לחיזבאללה יש עדיין יכולות, אז למה הם לא משגרים יותר לעבר ישראל?

בזמן שהשבוע האחרון היה השבוע עם הכי הרבה אזעקות בחזית הצפון מתחילת המלחמה (723 אזעקות), הרי שעדיין מדובר על קול ענות חלושה ביחס לחששות שהיו בישראל ממלחמה בעצימות מלאה עם חיזבאללה. החשש ממטחים האדירים של טילים מדויקים ללב מרכזי האוכלוסייה בישראל - לא מתממש. בוודאי שבתגובה לחיסולו של מזכ"ל חיזבאללה הידוע והוותיק חסן נסראללה. מדוע זה קורה, והאם הערכנו-ביתר את ארגון הטרור הלבנוני? מומחיות אומרות: חיזבאללה חטף מכות חסרות תקדים, אך צריך להיזהר משאננות.

● אחראי התקציבים ויעד לסנקציות אמריקאיות: היורש המסתמן של נסראללה
● כותרות העיתונים בעולם | 12 מפקדי חיזבאללה ובראשם נסראללה התכנסו לישיבת חירום. ואז חוסלו
● "המודיעין הישראלי חדר ביסודיות לחיזבאללה": מה חושבים בעולם על החיסול הדרמטי
● רק אחד נשאר: אלה המפקדים הבכירים של חיזבאללה שחוסלו

"לכאורה, היינו מצפים לתגובה הרבה יותר חריפה אחרי פיצוץ הביפרים והחיסולים המשמעותיים, כולל של נסראללה עצמו", אומרת הילה חדד-חמלניק, מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, שותפה בפיתוח של כיפת ברזל ומנכ"לית משרד החדשנות והמדע לשעבר, "ובהחלט היו לחיזבאללה את היכולות, כמו חימושים ומשגרים".

החיסולים בצמרת מצטברים לשיתוק ארגוני

אז למה לא רואים שימוש ביכולות האלה? לדבריה, "רואים תופעה דומה למה שראינו מול חמאס: הרקטות הגדולות שלהם, כמו של חמאס, דורשות או הטמנה והכנה מדוקדקת מראש, או אופרציה מורכבת כדי להשמיש אותן בזמן אמת. ובתחילת המערכה הייתה פגיעה משמעותית מאוד בשני דברים: הראשון, הפיקוד והשליטה של חיזבאללה. מפקדי מערך הטילים כמעט כולם חוסלו או הושבתו, ושדרת הפיקוד הבכירה שאמורה להחליט על הורדת מטח דרמטי על תל אביב כבר לא קיימת".

"אז מי אמור לקבל את ההחלטה? היו כבר חיסולים ממוקדים, אבל נוצרה מסה קריטית שמתבטאת בשיתוק של הארגון". כך למשל, צה"ל עדכן היום (א') שבחיסול של נסראללה חוסל גם עלי נאא'ף איוב - האחראי על ניהול האש בחיזבאללה. כך שמי שאמור לתת את הפקודה - כבר לא איתנו.

גם אל"מ במיל' טליה לנקרי, לשעבר סגנית ראש המטה לביטחון לאומי והיום חברת מועצה בגדרה, מציינת כי מעבר ליכולת הטכנית הנדרשת לשגר טילים, "צריך שיהיה מי שיקבל את ההחלטה לבצע מטחים גדולים של טילים מדויקים. אומנם לא שללנו מהם את היכולות הטכניות, אבל אין להם פיקוד ושליטה. מה שהם יורים עכשיו זה לטווחים קצרים יחסית. בנוסף, הם גם חוששים מההשלכות: אפשר לראות שמדינת לבנון לא מאפשרת למטוסים איראניים לנחות בשדה התעופה. ככה נראית הרתעה".

ישראל מפגינה עליונות מודיעינית

חדד-חמלניק מוסיפה שאחד הדברים שהכי בולטים במערכה הנוכחית מול חיזבאללה הוא העליונות המודיעינית חסרת התקדים: "האחיזה המודיעינית של ישראל גדולה, ומה שקל להוציא וכבר ערוך - מותקף. השילוב של זה, ושל חיסול מי שאחראי על הכנת המערכים מחדש, יוצרת שיתוק של חיזבאללה שלא מאפשר להם להגיב כראוי".

היא משווה את המצב גם להתנהלות ישראל במלחמת לבנון השניה, שבה "הייתה ביקורת קשה על בנק המטרות הלוקה בחוסר, והיום יש הרבה יותר. הצבא מבין בדיוק מה קורה בצד השני. אפשר לראות כמה מהר צה"ל יצא עם ההודעה שנסראללה חוסל. אני לא מכירה לעומק את העולם המודיעיני, אבל מה שבטוח - צה"ל יודע להגיד מאוד באינטימיות מה קורה בצד השני". על כך מוסיפה לנקרי ש"עכשיו צה"ל עושה ציד: מספיק שיש התכנסות לקבל איזושהי החלטה, ומורידים את הבניין. זה מעיד על שליטה מודיעינית אדירה".

הפער בין העליונות המודיעינית הזאת לבין הכשלון המודיעיני הצורב לפני שנה נובע בעיני חדד-חמלניק בעובדה ש"זו המלחמה שחיל האוויר והמודיעין וכל צה"ל התכוננו אליה במשך שנים, והעוצמות ניכרות. זה בולט לעומת ה-7/10 שלא התכוננו אליה. אנחנו מגיעים אליה מאוד ערוכים, עם כל הכלים הרלוונטיים. אומנם לא התכוננו למלחמת התשה כמו שהייתה בשנה האחרונה, אבל למלחמה עצימה מול חיזבאללה, שהוא ארגון צבאי ולא ממש גרילה - חד משמעית כן. כשצה"ל מתכונן למלחמות, הוא הצבא הכי חזק במזרח התיכון. נקווה שזה ימשיך ככה".

חיזבאללה עוד עשוי להתאושש, ואפקט הביפרים

עם זאת, מסתייגת חדד-חמלניק: "צריך להגיד בצניעות שיכול להיות שזה זמני, ואולי הם יתאפסו על עצמם. היכולות קיימות. מבחינת המשגרים והחימוש, ולדעתי גם מבחינת הידע, ואולי המנהיגות תתאושש ותמלא את החלל ויהיה מי שיקבל החלטות ויוציא אותם מהקפאון. אבל זה נותן לנו מספיק זמן להמשיך ולתקוף ולדלל את היכולות האלה משמעותית. צריך להבין שהיכולות עוד קיימות, ויכולה להיות התאוששות. אולי תקום מנהיגות מלמטה".

בנוסף, חדד-חמלניק אומרת, "חשוב לא להיכנס לשאננות, וצריך גם להיזהר מהאמירות ש'הפחידו אותנו סתם'. כי היכולות לגמרי היו קיימות. לפני אירוע פיצוץ הביפרים בהחלט ייתכן שהתגובה של חיזבאללה הייתה נראית אחרת לגמרי. לא צריך להלקות את עצמנו על זה. ביום ההוא לפני 10 ימים עשו מהלך מאוד חריג ומאוד מרשים: מדווחים ש-1,500 פעילים שיצאו מכשירות ברגע אחד. תחשוב מה היה קורה לנו אם כל הסא"לים הקרביים היו יוצאים מכשירות. זה היה משפיע מאוד על התפקוד של צה"ל".

לנקרי אומרת ש"הפער מול הדרום הוא משמעותי בסדר גודל. זה לא רק שהורדנו את נסראללה, זה הרבה יותר: זה התחיל מיום הביפרים, שהכניס אותם לסחרחורת. נצחון תלוי ביכולת ליזום, להפתיע ולתחבל - וזה מה שעושים היום". לנקרי אף מגדילה ואומרת ש"יום הביפרים התחיל מלחמה חדשה. היוזמה נלקחה מאיתנו ב-7/10, נכנסנו למלחמת התשה, וזו חלק מהתשובה של צה"ל לאיך אפשר להחזיר את היוזמה לצד שלנו".

חייבים להגדיר כבר כעת את "תמונת הניצחון"

ומה לגבי הפוטנציאל לכניסה קרקעית ללבנון, במטרה להביא לסיום של המלחמה? לפני כן, אומרת חדד-חמלניק "חייבים להגדיר מטרות ברורות למלחמה, ולא סיסמאות כמו 'ניצחון מוחלט'. אנחנו צריכים לשאול: מה תמונת הסיום שאנחנו שואפים אליה? מזה אפשר לגזור האם צריך תמרון קרקעי או לא. כרגע אנחנו שולטים בסדר היום של המלחמה, וזה בדיוק הזמן להגדיר את תמונת הנצחון של המלחמה בצפון. האם אנחנו רוצים את רדואן מעבר לליטני? מה לגבי אוכלוסייה אזרחית בדרום לבנון? אנחנו רוצים 'פרימטר' נקי מאנשים בגבול? מה אנחנו רוצים שיהיה בסוף?".

היא מדגישה ש"ככל שהזמן יעבור, הצד השני יתאפס על עצמו, העולם יתערב, והסטטיסטיקה תתיישר ויהיו פחות הצלחות ויותר נפגעים מרקטות. לכן צריכים להיות מאוד ברורים לאיפה אנחנו שואפים. שלא נמצא את עצמנו בבוץ הלבנוני במהלך פברואר".

לנקרי נשמעת נחרצת יותר לגבי הצורך בפעולה קרקעית: "בשנה האחרונה צה"ל השיג הישגים משמעותיים, אבל כדי לקחת את היכולת של חיזבאללה להיות קרובים לגבול, חייבים להיכנס לקרקעית". לדבריה, צריך לתת הזדמנות למהלכים דיפלומטיים שיאפשרו את הרחקת חיזבאללה מהגבול, אך "אם לא נצליח להשיג את זה באמצעות מדינאות, ולא תהיה הסדרה בזמן הקרוב - לא תהיה ברירה אלא להיכנס עם כוחות לשטח. יש דברים שאפשר להשיג רק ככה".