ראש ממשלת אירלנד, סיימון האריס / צילום: Reuters, Artur Widak
אירלנד פועלת להטיל סנקציות כלכליות עצמאיות על ישראל, בנתיב העוקף את האיחוד האירופי, אחרי שמדינות פרו-ישראליות ביבשת טירפדו את הניסיון של אירלנד ושל ספרד לפעול במסגרת הגוש האירופי - כך דיווחו בימים האחרונים כלי התקשורת במדינה, שיחד עם סלובניה, לוקסמבורג ומדינות אחרות מהוות "ציר פרו-פלסטיני" באיחוד האירופי כמעט מיומה הראשון של המלחמה בעזה. בין היתר, המדינות מנסות למצוא דרך למנוע יצוא לאירופה של סחורה המיוצרת בישראל מעבר לקו הירוק, כולל מוצרי מזון, תעשייה ועוד.
● איך עובד "הבנק של חיזבאללה", ומה ההשפעות של תקיפת צה"ל?
● הקשר לארדואן: בעת שחוסל, סינוואר נשא קליעים מתוצרת טורקית
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר בהיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנה שעברה. בשל חלוקת הסמכויות באיחוד, כל ענייני הסחר של הגוש המשותף נקבעים על-ידי הנציבות האירופית, בהתייעצות עם 27 המדינות החברות בו. המדינות למעשה "ויתרו" על הסמכויות שלהן בנושא זה כדי לאפשר מסחר חופשי ופורה.
עם זאת, אירלנד וספרד מנסות בשנה החולפת לגרום לאיחוד האירופי לאמץ סנקציות על ישראל בשל המלחמה בעזה ובלבנון, אך הן נתקלו בהתנגדות עזה מצד ציר פרו-ישראלי, הכולל את גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה ועוד.
המדינות דורשות לכנס באופן מיידי את המועצה האחראית להסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, שעל בסיסו מתנהלים יחסי הסחר הענפים, אולם כינוס כזה - שתלוי גם בצד הישראלי - לא מתקיים.
הסכם האסוציאציה יושעה?
כבר מתחילת השנה דרשו אירלנד, ספרד ומדינות נוספות להשעות את הסכם האסוציאציה. מי שתמך בדרישתם היה הממונה על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל הספרדי. הוא אף הודיע על כינוס עתידי של המועצה במאי האחרון, אך זה לא התממש, בין היתר בשל סירוב ישראלי לדון בכך. בורל, הנחשב לסמן קיצוני של מדיניות ביקורתית כלפי ישראל באיחוד האירופי, יפרוש מתפקידו בסוף החודש.
כעת אירלנד וספרד למעשה טוענות כי אין צורך ממשי בהזמנת ישראל להתייעצויות בנוגע לכינוס המועצה האחראית על הסכם האסוציאציה, בשל פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בחודש יולי האחרון. בית הדין פסק כי הכיבוש הישראלי בגדה אינו חוקי, בהתאם לתפקידו כגוף משפטי מייעץ, ולאחר פנייה בנושא מצד מועצת הביטחון. "ההקשר (של הדיונים בתוך אירופה בנוגע לישראל) השתנה מאז חוות-הדעת המייעצת של ה-ICJ ביולי", אמר השבוע ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס, המוביל את המאמצים המחודשים לאיים בסנקציות כלכליות על ישראל.
לדבריו, "כעת זה לא נתון לשיקול מדינות, אלא חובתן היא לנקוט צעדים כדי לסייע לממש את ההחלטה" (הקוראת בין היתר ליציאת כל הכוחות הישראלים מהשטחים בתוך חצי שנה).
האריס נפגש עם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז, והשניים קראו במשותף לפעול בנושא ולנציבות לקבל החלטה בנוגע להסכם האסוציאציה. יחד עם ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו, שקרא בעבר "להפסיק לעשות עסקים כרגיל עם ישראל", הם דורשים השעיה של הסכם האסוציאציה, אפילו ללא התייעצות עם ישראל. כאמור, מדינות כמו צ'כיה, אוסטריה, הונגריה ובמיוחד גרמניה מתנגדות לכך, מה שאומר שאין אחדות-דעים באיחוד האירופי, וגם בנציבות האירופית, בנוגע לכך.
חזית מול הנציבות האירופית
לפיכך אירלנד, לפי דיווחים בתקשורת המקומית בימים האחרונים, שוקלת לפתוח חזית מול הנציבות האירופית ולהטיל סנקציות באופן עצמאי על ישראל. אחת האפשרויות היא למנוע יבוא של כל מזון או סחורה שיוצרו בהתנחלויות מעבר לקו הירוק. לפי הערכות באירלנד, מדובר בסחורה בשווי של עד מיליון אירו בשנה.
בנציבות כבר הזהירו את אירלנד כי כל צעד לאומי כזה "יהיה מנוגד לחוקי האיחוד", ולכן "ייחשב כבלתי חוקי". למרות זאת, ראש הממשלה האריס הודיע כי כבר ביקש מהייעוץ המשפטי להכין מהלך של אימוץ חוק קיים בנושא. הדבר עשוי להתקדם כבר בימים הקרובים. "הממשלה קיבלה את חוות-הדעת המשפטית, וסגן ראש הממשלה יציג אותה בפגישתה הבא של הממשלה בשבוע הבא", נמסר. ייתכן כי צעד אירי שכזה יביא לצעדים דומים מצד מדינות כמו בלגיה וספרד.
יש מי שהעריכו כי גם אירלנד תטיל סנקציות על מוצרים מהתנחלויות, הנציבות האירופית לא תתבע אותה או תשית עליה קנסות, בשל הרגישות של המהלך והנסיון להתחמק מעימותים גלויים. כך היה, למשל, כאשר הנציבות התעלמה מהחלטה לא-חוקית של פולין לאסור על יבוא דגנים מאוקראינה, בשל הגנה על החקלאים שלה.