הא ג'יאנקוי במסיבת עיתונאים, 2023 / צילום: ap, Mark Schiefelbein
ב־2019, נראה היה שהסיפור גמור. הגנטיקאי הא ג'יאנקוי הסיני נמצא אשם בניצול לא חוקי של רישיון העיסוק שלו ונדון לשלוש שנות מאסר. הא ביצע עריכה גנטית בטכנולוגיית CRISPR בשתי עובריות תאומות כדי להעניק להן חסינות מפני מחלת האיידס. הניסוי נערך ללא אישור מוועדת אתיקה, מחוץ למסגרת מסודרת של בית חולים, בעובריות בריאות (אביהן היה נשא HIV), ובלי להביא בחשבון השלכות אפשריות שעלולות לעבור אפילו לדורות הבאים.
● השבוע בביומד | אחרי שכמעט התמזגה לספאק: הישראלית שקיבלה אישור FDA
● יו"ר רימילק ושלושה דירקטורים נוספים התפטרו מן החברה
"המחקר שלו היה מסוכן, שבר כל נורמה מדעית, רפואית ואתית. זה היה אחד השימושים לרעה הכי מזעזעים בכלי מדעי כלשהו בהיסטוריה", כתבה אז פרופ' ג'ניפר דודנא, כלת פרס נובל עבור חלקה בגילוי טכנולוגיית הקריספר. המאמר שלה התפרסם במגזין Time, שבחר בהא לאחד האנשים המשפיעים של 2019, אם כי לא בהכרח משפיע לטובה. "הוא הראה כמה קל לערוך גנטית בני אדם", אמרה דודנא, "אבל גם כמה קשה לעשות זאת היטב".
חיי נצח ומדע מפוקפק
אבל מתברר שעבירות על החוק ושלוש שנים בכלא לא בהכרח מספיקות כדי לחסל קריירה. לפני כמה חודשים החל הא, שהיום מעדיף להיקרא רק JK, להתראיין לתקשורת האמריקאית ולהצהיר שהוא חוזר לערוך ניסויים גנטיים. כפי שחשף אתר חדשות הביומד Stat, יש לו אפילו תמיכה מיזם קריפטו אמריקאי בשם ריאן שיי (Ryan Shea), מייסד ומנכ"ל אופוס. שיי ייסד גם את חברת הביטקוין Stacks והיה משקיע מוקדם בכמה חברות שהפכו ליוניקורן.
"העולם זקוק למדענים כמוך, שמוכנים לאתגר את דעת הכלל ולקחת סיכונים מחושבים כדי לעזור לאנושות לרפא מחלות", כתב שיי להא באימייל מיוני האחרון.
מדוע שאדם כזה ישקיע במדען מפוקפק כל כך? בדרך כלל התשובה תהיה קרוב משפחה חולה מאוד או תקווה לחיי נצח. בעמק הסיליקון חיים לא מעט מיליונרים שמאמינים ביכולתם להאיץ את המדע ולהביא בריאות ואריכות ימים לעולם, ולעצמם, במהירות רבה יותר מתעשיית הפארמה. שיי הלך עם הרעיון הזה צעד אחד קדימה, או אולי הצדה, אל העולם המפוקפק המקביל למדע הרגיל.
לא ידוע כמה שיי השקיע בהא, אבל לדברי הא עצמו אמר שהוא קיבל תרומה של מיליון דולר מגורם בעמק הסיליקון, וייתכן שמדובר באותו אחד.
הבטחות למניעת אלצהיימר
הא, יליד 1984, הוא בעל דוקטורט בגנטיקה מאוניברסיטת רייס שבטקסס. את הפוסט־דוקטורט עשה בסטנפורד היוקרתית. שם גם למד את טכנולוגיית הקריספר. כשחזר לסין, השתלב באקדמיה המקומית, באוניברסיטת SUSTech בשנזן. הוא פוטר ממנה לאחר שניסוייו הלא חוקיים נחשפו.
בנובמבר 2022, כמה חודשים בלבד אחרי שיצא מהכלא, הודיע הא על הקמת מעבדה משלו. "תרפיה גנטית במדינות מערביות עולה מיליוני דולים וממיטה עוני על משפחות רבות", כתב אז. "אנחנו נקבל תמיכה מפילנתרופים, ונרפא שלוש עד חמש מחלות נדירות תוך שנתיים שלוש".
הא ציין בין היתר את מחלת ניוון השרירים דושן, ובהמשך אמר כי הוא עובד גם בתחום האלצהיימר, מחלה שבה לקתה אמו, "וגם אני וכנראה ילדיי חשופים אליה גנטית". הוא היה רוצה לערוך לתוך הגנום שלו גן שנמצא כמגן מפני אלצהיימר באוכלוסיות נורדיות.
ב־2023, האוניברסיטה הפרטית Wuchang Technical College בווהאן מינתה אותו לדירקטור מייסד במכון חדש לרפואה גנטית שהקימה, אך בראיון שנתן ל־MIT Technology Review שחשף את סיפור עריכת העוברים מלכתחילה, רמז כי נפלט גם משם.
במקום זאת הקים מעבדה בהניאן, סין. הוא ציין שהמעבדה שלו ממומנת מתרומות של גורמים אנונימיים, וחלקם הציע לו לעבור למדינות שהן מקלטים למדע לא אתי, אבל הוא העדיף להיות בסין. בהמשך ציין שהוא ישקול לעבור לארה"ב, אם תגיע הצעה מפתה מספיק.
חלוץ ההפריות כמודל לחיקוי
הא הצהיר שכעת הוא מחויב לעשות ניסויים רק בבעלי חיים או בעוברים שאינם בני חיות, ולא בעוברים שצפויים להפוך לבני אדם חיים. החוקים בסין השתנו, והיום מעשיו היו עולים לו בשבע שנות מאסר.
הוא הצהיר גם שהוא מקווה כי יום אחד העריכה הגנטית תהיה חוקית. "בעוד 50 שנה עריכה גנטית תהיה נפוצה ממש כמו ילדי מבחנה ונוכל למנוע מחלות גנטיות שאנחנו מכירים היום. אני מחכה שהעולם יקבל זאת".
נראה שהא חולם ללכת בדרכו של ד"ר רוברט אדוורדס, חלוץ הפריות המבחנה, שהתקשה תחילה לקבל מימון למחקריו ואישורים לניסוייו, וההפריה התנהלה בסודיות מסוימת, עד שב־1978 נולדה ילדת המבחנה הראשונה.
גורמים מסוימים אכן רואים בהא מדען שהקדים את זמנו. אחרים מזכירים שהוא עבר על חוקי יסוד רבים נוספים בעשייה המדעית: דיון ציבורי מקדים באתיקה של הניסוי, קבלת אישורים מתאימים, צורך רפואי אמיתי בהתערבות, פיקוח רפואי, דיווח על מעשיו באופן גלוי ובעיקר הסכמה אמיתית מדעת של מושאי הניסוי.
הא עצמו טוען גם היום: "פעלתי מהר מדי, אבל עזרתי לילדים להישאר בריאים". העדר החרטה וסירובו להכיר בכך שלא ברור כלל שהניסוי שלו הצליח, מעידים שהוא עדיין רחוק מהספירות המקובלות של התנהלות מדעית. אך החלום לדלג מעל המגבלות ה"ביורוקרטיות" ולהביא לעולם, כבר בימינו, אדם חדש נטול מחלות גנטיות הוא כל כך מלהיב, שלא נופתע אם הא ימשיך לקבל תמיכה ומימון.