חיסול נסראללה פגע קשות בחיזבאללה. האם הארגון יצליח להתאושש?

במשך 32 שנים כיהן חסן נסראללה כמזכ"ל חיזבאללה, ובמידה רבה הפך את הארגון ליהלום בכתר של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל. על כן, החיסול שלו לצד בכירים נוספים, שיצא לפועל לאחר שורת התנקשויות ארוכה וכן פגיעה ביכולות הצבאיות, מציב את ארגון הטרור השיעי־לבנוני בטריטוריה לא מוכרת, ואת המזרח התיכון בפני פרק חדש.

● עם מטוס קרב ייחודי ושלל הישגי עבר: טייסת "הפטישים" שחיסלה את נסראללה
● לחיזבאללה יש עדיין יכולות, אז למה הם לא משגרים יותר לעבר ישראל?
● 12 מפקדי חיזבאללה ובראשם נסראללה התכנסו לישיבת חירום. ואז חוסלו 

נסראללה ככל הנראה צפה שישראל תמשיך לרקוד איתו בקצב מתקפות הדדיות נמוך בניסיון להביא להפסקת אש, אבל עתה מפעל חייו נכנס למרחב של אי־ודאות: המזכ"ל מחוסל, וכך גם ארבעת הדמויות מתחתיו - עלי כרכי, מפקד חזית הדרום; פואד שוכר, רמטכ"ל; אברהים עקיל, ראש מערך המבצעים; ואברהים קובייסי, מפקד מערך הטילאות. יתרה מכך, בדרג מתחת לכל אלו, נותר רק בכיר אחד בחיים: אבו עלי רצ'א, מפקד יחידת באדר שאחראית על המרחב שמצפון לנהר הליטני ועד העיר צידון. על כן, נשאלת השאלה איך ייראה חיזבאללה ללא נסראללה?

"נסראללה היה קרוב לחמינאי, ו־32 שנים כמנהיג חיזבאללה אפשרו לו יחסים אינטימיים עם כלל הצמרת האיראנית", מספר ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, יועצו המדיני של יצחק רבין לשעבר ומומחה ללבנון. "ההיעלמות שלו מהווה מכה, שבעקבותיה צריך להבין האם למחליף המיועד יש את התוכן הנדרש והאם הוא מכיר באותה מידה של קרבה את הצמרת האיראנית".

ד"ר פנינה שוקר, חברת פורום דבורה, מרצה במרכז האקדמי שלם ובמכללות הצבאיות, וחוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), מדגישה מצידה כי רצף המהלומות על חיזבאללה אינו מהווה נוק־אאוט. "איראן לא תוותר על בנייה מחדש של הפרוקסי המשמעותי ביותר שלה וחיזבאללה כבר הודיע בהצהרתו כי הנהגת הארגון מתחייבת להמשיך את הג'יהאד, כלשונו, מול האויב הציוני. השאלה הגדולה היא האם ישראל תמשיך להדק את הלחץ הצבאי על חיזבאללה ולאור כך, עד כמה מהירה תהיה יכולת ההתאוששות של הארגון. בכדי להאט את קצב התחמשותו מחדש (בהנחה שהסדרה אינה אפשרות ריאלית), ישראל תצטרך לנטר את צינורות החמצן של הארגון מאיראן ומסוריה ולסכל אותם, ככל שיהיה בידה לעשות זאת".

המפנה הכלכלי ב־2018

בתקופתו, נסראללה צבר ניסיון רב בגיוס כספים, והפך את חיזבאללה לארגון טרור בעל מקורות תקציביים נרחבים. מדוח של ועדת בית הנבחרים האמריקאי לשירותים פיננסיים עולה, כי בשנות ה־90 ותחילת שנות ה־2000 - חיזבאללה קיבלו מאיראן 200־100 מיליון דולר מדי שנה. לאחר מכן, מזכירות האוצר האמריקאית הצביעה, כי ב־2018 כבר קיבלו חיזבאללה 700 מיליון דולר ממשטר האייתוללות, שהיוו 70% מתקציב הארגון.

החלטת נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ במאי 2018 לסגת מהסכם הגרעין עם איראן ולהשית עליה סנקציות מחודשות, הביא גם לפגיעה בחיזבאללה. בעקבות הפחתת ההכנסות מטהרן, נאלצו נסראללה ואנשיו לקצץ השקעות, לפטר לוחמים, להסיג את חלקם מסוריה ולבטל את מרבית התוכניות בערוץ "אל־מנאר". במקביל חיזבאללה פתחו בקמפיין גיוס המונים ברדיו ובטלוויזיה, והרחיבו את פעילויותיהם הבלתי חוקיות שכוללות הברחות סמים, סיגריות ואמל"ח, וכן הלבנת הון. חלק בלתי מבוטל מאותו ענף כלכלי של חיזבאללה, מתבצע באמריקה הלטינית.

