גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהודו טוענים: "הפלסטינים הם הפריבילגיים ביותר מכל ה'קורבנות' בעולם"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בלבנון מסקרים את תוכניות לימוד הסייבר לצעירים של ישראל, שבדיה רוצה להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור וטור דעה בהודו שתוהה - למה היחס לישראל שונה ● כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

"הם עצבניים מאוד": כך איראן מנסה להגן על עצמה מפני תקיפה ישראלית
הבכיר שמזהיר: ישראל חוזרת על הטעות מול חמאס גם עם חיזבאללה

1כך ישראל מתכננת לגייס טאלנטים מתחום הסייבר ברחבי העולם

"ישראל הגבירה לאחרונה את מאמציה למשוך צעירים ברחבי העולם לקורסי סייבר", נכתב באל-אח'באר הלבנוני. "מאמצים אלו הם חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שמטרתה להכשיר דור חדש של מומחים דיגיטליים במערכות הצבא והמודיעין של ישראל. המטרה היא להרחיב את ההשפעה הצבאית של ישראל על ידי פיתוח מומחי סייבר בינלאומיים, מה שהופך את אבטחת הסייבר לכלי להשפעה גלובלית". נכתב כי "ישראל שואפת גם לחזק את השפעתה הדיגיטלית ולעצב את הנרטיב התקשורתי, במיוחד לאור השינויים בעמדות הציבוריות במערב בנוגע לעניין הפלסטיני ולמזרח התיכון".

צוין כי מסלול ההכשרה מציע "תוכניות אבטחת סייבר ייעודיות עבור מתנחלים ישראלים צעירים וסטודנטים בינלאומיים בגילאי 14 עד 17. כל מי שעומד בדרישות יכול להירשם, בין אם הוא גר בשטחים הכבושים או בחו"ל. חלק מהקורסים המקוונים זמינים ברחבי העולם, תוך התמקדות במיומנויות אבטחת סייבר מעשיות הנלמדות על ידי מדריכים עם רקע מודיעיני ישראלי. תוכנית הלימודים מכסה נושאים כמו 'פריצה אתית', ניהול אירועי סייבר וזיהוי מהלך דיגיטלי פלילי. היא שמה דגש על התנסות מעשית באמצעות סימולטורים מתקדמים שפותחו על ידי אלתא מערכות, חלק מהתעשייה האווירית, כדי להכין את התלמידים לאתגרי סייבר מורכבים באמצעות שילוב של תיאוריה ופרקטיקה לאורך מספר חודשים".

עוד נכתב כי "מטרת הקורסים הללו היא למשוך ולהכשיר כישרונות מקהל רחב ברחבי העולם, באופן המשרת את האינטרסים של הישות הציונית בבניית 'רשת סייבר גלובלית'. ראוי לציין כאן כי בני נוער הודים עשויים להיות אחד הקהלים הבולטים בתוכניות סייבר אלו. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות התרחב במספר תחומים, כולל אבטחת סייבר וטכנולוגיה, שכן הודו נחשבת לשותפה אסטרטגית עבור ישראל בשיתופי פעולה טכנולוגיים והכשרה ייעודית. מגמה זו עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של הודו לשפר את יכולותיה בהתמודדות עם איומי סייבר, במיוחד עם העלייה במתקפות הסייבר על התשתית שלה בשנים האחרונות".

מתוך אל-אח'באר, מאת עלי אוואד. לקריאת הכתבה המלאה.

2ראש ממשלת שבדיה: להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור

"ראש ממשלת שבדיה, אולף קריסטרסון, קרא ביום ראשון לאיחוד האירופי להגדיר את משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC) כארגון טרור", נכתב באיראן אינטרנשיונאל. "דבריו הגיעו זמן קצר לאחר דיווחים על כך שטהרן גייסה עבריינים לבצע פיגועים בשגרירויות ישראל בשטוקהולם ובקופנהגן. 'אנחנו רוצים ששבדיה תתייחס ברצינות יחד עם שאר מדינות האיחוד האירופי לקשר הבעייתי להפליא בין משמרות המהפכה, התפקיד ההרסני שלהן באזור, והפעילות הגוברת שלהן סביב מספר מדינות אירופיות, ששבדיה היא אחת מהן', אמר קריסטרסון. 'התוצאה הסבירה היחידה היא סיווג טרור משותף, המאפשר פעולות רחבות יותר מעבר לסנקציות הקיימות', הוסיף".

צוין כי "במאי 2023 הצביע הפרלמנט השבדי בעד הגדרת משמרות המהפכה האסלאמית כארגון טרור. מאוחר יותר בינואר 2024, הפרלמנט האירופי קרא לאיחוד האירופי לרשום את משמרות המהפכה כישות טרור, והאשים את הארגון בדיכוי הקשה של הפגנות פנים ובאספקת מל"טים לרוסיה לשימוש במלחמתה נגד אוקראינה".

עוד צוין כי "ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, אמר ב-23 בינואר לפני פגישה של שרי החוץ בבריסל כי ישנן סיבות משפטיות לכך שהאיחוד האירופי לא יכול לרשום את הארגון כישות טרור. 'זה דבר שאי אפשר להכריע בלי בית משפט, צריך קודם כל החלטה של ​​בית משפט'. עם זאת, דוח שהוזמן על ידי יוזמת האג הפריך את הטיעון הזה בדבר צורך בבית משפט כחסר בסיס.

מאמר מערכת מתוך איראן אינטרנשיונאל. לקריאת הכתבה המלאה.

3מה ראו העיתונאים הזרים בסיור עם צה"ל בדרום לבנון?

בניו יורק טיימס פורסמה כתבה על מראות שנראו בגבול לבנון, לאחר ש"צה"ל הראה לעיתונאים חלקים ממה שלדבריו היא התשתית הצבאית המושרשת של חיזבאללה מעבר לגבול בדרום לבנון".

"נכנסנו לדרום לבנון מוקדם אחר הצהריים של יום ראשון בשיירה של כלי רכב משוריינים דרך פרצה שיצרו כוחות ישראליים בחומת הגבול המתפתלת", נכתב. "כאן, בגזרה המערבית של דרום לבנון, כ-300 מטרים צפונית לגבול עם ישראל, הראו לנו כוחות ישראליים את מה שהם תיארו כמוצב צבאי סודי של חיזבאללה, המצויד בכמויות גדולות של חומרי נפץ ומוקשים. המאחז היה השני מבין שני אתרים שהצבא הישראלי הראה לעיתונאים בינלאומיים במהלך ביקור מפוקח באזור".

נכתב כי במאחז הציגו הישראלים מוקשים, ותיבת מתכת שסומנה כ'חומר נפץ' באנגלית וברוסית ובה תחמושת. "הם גם הראו מגפיים, קסדות, מטען פאנל סולארי וציוד אחר. גורמים צבאיים אמרו שהבונקר הקטן יכול להכיל כ-10 לוחמים, צוות חבלה שתפקידו היה לפעור חור בחומת הגבול העשויה בטון. גורמים צבאיים בשטח אמרו שהם מופתעים מהיקף ההתבססות של חיזבאללה בעמדות קדמיות במרחק הליכה קצר מצפון לחומת הגבול - עדות, לדבריהם, שחיזבאללה עשה הכנות מדוקדקות לביצוע תוכניתו המאוימת לפלישה לצפון ישראל. אין אינדיקציה אם ומתי חיזבאללה התכוון לבצע תוכנית כזו. הוא נלחם בפעם האחרונה במלחמה נגד ישראל ב-2006. אבל האלוף יפתח נורקין, מפקד אוגדה 146 של כוחות מילואים שפעל לפירוק התשתית התת-קרקעית באזור, טען שכמות ואיכות הנשק שחיזבאללה הביא לעמדות הקדמיות הללו הוכיחו שזה 'לא רק דיבורים'".

"בתחנה הראשונה ראינו שני פירי מנהרה המובילים לרשת של מחבואים ומחסני נשק לפחות קומה אחת בעומק האדמה", נכתב. "בסיס ששימש את כוחות שמירת השלום של האו"ם נמצא במרחק של פחות מ-200 מטרים משם. נורקין אמר כי בקטע הקצר הזה של מערכת המנהרות נמצא משגר טילים נגד טנקים, יחד עם פתחים שאפשרו לפעילים לירות לעבר ישראל ממתחת לאדמה".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת איזבל קרשנר. לקריאת הכתבה המלאה.

4טור דעה בהודו: העולם המוסלמי צריך להפסיק לנטור טינה לישראל

"מדוע העולם המוסלמי צריך להפסיק לנטור טינה לישראל ולהמשיך הלאה", נכתב בכותרת של מאמר דעה שפורסם באתר החדשות ההודי ניוז 18 מאת אבהישק בנרג'י, סופר ובעל טור, וקרונה גופל, נשיאת 'הקרן לערים עתידניות', העוסקת בפיתוח עירוני. "שמעת פעם על אסון הספינה הגדול ביותר בכל הזמנים? גרוע פי שישה או שבעה מהטיטאניק. ב-30 בינואר 1945 עזבה אוניית הנוסעים 'וילהלם גוסטלוף' את נמל גוטנהאפן בים הבלטי בצפון אירופה, כיום בפולין. היא נשאה מספר קציני צבא גרמנים. אבל 90% מהאנשים שהיו על הסיפון היו פליטים גרמנים, שנמלטו מזוועות מלחמת העולם השנייה. הסובייטים הבחינו בספינה, ירו שלוש טורפדו - טילים תת מימיים שנועדו להשמיד ספינות - וכולם פגעו. באותו לילה טבעו 10,000 בני אדם במימיו הקפואים של הים הבלטי. לשם השוואה, 1,500 בני אדם מתו כשהטיטאניק טבעה. זה מה שקורה כשמישהו כמו הנאצים או חמאס מערב צבאות עם אזרחים. זה עצוב, אבל זו המציאות הקשה של מלחמה. אז למה הזעקה נגד ישראל על מספר ההרוגים הגבוה של אזרחים במלחמה בעזה?".

נכתב כי כשהמלחמה בעזה עולה לכותרות בהודו, חלק מהפרשנים מציעים הסבר פשוט: ישראל כובשת אדמות פלסטיניות, היהודים הם המדכאים והערבים קורבנות, ולכן יש לתמוך בערבים. "אבל ההיסטוריה מורכבת בהרבה. הערבים פתחו במלחמה בשנים 1948-49, שבה ניצחה ישראל. לאחר מכן, ישראל לקחה 78% מהקרקע, בניגוד ל-55% שניתנה לה על ידי תוכנית החלוקה של האו"ם. אבל מה קרה לשאר הארץ? מצרים כבשה את עזה וירדן כבשה את הגדה המערבית באותה מלחמה בדיוק! אז הערבים חטפו אדמות מחבריהם הערבים בארץ ישראל. הערבים מדברים על זה פעם? לא, כי זה לא מתאים לנרטיב שלהם".

כשישראל נלחמה שוב במדינות ערב ב-1967, לא הייתה מדינה פלסטינית, נכתב. "במלחמה ההיא ניצחה ישראל את הכוחות המשולבים של מצרים, סוריה, ירדן, עיראק ולבנון, שתקפו מכל עבר. ישראל כבשה כמויות גדולות של שטח אך החזירה את רובו בתמורה להכרה דיפלומטית מאותן מדינות. אויבי ישראל לא יכלו לבקש עסקה הוגנת יותר. אבל מה עם 700 אלף הפליטים הפלסטינים? נכון, הם נאלצו לעזוב את בתיהם. וזה היה מאוד מצער. אבל זה מה שקורה כשאתה מפסיד במלחמת הכחדה. הגרמנים פתחו במלחמת הכחדה נגד הסובייטים בשנת 1941. אז כשהגרמנים הובסו במלחמת העולם השנייה, הם איבדו הרבה אדמה. לא פחות מ-12 מיליון גרמנים נאלצו לברוח מבתיהם במזרח אירופה, מפולין, צ'כוסלובקיה, רומניה, הונגריה ויוגוסלביה. לפחות מיליון מהם מתו. האם גם הגרמנים זוכים לקרוא לזה 'נכבה'? הערבים פתחו בשלוש מלחמות הכחדה נגד היהודים (בשנים 1948, 1967 ו-1973) והפסידו בכולן. זה אומר שהערבים חייבים להשלים עם אובדן שטח כלשהו. למרבה הצער, זה מה שקורה במלחמה".

נכתב כי "למעשה, מי שמבליט את מצוקתם של הפליטים הפלסטינים לא יודע איך גבולותיהן של מדינות בכל מקום שורטטו מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה, נראה היה שהנוסחה האוניברסלית לשלום היא של יצירת מדינות הומוגניות אתנית. למשל, אוקראינה קיבלה שטח מפולין, והמיעוטים הפולנים גורשו מאוקראינה. בתורם, מיעוטים אוקראינים גורשו מפולין. בעוד שהפולנים נאלצו לעזוב את ליטא ובלארוס, הליטאים והבלארוסים נאלצו לעזוב את פולין. הונגרים רבים נאלצו לצאת מאזור טרנסילבניה ברומניה. האיטלקים גורשו ממה שהיא היום קרואטיה".

כאשר רואים זאת באור זה, "הערבים הפלסטינים הם אכן קורבנות, אך ממש לא יוצאי דופן. למעשה, נראה שהם הפריבילגיים ביותר מכל ה'קורבנות' בעולם, אולי הפליטים היחידים שהעולם עדיין דואג להם. האם מישהו שאל פעם על זכותם של האיטלקים לחזור לקרואטיה? או זכות של הפולנים לחזור לאוקראינה? אז מה מייחד את הערבים הפלסטינים? כולנו יודעים את התשובה. הערבים הפלסטינים הם מוסלמים. וכולנו התרגלנו להתייחס למוסלמים כאל מיוחדים. אבל אין לכך סיבה הגיונית. היהודים עצמם היו הקורבנות הקשים ביותר של מלחמת העולם השנייה. אם מישהו ראוי למדינה, זה חייב להיות הם".

מתוך אתר החדשות ההודי 'ניוז 18', מאת אבהישק בנרג'י וקרונה גופל. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך