גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא כמעט התמנה למנהל רשות המסים ובטוח: "זה אבי אבות הטומאה של הכלכלה"

שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, ניהל מלחמת חורמה נגד המינוי שלו. למרות זאת קמיל עטילה השלים לאחרונה שתי קדנציות באחת המשרות הכלכליות-משפטיות הבכירות במדינה ● רגע אחרי הפרישה הוא מדבר על הדרכים למלא את קופת המדינה, על "החטא הגדול" של הכלכלה ועל ההחמצה בכך שלא מונה למנהל רשות המסים ● התחנה הבאה שהוא שואף לכבוש - בית המשפט העליון

עו''ד קמיל עטילה, מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה / צילום: שניר קציר
עו''ד קמיל עטילה, מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה / צילום: שניר קציר

הוא אחד ממומחי המס ומשפט המס הבולטים בישראל, במשך שמונה שנים וחצי ניהל את פעילות המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה וכמעט היה מנהל רשות המסים. יש לו סיפור חיים מרתק, שמתחיל בבית ג'אן ומסתיים באחת המשרות הבכירות בשירות הציבורי (למורת-רוחו של שי ניצן, פרקליט המדינה שהעדיף מועמד אחר). סיפור שעכשיו יפתח פרק חדש במגזר הפרטי. חודשיים לאחר פרישתו מספר קמיל עטילה בראיון לגלובס מה החטא הגדול של הכלכלה הישראלית, איך אפשר להגדיל את הקופה הציבורית במינימום פגיעה בחלשים, ולמה ההפסד ליו"ר בנק הפועלים לשעבר עדיין צורב בעורקיו.

פרשנות | מי שרוצה להבין את הדילמה האיראנית, צריך להביט לוושינגטון
תשואה של יותר מ-100% בשנה: מה עומד מאחורי הרנסנס של מאיר שמיר?

אבל נתחיל עם גזירות המס המתוכננות בתקציב המדינה הקרוב. כששואלים את עטילה על התוכניות כפי שהופיעו בטיוטות של משרד האוצר, הוא מתרעם - בעיקר על סדרי העדיפויות. "ההצעה להקפיא את מדרגות המס היא העלאת מסים דה-פקטו, במעטה של הקפאה. התוצאה היא ששכר הנטו של ציבור העובדים יהיה נמוך ממה שהיה אמור להיות, בשעה שהאינפלציה עולה בניגוד למגמה העולמית. חוששני כי הנפגעת העיקרית תהיה האוכלוסייה החלשה, במיוחד כאשר זה בא עם הקפאת נקודות זיכוי.

"יתכן שלצורך צמצום הגירעון ומימון הוצאות הממשלה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים, אך זה צריך להיות האמצעי האחרון, ובצורה מדודה ומושכלת, ללא יצירת זעזועים או הכבדה מיוחדת על החלשים. במיוחד לנוכח יוקר המחיה", הוא אומר. "נכון למצות תחילה אפשרויות אחרות, כמו צמצום ההוצאה הממשלתית, סגירת משרדים מיותרים והעברת התקציבים שהוקצו להם לכיסוי העלויות".

ביטול הפטורים על קניות מחו"ל וממע"מ באילת

לגישת עטילה, לפני שמעלים את שיעורי המס, צריך לטפל בעיוותים במערכת המס. "בעיניי צריך לבטל או להפחית את סכום הפטור של מתחת ל-75 דולר ליבוא אישי. זה לא פופולרי, אבל זה צעד נכון. אפשר להשאיר לציבור סכומים קטנים בפטור ממס, אבל 75 דולר זה סכום גבוה מדי", הוא אומר.

גם ההצדקות לפטור ממע"מ באילת "כבר לא קיימות" לדבריו.

לעומת זאת, עם התוכנית של האוצר למסות ביתר את קרנות ההשתלמות הוא דווקא מסכים. "צריך לשנות את תנאי המיסוי על החסכונות הפנסיוניים, בדגש על צמצום הפטור לקרנות ההשתלמות, שכיום אינן מקיימות את ייעודן. ואגב, אני סבור שהטיפול צריך להיות לא רק משעה שהקרן הפכה נזילה".

שי ניצן / צילום: איל יצהר

אבי אבות הטומאה של הכלכלה - ההון השחור

וזה לא הכול. אם שואלים את עטילה, גם שיעור מס החברות הנוכחי איננו קדוש. "אני רוצה להזכיר ששיעור מס חברות עמד שנים ארוכות על 36%, והיום הוא 24% (נמוך מממוצע ה-OECD). זה לא יהיה נורא אם הוא יועלה באופן זמני ל-28%. לחילופין, אפשר לקבוע מס יסף (מס עושר) על חברות ממחזור הכנסות מסוים. אפשר גם להעלות את המס על רווח הון באופן זמני, הן במסגרת מס יסף כפי שמוצע והן בכלל, להעלות את שיעור המס על בנקים וגופים ממסדיים ולמסות רווחים צבורים במצבים של 'דגירה' של ממש על הכסף ולא כספים שהושארו לצורכי השקעה".

