נפט | פרשנות

תקיפה ישראלית באיראן תטלטל את שוק הנפט. מי תרוויח מהמצב?

מחיר הנפט זינק אתמול בכ־5.2%, בצל ההתבטאות של ג'ו ביידן כי "דנים" באפשרות למתקפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן • בחברת המכליות האיראנית הלאומית כבר החלו לנקוט בפעולות, ורוקנו ביום רביעי את מכלי הענק שנמצאים בטרמינל הנפט באי חארג שבצפון המפרץ הפרסי • תקיפה של חארג לא תשפיע על ההפקה האיראנית, ואם מעוניינים לפגוע קשות באיראן, המפתח יהיה בצד ההפקה

מתקן הפקת נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock
מתקן הפקת נפט בערב הסעודית / צילום: Shutterstock

מחיר הנפט זינק אתמול (ה') בכ־5.2% ל־77.8 דולר לחבית ברנט, בצל ההתבטאות של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי "דנים" באפשרות למתקפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן. המגמה הזו מעניינת במיוחד משום שבנובמבר אשתקד, אף שחברות אופ"ק + הודיעו על קיצוץ מכסות ההפקה ל־2024 ב־2.2 מיליון חביות ביום - הן לא הצליחו להביא לעלייה במחירי הנפט.

אחראי התקציבים שמנהל מיליארדים: היורש של נסראללה שהיה יעד לתקיפת צה"ל 

רק ביום חמישי האחרון, שעות ספורות לפני תחילת הדיווחים על מתקפת הטילים הבליסטיים הצפויה של איראן, מחיר ברנט עמד על 70 דולר בלבד. המשמעות עבור מדינות אופ"ק היא אדירה. לפי הערכת קרן המטבע על אודות מחיר הנפט הנדרש לטובת איזון תקציבי, ערב הסעודית נדרשת למחיר של 96.2 דולר לחבית במטרה לסיים את שנת 2024 מאוזנת. לצורך ההשוואה, איחוד האמירויות נדרשת ל-56.7 דולר בלבד, ואילו איראן ל־121 דולר.

במסדרונות חברת המכליות האיראנית הלאומית (NITC) כבר החלו לנקוט בפעולות, ורוקנו ביום רביעי את מכלי הענק שנמצאים בטרמינל הנפט באי חארג שבצפון המפרץ הפרסי, כך לפי "טנקר טראקרס". זהו צעד ראשון מסוגו מאז שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נסוג מהסכם הגרעין ב־2018, והטיל על איראן סבב סנקציות מאסיבי. עם זאת, תקיפה של חארג לא תשפיע על ההפקה האיראנית.

לפי נתוני אופ"ק, קצב הפקת הנפט של איראן הגיע השנה ל־3.2 מיליון חביות ביום - הגבוה ביותר מאז אותה נסיגה אמריקאית מהסכם הגרעין. כשליש מההפקה מגיע משדה אהווז שנמצא במחוז ח'וזסטן, בקצה המערבי של איראן. ככלל, תשתיות הנפט והגז האיראניות פרוסות במערב המדינה. אם מעוניינים לפגוע קשות באיראן, המפתח יהיה בצד ההפקה. נתוני קרן המטבע מגלים כי התמ"ג האיראני צמח בשנה שעברה ב־4.7%, בעוד שרכיב הנפט זינק ב־19%.

קרוב ל־90% מיצוא הנפט האיראני מגיע לסין

מי שקרוב לוודאי מודאגים מהסיטואציה הנוכחית הם בכירי בייג'ינג. בשנת 2023 ייבאה סין שיא של 11.3 מיליון חביות ביום, 10% יותר מב־2022 - כך לפי נתוני המכס הסיני. כיום, איראן מייצאת כ־1.5 מיליון חביות ביום, למרות הסנקציות, כאשר לפי חברת המחקר "קפלר", קרוב ל־90% מיצוא הנפט האיראני מגיע לסין. כלומר, אלו 1.35 מיליון חביות נפט איראני ביום שמגיעות לסין, ומהוות כ־12% מתוך יבוא הנפט הסיני. מי שמנסה להבין את המניעים "הנסתרים" בביקורת הסינית הקבועה במלחמת חרבות ברזל נגד ישראל, צריך להתמקד בעובדות אלו.

לעומת בייג'ינג, מי שמרחיקות עצמן מהמתיחות הנוכחית הן מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC). רק בשבוע שעבר הזהיר שר האנרגיה הסעודי הנסיך עבד אל־עזיז בן סלמאן בישיבה של קרטל אופ"ק, כי מחיר הנפט עלול לצנוח ל־50 דולר לחבית. כך לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל". כמיטב המסורת, ערב הסעודית היא המפיקה הגדולה של אופ"ק עם 9 מיליון חביות ביום, אבל זה משמעותית פחות מ־12 מיליון ב־2020.

יש כמה סיבות מדוע חברות אופ"ק + (קרטל אופ"ק ושותפותיו בהנהגת רוסיה) כבר לא שולטות ב"שיבר" של מחיר הנפט, אבל העיקרית שבהן היא היעדר משמעת. אחת ממפיקות הנפט הבולטות ביבשת אפריקה, אנגולה, עזבה כבר בדצמבר, ובין החודשים ינואר-מרץ - עיראק וקזחסטן הפיקו 602 אלף ו־389 אלף חביות בהתאמה מעל המכסות שלהן. במטרה להבין מדוע, כדאי לחזור לאותה הערכת איזון פיסקלי של קרן המטבע, שלפיה עיראק צריכה מחיר חבית של 93.8 דולר, וקזחסטן בכלל 123.5 דולר. וכשמחיר הנפט נמוך מה עושים? מוכרים יותר בניסיון נואש להתאזן. עם זאת, כמיטב המסורת, כשההיצע הכולל עולה והביקוש ללא שינוי - המחיר יורד.

מדינות המפרץ מביעות נייטרליות בעימות בין טהרן לישראל

עתה, כשרוחות המלחמה באזור לוהטות, לפי סוכנות הידיעות רויטרס דאגו בכירי מדינות המפרץ הערביות להביע בפני איראן את הנייטרליות שלהן בעימות בין טהרן לבין ישראל. באופן קבוע, אין קו אחיד של מדינות המפרץ הערביות שלא מוסכם על ריאד. אדרבה, בדרך כלל היא מכתיבת הקצב.

עבור האינטרסים של ערב הסעודית, המתיחות הזו טובה. פרויקט הדגל שבו משקיעים הסעודים חצי טריליון דולר, עיר העתיד ניאום, סובל מעיכובים, ובבלומברג כבר דווח על דאגות שמתרבות במסדרונות הארמונות בממלכה. הסעודים זקוקים לכסף, ואין ספק כי מחיר נפט גבוה מועיל לאינטרסים שלהם. אולם, כשנופל גשם של טילים בישראל ובאיראן, גם בריאד עלולים "להרטב".

לו איראן תמצא את עצמה במצוקה קיצונית ותרצה להבעיר את האזור, סבירות גבוהה שהיא תפנה לערב הסעודית. לא צריך זיכרון ארוך במיוחד כדי להבין זאת: בספטמבר 2019 הגיבה איראן לסנקציות של טראמפ במתקפת כטב"מים נרחבת נגד מתקנים של חברת הנפט הלאומית הסעודית, עראמקו. על כן, הסעודים אמנם שבעי רצון ממגמת מחיר הנפט, אבל אם המחיר יזנק ושדה נפט אסטרטגי איראני כדוגמת אהווז יינזק והאיראנים יראו את כולם נהנים ממחיר גבוה חוץ מהם - הכתובת ל"עונש" עשויה להימצא אצל עראמקו.