גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחולון ועד רמת גן: תתכוננו לשלם 30% יותר בארנונה

התוכנית שמקדם האוצר, שהועלתה ונבלמה בעבר, מציעה לשנות את שיטת המדידה של שטח הנכסים באופן שייקר את הארנונה בעשרות אחוזים ● בין הערים שיושפעו: ת"א, ירושלים וחיפה ● נשיאות המגזר העסקי: "ניסיון לתת לרשויות עוד כספים דרך ייקור הארנונה העסקית"

משרדים בתל אביב. זינוק של עד 30% בארנונה בערים הגדולות / צילום: טלי בוגדנובסקי
משרדים בתל אביב. זינוק של עד 30% בארנונה בערים הגדולות / צילום: טלי בוגדנובסקי

משפט בודד ולקוני שמשרד האוצר הבליע בשקט בין 243 עמודי טיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2025, עלול להביא לזינוק של עשרות אחוזים בתשלומי הארנונה בערים שונות, בהן תל אביב, ירושלים וחיפה.

דרור מרמור, טור סופ"ש | ב-243 עמודים של גזירות אין שום תוכנית, רק ניסיון לגרד כסף מכל הבא ליד
אריק מירובסקי, פרשנות | המגמה שמרסנת את מחירי הדיור. האם יש סיבה לאופטימיות?

באוצר מנסים שוב לקדם תוכנית, שכבר עוררה ביקורת בעבר ונבלמה בהתנגדות ועדת הכספים של הכנסת, וכעת הוכנסה מחדש להצעת תקציב המדינה באמצעות סעיף המפנה להצעה המקורית משנת 2023.

על-פי ההצעה, שר האוצר ושר הפנים יוסמכו לאשר שינוי בשיטת המדידה של שטח הנכסים לצורך חישוב הארנונה. השינוי יאפשר לרשויות מקומיות להטיל ארנונה על שטחים שעד כה לא נכללו בחישוב, כגון קירות חיצוניים ושטחים משותפים בבניינים.

כדי להבין את משמעות השינוי המוצע, חשוב להכיר את שיטות המדידה הקיימות כיום בישראל לחישוב ארנונה. במצב הקיים, ישנו חוסר אחידות בדרכים שבהן מודדות הרשויות המקומיות את גודל הנכסים לחישוב הארנונה. הסיבה לכך, כפי שמסבירים באוצר בהצעת החוק המקורית, היא "דיני ההקפאה, אשר שימרו את שיטות המדידה השונות שנהגו ברשויות המקומיות בעבר, כאשר הדבר היה נתון לשיקול-דעתן הבלעדי של הרשויות המקומיות, ולנוכח ההגבלה שנקבעה בתקנות ההסדרים של שינוי שיטת החישוב".

העלות הגבוהה של המעבר מנטו לברוטו

אלה הן שלוש שיטות המדידה הקיימות כיום:

1. נטו-נטו: זוהי השיטה המצומצמת ביותר למדידה, והמיטיבה ביותר עם בעלי הנכסים, הנהוגה בעיקר בערים גדולות. מלבד תל אביב, ירושלים וחיפה, נוקטות בה כיום רמת גן, הרצליה, חולון ועוד ערים בודדות. שיטת מדידה זו כוללת רק את שטח הפנים של הדירה או העסק, ללא קירות חיצוניים, מרפסות פתוחות, חדרי מדרגות או שטחים משותפים.

2. ברוטו: שיטה מרחיבה יותר, הכוללת את שטח הפנים של הדירה כולל קירות פנימיים, מרפסות מקורות וחדרי שירות, אך ללא קירות חיצוניים ושטחים משותפים.

3. ברוטו-ברוטו: השיטה המרחיבה ביותר למדידה והיקרה ביותר עבור משלמי הארנונה, הכוללת את כל השטח המקורה של המבנה, כולל קירות חיצוניים, מרפסות, חדרי מדרגות ושטחים משותפים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר. בה עושות שימוש 86% מתוך 258 הרשויות המקומיות בישראל.

ההצעה החדשה עשויה לאפשר לערים המשתמשות כיום בשיטת נטו-נטו לעבור לשיטות מדידה מרחיבות יותר, מה שיוביל לעלייה משמעותית בשטח החייב בארנונה, ובהתאם לכך - בתשלומי הארנונה עצמם. הקפיצה בחשבון הארנונה יכולה להגיע עד לרמה של 30%, לפי חישוב נשיאות המגזר העסקי, במעבר מנטו-נטו לברוטו-ברוטו.

בארגון המייצג את מרבית העסקים בארץ מתנגדים נחרצות להצעה, שתייקר את הארנונה לעסקים ולתושבים כאחד. "שוב באגף התקציבים מנסים, והפעם מתחת לרדאר, לתת לרשויות עוד כספים דרך העלאת הארנונה העסקית", נמסר מנשיאות המגזר העסקי.

שם מסבירים כי בארנונה צפויה עלייה משלושה כיוונים שונים: "העלאה זאת מצטרפת לעדכון הטייס האוטומטי של התעריף, וגם לעובדה שמרבית הרשויות הגישו בקשה למשרד הפנים להעלות את תעריפי הארנונה בגין שנת 2024 ושנת 2025. אם המטרה של משרד האוצר היא באמת קביעת סטנדרט מדידה אחיד ולא ייקור הארנונה - שיתכבדו לקבוע את הסטנדרט על נטו-נטו".

בנשיאות מדגישים כי תעריף הארנונה ל-2025 צפוי להיות הגבוה בכל הזמנים. שר הפנים משה ארבל מגלה נכונות לפי הערכות בארגון לאשר את "הבקשות החריגות" מצד הרשויות המקומיות להעלאת הארנונה.

נתמכים בתקציבים מהשלטון המרכזי

הכספים הנוספים מהארנונה יזרמו לקופות העיריות ולא לאוצר המדינה. עם זאת, מרבית היישובים נתמכים כלכלית על תקציבים מהשלטון המרכזי. האינטרס של משרדי האוצר והפנים הוא שהרשויות המקומיות יהיו כמה שפחות גירעוניות, אבל לא על חשבון תקציבי המדינה. האלטרנטיבה הברורה למקורות הכנסה היא הציבור, באמצעות תשלומי הארנונה, ומכאן הנטייה לאשר את בקשות העיריות לתוספות.

ואולם באשר לתוכנית לאיחוד שיטות המדידה, שם ההשפעה על תקציב המדינה תהיה פחותה יותר. למעט ירושלים, שנתמכת בכבדות על תקציב המדינה, העיריות שגובות כיום ארנונה לפי שיטת נטו-נטו, ושבהן תיתכן התייקרות - משתייכות לפורום ה-15. פורום זה מאגד את הערים הגדולות והעצמאיות. ערים אלה אינן מקבלות מענקי איזון או מענקי פיתוח ממשלתיים, ומנוהלות מכוח הכנסותיהן העצמיות. כלומר, גידול בתזרים שלהן מתשלומי הארנונה לא יחסוך לאוצר בתמיכה תקציבית בערים.

מהלך שעשוי להתברר כ"תוכנית עז"

אחת ההערכות שהושמעו היא שהמהלך נועד בין היתר לפייס את יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שהביע זעם על צעדים קודמים של האוצר. בין היתר, ביבס התנגד להקמת קרן הארנונה שנכנסת לתוקף החודש, וצפויה לפגוע בהכנסות הערים מארנונה עסקית לטובת תמרוץ בנייה למגורים.

בשלב מוקדם יחסית זה של תהליך אישור התקציב, לפני אישור בממשלה וחקיקה בכנסת, קשה עדיין לאמוד את ההיתכנות של הצעת האוצר לעבור. קיים עדיין תרחיש שהתוכנית תתברר לבסוף כ"עז". כלומר, גזירה שהכניסו באוצר כדי להיכנס מנקודת פתיחה גבוהה למשא-ומתן על התקציב, ותוסר מהשולחן בתמורה להישגים אחרים.

באילו יעדים אחרים של האוצר ניתן לכרוך את תוכנית שינוי שיטת המדידה? למשל, בתוכנית הדגל של האוצר להטיל מס חדש על רווחים כלואים בחברות. מס זה הוא הסדין האדום המרכזי בתקציב הקרוב מבחינת ארגוני המגזר העסקי השונים. לפי "תסריט העז", ייתכן כי באוצר יתפשרו בעניין הארנונה לטובת הסכמות על הרווחים הכלואים.

הנוסחה לחישוב תעריף הארנונה צמודה לשני מרכיבים: מדד המחירים לצרכן והשכר במגזר ציבורי. כשהם עולים, גם הארנונה עולה אוטומטית. נכון לסוף ספטמבר עומדת האינפלציה על 3.5%, והשכר במגזר הציבורי יעלה החודש ב-100 שקל לכל עובד. במהלך חצי השנה הקרובה אמורים מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, בהם עובדי הרשויות המקומיות, לקבל עוד תוספות שכר, בשווי של כ-3.5% משכרם.

ואולם, באוצר מנהלים משא-ומתן עם ההסתדרות על דחיית פעימות השכר הבאות, לצורך התכנסות ליעדי הגירעון לתקציב. ככל שאכן יוקפאו הפעימות הללו, תצטמצם העלאת הארנונה, או לפחות תיפרס לשנים עתידיות.

עוד כתבות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה