המומחית שטוענת: "המתקפה הגדולה באיראן מאז שנות ה־80"

מלחמת חרבות ברזל כללה אירועים רבים שנכנסו לדפי ההיסטוריה של המזרח התיכון, ונראה כי המתקפה האווירית של ישראל באיראן היום (ש') הצטרפה לרשימה הארוכה הזו - הן בשל המרחק מישראל והן בשל היקפה יוצא הדופן. כיצד תופסים האיראנים את המתקפה? מה קורה ברשתות החברתיות? ואיך מוסברת ההתנהלות של משטר האייתוללות מול המידע שזורם על המתקפה. שוחחנו על כל זאת עם ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה.

"עליית המדרגה באירוע הנוכחי אינה עצם התקיפה של איראן בבית. הם רגילים להתנקשויות או לפיצוצים מסתוריים", מסבירה ד"ר עילם גינדין. "זו המתקפה הגדולה ביותר בשטח איראן מאז שנות ה־80, כשייתכן כי במלחמת איראן־עיראק ביצע סדאם חוסיין. ההבדל המהותי בין התגובה שמיוחסת לישראל באזור אספהאן ב־19 באפריל לזו שהתרחשה כעת היא שעתה מדובר על מאות כלי טיס בשטחים נרחבים".

המומחית ממרכז עזרי מציינת כי הדיווחים באיראן סותרים. "יש כאלו שמדווחים כי מערך ההגנה האווירית האיראני יירט כלי טיס, ויש כאלו שעסקו בזה שמטוסים מפציצים יעדים כמו מפקדת משמרות המהפכה". מוקד התקיפות היה בבירה טהרן, אבל זהו מטרופולין שבו מתגוררים כ־16 מיליון איש - ולא כולם חשו את התקיפה. "כשהתקשרתי לחברה מטהרן, הערתי אותה", מספרת ד"ר עילם גינדין. "לא בכל מקום שומעים, אבל אלו שמתגוררים קרוב ליעדים מדווחים על פיצוצים עוצמתיים".

איך העם האיראני מגיב למתקפה?
"ברשתות החברתיות יש קולות מנוגדים: רואים כאלו שכותבים 'איזה כיף שדופקים את המשטר ועכשיו צריכים לקחת את איראן בחזרה לעם האיראני. מצד שני, יש קריאות לתגובה על תגובה. ישנו האשטג שמדרבנים את המשטר להגיב. עם זאת, ישנם שופרות ובוטים של המשטר שמקטינים את האירוע במטרה לשדר שאין צורך להגיב".

ד"ר עילם גינדין מסבירה כי יש הבדל בחברה האיראנית בין התגובה ב־19 באפריל למתקפה האיראנית חמישה ימים קודם לכן, לבין זו היום שבאה בעקבות מתקפת 1 באוקטובר של איראן - והוא יום התקיפה. "זו הקודמת התבצעה בשישי בבוקר שזה יום מנוחה. כעת מנסים באיראן להקטין את האירוע בשביל שיתאפשר להם לא להסלים את האירוע. במתקפות הקודמות ניכר כי האיראנים שיגרו כמות טילים שמולם ישראל יודעת להתמודד, אף שראינו שכבר במתקפה באוקטובר נגרמו יותר נזקים מזו שבאפריל".

המומחית מציינת שבתפיסת משטר האייתוללות, הם נדרשו להגיב כדי להעביר מסר גם כלפי פנים. "לאחר שחסן נסראללה חוסל, היו מתנגדי משטר שלגלגו כי הוא ייכנס לרשימת ההמתנה של הנקמות. כל פעולה איראנית שואפת ליצור הרתעה כלפי אויבי המדינה מבחוץ וגם כלפי העם האיראנים שרוצה לקחת את המדינה בחזרה".

מהי התפיסה של העם האיראני לגבי משמרות המהפכה?
"אחד ההאשטגים שנפוצים בטוויטר זה IRGC Terrorists. על כל מסר לגביהם, בעד או נגד המשטר, קשה לדעת מי בוטים ומי לא. לעומת זאת, היו מקרים שבהם היה ברור כי אלו בוטים. התפרסם, למשל, האשטג 'גם אני צריך ללכת', כשהכוונה היא לסיוע לחמאס. כמו כן, היה פרסום שבו שאלו 'האם אתם רוצים להילחם נגד ישראל?' ותוך חצי דקה בלבד הגיעו ל־8 מיליון יוזרים. זה מראה כי מדובר בבוטים".

היא מסכמת כי היו גם מחוות למען רצועת עזה, שלא הצליחו. "היו סרטונים מתוך איראן שבהם רואים בבית ספר אנשים שצועקים 'מוות לישראל', אבל השיבו 'מוות לפלסטין'. הייתה גם דקת דומיה באצטדיונים לזכר שאהידים, כשהקהל בכלל שרק וצעק. מבחינת דעת הקהל באיראן, חשוב לזכור כי הבעת תמיכה בישראל ושנאה לחמאס והפלסטינים, מהווה התנגדות למשטר".