טכנולוגיה מול כוח גיאופוליטי: ישראל ואיראן משנות את המזרח התיכון

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● בהודו טוענים: "הפלסטינים הם הפריבילגיים ביותר מכל ה'קורבנות' בעולם" 
● לא עומדים בקצב? מה עומד מאחורי הדיווח על המחסור בטילי יירוט 
● השיטות שלא למדנו מאוקראינה ליירוט כטב"מים והסתמכות היתר על התעשייה הביטחונית 

1בעולם מסקרים: המאבק של ישראל מול הכטב"מים של חיזבאללה

"אחת ההתקפות הקטלניות ביותר על ישראל בשנה של מלחמה לא הגיעה מעשרות טילים בליסטיים איראניים וגם לא ממטחי הרקטות החוזרים ונשנים ששיגרו חמאס וחיזבאללה. במקום זאת, זה היה רחפן יחיד", נכתב בוושינגטון פוסט. "כלי הטיס הבלתי מאויש התחמק ממערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל ופגע בחדר האוכל במחנה אימונים צבאי בעומק ישראל, והרג ארבעה חיילים וגרם לעשרות פצועים". זהו ההישג האחרון של צי הרחפנים של חיזבאללה, נכתב, "והוא מדגיש את המאבק המתמשך של ישראל בשנה האחרונה להפיל כטב"מים שמגיעים ממקומות רחוקים כמו תימן, עיראק ואיראן. במהלך השנים בנתה ישראל את מערך ההגנה האווירית שלה כדי לספק הגנה רחבה מפני ירי רקטות לטווח קצר וטילים לטווח בינוני וארוך, אם כי מומחים מזהירים שהיא אינה חסינה בפני תקלות".

נכתב כי "חיזבאללה החל להשתמש במל"טים מתוצרת איראן לאחר שישראל נסוגה מדרום לבנון בשנת 2000 ושלח את מל"ט הסיור הראשון של מירסד מעל המרחב האווירי של ישראל בשנת 2004. תוכנית המל"טים של חיזבאללה עדיין זוכה לסיוע משמעותי מאיראן. המל"טים הפכו ל'מערכת אסטרטגית בהשראה איראנית' עבור חיזבאללה, לדברי טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון של ישראל בצפון".

בינתיים, בכותרת של ה-BBC נכתב כי "תקיפת הרחפנים על ישראל שמה זרקור על המגבלות של כיפת ברזל". נכתב כי "רחפנים איטיים, קטנים וזולים יחסית להכנה, הפכו לכאב ראש קטלני עבור הישראלים במלחמה שנמשכת כבר שנה. ההתקפה של חיזבאללה על בסיס צבאי בצפון ישראל ביום ראשון הובילה לתהיות חדשות לגבי כמה מצוידת מערכת ההגנה האווירית היקרה של ישראל לעצור אותם". עוד נכתב כי "חלקים מסוימים של מערכת ההגנה האווירית עובדים היטב", אך "עצירת רחפנים היא מסובכת יותר, והפכה במלחמה הזו לבעיה שחוזרת על עצמה".

בגרידאן פורסמה כתבה שכותרתה: "התערבות ארה"ב מצביעה על חששות גוברים לגבי יכולות ההגנה האווירית של ישראל". נכתב כי "ככל שהסכסוך של ישראל עם חיזבאללה ואיראן הסלים, ישראל החלה לגלות מידה של פגיעות", בזמן ש"חיזבאללה חידד את אסטרטגיית התקיפה שלו". נכתב כי "עלייה במספר התקיפות והתחכום ההולך וגובר של שימוש בנשק שנותר זול יחסית לייצור יגדילו את הסיכון לנפגעים ישראלים ככל שהלחימה תימשך".

גם בכותרתה של כתבה שפורסמה ב-CNN נכתב כיצד "מתקפת רחפנים קטלנית של חיזבאללה חושפת את חולשותיה של ישראל", לאחר ש"רחפן שוגר מדרום לבנון, הצליח לחדור להגנה אווירית ישראלית ללא זיהוי ולפגוע בבסיס חטיבת גולני". נכתב כי "דניאל סובלמן, מומחה לאבטחה בינלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים, אמר שזה מראה שחיזבאללה עדיין מסוגל לתקוף. 'זו אינדיקציה ברורה לכך שחיזבאללה מחזיר לעצמו את האיזון האסטרטגי שלו בעקבות המכות ההרסניות האחרונות להנהגתו ולמנגנוני הפיקוד והשליטה שלו', אמר ל-CNN".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת טיה גולדנברג. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-BBC, מאת ג'ונה פישר. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הגרדיאן, מאת דן סבג. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך CNN, מאת איוונה קטסובה. לקריאת הכתבה המלאה.

