התקציב, הפטור מגיוס חרדים והחלשת מערכת המשפט: מושב החורף בכנסת נפתח

מושב החורף בכנסת נפתח ועמו שורת הצעות חוק שנויות במחלוקת. העיסוקים המרכזיים יהיו אישור התקציב המורכב שצפוי להטיל גזירות על הציבור, לצד קידום מתן הפטור מגיוס לחרדים אשר עשוי לטלטל את הקואליציה. השר יצחק גולדקנופף אמר לאחרונה כי אם לא יהיה חוק גיוס - לא יהיה תקציב. הצעת החוק המאפשרת לבני הישיבות שלא לשאת בנטל, מצויה בשלבי הכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון, שבראשה עומד ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד. אין נוסח מוסכם, ואין צפי לאישורה בכנסת. 

● ראיון | הוא כמעט התמנה למנהל רשות המסים ובטוח: "זה אבי אבות הטומאה של הכלכלה"
● הנסיעה לרודוס הסתיימה במפח-נפש. איזה פיצוי פסק בית המשפט? 

החלשת כוחה של לשכת עורכי הדין

במקביל חברי הקואליציה מקדמים חוקים להחלשת מערכת המשפט, שנראים כהמשך ישיר למהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה. בין הצעות החוק שעולות היום (א') לאישור ועדת השרים לחקיקה, הצעתו של ח"כ חנוך מיליבצקי לבטל את סמכותה של לשכת עורכי הדין לקבוע את גובה דמי החבר של עורכי דין ולהעבירה לסמכות שר המשפטים יריב לוין תוך התייעצות בלבד עם יו"ר הלשכה. המשמעות היא שלוין יוכל לצמצם את דמי החבר באופן שעלול להביא לכך שהלשכה לא תוכל להמשיך להתקיים כלכלית, ובכך להחליש את מעמדה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגד להצעת החוק. לעמדת החוקרים במכון, שהובאה בפני שר המשפטים, מדובר "בניסיון להעצים את כוחה של הממשלה באמצעות החלשת גורם מקצועי עצמאי המאזן ומבקר את כוחה, באופן שפוגע באיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית".

הצעת החוק היא חלק ממהלך רחב יותר נגד לשכת עורכי הדין, לאחר שבעבר הוצע להעביר את סמכות אסדרת המקצוע למועצה בשליטת הממשלה. הצעת החוק גם מתחברת להצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שעברה במרץ 2023 כמעט את כל הליך החקיקה, עד לאישור בוועדת חוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית. למרות שבמהלך הדיון נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להכריז על עצירת החקיקה, כפי שהיה. אם הממשלה תחליט, היא יכולה בכל רגע נתון להמשיך בקידום ההצעה להצבעה סופית במליאה.

לפי ההצעה, תבוטל חברותם של חברי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. יהיו חברים בוועדה תשעה חברים, חמישה מהם מהקואליציה. חברים נוספים יהיו חבר כנסת מהאופוזיציה ושלושה שופטים - נשיא העליון ושני שופטים בדימוס שיבחרו על-ידי שר המשפטים באישור נשיא בית המשפט העליון. המשמעות היא שהקואליציה תוכל לשלוט במינוי שופטים לבית המשפט העליון - בניגוד למצב היום בו נאבק השר לוין. 

שינוי אופן מינוי נציב התלונות 

הליכי חקיקה נוספים להחלשת מערכת המשפט הם ההצעה לשנות את אופן מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים, הצעה שאושרה בקריאה ראשונה ביולי השנה. לפי ההצעה של ח"כ שמחה רוטמן, הנציב ייבחר על-ידי הכנסת ברוב ל 70 חברימ כנסת, ולא על-ידי הוועדה לבחירת שופטים.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לכך בנימוק כי דרך המינוי תביא לפוליטיזציה של התפקיד החשוב. מאז פרש הנציב הקודם, שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, לפני 5 חודשים - אין נציב, ואין כתובת לפניות הציבור על השופטים. זאת בשל היעדר הסכמה בין לוין ובין ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על מועמד, עד לפרישתו בחודש שעבר.

אחד החוקים שעולים הערב לאישור הוא הקמת רשות חינוך לגיל הרך, אותה מוביל ינון אזולאי מש"ס, ועליה חתומים 24 חברי כנסת, בהם שישה מאופוזיציה: ולדימיר בליאק, נאור שירי, רון כץ, שלי טל מרום מיש עתיד, נעמה לזימי מהעבודה ומיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי. לפי דברי ההסבר, הקמת הרשות נועדה לשפר את יחס המדינה לתחום החינוך לילדים מגיל 3 חודשים ועד 3 שכיום מפוצלת בין משרדי ממשלה שונים וסובלת מהיעדר תקציבים ורמת תנאים ירודה. עוד נכתב כי הרשות נועדה לטפל בכך שמרבית הילדים בגיל הרך לומדים במסגרת פרטיות ולא מפוקחות.

חוקים נוספים שמקדמים חברי הקואליציה הם הצעת חוק שתרחיב את המקרים לפסילת רשימות ומועמדים לכנסת באופן שיהיה קל יותר לפסול מועמדים בעיקר מהמגזר הערבי; שלילת תקציבים ממוסדות לימוד שמאפשרים גילויי הזדהות עם טרור, ביטול הצורך באישור פרקליט המדינה לפתיחה בחקירה בחשד להסתה לטרור ושלילת תקציב ממוסד לימוד שיאפשר גילוי הזדהות עם טרור.