תוכנית הגיבוי של משרד האוצר לקידום הגזירות

בז'רגון האוצרי, תוכנית תקציבית אשר "מפוצלת מחוק ההסדרים" היא בדרך־כלל כזו שכבר לא תתגשם. מונח זה בא לתאר בעיקר גזירות שרצו להכניס באוצר להצעת התקציב, אבל נפלו ממנה כתוצאה מלחצים פוליטיים או מצד ארגונים שונים דוגמת ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי. לעיתים הצעות שכאלה עוברות למסלול חקיקה רגיל, אך רק מעטות מהן מאושרות בסופו של דבר, לאחר שהוצאו מחבילת הרפורמות שעוברת לצד התקציב בחוק ההסדרים.

● שאלות ותשובות | באוצר מתכננים "מס עשירים" - כך הוא יעבוד
● דרור מרמור, פרשנות | ההפתעה של צה"ל שכנעה את נגיד בנק ישראל לתת צ'אנס גם לממשלה
● נתנאל אריאל, פרשנות | הנגיד לא רצה לומר את המשפט הזה, המציאות לא אפשרה לו לברוח

אולם, בתקציב המדינה ל־2025 תמונת המציאות הפוכה. במשרד האוצר פיצלו מרשימת ההסדרים חלק גדול מהצעדים לשנה הבאה, שיקודמו מחוץ להליך חקיקת התקציב - דווקא כדי להציל אותם ולהגדיל את הוודאות שהם יתממשו. מדובר למעשה בתוכנית גיבוי של האוצר למקרה שהתקציב לא יעבור בזמן, או לא יעבור בכלל.

למרות ההתקדמות בעבודה לגיבוש הצעת התקציב, עדיין לא התפוגג לחלוטין החשש בקרב הדרג המקצועי מפני הנחתות פוליטיות במעלה הדרך. לא פסחו מעל אנשי האוצר ההערכות והשמועות השונות באשר לכוונות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא להעביר את התקציב עד סוף מרץ הקרוב - החלטה שמשמעותה החוקית הינה התפזרות הכנסת ויציאה לבחירות. השיקולים לכך עשויים לשלב בין תוצאות הבחירות בארצות הברית, משברים קואליציוניים אפשריים סביב חוק הגיוס לחרדים או מול יו"ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר.

גם אם התקציב יעבור בסופו של דבר, הסיכוי שזה יקרה בזמן הוא קלוש - זוהי הנחת העבודה העדכנית כיום בתוך האוצר. לאחר עיכובים רבים, בחודש שעבר הציג שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לוח זמנים מזורז ודחוק להעברת התקציב: אישור הממשלה בתחילת אוקטובר, כדי להספיק להשלים את התהליך בכנסת בסוף דצמבר, ברגע האחרון לפני תחילת שנת התקציב החדשה. תחילת אוקטובר כבר חלפה מבלי שהצעת התקציב עלתה לממשלה, וזו נדחתה "לאחרי החגים".

שכר המינימום בפנים

פתיחת השנה ללא תקציב מאושר תביא במקומו תקציב המשכי, כפי שהיה בתחילת 2023. המשמעות היא שהוצאת הממשלה בכל חודש תהיה דומה להוצאה החודשית הממוצעת בתקציב 2024, עם הצמדה לגידול באוכלוסייה (כ־2%). אם העיכובים יגרמו לאישור התקציב בשלוש קריאות בכנסת לגלוש לינואר, המשמעות התקציבית לא תהיה דרמטית. לאוצר יש בשנים האחרונות יותר ניסיון מכפי שהיו רוצים בניהול תקציבים המשכיים, מכירים פתרונות לאפשר הזרמות תקציביות חשובות גם במסגרת הדוקה כזו, ואף נהנים במידה מסוימת מהריסון שהיא מטילה על הוצאות משרדי הממשלה.

התוכניות שפוצלו בטובתן מחוק ההסדרים נוגעות לכל עדכוני ההצמדות השנתיות האוטומטיות שמתכוונים להקפיא באוצר - מריווח מדרגות מס הכנסה, דרך תקרת הפטור על השכרת דירה ועד קצבאות הביטוח הלאומי - למעט הקפאת שכר המינימום. יתכן שהקפאת שכר המינימום, שאמור לעלות בתחילת השנה בכ־300 שקל בחודש, נותרה בתוך חוק ההסדרים, למרבה האירוניה, דווקא משום שבאוצר עוד לא החליטו האם ללכת איתה עד הסוף. שם שומרים על האפשרות להוריד את הכוונה מסדר היום, בהתאם להסכמות מול ההסתדרות. במשא ומתן עם ארגון העובדים סביב הקפאה אחרת, של תוספות השכר לעובדי המגזר הציבורי, הגדיר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, את שכר המינימום כ"קו אדום" שאליו לא יסכים.

פיצול התוכניות בתחומי המיסוי והקצבאות מחוק ההסדרים נועד לאפשר את אישורן בהליך חקיקה רגיל בכנסת עוד לפני סוף השנה הנוכחית, ללא תלות בהליך אישור התקציב הכולל. אחרת, גם איחור של ימים אחדים באישור התקציב יגרום לכך שייכנסו לתוקף ב־1 בינואר כל אותם "טייסים אוטומטיים" שאותם מבקשים באוצר להקפיא. היקף צעדים אלה שווה כ־3 מיליארד שקל עבור קופת האוצר לשנה הבאה, ובסך־הכול קרוב ל־17 מיליארד שקל עד תום תקופת ההקפאות המוצעת בסוף 2027.

אזהרה מיולי

למעשה, פיצול התוכניות הוא יישום אזהרה ששיגר הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, כבר ביולי. באותם ימים, כאשר הדיונים על התקציב היו תקועים לגמרי בהמתנה להחלטות של נתניהו וסמוטריץ', כתב גרדוס לשר האוצר: "ככל שיוחלט על דחיה בלוחות הזמנים של תהליך התקציב, אנו סבורים כי קיים צורך מהותי בביצוע צעדי התכנסות כבר בעת הזאת", ופירט: "אנו ממליצים לקדם בשבועות הקרובים את הצעדים להקפאת גידולים אוטומטיים בתקציב".

באותו מכתב ציין גרדוס כי "במקרה שלא ניתן יהיה להניח את חוקי התקציב על שולחן הכנסת עד 1 בנובמבר, יש לשער שהכנסת תתקשה לסיים לדון בהם לפני סוף דצמבר. מצב זה יביא לכך שחוק התקציב לא יאושר לפני תום שנת 2024". כיום, הסיכוי להניח את חוקי התקציב על שולחן הכנסת עד תחילת נובמבר אינו קיים. במקרה הטוב, עד אז תאשר הממשלה את הצעת התקציב.