גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הזהב מספר לנו על החשש מקריסת הסדר העולמי. ומה עם הביטקוין?

אם הזהב הוא מקלטם של המשקיעים בתקופות של חוסר יציבות, אין זה מפתיע שהוא רושם את השנה החזקה ביותר שלו מאז 2010 ● הרקע לנהירה הזו ברור: התרחשויות גאו-פוליטיות מאיימות ומערכת בחירות קיצונית בארה"ב, על רקע גירעון וחוב שהולכים ותופחים, הם רק חלק מהרשימה ● אבל בתקופה כזו, מבט מעמיק על הביטקוין מגלה כי דווקא המטבע הדיגיטלי הזה יכול לשמש כנכס גידור מפני כמה מהחששות הבולטים

מטילי זהב בכספת בווסט פוינט, ניו יורק / צילום: ap, Mike Groll
מטילי זהב בכספת בווסט פוינט, ניו יורק / צילום: ap, Mike Groll

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

הבחירות בארה"ב מתקרבות במהירות, והמועמדים, כמו גם האלקטורט, מתחמקים באלגנטיות מלדבר על הנושאים הכלכליים החשובים. התוכניות הכלכליות כביכול, שמציגים המועמדים, נעות בין פופוליזם הרסני מבית היוצר של טראמפ, המלהג על מכסי מגן שיצילו כביכול את הכלכלה, ועד רומנטיזציה ממותקת של הריס על סובסידיות ישירות ועקיפות של כמה עשרות אלפי דולרים לעסקים קטנים.

באקונומיסט טוענים שוורן באפט איבד את הטאצ'. האם הם צודקים?
ראיון | השוק סקפטי, אבל המנכ"ל הפורש של נובוקיור בטוח שהיא בנקודת המפנה

בינתיים שוק הזהב מנסה לומר לנו משהו. נכון לירידת המאמר לדפוס עלה הזהב השנה בכ-33% אל מול הדולר, השנה החזקה ביותר מאז 2010. במצטבר, מאז משבר 2009 ועד היום הניב הזהב תשואה שנתית ממוצעת של בין 8% ל-10% אל מול המטבעות המרכזיים - הדולר, האירו והין. הביטקוין מצידו הניב השנה עד כה תשואה של כ-56%. הנאסד"ק וה-S&P, אגב, הניבו כ-24%-25%, בהתאמה.

הזהב היה תמיד נכס פיננסי שההשקעה בו משקפת חששות, ומה שהוא מספר לנו בעליותיו החדות ב-12 החודשים שחלפו הוא דאגה גדולה ביחס לעתיד הסדר העולמי בכלל והפיננסי בפרט. לא צריך להיות פרשן צמרת כדי להבין שמשהו בסדר העולמי הולך ומתערער. מועמד לנשיאות בעל סיכויים של ממש להיבחר, שבמרכז הפלטפורמה שלו הדיון במהגרים האוכלים את חיות המחמד; דיקטטור רצחני המנהל זה שנתיים וחצי מלחמת דמים אכזרית, חסרת מטרה או תוחלת כנגד שכנתו הענייה עוד יותר ממדינתו, ואגב כך מחרב גם את ארצו שלו; משטר כוהני דת רצחני העסוק בזריעת הרס על סביבתו בעלת החשיבות האסטרטגית-גלובלית, ואינו נבלם על ידי הקהילה הבינלאומית; משטר דתי פרימיטיבי אחר המשבש באופן מתמשך נתיב שיט בינלאומי מרכזי, ותמרונים צבאיים פרובוקטיביים המלווים באיומים חוזרים ונשנים על ידי דיקטטורה במזרח אסיה, העשויים להפוך למהלך צבאי מונומנטלי, שיביא הרס כלכלי עולמי, ובפרט בתעשיית הטק.

כל חוסר הסדר, השקט וההיגיון הזה משתקף במחיר הזהב. אך לא רק הגאו-פוליטיקה מזיזה את הזהב כדי 37% בתריסר החודשים האחרונים. הסדר הכלכלי העולמי כולו, הפקס אמריקנה, יושב כיום על יציבות שיטת הפיאט, הדולר והחוב, וזו משמיעה חריקות מדאיגות.

בחודש אוגוסט לבדו עמד הגירעון הממשלתי הפדרלי על 380 מיליארד דולר, כך על פי דוח של משרד האוצר האמריקאי, בערך כמו שהיה כל החוב הלאומי (389 מיליארד דולר) בסוף 1970, שעה שניקסון הפך את הדולר-זהב לדולר-קרדיט. בסוף ספטמבר הסתיימה שנת הכספים הפדרלית, והגירעון לשנה שחלפה, שעמד על 1.8 טריליון דולר, מעמיד את סך החוב הממשלתי על קרוב ל-36 טריליון דולר, זאת מתוך מעל 100 טריליון דולר של חוב כללי של כל הכלכלה האמריקאית.

הוצאות תחזוקת החוב הממשלתי, כולל הריבית, הסתכמו בשנת הכספים שחלפה בטריליון דולר כמעט. עלות זו עתידה, לפי הערכות משרד התקציבים של הקונגרס, לטפס חרף הורדות הריבית הצפויות לכ-1.7 טריליון דולר בתוך עשור, שעה שהגירעון עצמו צפוי לעלות לכ-3 טריליון דולר לשנה. עד תום העשור הנוכחי, קרי 2029, צפוי הגירעון המצטבר לתפוח בכ-10 טריליון דולר נוספים, ועד 2034 יתווספו לחוב הממשלתי 22 טריליון דולר לפחות. אין ספק, הגירעון נמצא בסחרור. אך כנושא במערכת הבחירות, איש מהמועמדים אינו מעז להתקרב ולהתייחס לבעיה, שלא לומר להציע לה פתרונות.

רכבת בדרך לתהום

העלאות הריבית מאז 2022 ציננו את המשק, ועימן נרגעה כמעט לחלוטין האינפלציה. בטווח הקצר אפוא יש לצפות להמשך הורדות הריבית, בשורה טובה לשווקים ולכלכלה. אך כאשר מדובר בטווח הארוך יותר, משטר הפיאט והחובות הפכו לרכבת בלתי נשלטת הדוהרת אל התהום, ולא בכדי. המשק האמריקאי כולו צומח בשנה בקצב שאינו מכסה אפילו מחצית מהריבית על חובותיו, והכנסות ממשלת ארה"ב ממסים אינן מכסות אפילו את עלות הוצאותיה הקבועות בחקיקה (קרי הסוציאליות: ביטוח לאומי ומדיקר) בתוספת עלות תחזוקת החוב (הריבית וכו').

כך למשל, בשנת התקציב הבאה יעמוד סך הכנסות הממשלה הפדרלית ממסים על כ-5 טריליון דולר, שעה שההוצאות לריבית, ביטוח לאומי, מדיקר וכד' יסתכמו בכ-5.1 טריליון דולר. בפשטות, לממשלה יש גירעון של 100 מיליארד דולר עוד לפני כל ההבטחות לקצץ במסים, ללא כל ירידה בהכנסות בגין האטה כלכלית אם תהיה ולפני שהוצא סנט על ביטחון, חינוך, סיוע חוץ, או אכיפת החוק.

המועמדים אינם מתייחסים לכך, ובשקט אך בעקביות אוזלים הכספים מקופת מדיקר והביטוח הלאומי. למי שטורח לעיין במספרים זה ברור. בעיית התקציב של ממשלת ארה"ב, וממילא הגירעון והחוב התופחים, לא יוכלו להיפתר ללא טיפול שורש כואב בהוצאות לביטוח לאומי ומדיקר.

אך אפילו דיון על טיפול כזה הוא התאבדות פוליטית. בשנת 2005 הציע הנשיא ג'ורג בוש לערוך רפורמה בביטוח הלאומי, והנושא הורד מסדר היום בחדות על ידי המחוקקים משתי המפלגות. מאז איש אינו מעז עוד לגעת או להתקרב לנושא. האמריקאים אומנם מודאגים ביחס לעתידן של תוכניות אלו. סקר שנערך על ידי גאלופ מצא כי 73% מהאמריקאים שמתחת לגיל 65 היו מודאגים או מודאגים מאוד ביחס לתוכנית המדיקר, ו-80% היו במצב דומה ביחס לביטוח הלאומי.

במקביל הם גם מודאגים מהחוב. בסקר שנערך בספטמבר השנה, 91% מהנשאלים רצו לשמוע מהמתמודדים לנשיאות כיצד הם חושבים להתמודד עם החוב התופח, שממנו הם מוטרדים מאוד (51%) או באופן ממשי (26%). מוטרדים מוטרדים, אך מעטים מוכנים לשקול סוג של פתרון כלשהו.

לכל בר בי רב ברור כי הגירעונות הממשלתיים יכולים להתכווץ רק בקומבינציה של שלוש דרכים: קיצוצים בתגבולים של הביטוח הלאומי ובכיסוי הביטוחי של מדיקר; העלאת מסים, ובפרט מסי העובד המיועדים לתוכניות אלו; או גידול דרמטי ומשמעותי ביותר בתפוקת המשק האמריקאי. אך רוב האמריקאים אינם מוכנים לכל שינוי בסטטוס קוו. על פי סקר שערך ארגון AP, כ-79% מהנשאלים התנגדו להפחתה בתקבולי הביטוח הלאומי, ו-67% התנגדו להעלאת התשלומים החודשיים שמשלמים המבוטחים.

מספרים דומים גם התנגדו לדחיית מועד תחילת התוכניות הנ"ל לגיל 70 במקום 65 או 67 כיום. אומנם 58% הסכימו להעלאת מסים על אלו המשתכרים מעל 400 אלף דולר, כפי שהציע הנשיא ביידן, כדי לממן את מדיקר, אך באופן לא מפתיע המספרים אינם מתחברים. ניתוח הנתונים ממס ההכנסה האמריקאי מראים כי אפילו אם יעלה המס על כל ההכנסות שמעל 500 אלף דולר לכ-80% (כולל מס הכנסה מדינתי), עדיין העלאת המסים לא תספיק אלא לכיסוי כ-40% מהגירעון, ופער של כ-1.3 טריליון גירעון לשנה ייוותר בעינו.

אין כלכלה בלי מהגרים

פתרון, אם בכלל, לבעיית הגירעון המובנה, מצוי בגידול ממשי בתפוקה. אך גידול שכזה, אם נניח בצד את התקוות הגדולות שבמהפכת ה-AI, כרוך באופן מובהק בהגדלת מספר העובדים הצעירים, ובמיוחד בתעשיות הרווחיות ביותר. דע עקא, כל גידול שכזה יהיה תלוי באופן מוחלט בגידול משמעותי בהגירה. כבר היום אין לאמריקה כלכלה ללא המהגרים, החוקיים ושאינם כאלו, והדברים יחריפו בעתיד שעה שהמגמות הדמוגרפיות הנוכחיות ילכו ויתעצמו. על פי הערכות המחלקה הפדרלית האוספת מידע בתחום, ללא כל הגירה תצטמצם אוכלוסיית ארה"ב, נוכח הירידה הנמשכת בילודה, בכל שנה מעתה עד סוף המאה, כך שעד שנת 2100 יירד מספר האמריקאים בשליש, ומן היתרה כ-35.6% מהאוכלוסייה יהיו קשישים.

הפגנת תמיכה במהגרים בפלורידה / צילום: ap, Rebecca Blackwell

כבר כיום, בענפים המבטיחים והרווחיים, המהגרים הם סלע קיומה של הכלכלה. מתוך כשני מיליון תארים אקדמיים שניתנו לתושבי ארה"ב בשנת הלימודים 2022, פחות מ-20% היו במקצועות המדעים STEM, וכאשר מדובר בתארים מתקדמים המספר יורד ל-10%. בהעדר מספיק בוגרים אמריקאים, תעשיית הטק כולה נשענת על מהגרים שזה מקרוב באו, ובעיקר מהודו ומסין.

בעמק הסיליקון למשל, מעל 70% מהמתכנתים אינם ילידי ארה"ב, ובאזורים אחרים, כמו סיאטל וניו יורק, המספר עומד על כ-50%. בכל תעשיית המדעים מהגרים מהווים יותר מרבע העובדים, מספר שהוכפל מאז שנת 2000, זאת לעומת גידול של 44.5% בעובדים ילידי ארה"ב. מהעובדים המהגרים בתעשיות אלו, היוו ההודים כ-30% ואחריהם ילידי סין, מקסיקו ווייטנאם. ל-86.5% מהעובדים המהגרים האלו היו תארים מתקדמים, לעומת רק 21.8% לילידי ארה"ב.

מהגרים הם לא רק חלק חשוב בתעשיות המדע, הטק והידע היום; לפי מחקר של אוניברסיטת הארוורד משנת 2023, מהגרים או ילדיהם של מהגרים מהווים כ-31% מאוכלוסיית הסטודנטים בארה"ב, גידול של 58% מאז שנת 2000 ועד 2018.

אך מהגרים אינם רק מפתח לענפי המדע והטק; הם גם יסוד קריטי לכלכלה בכלל. תעשיות החקלאות, עיבוד המזון, הבנייה והשיפוצים תלויים באופן מלא במהגרים חוקיים ובעיקר באלה שאינם כאלו. במילים פשוטות, ללא מהגרים כלכלת ארה"ב תתכווץ דרמטית, ועימה יתכווצו דרמטית המקורות לכיסוי ההוצאות הסוציאליות למבוגרים.

אבל על חלק גדול מאמריקה משתלט סנטימנט אנטי-מהגרי חזק, ולמרבה האירוניה, זה קורה בעיקר בקבוצות הזקוקות ביותר לסיוע מהגרים אלו לתחזוקתם העתידית. מה תהיה השפעת סנטימנט כזה על נכונות מהגרים איכותיים להגיע לאמריקה בעתיד, קשה להעריך, אבל אין ספק שמדינה עם כלכלה מתכווצת, ואוכלוסייה מזדקנת שאינה מאירה פנים למהגרים, תתקשה מאוד לעמוד בהתחייבויותיה הסוציאליות לקשישיה ולעצור את מפולת החוב.

לשם כך נוצר הביטקוין

עידן הפיאט תלוי על בלימה, ללא נס טכנולוגי שיביא לגידול משמעותי בתפוקה, וללא גידול במספר העובדים הפרודוקטיביים, סופה של כלכלת החוב הזו לקרוס על עצמה. אך המערכת הפוליטית, בעקבות האלקטורט, עוסקת ברעיונות הבל כמו מכסי מגן, אשר רק יגדילו את הבעיות המבניות.

את כל זה מספר ומשקף מחיר הזהב, אבל בדיוק לשם כך נוצר הביטקוין. או במילותיו של מסמך שפרסמה בחודש שעבר חברת בלקרוק, מנהלת הכספים הגדולה בעולם, המנהלת נכסים בהיקף של כ-10 טריליון דולר: "שעה שהביטקוין הדגים תנודות חדות בדומה ל נכסים בסיכון גבוה, לטווח הארוך התכונות והמניעים הבסיסיים שמאחוריו שונים בהרבה, ובמקרים רבים הפוכים, מאלה של רוב נכסי ההשקעה הקלאסיים. שעה שקהילת המשקיעים העולמית מתמודדת עם עלייה במתחים הגאו-פוליטיים, עם דאגה מעליית החוב והגירעונות בארה"ב ועם הגידול בחוסר היציבות הפוליטי המתפשט בעולם, הביטקוין נראה יותר ויותר כנכס ייחודי המהווה גידור כנגד חלק מהסיכונים הפיננסיים, המוניטריים והגאו-פוליטיים הללו, העשויים להשפיע על חלקים אחרים בפורטפוליו של המשקיעים".

אזהרה כזו אנו משמיעים כאן בגלובס מאז שנת 2017; בשנה האחרונה ההכרה הזו הולכת ומתפשטת גם אל השחקנים הגדולים ביותר בתעשייה הפיננסית באמריקה, והיא ניכרת היטב במחירם של נכסים אלו.

עוד כתבות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות