גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי שיותר מ־2 מיליארד שקל נעלמו: איך להימנע מהשקעה מסוכנת בנכס אלטרנטיבי

בסמיכות זמנים מדאיגה נעלמו מיליארדי שקלים מהחסכונות של אלפי ישראלים, שכספם נותב להשקעה בנכסים אלטרנטיביים - בעיקר קרנות נדל"ן ● רובם ודאי לא הבינו את עומק את הסיכון הנלווה להשקעה, שהציעו סוכני ביטוח או יועצים פיננסיים ● כך תגנו על עצמכם מגורל דומה

איך להימנע מהשקעה מסוכנת בנכס אלטרנטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock
איך להימנע מהשקעה מסוכנת בנכס אלטרנטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

שלוש פרשות חמורות, בעלות מאפיינים דומים, זיעזעו בשנה האחרונה את עולמם של אלפי משקיעים בישראל, שאיבדו כתוצאה מהן מאות אלפי שקלים ולעתים אף יותר מכך מתוך חסכונותיהם.

מנהל ההשקעות הראשי בהפניקס: "ההזדמנויות בעולם הפרטי עצומות"
ההשקעה באינטל והטרנדים החמים: הבכירה באפולו שמספקת הצצה לשוק האלטרנטיבי

בפרשת סלייס, קריסתה של חברת הגמל המתמחה בקופות בניהול אישי הותירה כ-7,500 ישראלים עם חסכונות שנעלמו, בהיקף של כ-890 מיליוני שקל, אחרי שאלה הושקעו, לרוב כנגד הלוואות, בקרנות שהוגדרו "אדומות" ונוידו לחו"ל.

בפרשת קרן הנדל"ן וולת'סטון, רשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגד בכירים, ובהם בעלי סוכנות הביטוח נטו פיננסים (שקרסה לאחרונה), אחרי שהקרן לא השיבה כ-800 מיליון שקל לכ-2,000 משקיעים במיזמים של התחדשות עירונית.

לאחרונה התפוצצה גם פרשת קריסתה של קבוצת הנדל"ן פרסונל, שלה מונו נאמנים שעדכנו את בית המשפט כי הקבוצה פעלה, לכאורה, בדרך של "הונאת פונזי", והיא חייבת 525 מיליון שקל למאות מלווים שהעמידו עבורה מימון למיזמי תמ"א 38. בסך-הכול מדובר על יותר מ-2 מיליארד שקל מכספי החוסכים בישראל שעלולים להתאדות במסגרת הפרשות הללו.

ישנם מספר קווי דמיון בין הפרשות, ובין היתר השקעת כספי החוסכים בנכסים אלטרנטיביים. מדובר בשם כולל לנכסים אשר אינם נמנים עם תיק ההשקעות הסחיר של הציבור, שלרוב כולל מניות ואיגרות חוב. בפועל, הכוונה היא למגוון נכסים לא סחירים דוגמת השקעה בנדל"ן, אשראי, הון-סיכון ופרייבט אקוויטי. השקעה באותם נכסים, המשווקים כתנודתיים פחות משוקי ההון המסורתיים, פרחה בשנות הריבית האפסית שהניעה מרדף של משקיעים אחר נכסים שיניבו להם תשואה גבוהה.

היד שגייסה גם מתוגמלת

ההשקעה בנכסים אלטרנטיביים (באמצעות קרנות פרטיות) הפכה בשנים האחרונות לפופולרית - כולל בקרב משקיעים מוסדיים וגופי פנסיה בעולם, שהגדילו בעשור האחרון את היקף השקעותיהם בנכסים אלה. מנגד, הסיכון הנלווה להשקעות בלתי סחירות הוא גבוה יותר. זו הסיבה שבעטיה השקעות כאלה מיועדות בראש ובראשונה עבור משקיעים כשירים ומתוחכמים, המחזיקים בהון ניכר ובהבנה בשוק ההון.

אלא שבמקרה של סלייס, וולת'סטון ופרסונל, מדובר בסוג שונה של משקיעים: אנשים מהישוב שהגיעו לאותן השקעות בהמלצתם והכוונתם של מתווכים - בין שאלו סוכני ביטוח, יועצים פיננסיים או משווקים", שהציעו ללקוחותיהם להשקיע בנכסים אלטרנטיביים תוך שהם גוזרים מכך קופון. בחלק מהמקרים אף היו אותם סוכנים או יועצים מעורבים בבעלות באותה קרן פרטית, כך שגיוס הכספים מהמשקיעים שירת אותם פעמיים - פעם אחת כמי שגייסו את הכסף וזכאים בשל כך לעמלה, ופעם שנייה כמנהלי הקרן, הגורפים דמי ניהול ודמי הצלחה מהכסף שנכנס לקרן. לא תמיד טרחו אותם סוכנים ויועצים ליידע את הלקוחות לגבי ניגוד העניינים החריף הזה.

תמיד לשאול שאלות

מה ניתן לעשות כדי להימנע מתרחישים דומים בעתיד?

"בשונה מהשקעות סחירות, שנעשות על פי נתונים שקופים ומידע שהחברות מפרסמות, השקעות אלטרנטיביות הן פחות שקופות ודורשות זהירות", מסבירה עו"ד קארין שמעון ממשרד שמעון-שובל, המייצגת ביחד עם עו"ד לידור שובל משקיעים בשוק ההון. החדשות הטובות הן, שניתן לשאול שאלות כדי להבין טוב יותר מה בדיוק מציעים לנו, וכך להימנע מהרפתקאות מסוכנות.

נראה שהשאלה הראשונה שיש לשאול היא מי מציע לנו את ההשקעה. לסוכני ביטוח וליועצים פנסיוניים אסור להמליץ על השקעה בני"ע או בנכסים פיננסיים כמו קרנות אלטרנטיביות, ואין זה משנה אם הן סחירות או לא. "החוק קובע כי רק ליועצי השקעות או למשווקים בעלי רישיון לשיווק השקעות מותר לייעץ בקשר להשקעה בנכסים כאלה, ורק להם יש הסמכה לכך", מסביר עו"ד דן צוק, מומחה לדיני ניירות ערך, המייצג אף הוא משקיעים. "לכן, כאשר מקבלים הצעה מסוכן הביטוח למשל, יש לבדוק האם ההצעה כוללת קרנות או נכסים שאינם סחירים".

שמעון מספרת כי במקרים רבים מתגלה קשר בין הקרן לבין היועץ או החברה שהמליצו על ההשקעה, כך ש"כדאי לבדוק מראש מיהם בעלי התפקיד וההחזקות בחברה המייעצת ושל החברה בה הוצע למשקיע להשקיע, או אף לבדוק כיצד נראה מבנה ההחזקות בגופים האלה". הימנעות מלשאול שאלות עלולה לגרור מחיר כבד. צוק מחדד כי אם סוכן הביטוח המליץ להשקיע בנכסים אלטרנטיביים בניגוד לחוק, ואלה הסבו הפסדים, אין למשקיע הגנה מפני ההמלצה הרשלנית.

הבעיה לא נעצרת כאן. "מעבר לאיסור על סוכן ביטוח או יועץ פנסיוני להמליץ על השקעות, אם הוא ממליץ הרי שהוא גם בניגוד עניינים מובנה", אומר צוק, "כשהוא עשוי להציע קרנות שיניבו לו עמלות בגובה אחוזים רבים מההשקעה". צוק מציע לשאול באופן ברור את הסוכן בכל פעם שהוא מציע השקעה: אם ארכוש את הקרן בעקבות ההמלצה שלך, האם תקבל עמלה מהמנפיק של הקרן או מכל גורם אחר? עוד מומלץ לברר מה גובה העמלה הזו, האם הסוכן או היועץ שותפים בקרן, ולהבטיח כי התשובות מתקבלות בכתב ובעל פה.

השלב הבא בבדיקה צריך להתמקד בתנאי ההשקעה עצמם. הסכמי השקעה בנכסים אלטרנטיביים הם לרוב מורכבים ואפילו סבוכים, וחשוב לבחון אותם ביסודיות. יש להבין באילו נכסים בדיוק יושקעו הכספים (לדוגמה, מה באמת ידוע על נכס הנדל"ן שבו נשקיע, או האם מוצר האשראי שאותו מממנת ההשקעה צפוי להניב תקבולים בסבירות גבוהה). עוד יש לבדוק מהו הסיכון הנלווה לנכסים הללו ועד כמה התשואה הצפויה, במיוחד במקרה של ריבית קבועה, עדיפה על תשואה שנוכל לקבל בהשקעה סולידית יותר באמצעות קרן כספית או פיקדון בנקאי.

ככל שהמשקיע מעביר כספים לקרן במתכונת של הלוואה, מציינת שמעון, יש לוודא כי הגוף שאליו מועבר הכסף איתן מבחינה פיננסית ויוכל לפרוע את ההלוואה. חשוב גם לקבל ביטחונות להשקעה - ולבדוק כי ההסכם מאפשר לממש אותם. שמעון מספרת כי "לעתים קרובות משקיעים מגלים בדיעבד, כשכבר מאוחר מדי, כי הביטחונות היו 'על הנייר', וכשרוצים לממש אותם נתקלים בקשיים שהמשקיע כלל לא היה מודע אליהם, או שלא הבין אותם".

סוגיה כואבת לא פחות היא נזילות ההשקעה. כפי שלמדו על בשרם רבים מהמשקיעים בחברות שקרסו, כאשר מבקשים למשוך את הכסף מגלים לעתים שאין עם מי לדבר. "כשהקרן לא יכולה לעמוד בהתחייבויות היא עלולה לעצור את הפדיונות או לא לאפשר אותם בכלל. זה מותר לה לפי מסמכי הקרן", מדגיש צוק.

במקרים כאלה, לדבריו, "הקרן נשארת 'נעולה' במשך שנים בזמן שהמשקיעים עומדים בפני שוקת שבורה, בלי לדעת מתי יקבלו את הכסף, אם בכלל". צוק ממליץ לקרוא היטב את האותיות הקטנות במסמכי ההשקעה ובתשקיפים, ולקבל החלטה מושכלת לגבי ההשקעה - בין היתר על סמך הסיכון שהכסף לא יהיה נזיל. שמעון מציינת בהקשר זה, כי יש לשים לב לתחנות היציאה מההשקעה כדי למנוע הפתעות בזמן אמת.

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

המכשול הכי גדול של המכונית הזו הוא המחיר שלה

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות