גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין בג"ץ הגיוס ל"מבצע הביפרים" בלבנון: החברה החרדית עוברת טלטלות ביחס שלה לישראליות

ד"ר נחומי יפה, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומכון המחקר נתוני אמת, חוקרת את החברה החרדית ● מחקר שהובילה בשנה האחרונה בדק כיצד אירועים שונים במלחמה השפיעו על יחסי הקירבה והניכור מול החברה הכללית

האמירה ''על הציבור החרדי למצוא דרך לתרום למאמץ המלחמתי'' נמצאת בצלילה חופשית / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
האמירה ''על הציבור החרדי למצוא דרך לתרום למאמץ המלחמתי'' נמצאת בצלילה חופשית / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אירועי השנה האחרונה הובילו לתנועה דרמטית של התקרבות והתרחקות מהישראליות בקרב החברה החרדית, כפי שעולה ממחקר אורך שהובילה ד"ר נחומי יפה, במסגרת מכון המחקר החרדי הירושלמי "נתוני אמת", עם צוות שכלל את לאה בלוי, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, שומי שמעון שחר רוזנבלום, דוקטורנט מאוניברסיטת רייכמן, ואת אלי דן ויעקב מתן, חוקרים ממכון אמת.

לפי ממצאי המחקר, כאשר החדשות מלאות באירועים שקשורים בקונפליקט של ישראל עם שכנותיה, מתעצמת ההזדהות של המגזר החרדי עם הישראליות ומתגבר הרצון של חרדים להיות חלק ממנה, כיחידים וכחברה. אולם כשבמרכז החדשות עומדים קונפליקטים בין החברה החרדית לחברה הכללית, התגובה היא נסיגה מהקשר עם המגזר הכללי וירידה בהזדהות עם הישראליות וברצון להשתתף.

 

גבולות ההזדהות

אחת הדוגמאות לכך היא היחס לצה"ל. ב־2022, כשפרצה מלחמת אוקראינה־רוסיה, 80% מהמשתתפים במחקר האורך השיבו בחיוב לשאלה אם ישראל צריכה צבא חזק. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שיעורם כבר עלה ל־91% ונשאר ברמה הזאת במשך חודשיים, עד משבר חוק הגיוס. אז צנח שיעורם ל־82%, אף שהשאלה לא עוסקת ישירות בגיוס חרדים.

חיסול בכירי חיזבאללה העלה שוב את שיעור המשיבים בחיוב ל־89%, אך סביב "גזירת המעונות" (הפחתת הסבסוד למעונות ילדים לציבור החרדי) הוא ירד שוב. ואז הגיע "מבצע הביפרים", והמספרים זינקו לרמתם הגבוהה ביותר, 93%.

גם בשאלה אחרת, "האם גברים צריכים הכשרה צבאית ליום פקודה" רואים אותו תהליך: 61% לפני המלחמה, 81% בתחילתה, 62% סביב חוק הגיוס, 76% עם מבצע הביפרים.

הדפוס הזה חזר בשאלות נוספות שעסקו בהזדהות עם סמלים ישראליים, אך היו שתי סוגיות שבהן דפוס התשובות היה קצת אחר, אומרת ד"ר נחומי יפה: התרומה של הציבור החרדי למאמץ המלחמתי והתרומה האישית למאמץ הצבאי.

ד''ר נחומי יפה / צילום: חזי רשף

כשהוצגה למשתתפי המחקר האמירה "על הציבור החרדי למצוא דרך לתרום למאמץ המלחמתי", 63% השיבו בחיוב בתחילת המלחמה (בהשוואה ל־42% לפניה), אך מאז היא בצלילה חופשית והגיעה ל־51%. במקרה הזה, לחיסול בכירי חיזבאללה או למבצע הביפרים לא הייתה השפעה.

גם באמירה האישית יותר, "עליי לתרום למאמץ הצבאי של מדינת ישראל" (לא צוין כיצד לתרום), חלה עלייה מ־35% לפני המלחמה ל־58% בתחילת המלחמה, אבל אחרי משבר חוק הגיוס ירד שיעור המשיבים בחיוב ל־38% ולא התאושש מאז.

"כמי ששייך לחברה החרדית, ראיתי את הדברים הללו בפועל", אומר אלי דן. "הייתה פתאום התייצבות לגיוס שלב ב' ותרומות כמו הסעות, התנדבות לחקלאות, סיוע לנשות מילואימניקים ורצון לעזור, בדרך שלנו. כל השנים תפסנו את הרצון לגייס חרדים כמהלך שנועד לחלן אותנו, ופתאום התפיסה הייתה שהצבא כנראה כן צריך חיילים והתחילה מחשבה איך אפשר בכל זאת לעזור לצבא, ואולי אפשר לגייס את מי שממילא פחות אדוק ופחות לומד.

"אבל דווקא בנקודה הזאת של ההיפתחות, הגיע משבר חוק הגיוס, ואחר כך בג"ץ הגיוס. הוא נתפס כלא מותאם לצורכי החברה החרדית וכאיום על זהותנו, ויצר משבר אמון. המהלך נתפס כאיום כל כך חזק על הזהות החרדית, שהוא גרם לחברה החרדית לומר 'אם כך, אז אנחנו לא רוצים שום חלק בזה'. אם אתם מגייסים אותנו רק בתנאי שנהיה כמוכם, אז אתם עוד איום כמו כל האיומים ההיסטוריים עלינו, וכמו שעברנו את אנטיוכוס נעבור גם את זה. ואז עולה שוב התחושה שאנחנו מיעוט נרדף, שהמדינה לא מאפשרת לנו לשמור על זהותנו, והעובדה שיש לנו נציגים בממשלה אינה משנה זאת".

אז מדוע חלה בכל זאת עלייה אחרי חיסולים מוצלחים?
"הממד הלאומני שמתחזק בחברה החרדית. זה מקור אחר לחיבור עם המדינה, ולתחושתנו מקור פחות בר־קיימא ומוצלח לחיבור מאשר תחושת השותפות".

התפזרות על שני צירים

מחקר זה, שעוסק בתגובת החברה החרדית לאירועי השנה האחרונה, הוא חלק ממחקר גדול יותר שמובילה יפה עם צוות המכון ועוסק בשינויים פנימיים בתוך החברה החרדית וביחס שלה למגזר הכללי.

"אנחנו רואים אצל החרדים דואליות בין מבט פנימה לבין מבט החוצה, שיכולה להסביר את הממצאים", היא אומרת ולאה בלוי מוסיפה: "במחקר מקיף שלנו, שקדם למלחמה, מצאנו שהזהות החרדית מאוד מורכבת, אבל המורכבות הזאת מתארגנת על פני שני צירים עיקריים. ציר אחד עוסק בסוגיית הנאמנות לקבוצה, הכוללת את השאלה עד כמה אדם שומר מצוות ומקשיב לרבנים, וכן שאלות לגבי הפרדה בין נשים לגברים ודפוסי לבוש. הציר השני עוסק בפתיחות לעולם החיצון וההזדהות עם הישראליות בכללותה".

"באופן אולי מפתיע" , אומרת יפה, "​​​​​​​ החרדים אינם מתארגנים על קו אחד, אלא על פני שני הצירים. יש לנו חרדים שהם גם אדוקים וגם רחוקים מהישראליות - החרדים השמרנים (25%), יש לנו חרדים פחות אדוקים ויותר קרובים לישראליות - החרדים המודרנים (19%), אבל יש לנו כאלה שהם גם אדוקים וגם מעוניינים להפוך לחלק מהחברה הישראלית - אנחנו קוראים להם 'החרדים הישראלים' (27%), ועוד קבוצה שאינה אדוקה במיוחד וגם לא ישראלית במיוחד, החרדים העצמאים (29%)".

המחקר הבא, שצפוי להתפרסם בקרוב, עוקב אחר השינויים בזהות הישראלית אחרי המלחמה בתוך כל אחת מתת הקבוצות הללו.

עוד כתבות

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?