רעיון נוסף שעטילה סבור שעל הממשלה לשקול, הוא קביעת מע"מ דיפרנציאלי על מוצרים. "העלאת מע"מ היא מפתה, כי היא מכניסה כסף מהיר. כל אחוז נוסף מתורגם לתוספת הכנסות למדינה של כ-2 מיליארד שקל. אם אין מנוס, יש לקבוע העלאה רק לחלק מהשירותים שאינם מאפיינים צריכה בסיסית, וזאת כדי לא לייקר עוד יותר את המחיה".

המקור המרכזי למילוי קופת המדינה, לגישת עטילה, צריך להיות המאבק בהון השחור, שלדבריו עדיין לא מספק. "כל הרעה החולה, אבי אבות הטומאה של הכלכלה, זה החשבוניות הפיקטיביות. מדינת ישראל על כל זרועותיה אינה עושה די על-מנת למגר, לצמצם או לטפל בכך. עו"ד חן אבידוב ואני כתבנו מחקר מקיף הנפרש על 150 עמודים, שקראנו לו 'חשבוניות פיקטיביות רעה חולה והרשות נתונה'. למה הרשות נתונה? כי כרגע אין פה מיקוד מאמצים בתופעות המרכזיות שהם מחוללי פשיעה. אי-אפשר לעשות את זה בנסיבות של כוח-אדם מצומצם".

מה דעתך על הרעיון שעלה לביטול שטר ה-200 שקל במסגרת המאבק בהון השחור?
"הרעיון הוא בגדול לגרום לגורמים העבריינים לחשוף את הכסף על-ידי הגעה להחלפתו, וכן להקשות עליהם להחביא את הכסף. כלומר, הזרמת כסף למערכת הבנקאית, הגדלת השקיפות וקשיי האגירה. ביטול שטרות 200 שקל, שהוא במובן מסוים פתרון מחוץ לקופסה, עשוי לסייע אם עושים זאת נכון, ובכל מקרה לא כצעד שעומד בבדידותו. מדובר במהלך שמחייב תכנון רחב ומדיניות כוללת שתקיף את כלל הגורמים המעורבים במאבק הזה, כדי למנוע למשל את עקיפתו (פיצול לכמה חבילות, חליפין בכמה צ'יינג'ים, פיצול בין מספר אנשים) או מעבר עבריינים לשיטות אחרות. אם לא יינקטו צעדים נוספים, ההשפעה הכוללת עלולה להיות מוגבלת, ואנחנו יודעים שלרשויות יש בעיות סנכרון.

"במקום לבטל כליל, אפשר לחשוב למשל על הדפסת שטר אחרת של 200 שקל, על מתווה גילוי מרצון של מזומן ועוד. אני פחות בעד פתרונות שמשליכים על הציבור כולו ולא ממוקדים בעבריינים עצמם".

מה דעתך על החזרת מס רכוש?
"לא - בפירוש, בוודאי שלא במתכונת שהונהגה עד לשנת 1998. בעיניי הנימוקים שעמדו בבסיס החלטת לבטל את המס, תקפים גם כיום. במתכונת שבה הוטל נמצא כי הוא מעוות, שרירותי, אינו מקיים את ייעודו, מפלה במובן זה שמוטל על קבוצה אקראית של בעלי קרקעות, שרובם ככולם אינם יכולים לעשות דבר על-מנת לשנות את המצב הקפקאי שאליו נקלעו בעל-כורחם".

משפחה של 14 נפשות בדירת 120 מטר

עטילה נולד וגדל בבית ג'אן, ילד סנדוויץ' במשפחה בת 12 ילדים (תשעה אחים ושלוש אחיות). אמו הייתה עקרת בית, ואביו שוטר. המשפחה הייתה דלת-אמצעים, 14 נפשות התגוררו בבית של 120 מטר, אך אב המשפחה הדגיש בפני ילדיו כי הנכס החשוב ביותר שלהם הוא ההון האנושי, הם עצמם, וכן חינך אותם לאהבת המולדת ושירות המדינה. המסרים הללו חלחלו והובילו את כל האחים והאחיות להצטיין בתחומם, ורובם אף החליטו לעבוד בשירות הציבורי והפכו לעובדי מדינה.

כך גם עטילה. אחרי השירות הצבאי הוא עשה תואר בחשבונאות ובמשפטים באוניברסיטה העברית, שלאחריו והתמחה בלשכה המשפטית של מס הכנסה, ובגיל 28 החל לעבוד כעורך דין במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות. בינואר 2016 מונה לעמוד בראש המחלקה, לאחר מאבק משפטי שניהל נגד מי שהיה אז פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שלא תמך במינויו.

