ביטול שטר ה-200 שקלים והגזירות שעל השולחן. מנהל רשות המסים מדבר

"הציבור חייב להפנים את גודל המשבר. הפגיעה בתוצר והגידול המהיר בגירעון בעקבות המלחמה שאנחנו נמצאים בה כרגע הם ברמה של שני משברים ביטחוניים וכלכליים קודמים, יום הכיפורים והאינתיפאדה השנייה - ביחד. מערכת הביטחון של אחרי המלחמה לא תהיה אותה מערכת, והמשמעות היא גידול חד בהוצאות של 2%-1.5% תוצר, משמע בין 30 ל־40 מיליארד שקל בשנה. אנחנו מצפים לגידול בצמיחה אחרי המלחמה, שיביא לנו מסים, ולא נצטרך לבצע יותר מדי צעדים כואבים לאורך זמן - אבל אי־אפשר לבנות על זה. בחמש השנים הקרובות צריך להדק חגורה".

● הוא התחיל כחובל בחיל הים, בקרוב החברה שהוא מנהל תשמיד טילים עם לייזר באוויר 
● כלכלני דויטשה בנק מעריכים - זה מה שיעשה הנגיד ירון אם המערכה מול איראן תתרחב 

לתפוס את מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', לשיחה רגע לפני החגים, בעיצומה של מלחמה ודיונים לקראת תקציב 2025, זו משימה לא פשוטה. האיש שעומד בראש מכונת הגבייה של מדינת ישראל, שהפכה בשנים האחרונות גם למערכת פיצויים שמחלקת מיליארדי שקלים לציבור למוד מלחמות ומשברים, עובד סביב השעון בימים אלה. אבל בין פגישה עם שר האוצר, לסיור בצפון המופגז ודיונים על היקף הנזקים, ישבנו איתו לסיכום שנה בתפקיד אליו מונה ימים ספורים לפני שהמציאות הביטחונית והכלכלית של כולנו השתנתה לבלי היכר.

בשיחה חופשית על הכלכלה הישראלית הוא מסביר למה הגזירות הצפויות על הציבור בחוק ההסדרים הן "הרע במיעוטו", מספר על הטכנולוגיה החדשה שחושפת את כל הנכסים והכספים של אזרחי ישראל לעיני הרשות גם אם הם משתדלים להסתיר אותם, ובנוסף מוסר את המלצותיו למיסוי בתחום הנדל"ן, שלא מקובלות על הפוליטיקאים בינתיים, בהן הטלת מס רכוש וגביית 25% על הכנסות משכירות.

"ב־2025 נתחיל להרגיש את השורות מתמלאות"

אהרונוביץ' נולד ביפו, וגדל בראשון לציון במשפחה דתית־ציונית, מעמד ביניים קלאסי. אביו היה איש צבא, השתחרר בדרגת סגן אלוף מחיל הקשר, ובהמשך עבד כמהנדס אלקטרוניקה. אמו עבדה בעירייה. הוא הבכור בין שלושה אחים, ועד גיל 17 הוא חלק חדר עם אחיו. כילד מאוד אהב אקטואליה וחדשות. "כל בוקר הייתי קורא מעריב, ובהמשך גם גלובס", הוא נזכר.

האהבה הזאת גרמה לו לחתום וויתור על גיוס לממר"ם לטובת שירות בדובר צה"ל, כשאת עיקר השירות העביר בעזה. "התגייסתי בדיוק בתקופת הסכמי אוסלו, ונשלחתי לשלוחה באוגדת עזה, שם שירתי עד שיצאנו מעזה בקיץ 1994. אני זוכר איך ג'בליה נראתה ושכונת רימל, שהיום הכל שם נחרב", הוא מספר.

כשהשתחרר נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן, ובמקביל עבד כעורך חדשות וכתב משפט בעיתון המגזרי "הצופה". "עבדתי אז עם חנוך דאום, שכתב במדור סאטירי. הוא אחד המוכשרים שיש", מספר אהרונוביץ'. בהמשך התמחה במשרד עורכי דין בתחומי הנדל"ן והירושות.

את דרכו ברשות המסים החל בשנת 2001, כעו"ד חיצוני, ובהמשך גויס לשירות המדינה ועבד כמפקח מיסוי קרקעין, כעורך דין במחלקה המשפטית, כמנהל שומות מקרקעין וכמנהל משרדי שומה ברחובות ובנתניה. ב־2018 מונה לסמנכ"ל מיסוי מקרקעין, תפקידו האחרון ברשות לפני שנבחר לנהל אותה.

לאהרונוביץ' לא הייתה תקופת חסד בתפקיד. מינויו אושר בממשלה ב־27 בספטמבר 2023, ויומיים לאחר מכן החלה חופשת סוכות ברשות. אהרונוביץ' היה אמור להיכנס לתפקיד ב־8 באוקטובר, וההמשך ידוע. "חזרתי מחו"ל ביום חמישי, והאחים שלי צחקו עליי ואמרו לי 'תהנה מהסופ"ש הזה כי זה החופש האחרון שלך לפני שאתה נכנס לתפקיד'. בשבת התעוררתי ב־6:30 מהאזעקות, ומאז כולנו חיים את החיים של אחרי 7 באוקטובר", הוא מספר.

אהרונוביץ' מקיים אורח חיים דתי, אך בשנה האחרונה הוא זמין 24 שעות ביממה, כולל שבתות וחגים. "ברבע לשבע כבר התקשרתי לאמיר דהאן, מנהל קרן הפיצויים, ובשבע ורבע יצאתי מהבית לפתוח את מוקד הפיצויים של רשות המסים ברמת גן. בדרך התקשרתי לבית של הרב של גבעת שמואל לומר לו שכדאי לסגור את בתי הכנסת כי יש בלגן במדינה. מאז שאני בתפקיד כמובן שאני עם פלאפון פתוח בשבתות. אני גם לוקח אותו כשאני הולך לבית כנסת בתיק של הטלית, כי מנהל רשות המסים חייב להיות זמין ולא רק בגלל נושא הפיצויים. התפקיד מחייב".

אירועי אוקטובר והמלחמה שמתחוללת מאז, שמו את רשות המסים במרכז העשייה, לא רק כמי שאמורה למלא את הקופה הציבורית המתרוקנת במהירות לאור עלויות המלחמה, אלא גם כמי שאמורה להעביר לציבור פיצויים על הנזקים שנגרמים לו לאורך חודשים. "רשות המסים נכנסה לתקופה שלא הייתה לה אף פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל. האורך והעצימות בכל הגזירות זה משהו שהוא חסר תקדים. גם היקף הפיצויים וגם הצורך של המדינה שנכניס את הכסף לקופה במהירות מתח אותנו בצורה שאף פעם לא הגענו אליה, כשאנחנו בחוסר בכוח־אדם", אומר אהרונוביץ'.

 בית הרוס בקריית שמונה בעקבות נפילת רקטה / צילום: ap, Ariel Schalit

הרשות נכנסה למלחמה לאחר פרישה מאסיבית של עובדים מקצועיים, וכבר תקופה שנשמעות תלונות של מייצגים בתחום על עיכובים בקבלת החלטות וטיפול בתיקים כתוצאה מהמחסור בכוח־אדם. "זה לא סוד שצריך לעבות את השורות של רשות המסים ואנחנו עובדים על זה בימים אלה", הוא אומר. "הרשות לא שונה משאר המשק הישראלי בעניין הזה. הקורונה עשתה משהו לשוק העבודה ויותר קשה למצוא עובדים, גם המצב הכלכלי והעובדה שלא היו בדיוק תקציבי מדינה ב־2021 בסופו של דבר נתנו אותותיהם. ב־2022 הייתה עזיבה של פי שתיים מהכמות הרגילה שעוזבת את הרשות".

איך פותרים את הבעיה?
"מינינו ועדה שמגבשת תוכנית לשיפור תהליכי הקליטה והשימור של עובדים. במקביל, למרות המלחמה והקפאת קליטת עובדים לשירות המדינה, קיבלנו אפשרות לקלוט כ־500 עובדים ואנחנו נמצאים איתם בישורת האחרונה. אני כבר עכשיו עובד על לקבל עוד מנה כזאת לשנה הבאה. אני מקווה שמאמצע 2025 יתחילו להרגיש את השורות מתמלאות".

בינתיים, אהרונוביץ' מסתדר עם מה שיש. "מחלקת הפיצויים של אמיר דהאן מונה בשגרה 38 עובדים אבל היום מסופחים אליה 250 עובדים. כשהמלחמה בצפון תיגמר אנחנו נצטרך להעביר קרוב ל־800 עובדי רשות המסים לחודש כדי לטפל בכל התביעות של הנזק הישיר. המטרה היא תוך כמה ימים לפתוח תביעות ולהתחיל לטפל בכולן מהר. הלוואי שנגיע כבר לנקודה הזאת".

עד היום שילמה רשות המסים פיצויים ישירים ועקיפים בסכום העולה על 17 מיליארד שקל לאזרחים שניזוקו מהמלחמה. "צריך לזכור כי עדיין קיימים נזקים רבים באזור הצפון שבשל ההגבלות הביטחוניות לא ניתן להגיע אליהם. אנו מעריכים, כי נכון לעתה הם מסתכמים בהיקף של כמיליארד שקל", אומר אהרונוביץ'.

יש עדיין עסקים או אזרחים שלא קיבלו מענקים שמגיעים להם שאינם מהאזורים הללו?
אהרונוביץ': "95% מהתביעות שולמו, מתוך יותר מחצי מיליון בקשות שהוגשו. יש כמה אלפים בודדים שנופלים בין הכיסאות ועבור כל אחד מהם זה עולם ומלואו, אבל בפועל המערכת מתפקדת ונותנת מענה נכון, כי אם היא לא הייתה עובדת כמו שצריך היו מפגינים מול משרד האוצר כל יום אלפי עצמאים.

"אני מקבל כל יום כמה טלפונים עם בעיות אישיות של אנשים שלא קיבלו פיצוי וגם חנוך דאום מעביר לי מקרים לטיפול ממוקד הסיוע שלו".

בעוד שהפיצויים הם הצד שבו רשות המסים "נותנת" כסף לאזרחים, התפקיד המרכזי והמסורתי שלה הוא "לקחת". בשנה האחרונה מגלה אהרונוביץ' שהתפקיד הזה מורכב במיוחד. "היינו צריכים להתמודד תוך זמן קצר עם שלושה תיקונים של תקציב המדינה בשנה האחרונה. עכשיו אנחנו בסשן השלישי של תקציב 2025", הוא אומר.

"הלכנו על צעדים שמכוונים לעשירים יותר"

רגע לפני החגים פורסמה טיוטת פרק המיסוי והמאבק בהון השחור בחוק ההסדרים שאמור לעבור עם תקציב 2025, אשר חשפה שורת גזירות משמעותיות והעלאות מסים, ביניהן למשל הקפאת מדרגות המיסוי שלוש שנים, מיסוי קרנות ההשתלמות, קיצוץ בפנסיות, מס על רווחים לא מחולקים, צמצום הטבות מס על רכבים "ירוקים" ועוד.

בחודשים החולפים הצהרת כי תנסה להימנע מהגדלת הנטל על האוכלוסייה שכבר היום נושאת ברובו, אך במסגרת המלצות המיסוי לתקציב 2025 התרחקת מאוד מהאמירה הזאת.

"לפני שהתפרסמה טיוטת פרק המיסוי בחוק ההסדרים אמרתי לחבר'ה ברשות 'אתם תראו שיהיה פה בלגן', אבל אני חייב להסביר את השיקולים שלנו ואת ההבדל בין הצעדים המיידיים לצעדים שהם ארוכי טווח. הגזירה העיקרית שמושתת פה על רוב הציבור העובד כמובן זה הנושא של הקפאת מדרגות המס, אבל בעיניי זה הדבר הכי רך שאפשר לעשות.

"היינו צריכים לעשות צעדים מיידיים כדי להכניס כסף כאן ועכשיו לקופת המדינה, והיו הצעות הרבה יותר קשות, כמו למשל לבטל את מדרגת המס של עשרה אחוזים ולהתחיל בשיעור של 14% (מדרגת המס הנמוכה ביותר, על הכנסה עד 7,010 שקל עומדת כיום על 10%, א' ל"ו). כך שזה היה הרע במיעוטו ביחס לאפשרויות הקיימות על השולחן.

"אני המלצתי על הקפאת המדרגות כי זה צעד שאפשר לבטל ברגע שהמצב משתפר. התקווה היא שברגע שהמלחמה תסתיים, ותסתיים בצורה חיובית והשבויים יחזרו כי זה חלק מהשיקום הלאומי שלנו וזה חייב להיות, אז הכלכלה תעשה קפיצה. אני מניח שבסופו של דבר, אם המגמה של הורדת הריבית בארצות הברית תימשך, גם הנגיד פה יוריד, למרות שאנחנו לא נחזור לריביות אפס. הריביות יירדו ואז תהיה קפיצה במשק. ברגע שתהיה צמיחה ואנחנו נראה שאנחנו מצליחים להביא הכנסות עודפות ממסים, אחד הדברים שאפשר לעשות באופן מיידי זה לעדכן את מדרגות המס ולבטל את ההקפאה".

אז למה להקפיא מראש לשלוש שנים ולא לשנה?
"כולנו מקווים שהמצב ישתפר מהר, ואנחנו אולי יותר אופטימיים אחרי השבוע האחרון שבאמת יש התפתחות, אבל אנחנו לא יודעים באמת לאן זה הולך ואנחנו צריכים לומר אמירות ברורות לעולם. היום מדינת ישראל נחשבת למקום שיש בו סיכון גבוה עבור משקיעים מחו"ל והיו גם את הורדות הדירוג. לכן, אתה צריך להגיד אמירה ברורה גם לשנים קדימה".

ההמלצות כוללות גם פגיעה בפנסיות ומיסוי בקרנות ההשתלמות?
"בעניין הפנסיה אנחנו מדברים על מי שנמצא בהכנסות גבוהות, פעמיים השכר הממוצע במשק. ובעניין קרנות ההשתלמות, צריך להבין שאנחנו לא פוגעים בהן. יש מיליארדי שקלים בקרנות הללו, כספים של אנשים שלא פותחים את הקרן בתום שש שנים ונהנים מהפטור ממס על הרווחים מעבר לשש שנות החיסכון הראשונות. אז אנחנו אומרים שאת הרווחים מהריבית מעבר לשש השנים אנחנו ממסים. זה כלי של חיסכון לשש שנים וההטבה מעניקה פטור ממס על הריבית בשנים הללו. אבל אם אתה לא פותח את הקרן אחרי שש שנים, הריבית שנצברת מכאן ואילך תהיה חייבת במס".

בעבר היו ניסיונות של האוצר לפגוע בהטבת המס על קרנות ההשתלמות, לצמצם או אף לבטל אותה. זה עוד צעד בכיוון?
"אני לא מכיר כרגע כוונה לפגוע בקרן עצמה ולא בשש השנים של הפטור. ניסיתי גם להסביר את זה לחבריי בהסתדרות בימים האחרונים, כי בכל הרמות הכוסית שהיו זה ישר עלה מצידם. ביטול הפטור ממס לאחר שש שנות החיסכון לא כזה חמור כמו שמנסים להציג את זה".

בהסתדרות השתכנעו?
"יש משא ומתן מול משרד האוצר ואני מעריך שבסוף הם יגיעו להסכמות. מה שהציבור צריך להבין זה שהלכנו לצעדים פרמננטיים שמכוונים למקומות העשירים יותר ולא לציבור הרחב, למשל בטיפול בנושא של הרווחים כלואים. גם להוריד את 'חשבונית ישראל' ל־5,000 שקל פונה למאבק בהון שחור ויכניס מיליארדים למדינה (חובת הדיווח בזמן אמת על כל עסקה בין עוסקים בסכום שעולה על 25 אלף שקל, א' ל"ו). זה צעד שכבר עכשיו הוכיח את עצמו. המספרים מראים שעוד לפני שאנחנו עוצרים עסקאות רק הסיכול העקיף שאנחנו עושים כרגע בחשבוניות של 25 אלף שקל כבר חוסך מאות מיליונים למדינה. ברגע שנוכל לסכל עסקאות מראש אנחנו בטוחים שזה יכניס מיליארדים למדינה".

מס הרכוש ומאגר משכירי דירות שוב על השולחן

בחוק ההסדרים מסתתר גם סעיף סל של "קידום דברים שתקועים בוועדת הכספים". בתוך סעיף הסל הזה מסתתרת יוזמה שרשות המסים מנסה לקדם כבר שנים, להקמת מאגר משכירי דירות. הרשות מנסה זה שנים להעביר חקיקה המבטלת את הפטור ממס עבור הכנסות משכירות עד לתקרה של 5,654 שקל, או לכל הפחות חיוב בעלי דירות המשכירים אותן לדווח על ההשכרה, גם אם ההכנסה מתחת לרף הפטור.

היוזמות הללו נכללו בחוקי ההסדרים בשנים האחרונות אך פעם אחר פעם נבלמו על־ידי הדרג הפוליטי. בתקציב 2024 נכללה היוזמה להקמת מאגר בעלי דירות להשכרה, ואולם היוזמה "פוצלה" לחקיקה נפרדת בתחילת הדיונים ומאז היא תקועה בוועדת הכספים. "כחלק מחוק ההסדרים 2025, אנחנו מבקשים לקדם את חובת הדיווח על השכר דירה שנעצרה בוועדת הכספים", מסביר אהרונוביץ'.

לאורך השנים הפוליטיקאים בלמו אתכם. למה שזה ישתנה עכשיו?
"במצב שאנחנו נמצאים בו, בעומק הגירעון וצורכי הביטחון, אני מעריך שגם חברי הממשלה וחברי הכנסת יבינו שאין מנוס. ההנחה שלנו אומרת שאם יהיה לנו דיווח על שוק השכירות זה יכניס מעל מיליארד שקל לקופת המדינה כי פתאום אנשים ייכנסו לרשת המס, ואז לא נצטרך אולי לבצע צעדים שנופלים על ציבור העובדים במדינה. צריך לזכור שאני בא מאותו ציבור. ההורים שלי באים מאותו ציבור. אני מאוד מרגיש את כאבו של האדם העובד ושל העצמאי הקטן, אז עם כמה צעדים אמיצים אפשר להביא כסף ממקומות אחרים".

מה עם מס רכוש על קרקעות פנויות? הבעת תמיכה בהחזרתו, וכרגע זה לא מקודם.
"יש ועדה ששר האוצר מינה לבחון את זה. בשבועות האחרונים הקפאנו את העבודה בגלל עבודה אינטנסיבית על חוק התקציב וחוק ההסדרים, אבל זה יחזור. אנחנו בהחלט רואים בזה כעוד מקור שהמדינה צריכה כשהיא מחפשת גידול פרמננטי בהכנסות ממסים. אני מעריך שלקראת דצמבר תחילת 2025 אנחנו נגיש המלצות לשר".

בינואר 2025 שיעורי מס הרכישה ירדו מ־8% ל־5%־6% ואין כרגע חוק ששומר על השיעורים הקיימים.

"לפני כמה חודשים הגשנו לוועדת הכספים צו להארכת שיעורי המס הקיימים בעוד שנתיים, ולהערכתי בסוף זה יעבור כי אני לא חושב שיש למישהו רצון עכשיו לדרבן עוד יותר חזרה של משקיעים לשוק. זה נמצא במגרש של מדיניות הדיור, של הפוליטיקאים, ופחות במגרש של רשות המסים".

"אגב", מוסיף אהרונוביץ', "בעיני היה נכון יותר לקבוע מס של 25% על הכנסות משכירות ולהוריד את מס הרכישה. ה־OECD אמר לנו את זה כמה וכמה פעמים ב־15 שנים האחרונות ואני חושב שזה גם נכון יותר שיהיה מס על שכירות כמו על דיבידנד ועל רווחי הון בבורסה, כמו על חלק ממסלולי החיסכון".

"צריך לשקול לבטל את שטר ה־200"

במהלך דיוני התקציב עלתה על השולחן הצעה לבטל את שטרות ה־200 שקל, במטרה להילחם בהון השחור ולהניב הכנסות נוספות. ההצעה כללה מתווה שבמסגרתו מי שמחזיק בשטרות 200 יוכל להמיר אותם בבנקים תוך הסבר של מקור הכספים ותשלום מס אם נדרש. ואולם, בנק ישראל שפך מים צוננים על ההצעה מהר מאוד. אהרונוביץ' לא התבטא על כך עד כה, אבל כעת חושף שהוא תמך בהצעה מאחורי הקלעים.

"אני חושב שחייבים לחשוב מחוץ לקופסה במאבק בהון השחור, וביטול שטר ה־200 שקל בעיניי זה סוג של מחוץ לקופסה. 75%־60% מהכספים שבמחזור הם שטרות של 200 שקל, ובמבצעי אכיפה נגד עבריינים ומשפחות פשע, גם חקירות וגם הוצאה לפועל, אנחנו תופסים הרבה מאוד כספים לא מדווחים במזומן וכמעט תמיד מדובר בסטיפות של 200 שקל.

"גם באירופה הפסיקו להדפיס שטרות של 500 יורו בשנת 2018 ובשווייץ ביטלו את השטר של האלף פרנק, וזה מראה שיש לזה משמעויות שיכולות לסייע מאוד במאבק בהון השחור. זה היה גורם להזזת גבינה ולטלטלה בקרב מי שצובר את השטרות הללו במזומן. למה לבן אדם להחזיק בבית חבילות של 200 שקל מזומן? אני מעריך שההצעה הזאת עוד תיבחן בעתיד והיא צריכה להיות צמודה להליך גילוי מרצון כדי שאנשים ירצו לחשוף את ההון שלהם בלי חשש מפלילים, אבל כרגע בנק ישראל אמר את דברו".

לאן בכלל הגילוי מרצון נעלם? הצהרת לפני חודשים שאתם יוצאים בנוהל גילוי מרצון חדש.
"הוא לא נעלם. גילוי מרצון זה לא פשוט. יש לנו כרגע דיונים עם היועצת המשפטית לממשלה לגבי מה קורה עם מי שלא מקבלים את הבקשה שלו, מה ההשלכות של זה. בפעמים קודמות מעל 90% מהבקשות התקבלו, אבל צריך לחדד מה קורה אם לא. צריך לזכור שעכשיו יש עומס מאוד גדול גם על אנשי הייעוץ המשפטי וגם עלינו, אבל אני מקווה מאוד שבאזור החגים או מיד אחרי אנחנו נפרסם את הגילוי מרצון החדש".

אמרת את זה גם לפני פסח והגענו לראש השנה.
"נכון, אבל עדיף לשחרר משהו שישיג את התוצאות מאשר לשחרר הנחיה שלא תשיג את התוצאות ועוד נצטרך לעשות אחר כך מקצה שיפורים".

"ככל שנשתכלל אנשים יעדיפו לא להסתבך"

למרות המלחמה והבור התקציבי, אהרונוביץ' לא נוטש את התוכניות עימן הגיע לתפקיד. "באג'נדה שלי תוך שנתיים רשות המסים תהיה ממוחשבת לחלוטין", הוא אומר. "כיוון שרשות המסים לא תוכל להגיע לכולם, והיא לא תגדל בקצב שהאוכלוסייה גדלה בו ותישאר על אזור ה־5,000־6,000 עובדים, בדומה להיום, אז חלק גדול מהפעילות צריכה להיעשות באמצעים טכנולוגיים, בניהול סיכונים יותר חכם שלנו".

את התוכנית להפוך את רשות המסים לגוף טכנולוגי, התחילו קודמיו בתפקיד, משה אשר וערן יעקב, ואהרונוביץ' המשיך אותם במרץ. היום הוא חושף לראשונה כלי AI חדש שהרשות החלה להשתמש בו בפיילוט. "זה כלי שנותן כיום בתוך שתי שניות את כל הקשרים העסקיים והאישיים ואת כל הנכסים שיש לכל בעל תעודת זהות במדינה. פעם היינו צריכים שני עובדי מודיעין ושני חוקרים שישבו על לוח כזה חודשיים, והם גם לא היו מגיעים להכל".

מערכות המחשוב של רשות המסים לא ידועות כקדמת הטכנולוגיה.
"אריה רימיני, מנכ"ל שע"ם (גוף המחשוב של רשות המסים, א' ל"ו), עשה פרויקט עצום של לאחד את כל מערכות המחשוב של כלל המחלקות לאגם דאטה גדול, ואז אפשר להתחיל לעשות מניפולציות על כל המידע הזה".

האח הגדול ברשות המסים.
"אלה בהחלט כלים מאוד מסוכנים שנותנים הרבה כוח, אז אנחנו נותנים את הגישה לכלי הזה במשורה, לא לכל עובד או מפקח. היום אתה מיד יכול לדעת את כל המצבת הפיננסית של אדם ואז בלחיצת כפתור להשוות אותה להכנסות ולנכסים המדווחים שלו ולבדוק ברגע אם צריך לגבות ממנו חוב ואם יש נורות אדומות.

"קיבלנו השנה תקציב של מאה מיליון שקל שמיועד לזה מעבר לתקציב הרגיל, וגם ב־2025 נקבל. זו בעצם תהיה התשובה הטובה ביותר להתייעלות שהרשות צריכה לעבור. היום אנחנו בודקים 1.2% מהתיקים במקרה הטוב, והמטרה שלנו היא ש־100% מהשומות יעברו בדיקת מחשב ראשונה עם סימנים מחשידים, ומתוכם אנחנו ניקח ונבדוק באמצעות אנשי הרשות את התיקים שבאמת יוצפו בהם הבעיות.

"עוד דבר שאנחנו בוחנים לקראת 2025 זה להחיל סוג של 'מפקחים וירטואליים' - כלומר שמכונה תבדוק את התיקים ותעשה ביקורת בסיסית. תמיד נצטרך את העובדים בשביל לקחת את התיקים הכבדים שמעוררים שאלות מס, אבל תהיה פה פריצת דרך אדירה בגביית ובמלחמה בהון השחור".

מה האתגר הגדול ביותר היום במאבק בהון השחור?
"זה מאבק תמידי ויומיומי, אבל יש מדרג. יש את ההון השחור ה'רך' שזה מה שאנחנו מכירים מהיום־יום באיך שהציבור משלם למורים פרטיים, קוסמטיקאיות, שיפוצניקים. כולנו מכירים את האינסטלטור שאומר מה המחיר במזומן וכמה כשזה לא במזומן, ואת העובדה שמשלמים להם לפעמים בשחור. חלק גדול מההכנסות שלהם כן מדווחות, אבל יש חלק שלא מדווח. אני מעריך שבאמצעות חוק המזומן, 'חשבוניות ישראל' וטכנולוגיות שאנחנו מכניסים כל הזמן של מודיעין וביקורת של כלים ממוחשבים, אפשר לצמצם מאוד את העולם הזה של ההון השחור הרך. ככל שהיכולות שלנו משתכללות אנשים יעדיפו לא להסתבך ולהצהיר על כל ההכנסות שלהם".

וההון השחור "הכבד"?
"ההון השחור הכבד זה כלכלת הצללים של משפחות פשע, החשבוניות הפיקטיביות, כיסוי לפעילות של סמים ופרוטקשן והוא דורש טיפול הרבה יותר אגרסיבי. אנחנו צריכים להמשיך לחזק את הקשר שלנו עם המשטרה ולעשות מבצעים ופעולות רבים יותר בזירה הזאת. יש לנו כמה מבצעים משותפים שמתוכננים לאחרי החגים".

אז איך אתה מסכם את השנה הראשונה והסוערת בתפקיד?
"לפני שנכנסתי לתפקיד אמרתי שלכל מנהל מסים בתקופה של חמש שנים יש איזו מלחמה או קורונה או משבר כלכלי, אבל אף פעם לא חשבתי שיהיה לי הכל יחד בעוצמה, ביום הראשון שלי בתפקיד. אבל כאדם אני מאמין שלא שמים אותך סתם במקום מסוים. בסופו של דבר זאת הייתה שנה מאתגרת, אבל מצד שני גם שנה שאני מרגיש שאני עושה לטובת הכלכלה הישראלית, הציבור הישראלי ומדינת ישראל, ואני מרגיש שיש לי זכות להיות בתקופה הזאת בתפקיד שלי.

"החשיבות של רשות המסים היום היא לא פחותה ממערכת הביטחון. המכס שומר על הגבולות ודואג שלא יעבור אמל"ח ושהסחר ימשיך, ובלי קרן הפיצויים המשק היה מתמוטט. אני מקווה שנצליח לממש עוד הרבה דברים בשנה הקרובה לטובת המדינה".