על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● פרשנות | האירוע שיקבע: האם איראן תתקוף בחזרה
● פרשנות | "מקווים שהבנתם את הרמז", אומרת ישראל לאיראן. אבל רמז עבה יש גם לעתיד יחסי ישראל-ארה"ב: זהירות
● ראיון | המומחית שטוענת: "המתקפה הגדולה באיראן מאז שנות ה-80"
● עשרות יעדים בשלושה גלים: מה ישראל תקפה באיראן?
1שלב חדש בסכסוך בין ישראל ואיראן
"מתקפת התגמול של ישראל על איראן בשבת בבוקר סימנה את תחילתו של שלב חדש ומסוכן יותר בסכסוך בן שתי המדינות, אך נראה, לפחות לעת עתה, שנמנעה מלגרור למלחמה כוללת, אמרו אנליסטים", נכתב בניו יורק טיימס. התקיפה הייתה הפעם הראשונה שישראל הודתה בפומבי בביצוע מבצע צבאי בתוך איראן, לאחר שנים שבהן שמרה על שתיקה אסטרטגית בנוגע לחיסולים ומעשי החבלה שלה על אדמת איראן, נכתב. "זו הייתה גם מתקפה נדירה של חיל אוויר זר באיראן מאז מלחמתה עם עיראק בשנות ה-80. 'שנות מלחמת הצללים נכנסו במלואם לסכסוך פתוח - אם כי סכסוך מנוהל, לעת עתה', אמרה אלי גרנמאיה, מומחית לאיראן במועצה האירופית ליחסי חוץ, קבוצת מחקר שבסיסה בברלין. 'טהרן יכולה לבלוע את התקיפות הללו נגד מתקנים צבאיים, מבלי להגיב באופן שמזמין פעולה ישראלית נוספת', הוסיפה. לדברי יואל גוזנסקי, מומחה ישראלי לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, קבוצת מחקר מתל אביב, מדובר ב'תחילתו של שלב חדש, מסוכן, עם הרבה יותר רגישויות'".
נכתב כי "חלק מהאנליסטים חוששים שישראל, על אף שהיתה מאופקת יחסית בשבת, מכינה את הקרקע לתקיפה גדולה יותר לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב בתחילת נובמבר. הבחירות, סביר להניח שיצמצמו את השפעתה וההתמקדות של וושינגטון בסכסוך איראן-ישראל". נכתב כי "על ידי פגיעה במערכת ההגנה האווירית והרדאר של איראן, ישראל הקלה על מאמצי מטוסי הקרב שלה לתקוף את איראן בעתיד, מהלך שעשוי להרתיע את טהרן מלהגיב בכוח, או יעצים את ישראל לצאת להתקפות נוספות, או שניהם".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת פטריק קינגסלי. לקריאת הכתבה המלאה.
2מה חושבים באיראן על המתקפה?
"נאמני הממסד האדוקים ביותר באיראן דורשים תגובה מהירה לתקיפות אוויריות ישראליות בשבת, אך רבים אחרים מזהירים מפני הסלמה נוספת ורוצים לשים קץ לסכסוך", נכתב באיראן אינטרנשיונאל, בכתבה שכותרתה: "מה אומרים האיראנים על מתקפתה של ישראל?". נכתב כי משרד החוץ האיראני אמר בהצהרה ביום שבת כי הרפובליקה האסלאמית "זכאית ומחויבת להגן על עצמה מפני פעולות תוקפניות זרות", וכי "היא מדגישה את האחריות האינדיבידואלית והקולקטיבית של כל המדינות באזור לשמור על שלום ויציבות".
"הציונים חייבים לקבל תגובה מיידית גם אם הצליחו להנחית טיל אמריקאי אחד באיראן, אפילו במקום לא משמעותי. מהירות התגובה של איראן היא מרכיב חשוב ותגרום להרתעה בהמשך האפשרי של התקיפות", צייץ עבדאללה גנג'י, העורך לשעבר של העיתון ג'אוואן המקושר למשמרות המהפכה. "מדוע אתה כל כך להוט לערב את איראן במלחמה? מלחמה לא תביא לך דבר מלבד הרס", נכתב בתגובה אחת. "ישראל תגיב שוב וכך גם איראן. כמה זמן צריך להימשך מעגל התקפות התגמול?". בתגובה נוספת לגנג'י נכתב: "אל תדבר שטויות, אלו שמעליך עושים עסקאות מאחורי הקלעים טרם המתקפה לגבי ההחלטה לא להגיב".
