על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● מדינת האי הים-תיכונית שמטרפדת העברת חומרי נפץ לישראל
● שאלות ותשובות | אפקטיבית כלפי טילים ארוכים ושברי יירוטים: למה ישראל צריכה מערכת הגנה חדשה מארה"ב?
1איראן בלחץ מהמתקפה הישראלית הקרובה
"ממשלת איראן עצבנית מאוד ועוסקת במאמצים דיפלומטיים עם מדינות במזרח התיכון כדי להבין אם הן יכולות לצמצם את היקף התגובה של ישראל למתקפת הטילים שלה מוקדם יותר החודש, ואם לא - לסייע בהגנה על טהרן, מקורות הבקיאים בעניין אמרו ל-CNN". נכתב כי "החרדה של איראן נובעת מאי ודאות אם ארה"ב יכולה לשכנע את ישראל לא לפגוע באתרי גרעין ומתקני נפט איראניים, ומהעובדה שמיליציית הפרוקסי החשובה ביותר שלה באזור, חיזבאללה, נחלשה משמעותית על ידי הפעולות הצבאיות הישראליות בשבועות האחרונים, אמרו מקורות".
נכתב כי "'בעלות בריתה של ארה"ב במפרץ, כולל איחוד האמירויות הערביות, בחריין וקטאר, הביעו גם הן דאגה בפני ארה"ב לגבי תקיפה אפשרית על מתקני נפט איראניים, שעלולה ליצור השפעות כלכליות וסביבתיות שליליות לאזור כולו', אמר דיפלומט ערבי ל-CNN. מדינות המפרץ, באופן כללי, להוטות להישאר בשולי הסכסוך, אמר הדיפלומט. בעוד שאיראן הזהירה בפומבי כי כל צד שייראה כמסייע לישראל יטופל כתוקפן, גם לא סביר ששכנותיה של איראן יבואו מפורשות להגנתה של טהרן במקרה של תקיפה ישראלית". ובכל זאת, "ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וקטאר אמרו הן לארה"ב והן לאיראן כי הן לא יאפשרו לישראל להשתמש במרחב האווירי שלהן כדי לפגוע באיראן, כך אמרו ל-CNN הדיפלומט ומקור אחר שמכיר את הנושא". צוין גם כי חלק עיקרי מהחששות הוא שהשפעתה של ארה"ב על ישראל הולכת ופוחתת בהתמדה במהלך השנה האחרונה.
באתר החדשות NBC נכתב כי "גורמים אמריקאים מאמינים שישראל צמצמה את המטרות שבהן הם יתמקדו בתגובתם למתקפה של איראן, אותן מתארים גורמים רשמיים כתשתיות צבאיות ואנרגיה איראניות". נכתב כי "אין שום אינדיקציה שישראל תכוון למתקני גרעין איראניים או תנסה להתנקש באנשים ספציפיים - אבל גם אין החלטה סופית לגבי איך ומתי היא תפעל", לפי הדיווח של NBC. צוין כי בעוד שארה"ב נמצאת באפלה לגבי "מתי התגובה יכולה לבוא, גורמים רשמיים אמרו שצה"ל ערוך ומוכן".
מתוך CNN, מאת נטשה ברטרנד, קיילי אטווד, ג'ניפר הנסלר, אלכס מרקרד. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך NBC, מאת מוניקה אלבה, אנדראה מיטשל, משה גיינס, קרול א. לי, קורטני קוב. לקריאת הכתבה המלאה.