בעשור האחרון הובילה סייעה המחלקה בראשותו לעצב את מדיניות המס במדינה, כאשר פעם אחר פעם ייצגה את המדינה בתיקי מס עקרוניים בפני בית המשפט העליון. בין פסקי הדין בהם התקבלה עמדת המדינה היה פסק הדין בעניינו של רועי חיון, בו נקבע כי עבריין מורשע שרכושו חולט, לא יוכל לנכות את סכום החילוט כהוצאה מהמס שהוטל על הכנסתו החייבת. "ההחלטה היוותה צעד חשוב במלחמה בהון השחור. פסק הדין מונע שחיקת הסנקציה וגם מעביר מס ברור", אומר עטילה.

בתקופתו הביא עטילה לעליון גם כמה מחלוקות מס שהתעוררו מול חצרות רבנים באשר למיסוי הכנסותיהם משירותי דת, ובין היתר בעניינו של נכדו של הבאבא סאלי, הרב יקותיאל אבוחצירא, שחויב לישלם מס בהיקף כ-5 מיליון שקל לרשות המסים בגין אי-תשלום מס על הכנסות שנצברו בחצר הרב.

פעמים בודדות בלבד פסק בית המשפט העליון בניגוד לעמדה שייצגה המחלקה בראשות עטילה, אך הוא לא שוכח אף אחת מהן. כך, הוא סבור כי ההפסד של רשות המסים בעליון לשלמה נחמה מבוסס על פסק דין שגוי. נזכיר כי יו"ר בנק הפועלים לשעבר פעל לשפץ דירה במגדל המגורים רוטשילד 1 בתל אביב, שאותה מכר ב-45 מיליון שקל, על-מנת שתיחשב לפי חוק כדירת מגורים ולא כדירת מעטפת ותקנה לו פטור ממס שבח.

שלמה נחמה / צילום: יח''צ-אלי דסה

נחמה עתר נגד רשות המסים, ובהליך שהתפרס על פני 8 שנים, ניצח. "הסיפור בפני עצמו פחות מעניין", אומר עטילה, "אבל פסק הדין שידר מסר לא נכון לשוק. עסקה מלאכותית זה נושא שחזר על עצמו בהרבה פסיקות, במקרה של שלמה נחמה זה היה באמת קיצוני. בית המשפט הכשיר במקרה הזה את המלאכותיות".

אתה אולי זוכר את ההפסדים, אבל מודע לסטטיסטיקה שאומרת שמעל 90% תיקי המיסוי בבית המשפט העליון מסתיימים בניצחון למדינה. זה לא מאוזן.
"הסיבה לזה היא שהייתה לי מדיניות הגשת ערעורים מאוד-מאוד מוקפדת. מתוך עשרה פסקי דין שהפסדנו בהם, אולי בשניים אנחנו, הפרקליטות, הגשנו ערעור. לא הלכתי לבית המשפט אף פעם כי התוצאה לא מוצאת חן בעיניי, הלכתי רק במקרים שמידת העיוות הייתה חמורה, וכשהשלכות הרוחב היו מאוד רציניות.

"ידענו להשלים כמעט עם כל ההפסדים שלנו במחוזי, והבאנו תיקים בודדים לבית המשפט העליון. מנגד, הנישומים מגישים ערעור כמעט על כל פסק דין בו הפסידו. שופטי המסים במחוזי מאוד מקצועיים היום, וקשה להפוך אותם בעליון, אז לא בכל תיק יש טעם לערער".

רציתי "להרים" את רשות המסים

לאחרונה, לאחר 16 שנים בשירות הציבורי, סיים עטילה את שתי הקדנציות בתפקיד מנהל המחלקה הפיסקאלית, וכעת הוא יוצא לראשונה בקריירה שלו לשוק הפרטי. אבל זאת רק לאחר שהתמודד במרוץ לניהול רשות המסים, והפסיד לעו"ד שי אהרונוביץ'.

"ההתמודדות על תפקיד מנהל רשות המסים מבחינתי לא הייתה ולא תהיה אף פעם בבחינת סידור עבודה. לנוכח המצב שאליו הגיעה רשות המסים, שהיא יקרה לכולנו, והצורך הדוחק והמיידי 'להרים' אותה, ובשים לב להיכרותי המעמיקה ביותר עם עבודתה של הרשות וההערכה והאמון ההדדיים עם ההנהלה הבכירה של הרשות, סברתי כי נכון שאגייס את כישוריי המקצועיים והניהוליים לשם כך", הוא אומר. "לצערי זה לא הסתייע. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אך אם תהיה סיטואציה שבה אסבור שאני האיש המתאים ביותר להוביל את רשות המסים למקום שבו היא צריכה להיות - אשקול זאת כמובן".

לאן אתה הולך עכשיו? לשוק הפרטי?
"הג'וק הציבורי בוער בי, אני איש המגזר הציבורי, ואני אוהב את תחום המסים מאוד ורוצה לעסוק רק במסים, או בעיקר, ומכיוון שלא קיבלתי את תפקיד מנהל רשות המסים, אני הולך לשוק הפרטי. בכל מקרה, יש לי חלום שלא ויתרתי עליו - להיות שופט בבית המשפט העליון".

עוד כתבות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע צנח החודש ביותר מ-16% ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב