דיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד הליך מינוי נציב שירות המדינה, היום / צילום: דוברות הרשות השופטת
בג"ץ דן הבוקר (ג') בעתירות נגד הליך מינוי נציב שירות המדינה שקבעה הממשלה. הדיון מועבר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים. העתירות הוגשו על-ידי התנועה לאיכות השלטון, הסתדרות העובדים, מכון לואיס ברנדייס לחברה לכלכלה ולדמוקרטיה ומרכז מנור מבית יוזמת המאה.
העתירות מופנות נגד החלטת הממשלה לפיה נציב שירות המדינה הבא ימונה על-פי הצעת ראש הממשלה, ומינויו יאושר על-ידי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, הבודקת רק את היבט טוהר המידות - זאת להבדיל מבחינה של ועדת המינויים הבוחנת את התאמתו של המועמד לתפקיד, כפי שהיה עשרות שנים.
● היועמ"שית לנתניהו: הקבינט אינו עיר מקלט להחלטות בלתי תקינות
● לאחר שלא התייצב לדיונים: בית המשפט הורה לעצור את אורן קובי
מכון ברנדייס: "הרכב הוועדה קריטי"
במהלך טיעונו של עו"ד גלעד ברנע, המייצג את מכון ברנדייס, אחד העותרים, שאל אותו השופט נעם סולברג: "אילו היה מדובר בוועדה שתבחן את הכישורים, האם הייתם מגישים עתירה?".
עו"ד ברנע השיב: "תלוי מי הם חברי הוועדה. האם זו ועדה שראש הממשלה ממנה? אם ימונו מנכ"לים של משרדי ממשלה שנתונים למרות הכול לממשלה, זו בעיה".
עוד הוסיף עו"ד ברנע כי יש לשלול זיקה פוליטית, וכי "הרכב הוועדה הוא קריטי ודרמטי".
איכות השלטון: "החלטה לא סבירה באופן קיצוני"
עו"ד רותם בבלי-דביר, מנהלת מחלקת הליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות, טענה בדיון כי בהחלטת הממשלה יש פגיעה קשה בשירות הציבורי ובהיותו ממלכתי וא-פוליטי.
עוד נטען כי ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ללא נימוקים כפי שנדרש כאשר משנים החלטת ממשלה, וכי מדובר בהחלטה לא סבירה באופן קיצוני.
היא ציינה כי "ועדת המינויים האחרונה פסלה מועמדות שהוצעה על-ידי הממשלה. כלומר, החזקה שהממשלה תציג מועמד מתאים - נסתרה".
נציג ההסתדרות: "השירות הציבורי עובר פוליטיזציה"
עו"ד רונן ברומר ממשר ש. הורוביץ, המייצג את ההסתדרות, גם היא מהעותרות, טען כי השירות הציבורי עובר פוליטיזציה, והדגיש את כמות המינויים שקיבלו פטור. הוא הפנה לדוח מבקר המדינה משנת 2016 ואמר: "מדובר על 360 משרות פטורות ממכרז, והדוח מסתיים באזהרה לפיה הרחבה של המשרות הבכירות הפטורות ממכרז עלולה לערער את היסודות עליהם הוקם השירות הציבורי. בציניות אני אגיד שכמובן שלקחו את האזהרה הזאת ברצינות".
עו"ד ברומר הוסיף כי "אי-אפשר שמי שתפקידו למנוע מינוי פוליטי יהיה מינוי פוליטי בעצמו".
באת-כוח היועמ"שית, עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים, הציגה את עמדת היועמ"שית המתנגדת להליך מינוי הנציב שאישרה הממשלה. "מדובר במשרה שחולשת על כל שירות המדינה, על כל המינויים, בתנאי הסף למשרות. הנציב הוא ה'באפר' לכל המינויים הפוליטיים, למנוע פוליטיזציה בשירות הציבורי - אי-אפשר לקבל את זה שהוא יתמנה במינוי פוליטי".
"ברור שיש חובה שהתפקיד ייבדק מקצועית, הוא תפקיד א-פוליטי, ולכן החלטת הממשלה לא יכולה לעמוד. אנחנו מבקשים להחזיר את הדיון בעניין לממשלה", אמרה עו"ד שמואלי.
נציג הממשלה: "משרה עם אלמנט מדיניות אינהרנטי"
עו"ד דוד פטר מפורום קהלת, המייצג את הממשלה, פתח את הטיעון בכך שמעולם לא מונה נציב שירות מדינה באמצעות ועדת איתור. הדברים צריכים להיאמר, היות שהיועמ"שית מבקשת בתוקף רב שתוקם ועדת איתור.
השופטת דפנה ברק-ארז השיבה לו: "יש כאן החלטה של הממשלה שתהיה ועדה מייעצת בלבד (הבוחנת רק את טוהר המידות - נ.ש.). בזה צריך להתמקד. מה שבפנינו זו השאלה לגבי ההחלטה הספציפית שהתקבלה. לכן לא ועדת האיתור".
השופט סולברג שאל: "אדוני מסכים שוועדה מייעצת זה רידוד של מה שהיה בעבר?".
עו"ד פטר המשיך וטען כי "אין מחלוקת על חשיבות התפקיד, אלא על המסקנה שהעותרים גוזרים מכך שלא יכול להיות שהממשלה תמנה".
השופטת ברק-ארז קטעה אותו הבהירה: "זה לא מה שנטען. אלה טענות שלא נטענו. אפשר להציג את הדברים על דרך ההגחכה. נטען נגד סכנה של פוליטיזציה של תפקיד שיש לו מאפיינים של שומר סף שמשפיע על שוויון והזדמנויות בשירות הציבורי. אלה הדברים שצריך להתמודד איתם".
ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, פנה לעו"ד פטר ואמר: "אדוני מסכים שזו לא משרת אמון?". עו"ד פטר אישר. עמית שאל: "אדוני מסכים שזו משרה שדורשת עצמאות ואי-תלות?". עו"ד פטר השיב: "אין מחלוקת. לא מדובר באדם שמקבל פקודות. מאידך מדובר במשרה עם אלמנט מדיניות אינהרנטי".
סולברג: "הסכימו לוועדה שתבחן כשירות מקצועית"
השופטת ברק-ארז אמרה: "יש פוליטי במובן של קידום מדיניות הממשלה, ויש פוליטי במובן של זיקה אישית פוליטית שלא קשור למדיניות הממשלה. צריך לדייק. נציב שירות המדינה יושב בוועדה לבחירת פרקליט המדינה. לא היינו מעלים על הדעת שהוא יקדם מדיניות בבחירת פרקליט המדינה".
על כך השיב עו"ד פטר: "הוועדה המייעצת לא רק בוחרת רק טוהר מידות, אלא בוחנת בהגדרתה גם זיקה אישית, עסקית ופוליטית".
השופט סולברג שאל את בא-כוח הממשלה: "אדוני שב והבהיר שראש הממשלה יבחר מועמד טוב. אם כך, למה לא להסכים לוועדת מינויים? נעזוב את הכותרת של הוועדה. תסכימו לוועדת מינויים. הכותרת הרבה פחות חשובה. המינוי לא יהיה רק בענייני טוהר המידות אלא גם לגבי הכשירות המקצועית".
ממלא-מקום הנשיא עמית הוסיף: "למה זה חד-פעמי אם הפטנט (הליך המינוי - נ.ש.) כל-כך טוב? הרי ברור לכם שאתם מחזירים אותנו ל-1993. לא קרה שום דבר? לא השתפרנו".
עו"ד פטר הסתייג מאמירות בית המשפט. "ב-1993 לא היה שום חסם על מינוי הנציב", אמר. "אנחנו לא חוזרים אחורה אלא קובעים הרכב שמייעץ לממשלה שהיא בעלת הסמכות. ההרכב לא בוחן טוהר מידות במובן הצר, אלא בוחן זיקה פוליטית ואישית".
השופט סולברג הוסיף: "אולי אפשר לתקן את עמדת הממשלה. זה נאיבי לשאול?". ממלא-מקום הנשיא עמית הוסיף: "זה נאיבי לשאול - למה לא ועדת איתור?".
עו"ד פטר השיב: "הוועדה מקבלת אוסף של מועמדים, ואין לה זכות בחירה להביא את המועמדים שלה". הוא הוסיף כי "אין מקום לבחון את סבירות המנגנון עצמו".
האם הממשלה תתקן את ההחלטה?
בסיום טיעונו אמר עו"ד דוד פטר: "אסיים עם הדברים של המשוררת נועה קירל שאומרת: 'למה זה מרגיש כמו דז'ה-וו?'", והשופטת ברק-ארז השיבה לו: "חשבתי שאתה רוצה להגיד שנציב שירות המדינה הוא יוניקורן".
בעקבות הערות השופטים הודיע עו"ד פטר כי הממשלה נכונה "לתקן את ההחלטה כך שהוועדה המייעצת תוסמך לבחון את שאלת הכשירות במינוי נציב שירות מדינה. אפשרות אחרת היא שוועדת המינויים, כמו זו שאישרה את מינויו של הנציב המכהן פרופ' הרשקוביץ, תבחן את המינוי הבא".
השופטים יצאו להתייעצות, וכשחזרו הורו לממשלה להודיע עד 28 באוקטובר האם היא מוכנה לקבל החלטה אחרת לגבי אופן מינוי נציב שירות המדינה; זאת מבלי שבית המשפט נכנס לתוכן ההסדר שייקבע. עד להחלטת בית המשפט, הממשלה לא תקדם מינוי נציב חדש.
היועמ"שית: "כרסום באופי המקצועי של שירות המדינה"
נזכיר כי כהונתו של נציב שירות המדינה המכהן, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הוארכה לאחרונה עד ל-12 בדצמבר, או עד למינוי נציב קבוע אחר (לפי המוקדם), לאחר שהרשקוביץ היה אמור לסיים את תפקידו ב-10 בספטמבר.
העתירות הוגשו על-ידי התנועה לאיכות השלטון, הסתדרות העובדים, מכון לואיס ברנדייס לחברה לכלכה ולדמוקרטיה ומרכז מנור מבית יוזמת המאה, ונטען בהן כי ההחלטה בלתי חוקית, פסולה ונגועה בחוסר סבירות קיצוני ובשיקולים זרים, ולכן יש לבטלה.
לפי עמדת היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, שהוגשה לאחרונה לבג"ץ, הליך המינוי שנקבע, הסוטה מדרך המינוי בעבר, אינו חוקי. "החלטת הממשלה יוצרת מצב חדש, לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד".
עוד נטען כי "ההליך שנקבע יאפשר לדרג הפוליטי למנות לתפקיד המשמעותי של נציב שירות המדינה כל מועמד לפי בחירתו, כל עוד הוא עומד אך בדרישת טוהר המידות, בלא דרישה לעמידה בתנאי סף וכשירות כלשהם".
היועמ"שית הדגישה כי "נציב שירות המדינה הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר בשירות המדינה. הוא עומד בראש המערכת הממונה על ניהול ההון האנושי בשירות המדינה כולו"; וכי ההחלטה מסמלת מגמה לכרסום באופי המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה כדי להגדיל את "מוטת השליטה" הפוליטית עליה.
יוזמות העתירה, מרכז מנור מבית יוזמת המאה ומכון לואיס ברנדייס, מסרו לאחר הדיון היום: "הנוהל אותו ביקשה הממשלה לקדם, תוך התעלמות מחוות-הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, ביקש לבחון את המועמדים לתפקיד בהיבטים מינימליים של טוהר מידות בלבד, ועתיד היה להוביל לפוליטיזציה של השירות הציבורי.
"בדיון עצמו חזרו השופטים על כך שמשרת הנציב אינה יכולה להיות משרת אמון פוליטית, אלא משרת נאמנות לציבור הדורשת עצמאות ואי-תלות. אנחנו מקווים שדיון חוזר בנושא יוביל לתהליך עבודה מקצועי בו הממשלה והייעוץ המשפטי ימצאו מנגנון שיבחן לא רק טוהר מידות אלא גם כשירות והתאמה לתפקיד".