הנסיעה לרודוס הסתיימה במפח־נפש. איזה פיצוי פסק בית המשפט?

אדם הזמין חבילה של טיסות לרודוס ומלון ארבעה כוכבים ב־5,104 שקל באתר של סוכנות הנסיעות גוליבר. כאשר הגיע למלון, גילה כי החדר ברמה ירודה, עם טחב ולכלוך במקלחת. למלון לא היו חדרים פנויים נוספים, וסוכנות הנסיעות הציעה לו מלון אחר של שלושה כוכבים, לו סירב. גוליבר העבירה את הפנייה לקווי חופשה, ספקית החבילות שלה, ואז הוצע לו להוסיף 900 דולר כדי לעבור למלון אחר באותה הרמה. הוא סירב ועבר למלון אחר, ושילם 3,541 שקל.

הלקוח הגיש תביעה לבית משפט השלום בחיפה נגד גוליבר, שמצידה שלחה הודעת צד ג' לקווי חופשה, בטענה כי היא רק מתווכת בין הלקוח לספקית חבילות הנופש. התביעה הוגשה על כ־83 אלף שקל, שכללו את הסכומים ששילם ופיצוי בגובה 75 אלף שקל.

השופט אורי גולדקורן קבע החודש כי סוכנות הנסיעות סיפקה מלון בלתי ראוי, כי החדר לא עמד בתנאים סניטריים מינימליים, וכי הטיפול בתלונתו היה רשלני. נקבע כי לא ניתן הסבר מדוע תוספת המחיר, שנבעה מאספקת חדר מלון פגום, אמורה להיות מוטלת על כתפי התובע. השופט קבע כי התנאי שהציבה הסוכנות - תשלום של 900 דולר נוספים - סיכל למעשה את הפתרון לתלונתו, והוא שקול לאי־טיפול כלל.

נקבע כי תפקיד סוכנות הנסיעות לא מסתיים עם ביצוע ההזמנה. הסוכנות אחראית לטפל בתלונות, ויש לה חובת גילוי פרטים מהותיים של שירותי הנופש שהיא משווקת. בין הסוכנות לקווי חופשה לא הוכחה הפרה חוזית, ולכן ההודעה לצד שלישי נדחתה.

גוליבר חויבה לשלם 1,500 שקל נזק בלתי ממוני, את סכום חבילת הנופש המקורית, אגרת תביעה ו־2,200 שקל שכר־טרחת עורך דין. בסך־הכול תשלם גוליבר תשלם קרוב ל־10,000 שקל.

מחברת גוליבר נמסר בתגובה: "אנו מצרים על אי־הנוחות שנגרמה ללקוח. גוליבר עושה כל מאמץ לספק ללקוחותיה את החופשה האופטימלית והבטוחה ביותר, גם בתקופה מאתגרת זו".

עו"ד יריב רז, שייצג את התובע, מסר: "אני שמח על התוצאה. התנהלות הנתבעת לא הייתה ראויה, ואני מקווה שחברות הנסיעות שמציעות דילים יבדקו מה הן משווקות".

משמעות הפסיקה: סוכנות נסיעות מחויבת להציג פרטים על שירותי הנופש שהיא משווקת ולטפל בתלונות, גם אם היא פועלת מול ספקית חבילות נופש. 

מספר תיק: 62492-11-19

ב־2023 נבחרה אלקטרה אפיקים להפעלת שירותי תחבורה ציבורית במועצה אזורית גולן. זמן קצר לפני סגירת המכרז הודיעה אפיקים לוועדה כי עו"ד רונן משה, שנשכר על־ידי המועצה ללוות את המכרז, סיפק לה במשך מספר שנים שירותי ייעוץ משפטי חיצוני שאינם נוגעים למכרז. הוועדה קבעה כי אין ניגוד עניינים, אך עתירה לבית המשפט המחוזי התקבלה, והמכרז נפסל. אפיקים הזוכה וסופרבוס הסעות תיור וסופרבוס העמקים, שהוכרזו כ"כשיר שני", ערערו לעליון.

השבוע דחו השופטים עופר גרוסקופף, ממלא־מקום הנשיא יצחק עמית והשופטת גילה כנפי־שטייניץ את הערעורים, וקבעו כי במכרז נפל פגם מהותי, שכן קיים ניגוד עניינים מהותי בין תפקידו של עורך הדין כיועץ המועצה לבין תפקידו כעורך דין בשירותה של אפיקים, וכי קיים חשש שעורך הדין יושפע מאינטרסים אחרים באופן שימנע ממנו לבצע את עבודתו ללא משוא־פנים. זאת, בשל היקף השירותים המשפטיים שהעניק לחברה, שכללו ייצוג ביותר מ־50 הליכים שונים, חלקם במקביל לקיום המכרז.

נקבע כי כדי לקבוע אם יש ניגוד עניינים, יש לקחת בחשבון את היקף השירותים שניתנו, את טיבם, את רמת המומחיות של היועץ ועוד, ולא כל מקרה של קשרי עבודה בין היועץ לאחד המשתתפים יעלה כדי ניגוד עניינים. "אין במיעוט השחקנים בשוק כדי להביא לביטול גורף של הכלל האוסר על ניגוד העניינים. כך, בוודאי כאשר קשרי העבודה בין היועץ לבין המשתתף הם הדוקים ומשמעותיים", נפסק.

את חברת סופרבוס ייצג עו"ד ערן וינר ממשרד ברנע ג'פה, שמסר: "אנו שמחים על כך שבית המשפט העליון הבהיר את חשיבות השמירה על טוהר ההליך המכרזי. אנו מצרים על כך שלא נקבע באופן תקדימי - למרות לבטים בעניין מצד השופטים - כי בנסיבות העניין אין לבטל את המכרז כולו, אלא רק לפסול את ההצעה הזוכה, ולהכריז על מרשותינו כזוכות במכרז, לאחר שנבחרו בהליך המכרזי כ'כשיר שני'. לו הייתה מתקבלת עמדת מרשותינו, היה ניתן לחסוך משאבים רבים מהקופה הציבורית ולמנוע עיכוב משמעותי בפרסומו וניהולו של מכרז חדש (שהתנהל כשנתיים)". 

את אלקטרה אפיקים ייצגו עורכי הדין יהושוע חורש וערן בצלאל ממשרד ש. הורוביץ, שמסרו: "בית המשפט העליון הבהיר באופן הברור ביותר כי לא נפל כל דופי בהתנהלותה של אלקטרה אפיקים, וטוב עשתה שעה שפנתה לוועדת המכרזים לבחינת סוגיית ניגוד העניינים לפני הגשת ההצעות למכרז. מפסק הדין עולה כי הטיפול בבקשתה של אלקטרה היה שטחי וחסר ולא תאם את הוראות המכרז, באופן שלא ניתן להוציא מכלל אפשרות שאילו הפנייה הייתה מטופלת כראוי, ניתן היה לקבל החלטה אחרת בסופו של יום (היינו, זכייתה של אלקטרה במכרז). מטבע הדברים, אלקטרה תעמוד על מלוא הנזקים וההוצאות שנגרמו לה, שכן הייתה זכאית לזכות במכרז ולתת את מלוא השירותים בו".

את מאיה תור, שדורגה שלישית במכרז, ייצגו עורכי הדין אילן סופר, יונתן דורי ואבישי תעיזי, שמסרו: "בית המשפט קיבל את טענותיה של מרשתנו במלואן וקבע כי בנסיבות של ניגוד עניינים חמור כמו שאירע במקרה זה, אין מנוס מביטול המכרז כולו, חרף המחיר הציבורי שעלול להיגרם".

משמעות הפסיקה: קיומו של ניגוד עניינים בין עורך דין יועץ למכרז לבין מציעה במכרז ייקבע לפי היקף השירותים שניתנו למציעה וטיבם. 

מספר תיק: 24784-08-24, 43325-08-24

בני זוג שהתגרשו אחרי 11 שנות נישואים ושני ילדים נחלקו על השאלה למי שייך בית המגורים. הבית, הרשום על שם שניהם, נרכש ב־595 אלף שקל מכספים שקיבל הבעל כפיצוי על נכותו סמוך לנישואים. כספי הפיצוי הוחזקו בחשבון בנק נפרד. האישה טענה בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת כי היא זכאית למחצית בהתאם לרישום המשותף; ואילו הבעל טען כי הבית שלו בהיות כספי הפיצוי כספים שאינם "בני־איזון" (שיש לחלקם בין בני הזוג).

חוק יחסי ממון קובע כי עם הגירושים כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהנכסים, אך מחריג נכסים מסוימים (המכונים "נכסים חיצוניים"), בהם כספי פיצויים. למרות זאת, ניתן להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכס ובכך לזכות בזכויות בו. כוונת השיתוף נלמדת ממכלול נסיבות כמו תקופת המגורים המשותפים, אווירת השיתוף הכלכלי ותרומה משותפת לבית.

השופט איתי כרמי קבע החודש כי האישה זכאית למחצית הבית, מאחר שהבעלות המשותפת ניתנה לה כמתנה בדרך של רישום הבית בחלקים שווים, ורישום משמש כראיה חותכת.

לא הוכח ניצול של הבעל או רישום למראית עין כביטוי לכבוד, כפי שטען הבעל. "העובדה שתקוות לעתיד מתבדות אינה, כשלעצמה, עילה לראייתה של מתנה כבטלה", ציין השופט.

עוד נקבע כי הבעלות המשותפת נלמדת מכוונת שיתוף ספציפי: בני הזוג התגוררו בו עם ילדיהם, ובהמשך הבית הושכר, ודמי השכירות הופקדו לחשבון המשותף.

מאחר שהבעל נותר להתגורר בבית, בית המשפט חייב אותו לשלם לאישה דמי שימוש של 1,500 שקל בחודש למשך שנתיים, והורה במקביל למכור את הבית לצורך חלוקת שוויו. הבעל חויב לשלם 25 אלף שקל שכר־טרחת עורך דין של האישה.

עו"ד מאירה אזרד, שייצגה את הבעל, מסרה: "נערער. אלמלא הרישום, בית המשפט לא היה פוסק כך".

משמעות הפסיקה: גם אם רכוש נקנה מכספים שהחוק קובע שלא יחולקו עם הגירושים, ניתן להוכיח שהייתה כוונת שיתוף בנכס או שזכויות בו ניתנו במתנה לבן הזוג. 

מספר תיק: 71742-11-21