בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
יותר מ־30 חברות ביצוע זרות ניגשו לקול הקורא שפרסם משרד הבינוי והשיכון ביולי - כך נודע לגלובס. מדובר על חברות מאירופה ומאסיה, אשר מתוכן ייבחרו עד עשר חברות שיוכלו לפעול בענף המגורים בישראל, כחברת בנייה שלמה לכל דבר ועניין.
● לא רק באזור המרכז: המגמה הזו יכולה להעלות את ערך הדירה שלכם
● הבניין במרכז תל אביב שנרכש ב־46 מיליון שקל, והמחלוקת על מס הרכישה
● בלעדי | הצעיר שהתרברב כי היכה את ה־S&P 500: "פעלתי בצורה חסרת שליטה והפסדתי הכול"
הבאת חברות הביצוע הזרות מיועדת לתגבר את ענף הבנייה בישראל בעוד ידיים עובדות, תוך "עקיפה" של הערוצים המרכזיים להבאת פועלים זרים לישראל. לצד הבאת עובדים באופן פרטני, כפי שנעשה באותם מסלולים מתחילת המלחמה בהצלחה לא מזהירה במיוחד, מאפשרת המדינה לאותן חברות ביצוע זרות לפעול בישראל בעצמן, עם צוותיהן האורגניים וכל שרשרת הביצוע הקיימת בחברה - מהעובד הפשוט ועד למנהל העבודה. במשרד הבינוי והשיכון מגדירים את הקול הקורא כהצלחה, על רקע הכמות המשמעותית של חברות שניגשו אליו. בזמן הקרוב יתבצע תהליך בחירת עשר החברות הזוכות שיורשו לפעול בישראל.
"ייתכן שזו הדרך היחידה"
פעילות חברות הביצוע הזרות לא חדשה בישראל: כיום פועלות בארץ 11 כאלו, עשר מסין ואחת מטורקיה, ולהן כ־9,200 עובדים בארץ. הראשונות שבהן החלו לפעול בישראל בסוף שנת 2017. על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, החברות הללו חתומות על הקמת כמעט 130 אלף יחידות דיור חדשות עד היום, מהן כ־33 אלף נמצאות בבנייה.
הקול הקורא החדש, שנסגר לפני ימים ספורים, פורסם בעקבות החלטת הממשלה מפברואר השנה, שלפיה תורחב מכסת העובדים של חברות הביצוע הזרות הפועלות בישראל ב־10,000 פועלים נוספים - מכסה שאותה צפויות למלא החברות החדשות שייבחרו במסגרת הליך הקול הקורא.
כעת מתברר כי במשרד הבינוי והשיכון בוחנים את האפשרות להגדיל את מספר העובדים הזרים שיגיעו בדרך זו ב־10,000 עובדים נוספים, על רקע הקשיים והסחבת בהבאת פועלים זרים חדשים במסלולים ה"רגילים". עד היום, יותר משנה מאז פרצה המלחמה שבעקבותיה נאסרה כניסתם של יותר מ־100 אלף פועלי בניין פלסטינים, הגיעו לישראל רק כ־19 אלף פועלים זרים חדשים - כ־18.5% בלבד ממספר הפועלים הפלסטינים החסרים.
"יכול להיות שהדבר הנכון הוא להביא עוד עובדים באמצעות חברות הביצוע", אמר לגלובס מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן. "התרומה של החברות הללו לענף ברורה וידועה. ייתכן שזאת הדרך היחידה שיש לנו כרגע להביא עובדים במאסה בלי להידרש לצינורות המקובלים, שלהם 'קצב ייצור' מסוים בכל הנוגע להבאת עובדים חדשים".
"אנחנו עדיין לא שם כרגע", הדגיש מורגנשטרן, אשר מודע לכעס שהחלטה כזו עלולה לעורר. "העלינו את הנושא בעבר בדיונים שלנו, והתאחדות הקבלנים נחרדה מהרעיון. אני לא חושב שזה נכון לרוץ לשם נכון לעכשיו, כי זה יכול לפגוע בענף ולייצר חוסר איזון. אחרי החגים נראה היכן אנחנו עומדים מבחינת קצב הגעת העובדים. כך או כך, האפשרות הזאת בהחלט נמצאת על השולחן. במציאות הקיימת אין לנו פריווילגיה להשאיר את הענף בלי יכולת לבנות".
"תהליך בחירה מחמיר"
הגדלת מספר הפועלים הזרים צפויה לעורר זעם רב בקרב הקבלנים. עוד בעת פרסום הקול הקורא שנסגר כעת, נשמעה ביקורת עזה מכיוון זה, ובהתאחדות הקבלנים הגדירו אז את ההחלטה כ"אומללה, שמפקירה את ענף הבנייה בשיא מלחמה מהקשות בהיסטוריה שלנו, ובשיא המשבר החמור ביותר בענף הבנייה והתשתיות מקום המדינה". בהתאחדות הזהירו כי קבלני הביצוע הישראליים, המעסיקים יותר מ־300 אלף עובדים ישראלים, "יחוסלו בידי חברות זרות". כעת, כאשר נמצאת על הפרק הגדלה נוספת של כמות העובדים הזרים שיוכלו לפעול בארץ במסגרת חברות הביצוע, הזעם מצד הקבלנים צפוי להיות קשה עוד יותר.
השלב הבא, כאמור, הוא בחירתן של עשר החברות שיפעלו בישראל. כל אותן 30 חברות ויותר שניגשו לקול הקורא הועברו ל"תהליך בדיקה מוקפד ומחמיר", לשון משרד הבינוי והשיכון, שבמהלכו יהיה עליהן להוכיח בעיקר ניסיון בינלאומי בבנייה באיכות גבוהה, ניסיון בבנייה למגורים ובבנייה לגובה, יכולות ביצוע בטכנולוגיות מתקדמות ואיתנות פיננסית.
החברות הזוכות יורשו לבנות בישראל אך ורק יחידות דיור למגורים, ויחויבו לבנות במהלך שנות פעילותן כאן מאות אלפי מ"ר. הן יירשמו במאגר הקבלנים הזרים הרשאים לבנות בישראל בנייני מגורים למשך חמש שנים - עם אפשרות הארכה לשלוש שנים נוספות.
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "הצלחתו של הקול הקורא, עם ריבוי ההצעות שהוגשו ממגוון מדינות, הוא הוכחה לכוחו של שוק הנדל"ן הישראלי ולאטרקטיביות שלו, גם בעיתות מורכבות. צעד זה יאפשר בהקדם תחילת עבודה של חברות חדשות שבאמצעותן יגיעו ארצה אלפי עובדים בטווח קצר, ללא צורך בבירוקרטיה".