על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● 12 מפקדי חיזבאללה ובראשם נסראללה התכנסו לישיבת חירום. ואז חוסלו
● לחיזבאללה יש עדיין יכולות, אז למה הם לא משגרים יותר לעבר ישראל?
1האם חיסול נסראללה יביא לחיסול חיזבאללה?
"האם ישראל יכולה 'לחסל' את דרכה לניצחון על חיזבאללה?", שואלת הכותרת במאמר ב-Foreign Policy, שנכתב על ידי דניאל ביימן, עמית בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים. נכתב כי חיסולו של נסראללה ומפקדים בכירים נוספים מסמן שינוי דרמטי באסטרטגיה הישראלית כנגד הארגון וכי ישראל עברה ממדיניות של הרתעה למתקפת הפצצות נרחבת במטרה להחליש את חיזבאללה ולאלץ את הארגון לחתור להפסקת אש בתנאים ישראליים. עם זאת, "ישראל מהמרת. חיזבאללה ספג מכה קשה, וייתכן שיעשה ויתורים משמעותיים, לפחות בטווח הקצר. אך להביא ארגוני טרור או ארגונים מיליטנטים למצב בו הם נכנעים זה קשה, וגם ארגונים מוחלשים עדיין יכולים להכות בחוזקה".
"נדיר שארגוני טרור מובסים רק על ידי הסרת מנהיג מפתח, אפילו אחד משמעותי כמו נסראללה", נכתב. "לאורך עשורים של לחימה בטרור, ישראל חיסלה מנהיגים של מגוון רחב של ארגוני טרור פלסטיניים, כולל חמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, החזית העממית לשחרור פלסטין, ורבים רבים אחרים. ברוב המקרים, קבוצות אלו המשיכו להילחם. למרות שהישראלים חיסלו שוב ושוב דמויות בכירות בחמאס, הארגון התארגן מחדש תחת מנהיגים חדשים והמשיך להילחם. נסראללה נמצא זמן רב תחת איום של התנקשות וכמעט בוודאי היתה לו תוכנית ירושה (כרגע ההימורים הם על האשם ספי-אדין) שתאפשר לקבוצה להמשיך".
בנוסף, "התנקשויות יכולות להוביל קבוצות להסלמה ולהוציא פעולות טרור ברחבי העולם, וההיסטוריה של חיזבאללה עצמו מראה זאת בכאב. ב-1992, ישראל חיסלה את קודמו של נסראללה, עבאס אל-מוסאווי. בתגובה, חיזבאללה פוצץ את שגרירות ישראל בארגנטינה באותה שנה, והרג 29 אנשים. ב-2012, כאשר איראן וישראל נלחמו מלחמת צללים שכללה התנקשות במדענים גרעיניים איראנים, מחבל מתאבד של חיזבאללה תקף אוטובוס מלא בתיירים ישראלים בבולגריה, והרג שישה אנשים. טרור בינלאומי מצד חיזבאללה, שעד כה לא היה מאפיין של הלחימה לאחר ה-7 באוקטובר, חזר לשולחן". ביימן מעריך גם כי איראן תמשיך לסייע לארגון, דבר שיקשה על השמדתו.
עם זאת, "למרות כל המגבלות האלה, התנקשויות במנהיגים יכולות להחליש קבוצות ולגרום להן להיות נכונות יותר לוויתורים. גם ארגון הגרילה 'הנתיב הזוהר' בפרו וגם מפלגת הפועלים הכורדית (PKK) סבלו כאשר מנהיגיהן נעצרו. התקפות ארה"ב על ליבת אל-קאעידה, שהרגו את אוסאמה בן לאדן ואיימן אל-זוואהירי, גם פגעו קשות בארגון - למרות שזוואהירי נפגע ב-2022, הוא עדיין לא הכריז רשמית על מחליפו.
"ירושה בארגוני טרור יכולה ליצור קשיים רבים, ועריפת ראשים לעתים קרובות מחמירה אותם. מנהיג חדש חייב לזכות בכבוד של חברי הקבוצה, להבהיר מדיניות, ובדרכים אחרות לבסס כוח וסמכות. זה לוקח זמן אפילו בנסיבות הטובות ביותר. בנסיבות שחיזבאללה מתמודד איתן היום, השיבוש מתרחש בכל רמה, כאשר מפקדים מקומיים, מגייסים, מאמנים, גזברים ואחרים כולם מחוסלים בקצב מהיר. יתר על כן, מבצעי ישראל מראים שהיא חדרה לחלוטין לרשת התקשורת של חיזבאללה ושלשירותי המודיעין שלה יש מודיעין מעולה על הארגון בכלל. מנהיגים במצב זה עומדים בפני בחירה: הם יכולים לתקשר ולארגן את כוחותיהם - ולמות - או שהם יכולים להסתתר ובכך לאפשר לארגונים שלהם להמשיך לפעול ללא כיוון".
בנוסף, "האיום הרחב יותר של הרס ללבנון עשוי גם לעצב את חשיבת חיזבאללה. למרות שההתקפות הישראליות האחרונות על מעוזי חיזבאללה בביירות, בבקעת הלבנון ובדרום לבנון הן הרסניות, ההרס יכול להיות גרוע הרבה יותר - כפי שמראה המבצע בעזה. בהתחשב במצב הכלכלי והפוליטי הרעוע ממילא של לבנון, חיזבאללה היסס עד כה מלהחמיר מצב רע. אפילו איראן עשויה לדאוג מהסלמה. התקפת הטילים והמל"טים של איראן באפריל על ישראל נכשלה ברובה, ואפשרויות ההסלמה האחרות שלה נראות מוגבלות בהתחשב בחולשות הצבאיות והכלכליות של המדינה והסיכון לטהרן שארצות הברית עלולה להתערב אם איראן תסלים. עם זאת, איראן עשויה לפנות לטרור בינלאומי, בהתחשב ברצונה לפגוע בישראל ובמיעוט האפשרויות האחרות".
מתוך Foreign Policy, מאת דניאל ביימן. לקריאת הכתבה המלאה.
2התגובות בעולם הערבי לחיסול נסראללה מעורבות
"העולם הערבי מפוצל בתגובותיו לחיסול מנהיג חיזבאללה נסראללה", נכתב בכותרת כתבה ברויטרס. נכתב כי חיסולו של נסראללה התקבל בשתיקה מצד מדינות סוניות רבות באזור, מה שמדגיש את הפער בין הזעם העממי כנגד ישראל לבין עמדת השלטונות שנרמלו יחסים עם ישראל או מתנגדים לפטרונית של חיזבאללה ואיראן. ערב הסעודית הביעה "דאגה עמוקה" לגבי ההתפתחויות בלבנון, אך נמנעה מלהזכיר את נסראללה. קטאר, איחוד האמירויות ובחריין שמרו על שתיקה מוחלטת לגבי חיסולו. מנגד, סוריה ועיראק הכריזו על שלושה ימי אבל. היו גם קולות ביקורתיים של דמויות מובילות, במיוחד בנוגע למעורבות חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. העיתונאי העיראקי עומר אל-ג'מאל כתב ברשתות החברתיות כי "הקורבנות של נסראללה בסוריה הם מאות אלפים, האם הוא ראוי לרחמים של מוסלמים?". כמו כן, המשורר הסעודי עבד אל-לטיף אל-שייח' כתב כי "השמחה לאיד (על חיסולו של נסראללה) היא לא בהכרח עוינות אקראית, אלא תגובה טבעית לסדרה של מדיניות ומעשים מלוכלכים שעוררו רגשות שליליים נרחבים".
אחרים ניסו לאזן בין הביקורת על נסראללה לבין הביקורת על ישראל. המגישה המצרית למיס אל-חדידי כתבה: "שמחה ולעג כעת הם ניצחון לאויב, פיצול האומה (הערבית) ובגידה בעם בלבנון ובעזה".
מתוך רויטרס, מאת ג'יידאה טאהא. לקריאת הכתבה המלאה.
3איך נראים החיים בלבנון אחרי ההפצצות?
"הרס ברחובות לבנון לאחר ימים של הפצצות ישראליות", נכתב בכותרת בכתבה ב-CNN. הרשויות הלבנוניות מעריכות כי כ-1,100 אנשים נהרגו וכי ישנם מיליון עקורים מבתיהם בעקבות ההפצצות של ישראל, שהתחילו בשבוע שעבר, כשהשיא שלהן היה הפצצות ביום שישי שחיסלו את מנהיג חיזבאללה נסראללה. תומך חיזבאללה בשם חסן צוטט אומר כי "אין הוכחה שהוא (חסן נסראללה- מ"ו) מת, הוא יופיע בקרוב והוא יפתיע אותנו". אזרח לבנוני נוסף מדרום המדינה צוטט אמר כי "לא משנה אם הוא חי או מת, מנהיג כמו נסראללה חי בתוכנו תמיד. אנחנו נמשיך בדרך שהוא התווה, ואנחנו נחזור לבתים שלנו".
"חלקים גדולים מהפרברים הדרומיים הצפופים נחרבו", נכתב. "העקורים נמלטו לחלקים המערביים של הבירה, העשירים יחסית ועדיין לא נפגעו, שם הם חנו על מדרכות, בפארקים, בבתי ספר, בכנסיות ובמסגדים. מזרנים ושמיכות למשפחות העקורות מכסים את הקורניש, טיילת החוף של העיר, הידועה בנופיה של הים התיכון המזרחי על רקע ההרים הירוקים. כשפצצות ישראליות פגעו בדרום הבירה ביום שישי, רחובות מערב ביירות התמלאו באנשים לאורך כל הלילה. חלק מהעקורים שוחחו על המדרכה, כמה שכבו ישנים על ספסלים. נשים חיבקו תינוקות ופעוטות ישנים. ילדים שוטטו ברחובות בפיג'מות, מתפתלים ללא מטרה בין מכוניות שחנו בחניה כפולה.
ברחוב חמרה המסחרי, המון מחוץ לבניין נטוש כמעט עצר את התנועה. גבר הפיל את שער הברזל, ואיפשר לגל של עקורים להיכנס למחסה. השעה הייתה 3 לפנות בוקר. נסראללה רק לאחרונה חוסל - אם כי הדבר טרם אושר על ידי קבוצתו - ורבים מתומכיו ניסו להעמיד פנים אמיצות. 'אנחנו בסדר! אני בטוחה שהבית שלנו בסדר. אין מה לדאוג', אמרה אישה בשנות השישים המוקדמות לחייה לקבוצת אנשים סביבה".
"בכיכר השהידים המרכזית בביירות, על רקע כרזה שעליה נכתב באותיות גדולות 'ביירות לא תמות', ילדים יחפים היו מרוחים בלכלוך שחור ומשפחות ישנו על מחצלות קש. אישה מבוגרת שברחה מביתה, משאירה את כל רכושה מאחור, מכרה קופסאות טישו. 'אנחנו ישנים על מדרכות כי אין לנו ברירה', אמרה אום פאוזי, מדרום ביירות. 'אני נשבעת שברחנו רק עם הבגדים שעלינו. לא נשארה נפש חיה בשכונה'".
מתוך CNN, מאת תמרה קיבלווי וג'ומנה קארדש. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.