כתף קרה מאירופה: הפוליטיקאים שותקים, וישראל נתפסת כאחראית בלעדית למצב בלבנון

הציבור האירופי וגם שכבת המנהיגים הפוליטית לא מגבה את ישראל ביציאתה למערכה הנוכחית נגד חיזבאללה בלבנון, כך לפי התרשמות ראשונית של היממות האחרונות. מנהיגים פוליטיים מרכזיים ביבשת כמו קנצלר גרמניה אולף שולץ ממלאים פיהם מים, ולא הציעו נכון ליום שני בצהריים תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. נשיא צרפת עמנואל מקרון, לפי הדיווחים, דווקא התנגד להסלמה הישראלית בנקודת הזמן הנוכחית ומסר זאת בשיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. שר החוץ הבריטי הקפיד לקרוא ל"הפסקת אש מיידית", לכל הצדדים. 

● כותרות העיתונים| סין קוראת לאזרחיה לעזוב את ישראל "בהקדם האפשרי"
● המשרוקית | ההסלמה בין ישראל לחיזבאללה מעוררת את תעשיית הפייקים

השתיקה הרועמת של המנהיגים הבכירים באירופה כעת בולטת במיוחד על רקע האמפתיה והסולידריות שהם הביעו אחרי ה-7 באוקטובר, והדגש שלהם על "זכותה" (ו"חובתה" לפי כמה מנהיגים) של ישראל להגן על עצמה מפני התקפות טרור. בוואקום שנוצר, הצהרות קיצוניות כמו אלו של האחראי על מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד האירופי, ג'וספ בורל, שבוע לפני שהוא עוזב את התפקיד, מהדהדות. הדיפלומט הספרדי גינה בחריפות את ההתקפות הישראליות, אמר כי מטרתן "להטיל טרור" על לבנון ויצא נגד מתקפת הביפרים משום שלדבריו היא "יוצרת נזק כבד ובלתי מובחן בקרב אזרחים". 

 פקקי ענק של תושבים הנמלטים מדרום לבנון על רקע הפצצות צה''ל, היום / צילום: ap, Mohammed Zaatari

מבחינה ישראלית, במקרה הטוב, דיפלומטים, בכירי ממשל ובעלי דעה מביעים את הצורך בהפסקת אש, וקוראים לשני הצדדים להנמיך את גובה הלהבות. במקרה הרע, נוצרת הקבלה בין עזה לדרום-לבנון, בין הנושא הפלסטיני למאבק של חיזבאללה נגד ישראל, וישראל מצטיירת כמדינה אגרסיבית יתר על המידה שפועלת בניגוד לחוק הבינלאומי וללא צידוק. פולקר טורק, הנציב לזכויות אדם שם האו"ם, כבר אמר כי מעשי ישראל בלבנון עשויים להוות "פשע מלחמה". 

מקרון הביע עמדות ביקורתיות ביותר כלפי ישראל

אחרי 11 חודשים של תמונות המלחמה בעזה, הציבור האירופי משליך מהמצב ברצועה למצב בלבנון, ורואה בישראל את האחראית הבלעדית לאלימות המתפשטת באזור. בבריטניה, ראש הממשלה קיר סטארמר, שהבטיח תמיכה איתנה בישראל למרות הקפאת רישיונות היצוא של עשרות פריטים ביטחוניים, טרם התבטא בנושא הקרבות המתנהלים בלבנון. היום הפריעו פעילים פרו-פלסטינים את ועידת הלייבור ודרשו הפסקה מוחלטת של היצוא הביטחוני לישראל, כאשר הם ממחישים כי הלחץ האנטי-ישראלי בממלכה המאוחדת נמשך. 

בצרפת, מקרון הביע גם הוא עמדות ביקורתיות ביותר כלפי ישראל. "לבנון הוכתה בצער ובפחד, צער על כל הקורבנות האזרחיים של ההתקפות השבוע", אמר. הנשיא הצרפתי, שדאג להשביע השבוע ממשלה חדשה, ימנית יותר באופיה, לא הזכיר בנאומו את ארגון חיזבאללה. לפי דיווחים בישראל, הוא ניהל עימות מול ראש הממשלה נתניהו בנושא לבנון בשיחת טלפון בין השניים. 

בגרמניה, גם שרת החוץ אנלנה ברבוק, המובילה מדיניות ביקורתית יותר כלפי ישראל וגם קנצלר גרמניה שולץ לא התבטאו פומבית בנוגע לאירועי הימים האחרונים. ברבוק עומדת בפני ביקורת על כך שאירחה פעילות אנטי-ישראליות שאמרו כי ישראל מבצעת "טיהור אתני" בגדה המערבית ו"פשעי מלחמה" בעזה למפגש רשמי, ולאחר מכן ציינה כי "למדה רבות" מהמפגש. 

מעבר על הסיקור התקשורתי בכלי תקשורת מרכזיים מראה, כי האחריות של חיזבאללה לתקיפת ישראל מאז ה-7 באוקטובר מוצנעת, והעימות הנוכחי נתפס כיוזמה ישראלית. "נשים וילדים בין יותר מ-325 הרוגים ו-1,200 פצועים בהפצצות ישראליות בלבנון", היא הכותרת של רוב כלי התקשורת באירופה, כאשר הדיווחים הישראלים על סיכולים ממוקדים של אמצעי לחימה ממוסגרים כ"טענות" או "דיווחים". "ישראל מבצעת את התקיפות למרות אזהרות מצד הקהילה הבינלאומית", נכתב בכותרת המשנה של הדיווח באתר העיתון הבלגי לה סואר. 

למעשה, ישראל משלמת כעת את מחיר השחיקה בתמיכה הפוליטית והציבורית בה ב-11 החודשים האחרונים. היא יוצאת למערכה הנוכחית בלבנון כאשר רק שרידי לגיטימיות נותרו לה, אם בכלל, בעוד רוב מדינות אירופה כבר הטילו עליה אמברגו נשק בנימוק שישנו "סיכון ממשי" ל"פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" בעזה, ברקע פסיקות משמעותיות בבית הדין הבינלאומי לצדק ואולי בקרוב גם בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. היא גם משלמת את מחיר הזנחת החזית הציבורית וחוסר המשאבים בניסיון להציג את עמדתה בפני דעת הקהל האירופית, בעוד הפגנות נגדה מתנהלות מדי שבוע בערי אירופה.