"מבחינתי שיבואו ויעקלו לי דברים": הנטל החדש על מילואימניקים עצמאים - נדרשים להחזיר כסף למדינה

ביום השנה לאירועי 7 באוקטובר 2023 קיבל ולדי דבוייריס מכתב רשמי מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לו כי הוא חייב למדינה החזרים בסך 23.5 אלף שקל. סיבת החוב: שולמו לו גמלאות ביתר בעבור תקופת השירות שלו במילואים.

● התאריך נקבע: סמוטריץ' יביא את התקציב לאישור הממשלה
● בצה"ל שמו סוף למנגנון התרומות הענק של ציוד צבאי: מה גרם לשינוי המדיניות?

הגמלאות שולמו על בסיס ההכנסות שלו לפני המלחמה, אך "מתברר" כי במלחמה ההכנסות שלו ירדו אז גם הגמלאות לכאורה היו אמורות להיות נמוכות יותר, וכעת הוא חייב להחזיר את הפער למדינה. דבוייריס, רופא שיניים ובעל עסק לייעוץ בתחום פיתוח מוצרים ברפואת שיניים, ששירת בראשית המלחמה ביחידה לזיהוי חללים, היה בהלם מהדרישה.

כך כתב בתסכול בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו: "אני מודיע כאן קבל עם ועדה שאני לא הולך לשלם את זה מתוך עיקרון. והייתי מצפה ממשרד האוצר לפתור את זה, כי אני בטוח שכמוני יש עשרות אלפי עצמאים שגם הם קיבלו לאחרונה בשורות כאלה".

ואכן דבוייריס לא לבד. בחודשים האחרונים מקבלים חיילי מילואים בעלי עסקים דרישות להחזרי חוב בהיקף אלפי ועשרות אלפי שקלים.

הצעת החוק לתיקון המצב

חוק הביטוח הלאומי קובע כי התגמול לעצמאים בעבור שירות המילואים מבוסס על ההכנסות שלהם. כך, הגמלאות בראשית המלחמה שולמו לפי גובה ההכנסה לפני שירות המילואים, אך בעקבות המלחמה (וההיעדרות מהעסק) נרשמה ירידה חדה בהכנסות העצמאים ברבעון האחרון של 2023. בהתאם לחוק, נערכו חישובים מחדש של סכומי הגמלאות ועצמאים החלו לקבל דרישות לתשלום חוב לביטוח לאומי.

נזכיר כי לאחרונה גויסו ארבע חטיבות מילואים למשימות בצפון, ומהשבעה באוקטובר ציבור משרתי המילואים מתייצב פעם אחר פעם. בביטוח לאומי לא היו אדישים וניסחו כבר בראשית השנה הצעת חוק שתפתור את הבעיה. על פיה, ההכנסה שתשמש בסיס לחישוב דמי הביטוח תהיה ההכנסה של העצמאים ברבע השנה שקדם לשירות המילואים או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח ברבע השנה באחת מהשנתיים שקדמו לשירות המילואים, לפי הגבוהה מביניהן. הצעת החוק מנטרלת את הירידה בהכנסות בשל שירות המילואים וחלה רטרואקטיבית כך שהיא מבטלת בפועל את כל דרישות החזרי החוב שכבר נשלחו. 

ואולם, זה חודשים ארוכים שהצעת החוק יושבת במגרה ומעלה אבק, כאשר אגף התקציבים באוצר חוסם אותה.

האוצר בולם

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, שהיה שותף בניסוח הצעת החוק והתריע מראשית המלחמה על הבעיה שצפויה להתעורר, מספר כי בעוד שרי האוצר והעבודה תמכו בהצעת החוק, אגף התקציבים חוסם אותה. "כבר בנובמבר 2023 התרעתי על הבעיה בפני שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אמרתי לו שהמצב החוקי במדינת ישראל יגרום לזה שחיילי המילואים יצטרכו להחזיר את הגמלאות, והסברתי לו למה. הוא הנחה אותי לכתוב הצעת חוק לתיקון הבעיה ועשיתי זאת יחד עם המוסד לביטוח לאומי. פעם אחר פעם בחודשים האחרונים ביקשתי לקדם את ההצעה ולתקן את הבעיה ונאמר שזה יטופל ואסור לפגוע באנשי המילואים".

שר האוצר אף התבטא במספר ראיונות ואמר שהנושא יטופל, אך המצב החוקי לא השתנה. מהביטוח הלאומי נמסר כי המוסד "ביקש עוד בתחילת המלחמה לשנות את החוק באופן כזה שעצמאים לא יידרשו לשלם את החוב שנוצר להם, אך משרד האוצר סירב בשל הטענה שלעצמאים שירדו מהכנסתם יש סיוע מרשות המסים ומקרן הסיוע של משרד הביטחון".

 צביקה כהן, מ''מ מנכ''ל הביטוח הלאומי / צילום: דוברות הביטוח הלאומי

גינדי מסביר כי "הבעיה ממשיכה, שכן באגף התקציבים טוענים נגד הצעת החוק של המוסד לביטוח לאומי, שהוגשה לבקשת ובגיבוי שר העבודה יואב בן צור, שאין צורך בחקיקה מכיוון שקרן הסיוע למשרתי המילואים של משרד הביטחון - מחפה ומפצה את חיילי המילואים בנושא הזה. אבל זו טעות מקצועית, ולראיה - ישנם חיילי מילואים, גם לדברי הנהלת המוסד לביטוח לאומי, שנדרשים להחזיר את תגמולי המילואים".

באוצר סבורים שהתיקון המוצע לחוק לא פותר את הבעיה אלא יוצר בעיה גדולה יותר כיוון שהוא גורף, רוחבי מדי ועלול ליצור עיוותים שכן, בין היתר, הוא יכלול גם עצמאים שלא הייתה כל בעיה בדיווח שלהם על הכנסתם ולא נדרשו להשיב כספים למדינה.

עוד אומרים גורמים באוצר כי הפערים בין התשלום שמגיע למילואימנקים העצמאים לתשלום שניתן להם בפועל נובע במקרים רבים מדיווח שגוי של העצמאים על הכנסותיהם, ולאחר שמכניסים לחישוב הזכאות את סכומי המענקים שקיבלו מרשות המסים לא אמור להיווצר חוב משמעותי, אם בכלל. בכל מקרה, מבהירים שם, במקרים ספציפיים של עצמאים ש"נפלו בין הכיסאות" נכנסת לתמונה קרן הסיוע שאמורה לספק מענה לבעיות הללו ובנוסף הנושא נמצא בדיונים מתמשכים כל העת כדי למצוא פתרונות וסיוע למי שזקוק לכך.

לדברי גינדי, הפיצויים מקרן הסיוע לא ממלאים את החלל הכלכלי שנפער אצל עצמאים רבים, בניגוד לעמדת אגף התקציבים. "קרן הסיוע ב־2023 לא נתנה סיוע מקיף שבפועל מפצה על הלקונה בחוק ולא תופעלה ע"י קרן הפיצויים של רשות המסים, שקיבלה אחריות בנושא התפעול רק מ־2024. וגם החל מינואר 2024 הקרן מפצה חיילי מילואים עצמאים, רק אם יש להם ירידה במחזורים, אבל לעיתים, לצורך שימור לקוחות לעתיד, למרות שאין ירידה במחזורים, יש לחייל המילואים העצמאי הפסד בעסק, כי כאשר הוא יוצא ל־4 חודשי מילואים, הוא מביא עובדים שיכסו על העבודה שלו או מוציא עבודה החוצה, מה שיכול לגרום לו להפסדים למרות שאין ירידה במחזורי העסקאות. במקרים כאלה הוא לא מפוצה ע"י קרן הסיוע ויוצא קירח מכל הכיוונים. האם זה הגיוני שכך מדינת ישראל תנהג עם מי שנלחם על חירותה? ואם אגף התקציבים חושב שמענקי קרן הסיוע גורמים לכך שבפועל לא יידרש החזר כספי מביטוח לאומי, אז מה הבעיה לחוקק את החוק, אם אין לו עלות תקציבית?".

"ניסיון לחלוב עוד קצת"

בינתיים הנפגעים הם אנשי המילואים שנושאים בנטל הכלכלי, הפיסי והנפשי לאורך המלחמה. "עקב התפקיד שעשיתי אני מאובחן עם פוסט-טראומה ומטופל מכספי מעל חצי שנה, כי התהליך מול משרד הביטחון מאוד ארוך", משתף דבוייריס. "הפסדתי כסף בעסק וגם הוצאתי הון על חצי שנה של טיפולים, ואז המדינה באה ואומרת לי 'תחזיר לנו את מה שנתנו לך על השירות שלך'. אני לא מתכוון לשלם את זה מרצוני. מבחינתי שיבואו ויעקלו לי דברים. יש אנשים שעדיין נלחמים בעזה או בצפון ומקבלים את אותם מכתבים. שני קולגות שלי שעדיין משרתים במילואים כבר שנה קיבלו גם מכתבים כאלה ואמרו לי 'אין לנו ראש לטפל בזה עכשיו'".

על הטענה של אגף התקציבים שהעצמאים מפוצים כבר במסגרת קרן הסיוע של רשות המסים, ואין סיבה להעניק פיצוי כפול, אומר דבוייריס: "אגף התקציבים טועה. הפיצוי שקיבלנו מול ההפסדים הכספיים המוחשיים שלנו בתוספת כל מה שנתנו למדינה במלחמה הזאת זה לעג לרש. זה ניסיון לחלוב עוד קצת את הפרה".