2פורן פוליסי: מאזן הכוחות במזרח התיכון כבר השתנה

"בין אם תתרחש מלחמה בין איראן לישראל ובין אם לאו, ההתקפות בינהן כבר שינו את מאזן הכוחות באזור, עם השפעות שיימשכו מעבר לסכסוך הספציפי הזה", נכתב בפורן פוליסי. "שבע השפעות אסטרטגיות מרכזיות ברורות כעת. ראשית, האסטרטגיה הצבאית של איראן עוברת מהסתמכות על קבוצות לא-מדינתיות כמו חיזבאללה וחמאס לסוג חדש של הרתעה. השינוי הזה ניכר בשינוי ההנהגה בצבא איראן, המעבר מהגנרל קאסם סולימאני, שהתמקד בפעולות אזוריות, לגנרל אמיר עלי חאג'יזדה, שמוביל את כוחות האוויר של איראן". שנית, "איראן ויתרה על גישתה של 'סבלנות אסטרטגית'. לאחר המלחמה האכזרית בת שמונה השנים עם עיראק, מנהיגי הצבא של איראן אימצו אסטרטגיה סמויה של עמידה בכאב ותגמול בזמן שבחרו. עם זאת, שנים של חבלה ישראלית החלישו את העמימות האסטרטגית, ואיראן נטשה כעת את סבלנותה האסטרטגית". שלישית, נכתב כי איראן אימצה כעת מדיניות של הרתעה ברורה. "תגובתה החזקה של משמרות המהפכה הראתה את נכונותה ויכולתה של איראן לבצע מתקפה רצינית על ישראל".

רביעית, "איראן הציבה גבול חדש בסכסוך שלה עם ישראל. המסר של איראן היה ברור: היא רואה בהתקפות על אדמתה הפרה חמורה, ולמרות שאינה יכולה להגן באופן מלא על בסיסיה בסוריה מפני תקיפות ישראליות, היא תנקום בשטח ישראל. ללא גבולות ברורים בין שני הצדדים, צפויות התקפות מתמשכות".

חמישית, נכתב כי ככל הנראה גדלה השפעתה של איראן ברחוב הערבי. "פעולותיה האחרונות נגד ישראל, עשויות לשחזר את הפופולריות שלה בעולם המוסלמי, לאחר שהוכתמה על ידי תמיכתה הבלתי מעורערת של טהרן במשטר אסד בסוריה. מאז המלחמה עם חמאס בעזה, עלתה באופן ניכר תמיכתה של איראן בקרב הפלסטינים והקהילות הערביות".

שישית, "פעולת התגמול של ישראל נגד איראן עשויה לשנות באופן דרסטי את מדיניות הגרעין של טהרן. יש קולות חזקים באיראן, בעיקר במחנה הקיצוני, הדוגלים בפיתוח הכוח הגרעיני כאמצעי אסטרטגי להשבת ההרתעה המלאה של המדינה. שביעית, הסכסוך הזה מדגיש התנגשות בין כוח טכנולוגי לכוח גיאופוליטי. בעוד שאיראן נהנית מיתרונות גיאופוליטיים משמעותיים, עקב אכילס של ישראל טמון בגודלה הקטן. למרות שהטכנולוגיה הופכת חשובה יותר באסטרטגיות צבאיות, גורמים גיאופוליטיים עדיין ממלאים תפקיד מכריע בסכסוכים איזוריים. הטכנולוגיה עשויה להפחית את ההשפעה של מציאות גיאופוליטית ארוכת שנים, אבל היא לא יכולה לחסל אותה לחלוטין".

מתוך פורן פוליסי, מאת ארש רייסינזהאד. לקריאת הכתבה המלאה. 