ביטחון בר קיימא "תלוי בהפגנת כוח ותגובה חזקה לטעות הקטן ביותר של האויב", צייץ חבר הפרלמנט האולטרה-קשיח אמיר-חוסיין סבתי בטוויטר. נכתב כי רוב התגובות לפוסט שלו פסלו את קריאתו להמשיך בסכסוך. "סכסוך ישיר עם ישראל רק יזרז את נפילתה של הרפובליקה האסלאמית מבפנים", נכתב באחת התגובות.
עוד נכתב כי שלא כמו גאנג'י וסאבטי, נראה שכמה פוליטיקאים מייעצים להפסיק את הסכסוך. "מבחינה פוליטית, ההיקף המוגבל של המתקפה פירושו שוושינגטון ותל אביב מחפשות הרתעה כדי לסיים את מעגל הנקמה של המלחמה", צייץ ראש הוועדה לביטחון לאומי של הפרלמנט האיראני לשעבר, חשמטולה פלאחטפישה. "מעגל הנקמה יסתיים כאשר המשטר הציוני רוצח הילדים יושמד", נכתב באחת התגובות לפוסט של פלהטפישה.
מתוך איראן אינטרנשיונאל, מאת מרים סינאי. לקריאת הכתבה המלאה.
3למה חיזבאללה לא משתמש בארסנל הטילים שלו?
"מלחמת ישראל-חיזבאללה ההססנית מתרחשת, אבל היא חד-צדדית להפליא עד כה", נכתב בפורן פוליסי בכתבה שכותרתה: "איפה התגובה המסיבית של חיזבאללה להתקפות ישראל?". בספטמבר "פוצצה ישראל אלפי מכשירי קשר של חיזבאללה. לאחר מכן היא החלה בהפצצות רחבות היקף של למעלה מ-1,000 מטרות בלבנון והגבירה את המערכה הצבאית שלה נגד מנהיגי חיזבאללה, שהגיעה לשיאה בהריגת המזכ"ל חסן נסראללה. כוחות ישראליים גם חצו ללבנון, הרסו מנהרות של חיזבאללה ותשתיות נוספות, והרחיקו את לוחמיו מהגבול".
חיזבאללה נלחם בחזרה, אך "כל הפעילות שלו נראית אנמית בהשוואה לנזק שעשתה ישראל להנהגת חיזבאללה, לפעילים ולתשתית הצבאית. לחיזבאללה היו בין 40 ל-50 אלף פעילים שגויסו למלחמה. מה שאמור להיות מרתיע אף יותר, היא העובדה שלפני ה-7 באוקטובר 2023 חיזבאללה צבר ארסנל עצום של למעלה מ-150 אלף רקטות וטילים, כולל מערכות מדויקות. גודלו העצום של הארסנל של חיזבאללה היה אמור לאפשר לארגון הטרור להכריע את מערכת ההגנה הטילים המהוללת של ישראל. ארסנל זה נועד לשמש גורם מרתיע בדיוק לסוג המבצע הישראלי שהתחולל בחודשים האחרונים. מה שמגביר את האיום המשמעותי הזה, זו העבודה הצמודה של חיזבאללה עם איראן, כשמתקפה מסיבית על הארגון כללה סיכון בהעמקת התפקיד הצבאי של איראן בסכסוך".
ישראל, כמובן, לא נרתעה, נכתב. "לעת עתה, לפחות, צדקו מנהיגיה שהם יכולים לגרום לנזק משמעותי לחיזבאללה עם תגובה מוגבלת בלבד. אבל מדוע חיזבאללה לא הצליח להשתמש בארסנל שלו ביעילות מול התקיפות הישראליות?" נכתב כי "למרות שלוחמי חיזבאללה מיומנים, הם נמנעו מעימותים רחבי היקף עם חיילים ישראלים. לצה"ל יש נשק רב יותר, וחיליו מאומנים היטב ויכולים להסתמך על מעקבים מתוחכמים. כאשר הם לוחמים בעמדות הגנה מוכנות או כלוחמי גרילה בשטח בדרום לבנון שהם מכירים היטב, לוחמי חיזבאללה יכולים להיות מצוינים. עם זאת, אלא אם כן יש בידם את אלמנט ההפתעה, הם אינם להוטים לצאת ישירות נגד הכוחות הישראליים".
עוד נכתב כי "גם התגובה האיראנית המוגבלת לא מפתיעה במיוחד. איראן סובלת מ'מגבלות המרחק', כפי שציין מומחה ביטחוני במזרח התיכון, מה שמקשה עליה ליצור קשר ישיר עם ישראל. בשתי תקיפות אוויר רחבות על ישראל בחודשים האחרונים, איראן שיגרה מאות טילים ומזל"טים אך גרמה נזק מועט". נכתב כי האופי המוגבל של התקפות הטילים והרקטות של חיזבאללה, לעומת זאת, מפתיע יותר. "על פי הניתוח שלנו, חיזבאללה שיגר בממוצע כ-60-100 רקטות ביום בין ה-1 בספטמבר ל-18 באוקטובר, כשהמקסימום הוא כ-300 רקטות ביום. זה הרבה, אבל זה רק חלק קטן מהארסנל של חיזבאללה. בנוסף, חיזבאללה פוגע בעיקר בצפון ישראל ואינו מכוון לכל המדינה". נכתב כי "ייתכן שחיזבאללה פשוט מתאפק, בין אם זה בגלל חששות מהסלמה ישראלית נוספת, או כדי לשמר את הקיבולת במקרה שהעניינים יתחממו עוד יותר עם איראן, או מסיבות אחרות". עוד צוין בהקשר זה כי "לבנון סבלה משיתוק פוליטי ומהידרדרות כלכלית לפני ה-7 באוקטובר 2023, וחיזבאללה לא רוצה להיות מואשם בהחמרת המצב".
מתוך פורן פוליסי, מאת דניאל ביימן, סקיילר ג'קסון. לקריאת הכתבה המלאה.
4בלבנון מעריכים: המלחמה לא תיגמר בקרוב
"באמצעות המלחמה שהם מנהלים בלבנון ובעזה, פועלים הישראלים להשגת שלוש מטרות: חיסול התיק הפלסטיני אחת ולתמיד, הסרת כל סכנה עתידית מגבולם, בין אם בדרום ובין אם בצפון, וביטול הסכנה של איראן כמעצמת התפשטות וגרעינית", נכתב באל ג'מהורייה הלבנוני. "השגת יעדים אלה תדרוש ככל הנראה הארכת המלחמה הנוכחית בחודשים נוספים, או אפילו שנים". נכתב כי "בנימין נתניהו ושותפיו לממשלה לא רוצים לסיים את המלחמה בעתיד הנראה לעין", כי "הם מאמצים תוכנית מחושבת היטב, לפי לוח זמנים ספציפי, שתדרוש את הזמן להשלמתה".
נכתב כי "מה שהושג עד כה בעזה, לאחר שנה של מלחמה, הוא שהתיק הפלסטיני נמצא כעת בשליטה ישראלית לחלוטין. השפעתו של חמאס דעכה וההכנות החלו לעצב את עתיד הרצועה בהיעדרו. שליטה דמוגרפית זו על הרצועה צפויה להיות במקביל לתהליך דומה ביהודה ושומרון, שם יש מידע על מאמץ ישראלי לקשר מנהלית את האזור לירדן. צעד זה מעלה חשש כי הוא עלול להוות הקדמה לכך שישראל תדחף את תושבי איו"ש להגר לירדן, ולאחר מכן תכריז על סיפוחה למפה". נכתב כי "מכיוון שהבשלת צעדים אלו בתיק הפלסטיני אורכת מספר שנים, ודורשת תנאים אזוריים ובינלאומיים הולמים, נתניהו ועמיתיו מהמרים שחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן תספק הזדמנויות גדולות יותר ליישם את הפרויקט הזה".
מתוך אל ג'מהורייה הלבנוני, מאת טוני איסה. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
