גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפגיעה באזור בנימינה: איך חודר כטב"ם לעומק הארץ, ולמה לא הייתה אזעקה?

עשרות בני אדם נפגעו מנפילת כטב"ם ללא התרעה באזור בנימינה, ביניהם פצועים באורח אנוש וקשה ● איך כטב"מים מגיעים ללב המדינה מבלי שמזהים אותם, ומדוע לא הופעלה אזעקה? ● גלובס עושה סדר

נפגעים רבים מנפילת כטב''ם באזור בנימינה / צילום: לפי סעיף 27 א'
נפגעים רבים מנפילת כטב''ם באזור בנימינה / צילום: לפי סעיף 27 א'

מדינת ישראל ידעה אירועים חמורים בעקבות היעדר היערכות ראויה להגנה מפני כטב"מים, כולל הרוג בתל אביב כשלא הופעלה אזעקה, אולם הערב (א'), התרחש אירוע חמור אף יותר, בו מעל ל-60 נפגעו מפגיעת כטב"ם, ללא הפעלת אזעקה: ארבעה נפצעו באורח אנוש, חמישה נפצעו באורח קשה ומצבם של 14 פצועים נוספים הוגדר בינוני. אז מדוע לא הופעלה אזעקה? איך כטב"מים מגיעים ללב המדינה מבלי שמזהים אותם? ולמה מתקשים ליירט את הכטב"מים? גלובס עושה סדר.

שאלות ותשובות | ב־800 מ' ד': הסוללה האמריקאית שבדרך לישראל וכיצד תפעל
דין שמואל אלמס, פרשנות | המתקפה האיראנית היא מנוף ישראלי לריסוק חיזבאללה
ראיון | למה חיזבאללה לא יורה יותר למרכז ואיך הוא מנסה לבלבל את ישראל

למה לא הופעלה אזעקה והאיום לא יורט?

אזעקה, בין אם היא מפני איום רקטי ובין אם היא מפני כטב"מים, מופעלת כאשר מערכת ההתרעה מזהה את האיום. "דבר פשוט מבדל בין איום רקטי לבין כטב"מים", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "רקטה או טיל עושים מסלול בליסטי מוגדר מראש. זה מסלול פרבולי, ולכן קל יותר להתמודד עם טיל בליסטי מאשר כטב"ם. כיפת ברזל יודעת לזהות את המסלול ולהגיע לאיום. לעומת זאת, לכטב"ם אין מסלול בליסטי, וניתן להשוות אותו לטיל שיוט או למטוס מתמרן. הוא הרבה יותר איטי ממטוסי קרב, ויותר קטן. הכטב"ם עובר במסלול משתנה ונמוך, שמקשה על המכ"ם לזהות. הכטב"מים של חיזבאללה, לדוגמה, עוברים בנקיקים ומנצלים את הטופוגרפיה".

הכישלון של מדינת ישראל חמור, לנוכח הריצה שלה לעבר חזית הטכנולוגיה. הוקם מערך הגנה אווירית רב־שכבתית שאין לו אח ורע בעולם: חץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית בשכבות הגבוהות, קלע דוד וכיפת ברזל של רפאל בשכבות הנמוכות. אולם הבסיס נשכח, ולא הופקו לקחים נדרשים ממלחמת רוסיה־אוקראינה, שפרצה כשנה וחצי לפני מלחמת "חרבות ברזל".

סוגיה מרכזית שמקשה על זיהוי הכטב"מים היא חתך המכ"ם. כלומר, היכולת לקבל אות מכ"ם ממנו היא קטנה מאוד. ד"ר קליסקי מסביר מדוע: "הוא קטן, טס נמוך בגבהים שבהם מכ"ם פחות יעיל, ואתגר נוסף הוא מבנה החומר. הכטב"מים עשויים לא רק ממתכת, אלא מחומרים מורכבים, כמו סיבי פחמן מוקשחים. אלה חומרים אורגניים שהחזר גלי המכ"ם מהם נמוך ביחס למתכת. את החומר האורגני צובעים בגוון אפור־שחור, במטרה שהקרינה מהמכ"מ תיבלע - וההחזר יהיה נמוך". החזר המכ"ם משפיע על הזיהוי ועל זמן התגובה, שמשמעותי מאוד לכיפת ברזל.

איך כטב"מים מגיעים למרכז הארץ מבלי שמזהים אותם?

כפי שהשתקף מהחימוש המשוטט סאמאד 3 ששיגרו החות'ים ופגע בתל אביב ביולי, האויבים משתמשים בתווך הימי של ישראל - במטרה להקשות על מערכות ההתרעה. זו גם שיטה שניכר כי חיזבאללה השתמשו בה, בין השאר, במתקפה שניסו לבצע בעזרת שלושה כטב"מים בחודש שעבר נגד הבסיס בעתלית.

לחברות ישראליות יש מענים בנושא הזיהוי וההתמודדות, בהן אלביט ורפאל - אבל לא רק הן. אחת מהן הינה חברת "עין שלישית" עם המוצר "מדוזה", שמסוגל לאתר כטב"מים ממרחק של 1.5 ק"מ. עבור הניווט, מרבית הכטב"מים לא מתבססים על GPS, שהרי כך הם לא יגיעו ליעדם. בחלק בלתי־מבוטל מהמקרים, אותם כטב"מים נשלחים למטרה ללא הנחיה בזמן אמת, על בסיס מערכת ניווט אינרציאלית, שמודדת את התאוצה ומהירות הזווית כדי להבין את המיקום. מדובר במערכת שמשתמשים בה גם בצוללות: גירוסקופ מודד את הזווית, במד תאוצה ובמגנומטר, שבוחן את הכיוון ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ.

למה מתקשים ליירט את הכטב"מים?

"מערכות נדרשות לזמן תגובה מסוים כדי ליירט", מציין ד"ר קליסקי. "כיפת ברזל גם נדרשת לגובה מסוים, משום שהמיירט משוגר במסלול בליסטי. המערכת נבנתה ליירוט בגובה 40-30 ק"מ, ולא לכטב"ם שטס בגובה 4 ק"מ לכל היותר. כשהוא מבצע זיגזגים באוויר, כיפת ברזל לא יודעת את המסלול שלו". זו עשויה להיות הסיבה לפגיעת הכטב"ם בבית האבות בהרצליה בערב יום הכיפורים, על אף שהופעלה התרעה וזיהו את האיום.

אפשרות אחרת ליירוט כטב"מים שחיל האוויר משתמש בה היא מטוסי ומסוקי קרב. עם זאת, בלא זמן התרעה משמעותי, אלו יתקשו לפגוע בכטב"ם. מטוס קרב, למשל, מגיע למטה במהירות כ־1,000 קמ"ש, אבל נדרש להאט, כי חימושים משוטטים מתוצרת איראנית נעים במהירות 250 קמ"ש. על כן, נדרשים הטייסים להתאים את המהירות.

אם כך, מהם הפתרונות היעילים בעולם?

במסגרת הריצה הישראלית לעבר הטכנולוגיה, מערכת הביטחון שכחה את הנשק הקני, שרלבנטי לכטב"מים. מאז 1975, הפעיל מערך הנ"מ הישראלי פלוגות שהשתמשו בתותח וולקן ("מחבט", בעברית), שמתבסס על מקלע גאטלינג (M61A1) מתוצרת ג'נרל דיינמיקס. אותם וולקנים הותקנו על גבי נגמ"שי M 113 ("זלדה"), לצד משגר טילי סטינגר, מכ"מ ייעודי, מערכת תצפית יום ולילה, מערכת מעקב ומחשב בקרת ירי. אלא שב־2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, הוחלט לוותר על היכולת הזו.

אותו וולקן יורה תחמושת נפיצה בקוטר 20 מ"מ, בקצב אש של 6,000 פגזים בדקה משישה קנים. והשימוש בוולקן זול משמעותית: לפי גורמים בשוק, כדור לוולקן עולה 10-6 דולר. בהערכה שמספיקים כ-400 כדורים ליירוט כטב"ם, אז העלות עשויה להגיע ל־4,000 דולר, לכל היותר. זאת, בזמן שעלות יירוט של כיפת ברזל מוערכת בלא פחות מ־30 אלף דולר. אולם, רק בחודשים האחרונים החלו בצה"ל לפעול להחדרה מבצעית מחודשת של הוולקן. "בסוף, אין פתרון מלבד פגיעה קינטית", אומר לגלובס גורם ביטחוני.

"מדינת ישראל היא המובילה בעולם בגיל"ה (גילוי והתרעה), הגנה אקטיבית (דוגמת מעיל רוח וחץ דורבן) והגנ"א (הגנה אווירית והגנת שמיים)", מציין רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות. "אין מדינה אחרת שמוגנת כמו ישראל, והיתרון שלה על פני שאר העולם ניכר בבולמוס הרכש של מדינות אירופה בשנתיים האחרונות, ובמיוחד של מדינות צפון ומזרח אירופה, נוכח האיום הרוסי".

מי־טל מציין גם את מערכת מגן אור להגנה באמצעות לייזר, שרפאל מפתחת עבורה את המשגר ואלביט ספקית הלייזר עצמו. המערכת, שצפויה להפוך למבצעית במחצית השנייה של 2025, מיועדת להוות מערך משלים לכיפת ברזל, כך שחלק מהיירוטים של רקטות וכטב"מים בטווחים קצרים יתבצעו בעזרת קרן לייזר בהספק כ־100 קילו־וואט. לייזר רחוק מלהיות טכנולוגיה מושלמת: המערכת מיירטת בטור, כך שבמקרה של מטח, היא תיירט רק רקטה אחת - אלא אם פורסים כמה מערכות במקביל. הבעיה השנייה שמקשה על המערכת היא שמזג אוויר מעונן, אובך וערפל מגבילים את פעילותה.

"לא שואלים מהם הפתרונות הקיימים כיום על המדף מול איום ארוך־טווח, איטי, שמשייט וטס בגובה נמוך מאוד מהקרקע ולאורך שעות רבות", מציין מנכ"ל אסגארד מערכות. "באוקראינה, פותרים את איום הכטב"מים באמצעות אלפי תיבות על תרנים לאורך הגבול, שמכילות מכשירי סלולר עם אפליקציה ייעודית. אלה מאזינים באופן רציף לרחשי השמיים, ומחפשים אנומליות בתדר שמאפיינות מנועים של רחפנים וכטב"מים".

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

משרד האנרגיה מפרסם הליך תחרותי נוסף לחיפוש גז; אנרג'יאן תקבל עדיפות כשחקן חדש

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

חשכת בארי / צילום: חן ג. שימל

זריקת אחריות, אפס מוכנות וכאוס: כישלון הממשלה בפינוי התושבים ב-7.10

מבקר המדינה קבע כי לא היו בידי הממשלה תוכניות אופרטיביות ואימונים לחירום שיכינו את גופי החירום והרשויות למקרה של פינוי אוכלוסייה - אחרי הטבח פונו מבתיהם 210,000 תושבים ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

איך מדווחים לבורסה על התעמרות? השאלות שעולות מהתביעה נגד קרן אייפקס

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים