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) טענה כי אין חשיבות מהותית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון כפי שמיוחס לו: "לבתי המשפט יש נשיאים, אבל הנשיאים, התפקיד שלהם הם לא מהותיים, אלה תפקידים פרוצדורליים של קביעת מוטב מי יושב בדין".

בדקנו מה משמעות אי-מינוי תפקיד הנשיא ומה מהות תפקידו.

רקע כללי

אופן התנהלותה של מערכת המשפט מעלה ויכוחים רבים, בראשם עניין הרפורמה המשפטית וכעת מינוי נשיא בית המשפט העליון לישראל. בתום מילוי תפקידה של נשיאה לשעבר, אסתר חיות, יועדה המשרה לשופט עוזי פוגלמן, אשר ויתר על המינוי, מה שאמור היה להעביר אותו לשופט יצחק עמית. זאת מתוקף "שיטת הסניוריטי" על-פיה נהוג כי המינוי יתבצע לפי הוותק של השופט, קרי, שופט העליון הוותיק ביותר ייכנס לתפקיד הנשיא העליון עד לצאתו לגמלאות בגיל 70.

חוק יסוד: השפיטה מתייחס לאופן הבחירה בסעיף 4(א): "שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים" וכן סעיף 8(א לחוק בתי המשפט קובע: "נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון". אין התייחסות לעניין הוותק, ברם, מדובר בנוהג הקיים עוד מקום המדינה כאשר מונה לנשיא בית המשפט העליון השופט משה זמורה בהיותו זקן השופטים. ישנם בהם שופטים נמנעים מלהתמנות לנשיאות בית המשפט העליון עקבות משך זמן קצר שנותר להם עד לפרישתם, למשל: השופט אליעזר ריבלין וגם, כאמור, השופט המכהן כעת בתפקיד ממלא-מקום, עוזי פוגלמן.

ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראל לדמוקרטיה, מסביר את הבעייתיות שבמינוי הזמני: "ישנם חסרונות רבים לנשיא בית משפט עליון שהוא ממלא-מקום זמני. נשיא עליון קבוע הכרחי לתפקוד בית המשפט בהיבט של קידום תהליכים ארוכי-טווח, למשל הטמעת מדיניות של אבטחת מידע בבית המשפט בעקבות הדוח שקיבל. זו הסיבה שפוגלמן ויתר במקור על הכהונה שהייתה אמורה להיות קצרה, אבל הנסיבות והחוק הובילו אותו לזה".

הליך המינוי עובד כך שנשיא בית המשפט העליון מתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים, מקרב שופטי בית המשפט העליון. בכדי לבחור נשיא עליון נדרשת הצבעה עם רוב רגיל של שופטי בית משפט עליון, מה שקיים היום עבור השופט עמית, הבעיה היא שמי שיכול להעלות נושא להצבעה הוא שר המשפטים יריב לוין, אשר מתנגד לכך.

בתאריך 6 באוקטובר 2024 עתיד לסיים את תפקידו כממלא-מקום זמני השופט עוזי פוגלמן, ולכן מטעם סעיף 29ב לחוק בתי המשפט עתיד למלא את התפקיד באופן אוטומטי השופט יצחק עמית: "נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא-מקום הנשיא הוותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם".

לכן, נראה כי בכל אופן, השופט עמית עתיד להיכנס לתפקיד, אלא באיחור מהזמן בו יכול היה להיכנס וכן, עדיין, עד שיוחלט אחרת, רק באופן זמני. ד"ר לוריא מבהיר: "גם אם היום יחליט השר להתחיל בתהליך שיביא למינוי השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, התהליך לוקח יותר מחודש-וחצי, כך שבכל אופן יעבור כבר זמן הפרישה של השופט פוגלמן (שפורש ב-6 באוקטובר), ואז השופט עמית ייכנס לתפקיד כממלא-מקום בלבד".

אז מדוע מתנגד השר לווין למינוי של עמית? באופן רחב השר מציג כי יש לו העדפה לנשיא משפט עליון שמרן. אחרים טוענים כי כל העניין קשור גם לענייניו האישיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהרי נשיא בית המשפט העליון עשוי להקל עליו מתוקף סמכויות להדיח, להשעות או לפסול שופטים מלדון בתיקיו. בנוסף, אילו ייאלץ להקדים את ועדת החקירה ממלכתית, יוכל נשיא העליון למנות יו"ר ועדה וחברים בה (לפי סעיף 4(א) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1969) שעשויים להיות "רכים" יותר בצידו של נתניהו וממשלתו.

זו לא הפעם הראשונה שעולה השאלה בדבר חשיבות נשיא בית המשפט העליון. בדיון שהתקיים ביוני בוועדה לבחירת שופטים (שדנה במינוי שופטים לבית הדין לעבודה) העלתה ספקות השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית): "למה בכלל צריך נשיא לעליון? תשכנעו אותי". לכך השיבה נציגת לשכת עורכי הדין, יונית קלמנוביץ: "כי זה החוק, בואי תשכנע אותי למה צריך לשמור חוק".

ד"ר לוריא מסביר את החשיבות במינוי: "נשיא בית המשפט העליון הוא ציר מרכזי בישראל בהגנה על אי-תלות שיפוטית. לאורך השנים, כדי לאזן את הכוח שיש לשר המשפטים בבתי המשפט, הועברו סמכויות לנשיא בית המשפט העליון. כך נשמרת העצמאות השיפוטית, שהיא העיקרון שלפיו שופט צריך להכריע בהתבסס על החוק ולא בשל לחצים מגורמים זרים".

באופן רחב ניתן לומר שנשיא בית המשפט העליון אחראי לתפקוד של הרשות השופטת (כולל מינויי בעלי תפקידים), מייצג אותה כלפי חוץ ומגן על מעמדה ועצמאותה. מתוקף תפקידו, לנשיא בית המשפט העליון ישנן מספר סמכויות (חלקן בשיתוף-פעולה עם שר המשפטים), כאשר המטרה היא ליצור איזון בין שר המשפטים למנהל בתי המשפט, כך שהרשות השופטת תשמור על עצמאותה.

באשר לטענתה של גוטליב לגבי "תפקיד פרוצדורלי בלבד", מסביר לוריא: "פרוצדורות מסוימות בבית המשפט עומדות בליבת ההשפעה על העצמאות המשפטית, למשל: בחירה של שופטים, קידום שופטים, הדחה של שופטים, כל העניין של משמעת ואתיקה בבתי המשפט. הקצאת תיקים לרוב נעשית במערכת ממוחשבת, אך במקרים חריגים נשיא בית המשפט העליון מתערב מתוקף סמכותו לכך. בעת הזו חשוב להזכיר גם את סמכותו למינוי ועדת חקירה ממלכתית - כל אלה הן דוגמאות לפעולות פרוצדורליות שיש להן השפעה גדולה על העצמאות השיפוטית".

סמכויות נשיא העליון מחולקות לארבעה סוגים עיקריים:

1. סמכויות שיפוטיות- כמו ערעור על החלטת פסילת שופט או על משפט חוזר.

2. סמכויות של ניהול בית המשפט העליון- בדגש על קביעת הרכבי שופטים.

3. ניהול הרשות השופטת כולה ("ממשל הרשות השופטת") - בעיקר קידום שופטים או הדחתם בשל עבירות אתיקה.

4. מנהיג הרשות השופטת - מאגד סמכויות לצורך התווית הדרך וקווי המדיניות של הרשות השופטת.

סמכויות אלה מעוגנות בשלושה חוקים: חוק יסוד: השפיטה, חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 וחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1969. מתוכם דלינו את עיקרי הדברים:

חוק יסוד: השפיטה

סעיפים: 9, 11, 13 ו-14 מתייחסים לסמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון במספר היבטים:

● העברת שופט דרך קבע ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר - הסכמת נשיא בית המשפט העליון או על-פי החלטת בית הדין המשמעתי

● ייחוד הכהונה - שופט רשאי לעסוק בעיסוק נוסף רק לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים

● נשיא בית המשפט העליון ימנה שופטים לבית דין משמעתי לצורך שיפוט שופט

● נשיא בית המשפט העליון ראשי להשעות שופט שהוגשה נגדו קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש כתב אישום