"מאז מגפת הקורונה, ירדו ההשקעות האיראניות בחיזבאללה לכ־350 מיליון דולר בשנה", מציין ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן. "על כן, אני מניח שנראה השהיה של חיזבאללה לצורך תחקורים, הבנה, תכנון מחדש והוצאה לפועל. זהו תהליך שעשוי לקחת שנה־שנתיים, ובו מייצרים שקט רגעי יחסית. אולם, אם ישראל לא תעקור מהשורש את האיראנים, אז חיזבאללה יחזור".

פגיעה סימבולית

ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי מזרח תיכון באקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגאו־אסטרטגיה, מפנה זרקור לאיראנים, שיצטרכו לבחון כיצד להגיב ולפעול כדי לשקם את חיזבאללה ולהחיות מחדש את הנכס האסטרטגי שלהם בלבנון. "זה לא רק חיסולו של נסראללה, אלא החיסול העקבי כחלק מאסטרטגיה ברורה של כל שכבת ההנהגה והפיקוד של חיזבאללה. על אף שלכל אחד יש מחליף, פה יש ידע מצטבר של עשרות שנים שבאופן טבעי ייקח זמן למצוא להם מחליף".

לגבי כלל ציר ההתנגדות, הוא מדגיש כי חיזבאללה ככלל ונסראללה בפרט היוו את הסמל הגדול ומודל לחיקוי. "חיזבאללה היו אלה שבפועל אימנו את הגורמים השונים בציר, והעבירו ידע. די לראות שאחד מהארגונים בעיראק קורא לעצמו גדודי חיזבאללה, ומפקדי חיזבאללה, כולל מוחמד קובייסי, נטלו חלק פעיל במאבקים שונים כדוגמת הזירה התימנית. חיסולו של נסראללה מתווסף לחיסולו של דף, וגרע מציר הרשע שני סמלים מרכזיים של טרור רב־שנים".

כיצד חיזבאללה בכלל מתפקד עכשיו?
ד"ר פינקו: "לפעילי חיזבאללה יש הנחיות כתובות מראש במעטפות שראינו כבר ב־2006. הם יודעים לפתוח אותם בזמן חירום ולבצע. ההוראות בצד מאפשרות לעשות פעולות". ד"ר זלקוביץ' מוסיף: "לארגון אמנם יש תוכניות עבודה סדורות שמאפשרות לאחר חיסול המנהיגים להוציא ירי תלול מסלול ולנסות לפגע במתווים שונים, אבל הוא נמצא כעת במצב קשה. רבות מיכולותיו נגרעו. לכן, רואים ניסיון של חיזבאללה להוציא תגובה בירי מאסיבי של רקטות קצרות טווח".

דור ההמשך

בדומה לחיסול של כל בכיר בארגון טרור, קל וחומר ארכי־טרוריסט כמו נסראללה, אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר הוא מיהו היורש. ד"ר שוקר מציינת שדווח כי שייח' נעים קאסם, סגנו של נסראללה, מונה למחליף זמני. "ניתן להניח שאכן מדובר במינוי זמני מכיוון שקאסם נתפס כצל חיוור של נסראללה, נעדר כל סמכות כריזמטית ומשום כך, יתקשה בהובלת הארגון ושיקומו לאחר המכות הקשות שניתכו עליו".

ד"ר שוקר וד"ר נריה רואים בהאשם סאפי א־דין, יו"ר הרשות המבצעת של חיזבאללה, כמועמד המוביל. הוא בעל ייחוס משפחתי - בן דודו של נסראללה, וחותן בתו של קאסם סולימאני. "כשמינו את נסראללה להחליף את עבאס מוסאווי", מספר ד"ר נריה, "נסראללה היה בלימודי דת בקום, אבל הוא הספיק להגיע רק לשלב השני ולא לשלישי כששמו אותו בראשות הארגון ב־1992".

 חסן נסראללה עומד בראש תהלוכה בביירות, 1993 / צילום: ap, Ahmed Azakir

המומחה שנולד בביירות ובה גדל עד שבגיל 17 עלה לישראל, מציין כי כשנסראללה הפך למזכ"ל הוא היה בן 32. בן דודו, סאפי א־דין, בן 60. "האם חיזבאללה יישען על אותה גווארדיה ישנה של מייסדים או שייתנו הזדמנות לדור המשך?", הוא תוהה לסיכום.

"בקומץ המפקדים שהיו בפגישה יחד עם אברהים עקיל באותה ישיבה שהותקפה, רוב המשתתפים היו ילידי שנות ה־70, ה־80 ויש אחד מ־91. כלומר, הצליחו להצמיח מנהיגות צעירה, וזה מהלך סוציולוגי חשוב. מעבר לכך, מבין 15 הנפגעים באותה הפצצה, אחד בלבד נולד בביירות - והיתר מהבקאע ומהדרום. זו מהפכה חברתית שחיזבאללה מוביל. על כן, מעניין האם המהפכה הזו היא הכנה לכך שדור ההמשך יתפוס את ההנהגה וההצבה של האשם סאפי א־דין בתפקיד המזכ"ל תהיה זמנית".