אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חברת הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת ל-A, לצד תחזית שלילית שמשמעותה סבירות להורדה נוספת במהלך 18 החודשים הקרובים. רק כמה ימים קודם לכן הייתה זו מודי'ס, שבצעד חריג וחריף הפחיתה את הדירוג של ישראל בשתי רמות, לצד תחזית שלילית. בין שתי החברות נוצר פער באופן בו הן רואות את הכלכלה הישראלית, כאשר מודי'ס מציגה תמונה פסימית הרבה יותר.
● כוכב הנדל"ן שנפל, האחים שניערו את רשת המזון וחברת התעופה שנותרה לבד בשמיים: השנה הסוערת של שוק ההון
● חמישה דברים על השנה שהייתה בשווקים, ועל זו שתבוא
כעת גופים בינלאומיים שונים מנסים לגבש תחזית משלהם למה שצפוי לכלכלה המקומית. בדויטשה בנק פרסמו סקירה מקיפה על הכלכלה המקומית שבה התייחסו לפיחות בשקל בשבוע האחרון, להחלטת הריבית של בנק ישראל בשבוע הקרוב ולהתאוששות הכלכלה ביום שאחרי המלחמה.
"הסיכונים הגיאופוליטיים עלו משמעותית מאמצע ספטמבר", נכתב בדוח. "סדרת אירועים, כולל פיצוצי איתוריות, מותם של מפקדים בכירים בחיזבאללה, תקיפות אוויר כבדות על לבנון וכוחות קרקעיים שחצו את הגבול, מצביעה על כך שהסכסוך נכנס לשלב חדש וכי הסיכונים עלו באופן ניכר".
בדויטשה בנק התייחסו גם למתקפה האיראנית על ישראל ולתגובה האפשרית, והדגישו כי המצב שונה מאשר בחודש אפריל: "התפתחויות האחרונות נושאות לכאורה תפיסה של סיכונים גבוהים יותר להסלמה רחבה יותר - כפי שמודגם על ידי המכירה החדה יותר של השקל והראלי במחירי הנפט". ואכן השקל טיפס לרמה של מעל 3.8, עלייה מ-3.73 בשבוע שעבר, ומחיר הנפט עלה בכ-10% ל-78 דולר בשבוע האחרון לחבית נפט.
ההתאוששות תיקח זמן רב מהצפוי
ביחס להתאששות הכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה, ציינו בדויטשה כי "ההתאוששות צפויה להימשך זמן רב יותר מהצפוי קודם לכן, גם אם הצריכה נשארת חסינה. הפעילות הכלכלית מתקשה להתאושש בשל אילוצי היצע וסיכונים גיאופוליטיים מוגברים". הם ציינו ברקע את נתוני הצמיחה המאכזבים ברבעון השני, והוסיפו כי "בעיות היצע, מחסור בעובדים, ואי-הוודאות לגבי התפתחויות גיאופוליטיות המדכאות את תיאבון ההשקעות נותרים מכשולים עיקריים להתאוששות חזקה יותר. בנוסף, המיקוד האחרון בחיזבאללה ואיראן העלה ככל הנראה את הסבירות לסכסוך ממושך יותר, מה שמדכא את סנטימנט ההשקעות בטווח הקצר". בשל כך, הורידו את תחזית הצמיחה שלהם השנה ל-1% (מ-1.8%) ול-4.5% (מ-5.6%). מדובר בתחזית אופטימית יותר מאשר זו שהציגה בשתי חברות הדירוג.
ביחס לגירעון, הם מעריכים כי תחזית הגירעון של האוצר שעומדת על 6.6% לא תתממש, ולהערכתם הוא יעמוד על 7.3% השנה ועל 5.5% בשנה הבאה. הם ציינו לטובה את הצעדים שהציג שר האוצר לצמצום הגירעון בשנה הבאה, אך מעריכים כי אינו יעמוד על 4% כפי שהעריך סמוטריץ' בשל הסכסוך הממושך.