חוק בתי המשפט

החוק מתייחס לסמכויות שונות של שר המשפטים או דורש את הסכמתו לקביעות מסוימות או התייעצות עמו. למשל:

● מינויי שופטים שונים (כולל נשיאים וסגני נשיאי בתי משפט מחוזיים ובית משפט השלום) בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון (מינויים מסוימים דורשים רק התייעצות)

● נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים וכן מינוי ועדת אתיקה

● בית הדין המשמעתי לשופטים ייקבע על-ידי נשיא בית המשפט העליון (גודלו והרכבו)

● נשיא בית המשפט העליון יכול להפעיל מסמכויות בעניין הפרת דין של שופט, למשל בהגשת הצהרת הון

● במקרה של חשש לניגוד עניינים, נשיא בית המשפט העליון רשאי לפסול שופט מלדון בתיק מסוים

● לנשיא בית המשפט העליון יש סמכויות בעניין מותבים ומועדם - אילו שופט/ים ידונו בענין פלוני ובאיזה מועד

חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968

סעיף 4א לחוק קובע: "החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה, תודיע על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא ימנה את יושב-ראש הועדה ואת שאר חבריה; בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים".

ד"ר אלעד גיל, ראש המחקר במכון תכלית, מסביר למשרוקית: "רצוי לחשוב על שאלת ההשפעה של מינוי הנשיא בשלושה מובנים שונים.

"1. במובן הפורמלי, לנשיא בית המשפט העליון יש יכולת מוגבלת למדי להשפיע על הקו המוביל בבית המשפט. שופטים הם עצמאים, והדרך לייצר השפעה היא דרך הנהגה אינטלקטואלית ויכולת מקצועית, לא דרך תארים. הסמכויות החוקיות של הנשיא - הכוללות בעיקר יכולת להשפיע על הרכבי בית המשפט העליון ולהורות על הגדלתם, נציגות קבועה בוועדה לבחירת שופטים וסמכויות בתחום הפסילה והעברה מכהונה של שופטים - ניתנות לממלאי-המקום, ובמובן זה הן לא ייפגעו מאי-מינוי הנשיא.

"2. במובן המעשי, העובדה שבראש הרשות השופטת עומד ממלא-מקום, פוגעת ביכולתו לנהל ולפעול לשיפור מערכת המשפט. נשיאים עם אופק כהונה ארוך יכולים ליזום שינויים כגון פתיחה של מחלקות חדשות, דרישה להגדלת תקנים, התאמת המערכת לשינויים טכנולוגיים ועוד.

"3. במובן הסמלי, נשיא בית המשפט העליון עומד בראש אחת משלוש רשויות השלטון. כשלא עומד אף אחד בראש הרשות, תדמית הרשות נחלשת, והיא עלולה להיתפס כפחות משמעותית ועצמאית.

"בסופו של דבר, אי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון לא פוגע בתפקוד היומיומי של מערכת בית המשפט ולא משפיע לרעה בצורה משמעותית על האופן בו בית המשפט העליון פועל, אבל הוא כן משדר מסר של החלשה, פגיעה בעצמאות ומקשה על ייעול המערכת לאורך זמן".

מטעמה של ח"כ טלי גוטליב נמסר: "נשיא העליון לא מנהל את הרשות השופטת ואינו עומד בראש רשות שופטת, ואין לו כל סמכות להתוות מדיניות. אוי לנו אם שופט היה מתווה מדיניות בשיפוט. כל שופט מתווה את מדיניותו. סמכויותיו טכניות אך בעלות השלכה מהותית".

לסיכומו של עניין: זה נכון שנשיא בית המשפט העליון הוא סמל הרשות השופטת, ועל חשיבותם וערכם של סמלים ניתן להתווכח, אך מעבר לכך יש לו חשיבות באיזונים ובבלמים אל מול סמכויות השר. על אף שחלק מסמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון הן ביצוע הליכים (פרוצדורות) פשוטים בלבד, אין זה מפחית מערכם, שכן לעתים הליכים אלה הם מהותיים להתנהלות מאוזנת במערכת המשפט, ומישהו צריך להוביל ולקבוע את אותן החלטות, באופן ניטרלי, כזה שאינו מושפע פוליטית.