3הממשלה בוחנת תוכנית לחסימת סיוע הומניטרי לצפון עזה

"ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בוחן תוכנית לחסום סיוע הומניטרי לצפון עזה בניסיון להרעיב את מחבלי חמאס, תוכנית שאם תיושם, עלולה להשאיר מאות אלפי פלסטינים שאינם רוצים או אינם יכולים לעזוב את בתיהם ללא מזון ומים", נכתב באתר החדשות AP. "ישראל הוציאה צווי פינוי רבים לצפון עזה לאורך כל המלחמה, האחרון שבהם היה ביום ראשון".

נכתב כי "התוכנית שהוצעה לנתניהו ולפרלמנט הישראלי על ידי קבוצת גנרלים בדימוס תגביר את הלחץ, ותעניק לפלסטינים שבוע לעזוב את השליש הצפוני של רצועת עזה, כולל העיר עזה, לפני שיכריזו עליה כשטח צבאי סגור. מי שישאר ייחשב כלוחם - כלומר התקנות הצבאיות יאפשרו לחיילים להרוג אותו. כמו כן, תישלל גישה למזון, מים, תרופות ודלק, על פי עותק של התוכנית שנמסרה ל-AP על ידי מי שפיתח אותה, שלדבריו התוכנית היא הדרך היחידה לשבור את חמאס בצפון וללחוץ עליו לשחרר את החטופים הנותרים".

צוין כי "התוכנית קוראת לישראל לשמור על השליטה בצפון לתקופה בלתי מוגבלת כדי לנסות ליצור ממשל חדש ללא חמאס, ולפצל את רצועת עזה לשניים". צוין גם כי "לא התקבלה החלטה של ​​הממשלה לבצע במלואה את מה שמכונה 'תוכנית הגנרלים', ולא ברור עד כמה היא נשקלת", וכי "ההאשמות כי ישראל מגבילה מזון בכוונה לעזה הן מרכזיות בתיק שהוגש נגדה בבית הדין הבינלאומי לצדק".

מתוך אתר החדשות AP, מאת ג'וליה פראנקל. לקריאת הכתבה המלאה. 

4מה המערב יכול ללמוד ממתקפת הטילים האיראנית לאור האיום הסיני?

"הלקחים ממתקפות טילים מאיראן שאפשר ללמוד כדי להגן מפני הארסנל המתקדם של סין", נכתב בכותרת של כתבה שפורסמה ברויטרס. נכתב כי "מטח הטילים של איראן החודש נגד ישראל, לאחר תקיפה בקנה מידה דומה באפריל, מראה את הערך, כמו גם את החסרונות, של הגנת הטילים של ארה"ב ובעלות בריתה בסכסוך פוטנציאלי בהודו-פסיפיק עם סין, לפי אנליסטים. למרות שההבדלים בין שני התרחישים מגבילים את הלקחים שניתן ללמוד, כמעט 400 הטילים מסוגים שונים שאיראן ירתה לעבר ישראל השנה מציעים לארצות הברית ולסין מושג לגבי מה עובד ומה לא. עבור וושינגטון, הלקח המרכזי מהתקפות איראן ב-1 באוקטובר - שהיו המבחן הגדול ביותר של טילים בליסטיים נגד הגנות מודרניות - הוא שייתכן שהטילים של סין יהיו קשים יותר ליירט מאלה של איראן".

נכתב כי "אין איום מיידי של סכסוך טילים באזור הודו-פסיפיק. המרחקים, אלפי קילומטרים, גדולים יותר מאשר במזרח התיכון. בעוד לטילים של סין יש טווחים ארוכים יותר, הם פחות מדויקים. אנקיט פנדה מ'קרן קרנגי לשלום בינלאומי' טוענת שהבנה של המערכות ההתקפיות וההגנתיות במהלך התקפות הטילים של איראן - שרבות מהן יורטו - תוכל לסייע בהפחתת הסבירות לעימות". עוד נכתב כי "מערכת ההגנה האווירית והטילים השכבתית של ישראל - ממערכות החץ ארוכות הטווח ועד למגן כיפת ברזל שנועדו להתמודד עם איומים איטיים ופחות מורכבים - מותאמות לאיומים שהיא מתמודדת איתה: טילים בליסטיים מונחים ממעצמות כמו איראן מעורבבים עם רקטות לא מונחות ששוגרו מלבנון ממש מעבר לגבולות ישראל. אך התמונה שונה בהרבה באזור ההודו-פסיפיק עבור ארה"ב ובעלות בריתה".

מתוך רויטרס, מאת גארי דויל. לקריאת הכתבה המלאה.