תחזית האינפלציה עודכנה מעלה
כלכלני הבנק ציינו את העלייה באינפלציה בחודש שעבר לרמה של 3.6% - מעל טווח היעד של בנק ישראל שעומד על 3% ברף העליון. הם ציינו לשלילה את העלייה החדה במחירי הפירות והירקות והטיסות, על רקע הריכוזיות וחוסר התחרתויות בענף. "למעט אלו, ההאצה באינפלציה הייתה מתונה יותר", ציינו.
הם הוסיפו כי "באוגוסט, יכולנו לראות בבירור את ההשלכות השליליות של הסכסוך הגיאופוליטי על אינפלציית הצרכנים. כפי שהדגשנו לאחרונה כגורם סיכון בתחזית האינפלציה, החיכוכים בצד ההיצע של הכלכלה הפכו לבולטים יותר באינפלציה. וסבב ההסלמה האחרון בסכסוך הגביר השפעה זו, הן בהיקף והן בעיתוי. אלא אם כן נראה ירידה מהותית בעוינות בטווח הקרוב - מה שנראה בלתי סביר בהינתן מבוי סתום נוסף לגבי הפסקת אש פוטנציאלית - השיבושים בפעילות העסקית במגזרים ספציפיים כנראה ימשיכו וילחצו עוד יותר על סביבת האינפלציה".
הם הוסיפו כי הצריכה הפרטית החזקה לצד האבטלה הנמוכה מהווה גם היא גורם אינפלציוני. התחזית המעודכנת שלהם היא שהאינפלציה תעמוד בסוף השנה על 3.9%, ועל יותר מ-4% בקצב שנתי ברבעון הראשון של 2025. תרחיש הבסיס שלהם הוא שלקראת סוף השנה הבאה ותחזור לתוך טווח היעד של בנק ישראל.
הריבית עשויה לעלות
ביום רביעי השבוע ימסור בנק ישראל את החלטת הריבית המועדכנת שלו, והתחזית של דויטשה בנק היא שתישאר ללא שינוי זו הפעם השישית ברצף. "אנו מאמינים שאי-ודאויות גיאופוליטיות מוגברות בעיצומו של עימות ישיר עם חיזבאללה ואיראן, סביבה אינפלציונית עולה, פעולות מחיר תנודתיות בשווקים הפיננסיים, ופרמיית סיכון גבוהה יובילו את בנק ישראל לשמור על עמדתו הזהירה", כתבו כלכלני הבנק בסקירה.
הם הוסיפו כי תרחיש הבסיס שלהם הוא שהבנק המרכזי לא יעלה את הריבית השבוע גם אם הפיחות בשקל יימשך, וכי במקרה כזה הוא עשוי להתערב ישירות בשוק המט"ח ולמכור דולרים. "עם זאת, איננו שוללים העלאת ריבית, במיוחד אם המתיחות תתפתח למלחמה מלאה עם השלכות חמורות ליציבות הפיננסית", כתבו.
להערכתם, אם לא נראה הקלה משמעותית בסכסוך לצד התאוששות מהירה בסביבה העסקית, בנק ישראל ישמור על מדיניות הריבית שלו ללא שינוי משמעותי לתוך 2025. "תרחיש הבסיס שלנו כעת קורא לבנק ישראל להמתין עד סוף הרבעון השלישי של 2025 לפני חידוש מחזור ההקלה שלו. אנו רואים מקום להקלה הדרגתית במחצית השנייה של 2025, כך שתגיע לרמה של 4% בסוף 2025", כתבו, והוסיפו כי "גם אם זה לא תרחיש הבסיס שלנו, איננו שוללים לחלוטין העלאת ריבית. אם המצב הגיאופוליטי יחמיר עוד יותר, עם חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן המתפתחים לסכסוך מלא, חששות ליציבות פיננסית - כנראה בעיקר דרך לחץ מכירה על שער החליפין - מרמזים שהדלת נשארת פתוחה להעלאה נוספת.
"עם זאת, אנו מאמינים שהעדיפות של בנק ישראל לתמוך בשווקים תהיה כנראה דרך כלי מדיניות חלופיים כמו מכירות מט"ח, תוכנית רכישת אג"ח או אמצעים חלופיים אחרים (בהתבסס על פרקטיקות שאומצו על ידי בנק ישראל בעקבות אירועי אוקטובר ולאחר הקורונה)".