המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל
ביום שלישי האחרון עלה מדד ת"א ביטוח ב-2.5%, כשהשוק כולו טיפס בשיעור מתון יותר. הסיבה לזינוק במניות חברות הביטוח הגיעה יום קודם לכן. המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי פרסם את ההמלצות דוח הביניים של צוות בראשו עמד שעוסק במתן רישיון בנק (קטן) לגופי מימון חוץ-בנקאיים - ובראשם חברות כרטיסי האשראי.
● ראיון | האם יהיה לנו מספיק כסף בפנסיה? התשובה של מנכ"לית חברת הגמל הגדולה בישראל
● "לחוכמת ההמונים יש הצדקה": מה עומד מאחורי התחזית האופטימית לכלכלה הישראלית?
● הזינוק במשכנתאות והמיליארדים בעו"ש: 4 הערות על הרבעון המפתיע של הבנקים
בנק ישראל רוצה להגביר את התחרות
מטרת המהלך הוא הגברת תחרות במערכת הבנקאית על ידי אותם גופים חוץ-בנקאיים, שיוכלו לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד לו אשראי. המשמעות של יישום ההמלצות פירושה שחברות הביטוח, שמהוות כבר כיום גורם דומיננטי בניהול כספי הפנסיה והגמל של הציבור, ולוטשות עיניים לרכישת חברות כרטיסי האשראי (שגם הן הוצאו "בכוח" מידי הבנקים) יוכלו מעתה להפוך באמצעות אותן חברות לפנות ולקבל גם רישיון בנקאי.
הדוח שפרסם המפקח, שנשא את השם האפרורי "דוח הביניים של הצוות לבחינת מתווה למתן רישיון בנק לגופים חוץ-בנקאיים", כולל בתוכו סדרה של המלצות משמעותיות. הצוות מציין כי "מתן רישיון בנק לגופים חוץ-בנקאיים קיימים, לרבות חברות כרטיסי אשראי, יאפשר קבלת פיקדונות מהציבור והעמדת אשראי מתוכן". כך הציבור יוכל להפקיד פיקדון בישראכרט או בבנק אחר, ואלה יתחרו בגובה הריבית שיציעו לו. מנגד ייכנסו עוד גופים למתן אשראי צרכני, כשהמטרה היא להוזיל אותו לציבור.
כדי להקל על הגופים החדשים להפוך לבנקים, מוצע לחלק את סוגי הבנקים בישראל לשתי דרגות, "בנק בדרגת פיקוח 1" שלו יש נכסים בגודל של עד חמישים מיליארד שקל (כל חברות כרטיסי האשראי, והשחקנים האחרים באשראי החוץ-בנקאי נכללים בקטגוריה זו), ו"בנק בדרגת פיקוח 2", שיש לו נכסים שהם מעבר לסכום המדובר, והמשמעות היא בעיקר 5 הבנקים הגדולים. האחרונים יזכו לפיקוח מחמיר יותר, והראשונים - הקטנים, יקבלו הקלות בפיקוח כדי לעודד את פעילותם. בין ההקלות לבנקים הקטנים יכללו למשל פטור מהצורך להציע את מלוא השירותים שמחויבים להם בנקים בישראל, כמו קבלת פקדון במטבע זר, פתיחת חשבון עובר ושב, שירותים צ'קים ועוד.
לא רק חברות כרטיסי האשראי
המפקח והצוות שלו רמזו באופן ברור שהם מכוונים לחברות כרטיסי האשראי, שתוכלנה לבקש רישיון ולהפוך לבנקים קטנים (כפי שכיוונה בעבר וועדת שטרום שהורתה לבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי שברשותן).
כיום יש רק חברת כרטיסי אשראי אחת שנמצאת בידי חברת ביטוח - מקס שנרכשה על ידי כלל ביטוח . בימים אלה מנסה מנורה מבטחים להשתלט על ישראכרט . חברת אשראי נוספת - כאל, עדיין בידי בנקי דיסקונט והבינלאומי ויש שנים עד למועד האחרון למכירתה. אולם בנק ישראל לא מכוון רק לחברות כרטיסי האשראי, למעשה לחברות הביטוח יש החזקה בחברות אשראי חוץ-בנקאי נוספות. למשל הפניקס מחזיקה בחברת גמא, שמעמידה אשראי חוץ-בנקאי. בבנק ישראל אמרו כי גם החברות החוץ-בנקאיות יוכלו, ככל שההמלצות יאושרו ויעברו השינויים בחקיקה הנדרשת, לפנות ולקבל רישיון בנקאי.
בכך המפקח על הבנקים מאותת על כניסת חברות הביטוח לתחרות על מתן האשראי. אבל על הדרך הוא מגביר את כוחן, הגדול מאוד גם כך.
בהקשר זה כדאי לחזור להמלצות שנועדו מלהפחית את כוחם של הבנקים בישראל: תחילה ועדת בכר מלפני כ-20 שנה, שהתכנסה בעת שבנימין נתניהו כיהן כשר האוצר, ושהמלצותיה אושרו בחקיקה. הללו אילצו את הבנקים למכור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל שהיו בבעלותם, ושנרכשו בהמשך ע"י חברות הביטוח ובתי השקעות גדולים. ניהול קופות הגמל וקרנות הפנסיה, העבירו לידי חברות הביטוח ניהול של מאות מיליארדי שקלים חסכונות של הציבור. בהמשך, הובילה כאמור ועדת שטרום, שהוקמה ע"י שר האוצר כחלון ב-2015, במגמה של הוצאת הנכסים מידי הבנקים, כשהפעם על הכוונת היו חברות כרטיסי האשראי. המועמדות הטבעיות לרכישת אותן חברות הן קבוצות הביטוח הגדולות. לאחר שמקס עברה לידי כלל ביטוח מי שמתחרות כיום על רכישת השליטה בישראכרט, הן שתי חברות ביטוח אחרות (מנורה מבטחים וווישור גלובלטק).
האם חברות הביטוח יהפכו לבנקאים?
נשאלת השאלה האם בסוף היום כשחברות הביטוח יתחילו לתת גם אשראי בתור בנקים, לא תגדל הריכוזיות בצד שלהן באופן חריג. בהדרגה הן מקבלות לידיהן עוד ועוד כספים ונכסים פיננסיים מעבר לייעודן המקורי שהוא מכירת פוליסות ביטוח. השלב הבא כאמור הוא קבלת פיקדונות ומתן אשראי לציבור באמצעות רישיון לפעול כבנק.
עד כמה רוצים בבנק ישראל שחברות הביטוח יהפכו לבנקאים, אפשר ללמוד מהמלצה אחרת שעולה מהדוח. בפיקוח ממליצים כי "חברות החזקה השולטות בגופים מוסדיים יוכלו במקביל לשלוט בבנק קטן". אמנם בבנק ישראל מודים כי ההמלצה הזו טעונה דיון ציבורי רחב עד שייושם כתיקון לחקיקה, אבל רוח הדברים ברורה.
ובדרך אל המטרה יש גזר שמנופפים בו בפיקוח - חוק שכר הבכירים בפיננסים, אשר מגביל כיום את שכר בכירי המערכת הבנקאית ובחברות הביטוח. כדי שהגופים החדשים יוכלו להפוך לבנקים, מציעים בבנק ישראל שבחמש השנים ליישום ההמלצות, לא יחולו מגבלות חוק שכר הבכירים עליהם. יש כאן עידוד למנהלי החברות עצמן להוציא לפועל את התוכנית (ואולי אף לפתות מנהלי בנקים שירצו להצטרף להקמת בנק חדש ולקבל תגמול גבוה בהרבה מאשר הם יכולים כיום).
ייתכן שהתוצאה של כל אלה תהייה שהתחרות בבנקים אכן תגדל, ואנו נוכל להפקיד כסף בישראכרט, או לקחת הלוואה בריבית אטרקטיבית מ"בנק" גמא של הפניקס, כך שהמטרה תושג. אבל אם קבוצות הביטוח יהפכו לגדולות וחזקות מדי, לא מן הנמנע כי במערכת הפיננסית תיווצר בעיית ריכוזיות חדשה.