צילומים: AP, Shutterstock, reuters-NurPhoto; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
החברות המסקרנות בתחום, האירועים שלא כדאי לפספס והפיתוחים שיעצבו את המחר: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
והשבוע: חברת התוכנה הישראלית ג'ייפרוג עשויה להימכר ולצאת מהבורסה, למשקיע הסדרתי אורן זאב יש השקעת "סיד" חדשה, חוות שרתים לעיבוד בינה מלאכותית צפויה לקום בבריטניה, נאס"א משגרת חללית חדשה, והרובוטים של אילון מאסק מעוררים שאלות בענף.
● היזמים שעשו היסטוריה והאקזיט של אלטשולר שחם: הסיפור שמאחורי הנפקת הענק בביוטק
● החלום של אילון מאסק סוף סוף מתגשם. אז למה משקיעי טסלה הפילו את המניה?
1החברה הציבורית הישראלית שעל המדף
האם חברת התוכנה הישראלית ג'ייפרוג (JFrog) בדרך לצאת מהבורסה? החברה שיצאה להנפקה ב-2020 עוררה עניין מצד מספר קרנות פרייבט אקוויטי שהביעו עניין ראשוני ברכישתן, בהן פרמירה והלמן אנד פרידמן - כך מדווח אתר בלומברג.
בג'ייפרוג מיהרו להכחיש את העובדה שהחברה נמצאת במהלך משא-ומתן מהותי: ג'ייפרוג לא מנהלת דיונים עם יועצי השקעות פרטיים או פיננסיים לגבי מיזוגים ורכישות בשלב זה, ובכל מקרה אין זה מנוהגה של ג'ייפרוג להגיב על שמועות וספקולציות".
ג'ייפרוג נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-3.5 מיליארד דולר, ומחיר המניה שלה עומד על 32 דולר - כשליש ממחיר המניה שלה מלפני ארבע שנים בדיוק, זמן קצר לאחר ההנפקה.
ג'ייפרוג ממשיכה לצמוח בכ-20% בשנה בהכנסותיה, אך היא מעולם לא הייתה רווחית, ולמעשה הפסדיה גדלו ברבעון האחרון ביחס לזה שלפניו. החברה עדכנה את התחזיות שלה בירידה קלה בהכנסות בכ-1%, זאת לאחר שבחודש אוגוסט הורידה את התחזית שלה באופן דרמטי ושלחה את המניה לרדת בכ-28%. מאז תחילת השנה ירדה מניית ג'ייפרוג בכ-6%.
2הגיוס החדש של אורן זאב והקשר לתקלת הענק של קראודסטרייק
השקעת "סיד" חדשה למשקיע הסדרתי הישראלי אורן זאב, שמנהל לבדו קרן סיכון בת מאות מיליוני דולרים. אחרי השקעות בחברות כמו אקסודיגו, מארבל, נבאן (לשעבר טריפאקשנס), האוז וטיפלתי, מוביל זאב באמצעות הקרן על שמו, זאב ונצ'רס, השקעה של 5 מיליון דולר בסטארט-אפ ארלי (Early) שעוסק בפיתוח סוכן מבוסס בינה מלאכותית יוצרת לכתיבת בדיקות תוכנה (טסטים) באופן אוטומטי. באמצעות טכנולוגית ה-AI ניתן לזהות ולתקן באגים בתוכנה בשלב מוקדם של פיתוח המוצר או לאחר השקתו.
לטענת החברה, הבאג שהתגלה בעדכון התוכנה של קראודסטרייק והוביל להפסדים של מיליארדי דולרים לחברות תעופה ונמלי תעופה בגינה, היה יכול להתגלות בתהליך בדיקות אוטומטי שכזה.
"בניגוד לגיטהאב קופיילוט, אנחנו לא רק מסייעים למפתחים בכתיבת בדיקות - אנחנו לוקחים על עצמינו את כל המשימה של כתיבת קוד הבדיקות עצמן ופועלים כמהנדס פיתוח מבוסס AI לצד המפתחים", ואמר שרון בר, מנכ"ל וממייסדי החברה.
"אני מאמין שארלי תהפוך לכלי הכרחי עבור מפתחים ותפחית דרמטית את הזמן והעלות הכרוכים באיתור ותיקון של באגים", אומר אורן זאב. החברה הוקמה על-ידי יוצאי ארנסט אנד יאנג שרון בר וליאור פרוימוביץ'.
3כשבישראל המלחמה עוצרת פרויקטי AI, מי המדינה שגרפה 8 מיליארד דולר?
ממשלת בריטניה הודיעה אתמול (ב') כי ארבע חברות טכנולוגיה אמריקאיות ישקיעו כ-6.3 מיליארד פאונד (8.2 מיליארד דולר) בהקמה של חוות שרתים לעיבוד בינה מלאכותית שייבנו במדינה בשנים הקרובות, בהן ענקיות תוכנה כמו סרביס נאו, שתשקיע 1.15 מיליארד פאונד מתוכן, וחברת עיבוד הבינה המלאכותית קור-וויב (CoreWeave) שתשקיע 750 מיליון פאונד.
רק בשבוע שעבר דיווחנו בגלובס על כוונתה של אורקל הענקית לבנות חוות שרתים גדולה בהשקעה של כמיליארד שקל באיחוד האמירויות, לאחר ששקלה תחילה לבנות אותה בישראל או ביוון.
בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" נעצרו כל התוכניות של ענקיות טכנולוגיה זרות להרחיב את נוכחותן בישראל באמצעות מבנים חדשים - כל הפרויקטים הנבנים בישראל כעת נחתמו לפני המלחמה, ואלה שזקוקים להרחבת הפעילות עושים זאת על חשבון התשתית הקיימת.
השקעות העתק בבריטניה נעשות על אף קיצוצי ממשלת הלייבור החדשה בתחום הבינה המלאכותית: בחודש אוגוסט נודע כי הממשלה מבטלת תוכנית להשקעה של 1.3 מיליארד פאונד (1.72 מיליארד דולר) בטכנולוגיה, מהם 800 פאונד לבניית מחשב על באדינבורו.
4החללית שתכריע: האם יש סיכוי לחיים על ירח של צדק
לאחר שוך ההוריקן, נאס"א שיגרה אמש מפלורידה את החללית "אירופה קליפר" שמטרתה לחקור את פני השטח הקפואים של "אירופה", אחד מ-95 הירחים של כוכב צדק, במטרה להבין האם מתחת לשכבת הקרח העוטפת אותה קיים אוקיינוס שיכול לתמוך בהווצרותם של חיים. ההנחה היא כי גייזרים שנצפו מתפרצים מדי פעם משכבת הקרח, מעידים על פעילות געשית תת-קרקעית ומזכירים במשהו את התנאים שבהם נוצרו חיים על פני כדור הארץ.
מתחת לשכבת הקרח, מדעני נאס"א סבורים כי קיים אוקיינוס בעומק של כ-120 ק"מ לפחות, וכי אם יימצאו בעתיד צורות חיים על גבי הירח, הן צפויות להיות פרימיטיביות, בדומה לחיידקים שהופיעו מנביעות האוקיינוס העמוקות של כדור הארץ. "אירופה קליפר" לא תוכל לאתר את החיים הללו, אך היא תשתמש בחיישנים ומצלמות כדי לקבוע את התכנותם של תרכובות אורגניות ומקורות אנרגיה תרמיים באוקיינוס הירחי.
בגוף החללית מותקנים תשעה מכשירים מדעיים, כולל מכ"ם שנועד לחדור את הקרח, מצלמות למיפוי רוב שטחו של הירח וכלים לניתוח חומרי פני השטח והאטמוספירה הדקה של "אירופה". החללית תסתובב סביב מאדים וכדור הארץ כדי להגביר את מהירותה ותגיע לכוכב צדק רק ב-2030.
המחקר על "אירופה" יחל שנה לאחר מכן, תוך הקפת צדק, ויעוף מעל אירופה קרוב ל-50 פעם. המשימה תסתיים ב-2034 עם התרסקות מתוכננת לתוך הירח הגדול ביותר של כוכב צדק, והגדול במערכת השמש - גנימד.
5הרובוטים של מאסק לא באמת אוטונומיים, וזאת לא פעם ראשונה שהוא נתפס
כחלק מאירוע השקת המונית האוטונומית של טסלה, ה"סייברקאב", שנערך בשבוע שעבר בלוס אנג'לס, הציג אילון מאסק גם רובוטים דמויי אדם בשם "אופטימוס", מעין עוזרים אישיים אוטונומיים, כחלק מהחזון העתידני שלו.
הרובוטים הסתובבו בין הנוכחים במהלך האירוע וביצעו משימות שנתפסו כמורכבות, כמו מזיגת משקאות, ריקוד כמו גם שיחה עם האורחים. עם זאת, כפי נחשף במספר סרטונים שהועלו לרשת, התברר כי הרובוטים לא היו אוטונומיים לחלוטין, אלא הופעלו מרחוק על-ידי בני אדם.
בלוגר הטכנולוגיה רוברט סקובל העלה וידאו מהאירוע בו הוא מצלם אחד מהרובוטים מכין לו משקה, ולצד הציוץ כתב כי "הרובוטים אינם אוטונומיים לחלוטין ונעזרים כעת בהפעלה אנושית מרחוק". כאשר נשאל כיצד הוא יודע זאת, כתב כי הוא פשוט שאל את הרובוט, מה שניתן לשמוע גם בווידאו, "עד כמה אתה אוטונומי", וכי הרובוט ענה תשובה מתחמקת שאומרת בין היתר כי אינו יכול לחשוף פרט זה.
זו לא הפעם הראשונה בחודשים האחרונים ואולי אף בשנים האחרונות שמאסק מציג רובוטים כאוטונומיים, כאשר בפועל הם אינם כאלה. בחודש ינואר האחרון, במסגרת סרטון של מאסק שמראה את אחד הרובוטים מקפל חולצה, צופים חדי-עין שמו לב שישנה יד אנושית שאינה מפסיקה לזוז בתחום הראייה של המצלמה. בפועל, אדם עמד מול הרובוט וביצע את הקיפול כדי ש"אופטימוס" יוכל לחקות אותו. כמו כן, בהדגמה הראשונה בשנת 2021, מאסק השתמש באדם בתחפושת רובוט, כך לפי אתר הטכנולוגיה גיזמודו.
מאסק הבטיח וממשיך להבטיח שבעתיד הקרוב הרובוטים במחירים של 20-30 אלף דולר יוכלו לבצע משימות דוגמת כיסוח דשא, קניות ואפילו שמירה על ילדים, אולם מומחים מטילים ספק ביכולת לממש הבטחות אלה.