2לממשלת לבנון יש רק קלפים חלשים בניסיון להימנע מעוד הסלמה
"ללבנון יש רק כמה קלפים חלשים כדי להימנע מהגרוע מכל", נכתב באל ג'מהורייה הלבנוני. "כיום היא מנסה לנצל שתי נקודות שבהן גילה חיזבאללה גמישות מסוימת: הפסקת אש בלתי תלויה במצב בעזה, ומחויבות ליישום החלטה 1701. אבל האם הניסיון הזה יצליח?". נכתב כי "לבנון שלחה אותות ברורים למעצמות בינלאומיות ואזוריות בעלות השפעה המאשרת את רצונה לשתף פעולה, אולי כדי להימלט מהקטסטרופה. נראה כי הנשיא נג'יב מיקטי מהמר כי צמצום היקף הפעולות בפרברי הדרום, בימים האחרונים, עשוי להוות שביב של תקווה". אך "לפי מקורות דיפלומטיים, ההנחה הזו נראית שגויה. בעוד שהסכמת חיזבאללה להפסקת אש סיפקה את ישראל במהלך 11 החודשים הראשונים של 'מלחמת הסחת הדעת', ישראל הודיעה כעת כי הפסקת אש אינה מספיקה עוד. ישראל דורשת משהו גדול יותר: פירוק מוחלט של חיזבאללה מנשקו כדי למנוע ממנו להיות איום עתידי, בדומה למה שעשה חמאס ב-7 באוקטובר 2023. המשמעות היא יישום מלא של החלטה 1701, שהיא האתגר האמיתי".
נכתב כי לפי מקורות, "גם ישראל וגם חיזבאללה מסתירים את כוונותיהם האמיתיות לגבי החלטה 1701. חיזבאללה רוצה לשמור על ה'סטטוס קוו' שהיה קיים בדרום לבנון לפני ה-8 באוקטובר 2023, כאשר לוחמיו נפרסו בסמוך לגבול. האתגר האמיתי עם החלטה 1701 הוא שהיא כרוכה ביישום החלטות בינלאומיות אחרות, ובפרט החלטה 1559, המחייבת את צבא לבנון להשתלט על הביטחון בלבנון כולה, לא רק בדרום. משמעות הדבר היא פירוק מוחלט של חיזבאללה מנשקו - דבר שהקבוצה מתנגדת לו בחריפות, ורואה בו עניין של הישרדות. בתגובה, אמרו הישראלים למתווכים כי הם ימשיכו במלחמה עד להשמדת הנשק של חיזבאללה או להסרה מוחלטת של האיום. מקורות חוששים שנתניהו וצוותו עשויים לקבוע דד-ליין קצר ללבנון, בזמן שהם עסוקים בקביעת התגובה לאיראן. הם רוצים שחיזבאללה יסכים ליישום מלא של החלטות 1701 ו-1559, אחרת המלחמה תחריף שוב".
מתוך אל ג'מהורייה הלבנוני, מאת טוני איסה. לקריאת הכתבה המלאה.
3תנאי השטח המאתגרים של דרום לבנון
"כאשר ישראל מבצעת את המתקפה הקרקעית הרביעית שלה בדרום לבנון מזה 50 שנה, חייליה שוב מתמודדים עם שטח סלעי ממוקש בחומרי נפץ ומלא מקומות מסתור שדורות קודמים של חיילים נלחמו עליהם", נכתב באתר החדשות פראנס 24. "ג'ונתן קונריקוס, שלחם בלבנון ושירת כקצין קישור ישראלי לכוחות שמירת השלום של האו"ם בין השנים 2009-2013, אמר כי השטח הצפוני 'שונה בתכלית' מעזה ואזור הלחימה 'גדול פי כמה. הטופוגרפיה מאתגרת מאוד עבור כוח פולש ונוחה לאויב כמו חיזבאללה'".
"השטח מאפשר גם מספר דרכים לאויב להשתמש בטילים נגד טנקים ובמטעני חבלה נגד צבא קונבנציונלי", אמר קונריקוס, שעובד כעת עבור הקרן להגנת הדמוקרטיות בוושינגטון, לסוכנות הידיעות הצרפתית. מירי אייזן, ששירתה כקצינת מודיעין ישראלית בלבנון, זוכרת את הגבעות והנקיקים התלולים שבהם נתקלה במהלך הפלישה של ישראל ב-1978. 'ברגע שאתה חוצה את הגבול אתה יורד בצורה דרסטית ועולה בצורה דרסטית', אמרה אייזן, שעובדת כיום במכון ללוחמה בטרור באוניברסיטת רייכמן בישראל. 'יש סלעים שיכולים לשמש מקומות מסתור ויש אזורים שאי אפשר לנסוע בהם סתם עם כלי רכב', היא נזכרה".
