גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדילמה הישראלית בלבנון: מה לעשות במדינה הקיימת רק על הנייר?

ב־1965 ניסתה ישראל בפעם הראשונה להפסיק את הטרור משטח לבנון באמצעות פגיעה בלבנונים ● היא נכשלה - והתחילה סדרה ארוכה של עוד ניסיונות כושלים ● דני יתום קורא לפגוע בנמלי לבנון, בחשמל ובמי השתייה. האומנם זה הזמן לשים קץ למראית העין של "מדינת לבנון"?

המוני לבנונים נמלטים מאזור צידון לאחר אזהרת צה''ל, השבוע / צילום: ap, Mohammad Zaatari
המוני לבנונים נמלטים מאזור צידון לאחר אזהרת צה''ל, השבוע / צילום: ap, Mohammad Zaatari

האם מדינה צריכה להיות חזקה כדי להתקיים? או אולי הסיכוי היחיד שלה להתקיים נובע מחולשתה המובנית? זה כמעט פרדוקס, שעשוע לשון, הלוא כן. אבל הוא מייצג את ההיסטוריה של לבנון ב־80 שנות עצמאותה, האמיתית או המדומה.

פרשנות | וושינגטון קוראת היסטוריה, ונזכרת בכאב בפגישתה הראשונה עם איברהים עקיל
פרשנות | מתי מחליפים את הנבחרת בשעת מלחמה? כשהיא מפסידה
פרשנות | במערב בוחרים לעצום עיניים מול השותפות האסטרטגית מוסקבה־טהרן

היא בקעה מחלציו של הקולוניאליזם הצרפתי המתמוטט ב־1943, הרבה לפני שהצרפתים תכננו באמת להעניק לה עצמאות. אבל "מדינת לבנון" תוכננה עוד קודם. הצרפתים והלבנונים בילו שלוש שנים בכתיבת חוקתה, עוד בסוף שנות ה־20. הנוסחה שהם מצאו הייתה כה מפותלת, כה רבת סתירות, עד שהצלחתה הייתה מותנית לחלוטין בחוסר החשק של מרכיביה להרוס אותה, ובנכונותן של שכנות חזקות בהרבה להניח לה להתקיים.

סוריה, למשל, שנפלטה לאוויר העולם באותו הזמן, סירבה לקבל את עצם הרעיון של זהות "לבנונית" נפרדת. היא חשבה שזו המכונה "לבנון" צריכה להיות חלק מ"סוריה רבתי". סוריה סירבה לכונן יחסים דיפלומטיים נורמליים עם לבנון במשך עשרות שנים. אם הלבנונים רוצים לדבר איתה, שיתכבדו ויעלו על דרך המלך מביירות לדמשק.

הפצצות ישראליות בביירות בזמן מלחמת לבנון השנייה, 2006 / צילום: ap, HUSSEIN MALLA

את הרעיון של "לבנון" הגו אירופים באמצע המאה ה־19. הם עשו כן בעיקר כדי לשרת אינטרסים אימפריאליים. אבל הייתה שם גם רומנטיקה וגם חיבה כנה למקומיים. הקולוניאליזם היה לעתים קרובות נצלני וגס רוח, אבל מפעם לפעם גם נדיב ואפילו אוהב הזולת.

האיש הראשון שהגה את הרעיון של מדינה ב"הר הלבנון", היה קולונל צ'ארלס הנרי צ'רצ'יל, הקונסול הבריטי בדמשק במשך עשר שנים (1852-1842). בהיותו שם הוא גם הגה את הרעיון של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ואפילו התחלק בו עם המנהיג היהודי הבולט ביותר בבריטניה, משה מונטיפיורי. הקולונל, כמו רבים מממשיכי דרכו, קיווה שמפה חדשה תיצור מזרח תיכון חדש.

נסיגת הכוחות הישראליים מהכפר דאהר אל־אחמר בלבנון, 1985 / צילום: ap

לבנון החלשה־חזקה לא נשאה חן בעיני רואיה. 15 שנה לאחר עצמאותה, נשיא מצרים גמאל עבד א־נאסר ניסה להרוס את הנוסחה הלוליינית של קיומה, ולהשליט עליה את בעלי בריתו. מלחמת אזרחים קצרה הסתיימה בחידוש הסטטוס קוו, בעזרת הצי הששי של ארה"ב.

אשכול מזהיר, רבין מבצע

נראה שהקושי להבין מהי לבנון ומה איננה עמד ביסוד יחסיה עם שכנותיה, בייחוד הדרומיות שבהן. מדינה ריבונית עם ממשלה מוגדרת, עם צבא, עם דיפלומטיה מכובדת ובנקאות משגשגת, עוררה לפעמים את הרושם שהיא אחראית לכל מה שקורה על שטחה.

דפדוף בעיתוני ישראל באמצע שנות ה־60 ממחיש את הדיסוננס. ב־28 באוקטובר 1965, "אשכול מזהיר את לבנון בעקבות חבלות 'אל פתח'", שעשה אז את צעדיו הראשונים. 24 שעות אחר כך: "כוחות צה"ל פוצצו בית ושלוש בארות בכפרי לבנון משם יצאו לחבל בישראל". זו הייתה הפעולה הצבאית הישראלית הראשונה נגד שטח לבנון מאז 1948.

"מעריב" ציטט אז את הרמטכ"ל, רב אלוף יצחק רבין: "רצינו לומר לתושבים הלבנונים שאם לא יהיה שקט בגבול שלנו, לא יהיה שקט גם בגבולם. לבנון אינה חסינה מפני תגובה ישראלית, והוכחה לכך הייתה הפעולה, שמטרתה אזהרה והתראה בכפרים שמהם יצאו ואליהם חזרו המחבלים". הכתב הצבאי של "מעריב" תיאר במדויק את הפעולה, עד שהכוחות הגיעו אל "שלוש בארות בצלע הר […], מהבור השלישי שמעו החיילים שכשוך של מים".

יומיים אחר כך העיתון דיווח, שצירי הדרום בפרלמנט הלבנוני תבעו מהממשלה "לאמן ולצייד בנשק את כל הגברים תושבי כפרי הגבול, כדי שיוכלו להגן על בתיהם". ההתקפה "עוררה סערה בדעת הקהל הלבנונית […] ונתנה פתחון פה להצהרות אנטי־ישראליות ואנטי־יהודיות".

ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול הסביר, כי "אי־תגובה הייתה מביאה להגברת פעילות 'אל פתח'".

שלוש שנים אחר כך, סיירת מטכ"ל פשטה על נמל התעופה של ביירות, ופוצצה 12 מטוסי נוסעים לבנוניים בתגובה על התקפת החזית העממית לשחרור פלסטין על מטוס נוסעים של אל על. הגינוי הבינלאומי היה סוחף. ארה"ב, בימי נשיאותו האחרונים של לינדון ג'ונסון, פרו־ישראלי למהדרין, הצטרפה לגינוי. אין כל ראיה שלממשלת לבנון היה קשר כלשהו להתקפה על אל על, אמרה וושינגטון.

פגיעה ביסודות של לבנון

הציפיות להתנהגות נורמלית של לבנון לא התיישבו עם אופייה ועם סיבות קיומה. חוכמה שלאחר מעשה חזרה והוכיחה כי לבנון, גם כאשר היא קיימת על הנייר, אינה מסוגלת להחיל את ריבונותה. פעם אחר פעם ישראל הענישה אותה, ומילאה בזה תפקיד חשוב, אם גם לא מכוון, בשקיעתה.

אם ב־1965 רק התחילו לחשוב בדרום לבנון על הצורך במיליציה להגנת הכפרים נגד ישראל, הנה ב־1982 המחשבות קרמו עור וגידים לאחר פלישת ישראל. במידה מסוימת אנחנו מתמודדים עכשיו עם התוצאות ארוכות הטווח של פיצוץ שלוש הבארות.

כמובן, המלחמה הנוכחית נכפתה על ישראל יותר מכל מלחמה אחרת בתולדותיה. היא מתגוננת. אבל אגב התגוננותה בוקעים מישראל קולות, המעוררים את הרושם שלקחי העבר לא נלמדו. הם קוראים "להעניש את מדינת לבנון", מפני שהיא "מניחה לחיזבאללה" להשתמש בשטחה.

ראש המוסד לשעבר, האלוף במילואים דני יתום, קרא ביום שלישי (בראיון ברשת ב' לערן סיקורל ויאיר ויינרב) לתקוף תשתיות בלבנון, כדי להעניש אותה על אזלת ידה, "מכיוון שחלק לא מבוטל מהתשתיות משמש גם את חיזבאללה, אז בדיעבד אם אתה פוגע בנמלים, אם אתה פוגע ברשת החשמל, אם אתה פוגע ברשת המים, אתה פוגע גם בחיזבאללה, מעבר לעובדה שאתה פוגע ביסודות של המדינה הלבנונית".

הפגיעה ב"יסודות של המדינה הלבנונית" עוברת אפוא מדור לדור, אף כי ההיסטוריה מוכיחה חד משמעית את עקרותה. אף אחת מן הפגיעות הקודמות לא הניבה את התוצאות המקוות. מה הטעם להעניש מישהו שאינו מסוגל להפיק את לקחי עונשו?

חוסר היכולת המעשית לפקוד אחריות על מדינה ריבונית למעשים המתרחשים בתחומיה הוא כמובן מקור של תסכול ושל אובדן עצות. מה לעשות במדינה הקיימת רק על הנייר?

הסכנה הגדולה ביותר היא שעוד דחיפה קלה, קל וחומר דחיפה כבדה, תשים קץ אפילו למראית העין. מה יקרה אם הפגיעה בתשתית פשוט תעביר את המדינה, לא רק למעשה כי אם גם להלכה, לידי חסן נסראללה? האם מדינת חיזבאללה גלויה תהיה שותפת נוחה יותר, או רציונלית יותר?

מדינות לא נועדו להתקיים לנצח: ברית המועצות, מזרח גרמניה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, תימן, אתיופיה המאוחדת (עם אריתריאה) חדלו להתקיים. לפי שעה ברור למדי שלבנון אינה מועמדת לביטול. ארה"ב לא תניח לישראל לאמץ את דוקטרינת דני יתום. לבנון החלשה, או בעצם החלשלושה, נועדה להוסיף ולתפוס כתם על מפת המזרח התיכון לפחות עוד זמן מה.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?