נכתב כי "מומחים אומרים שגם הצבא הישראלי וגם חיזבאללה השתנו מאז העימות הגלוי האחרון שלהם. מתכננים צבאיים ישראלים הסתכלו על הכישלונות של 2006 כדי להפיק לקחים. 'צה"ל עוקב אחרי האיום מצד חיזבאללה במשך שנים רבות, והיו לו 11 חודשים נוספים להתכונן בזמן שהם נלחמו בחמאס (בעזה) לפני שפנה לחיזבאללה', אמרה אייזן. ובכל זאת, 'ההנחה שפגיעה בהנהגה ובתקשורת של הארגון תשתק את התנועה הייתה שגויה', אמרה רבהא עלאם ממרכז אל-אהרם למחקרים פוליטיים ואסטרטגיים, מכון מחקר מצרי".
מאמר מערכת מתוך אתר החדשות פראנס 24. לקריאת הכתבה המלאה.
4נתניהו מתחזק
"בימים שלאחר הפיגוע ההרסני של חמאס ב-7 באוקטובר, הקריירה הפוליטית של בנימין נתניהו נראתה גמורה", נכתב בפייננשל טיימס, בכתבה שכותרתה "בנימין נתניהו, המנהיג הנועז של ישראל בתקופת המלחמה". "ראש ממשלת ישראל ו'מר ביטחון' בכבודו ועצמו חווה זה עתה את הכישלון הביטחוני החמור ביותר של המדינה, ואת היום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה", נכתב. "אבל כשישראלים ציינו את יום השנה למתקפה של חמאס, אחרי שנה סוערת שבה המזרח התיכון גלש עמוק יותר לקונפליקט, הפוליטיקאי חסר הרחמים ביותר של ישראל עדיין עמד בראש. במהלך 12 החודשים האחרונים, הוא הפנה את האש של ישראל על אויבים מעזה והאיו"ש ללבנון ואיראן, והתנגד לקריאות מארה"ב ואנשי הביטחון שלו להפסקת אש". "לנתניהו תמיד הייתה סוג של אמונה משיחית שהוא היחיד שיכול להציל את ישראל מהסכנות העומדות בפניה", אומר אביב בושינסקי, שכיהן כרמטכ"ל תחת נתניהו בתחילת שנות ה-2000. 7 באוקטובר הרס את התמונה הזו, אך "ראש הממשלה המכהן במשך התקופה הארוכה ביותר בישראל נשאר עומד".
נכתב כי "חלק אומרים שההצלחות מול חיזבאללה חיזקו את נתניהו בן ה-74, שכן מנהיגי ישראל שוקלים כעת את אחת ההחלטות המכריעות ביותר של המלחמה: כיצד להגיב למטח 180 הטילים שאיראן שיגרה לעבר ישראל כנקמה על ההתנקשויות בביירות ובטהרן. 'ככל שהייתה יותר הצלחה בשדה הקרב, כך הוא צבר יותר ביטחון', אומר בושינסקי. 'כמו שאומרים בעברית, עם האוכל בא התיאבון'". נכתב כי "אפילו כשישראלים רבים מאמינים שנתניהו מתמקד בחישובים פוליטיים, הסכסוך המתפתח לווה בהחייאה של הונו הפוליטי. הליכוד שוב עומד בראש הסקרים. בהתחשב בקנה המידה של המחדל ב-7 באוקטובר, מעטים ציפו להתאוששות כלשהי. 'זו האמא והאבא של התחיות', אמר בושינסקי". נכתב כי "במהלך השנה האחרונה, הקואליציה שלו לא יציבה. שתי מפלגות ימין קיצוני איימו לעזוב אם יעשה ויתורים לפלסטינים, והיו לו סכסוכים עם שר הביטחון שלו, יואב גלנט. למרות האתגרים הללו, נתניהו חיזק את הרוב שלו". 'נתניהו דיבר על איראן שנים על גבי שנים. . . ורואה בה את האיום הגדול ביותר. ועכשיו יש תמיכה מקומית ומארה"ב כדי שהוא יעשה משהו. זה שינוי גדול במשחק', אומר נדב שטראוכלר, אסטרטג פוליטי שעבד עם נתניהו. 'זו לא שאלה של אם הוא יפעל, אלא איך'".
מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.