קרבה לאיראן, וגם לישראל: ראש המודיעין המצרי החדש רוצה להוביל עסקת חטופים

המגעים לעסקת חטופים התחדשו בימים האחרונים, כשביום ראשון יצא ראש המוסד דדי ברנע לקטאר בניסיון להביא לפריצת דרך. חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, ככל הנראה, השפיע על המהלך, אבל גם אירוע לפני כשבוע וחצי בקהיר נתן את אותותיו: החלפת ראש המודיעין המצרי בשש השנים האחרונות עבאס כאמל בחסן מחמוד רשאד.

● נזק של עשרות מיליונים ושיקום של שנה: מאחורי התקיפה ההיסטורית בלב טהרן
● מרוסיה ועד טורקיה ואיראן: המדינות שהתכנסו וגינו את ישראל והידידה שתוכל לעצור אותן
● קטאר, איחוד האמירויות וערב הסעודית רוצות לשלוט בעזה. ויש להן אינטרס

כאמל נחשב לאדריכל של הפסקות אש והסכמים בין ישראל לבין חמאס, אבל במלחמת חרבות ברזל לא הצליח להביא לפריצות דרך משמעותיות. עוד בטרם הגעת ברנע לדוחא, משלחת חמאס בראשות חליל אל־חיא ביקרה בקהיר ביום חמישי, ונועדה עם רשאד. לפי דיווח בעיתון הקטארי "אל־ערבי אל־ג'דיד", בכירי חמאס דרשו לבלום את הפעולות הישראליות בצפון רצועת עזה. בד בבד, ברנע הספיק להיפגש בעצמו עם רשאד. לאחר מכן, מארגון הטרור נמסר כי הם "דוחים" את ההצעה להפסקת אש קצרה בתמורה לשחרור חמישה חטופים.

מחמם יחסים עם איראן

"יש בתקשורת חרושת שמועות שקשה לקבוע את אמיתותן לגבי נסיבות ההזזה של כאמל מתפקידו", אומר לגלובס ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "אחד ההסברים שהופיעו בכלי תקשורת מחוץ למצרים טוען שלנגד עיניו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי עמדו שיקולים ענייניים הנוגעים לחוסר שביעות רצונו מהישגיו של כאמל בזירות פעולה שונות שבתחום אחריותו. אחת הזירות המרכזיות היא המשא ומתן המדשדש בין ישראל לחמאס לעסקת חטופים ולהפסקת הלחימה ברצועת עזה. זירה אחרת היא משבר סכר הרנסנס מול אתיופיה".

רשאד כיהן כסגנו של כאמל, עד שהאחרון מונה ליועץ של הנשיא, והוא החליף אותו. בזווית הישראלית, ראש המודיעין המצרי החדש קידם תהליך שבירושלים לא היו שבעי רצון ממנו: התחממות היחסים המחודשת בין מצרים לבין איראן. התוצאות באו לידי ביטוי ביום רביעי האחרון, כשבשולי ועידת בריקס בקאזאן נועד נשיא מצרים א־סיסי עם מקבילו האיראני מסעוד פזשכיאן. מטעם לשכת הנשיא בקהיר נמסר כי השניים "הסכימו על חשיבות המאמצים המשותפים לבחון דרכים לפיתוח היחסים הבילטראליים".

החות'ים פגעו בהכנסות

למצרים יש אינטרס כלכלי מובהק ברגיעה ברצועת עזה, בגלל שזו תקרין לזירה התימנית, שבה החות'ים דבקים בעמדתם כי יפסיקו לתקוף אוניות סוחר רק כאשר תהיה הפסקת אש. המשמעות היא שכמעט כל ספינה שלא נכנסת לבאב אל־מנדב, שער הכניסה הדרומי של הים האדום, בגלל שליחיה של איראן בתימן - גם לא יוצאת בשער הצפוני, תעלת סואץ, שבשנה שעברה היוותה מקור ל־2% מהתמ"ג המצרי.

א־סיסי סיפר לפני כחודש בטקס באקדמיה של משטרת מצרים בקהיר, כי הכנסותיה של מצרים מתעלת סואץ צנחו בשמונה חודשים ב־60%, או יותר מ־6 מיליארד דולר, בשל שיבושי השיט בים האדום. "ההתפתחויות שמתרחשות חמורות ביותר, עלולות להוביל להתרחבות הסכסוך באזור, ולהשפיע על היציבות", אמר נשיא מצרים, שברור כי הוא חפץ באמת ובתמים ברגיעה אזורית.

ד"ר וינטר מסביר שהשיח הרשמי במצרים מנסה לגמד את משמעות הזזת כאמל מתפקידו. "הוא מוצג כמי שקודם לתפקידים שלא היו קיימים עד כה, כשליחו של א־סיסי למשימות מיוחדות וכמתאם בין שלושת מנגנוני הביטחון העיקריים במצרים - המודיעין הכללי, המודיעין הצבאי והביטחון הלאומי (שכפוף למשרד הפנים).

"ימים יגידו האם אכן יהיה תוכן של ממש לתפקידים החדשים המיועדים לכאמל, או שמדובר בניסיון להעניק לו 'מוצא של כבוד'. הסברים אחרים שהוצגו כוללים רצון לחיזוק מעמד בנו של הנשיא במודיעין הכללי על חשבון כאמל, או פרשות שחיתות שנקשרו בשמו של כאמל, בהן מעורבותו לכאורה במתן שוחד לסנטור האמריקאי רוברט מננדז".

הפגיעה בהכנסות מתעלת סואץ מהווה נדבך נוסף שמכביד על הכלכלה המצרית שמקרטעת במילא. כ־27% מהמצרים נמצאים מתחת לקו העוני, כאשר מרבית האוכלוסייה (כ־107 מיליון אזרחים) מצטופפים על גדות הנילוס והדלתא, שמהווים כ־8% בלבד משטח המדינה. הצפיפות הזו מקשה על הקמת תשתיות ראויות, וכל זאת כאשר זרימת הנילוס במורד אל מצרים נמצאת בסכנה בשל סכר הרנסנס שהקימה אתיופיה. כל אלו יוצרים לנשיא מצרים כאב ראש נרחב, שהוא נדרש לפתור.

"על הנייר", קדנציה של ראש המודיעין המצרי אמורה להימשך כ־4 שנים. אלא שכאמל בן ה־67 כיהן בתפקידו שש שנים, מה שמעורר תהיות על הדחיפות של א־סיסי להחליף אותו דווקא כעת. נציין כי המהלך נעשה כשברקע גוברת התחרות בין קהיר וקטאר על הובלת המגעים להפסקת אש בעזה, וייתכן שמושפע מכך. יתרה מכך, כשנשיא מצרים החליט בחודש יולי להחליף את הממשלה, כולל לפחות 20 שרים, הוא לא נגע במעמדו.

בסוכנות הידיעות רויטרס דווח מפי מקורות ביטחוניים, כי בעת האחרונה ביזר כאמל מסמכויותיו לבכירים אחרים בגין בעיות רפואיות. "השינוי הכרחי", אמר ל"ערב וויקלי" סגן ראש המודיעין המצרי לשעבר, מוחמד רשאד. "החילוף נדרש לטובת שמירת חיוניות השירות, כדי שיוכלו להתמודד עם האתגרים, ולהזריק דם חדש להתמודדות עם האיומים הנוכחיים. היצמדות לשיטות ביטחון לאומי מודרניות חשובה בגלל ההסלמה האזורית".

לחץ סעודי ברקע?

החילוף של כאמל ברשאד מהווה שינוי מגמה. א־סיסי שבעצמו היה איש צבא ותיק שכיהן כרמטכ"ל צבא מצרים וכשר ההגנה, הנחית ב־2018 לתפקיד ראש המודיעין את כאמל שהוא איש צבא. בניגוד אליו, רשאד צמח מתוך שורות המודיעין המצרי.

למרות שהפרטים על רשאד נותרו מועטים, כהונתו כנראה תהיה שונה מזו של כאמל. בנוסף לשימושו כסגנו של כאמל, ראשד הוא קצין מודיעין ותיק. כאמל, בניגוד לרשאד, לא היה בשורות המודיעין הכללי עד שמונה למנהל, אלא היה בכיר צבאי. המוסד האקדמי שבו למד ראש המודיעין החדש, המכללה הצבאית הטכנית בקהיר, נחשב למקום שבו צמחו רבים ממנהיגי קהילת המודיעין המצרית.

ד"ר וינטר מציין שייתכן שהשינויים בראשות המודיעין המצרי נבעו מלחצים שהגיעו מערב הסעודית או מאיחוד האמירויות שלא היו מרוצות מהיבטים כאלו ואחרים בהתנהלות כאמל, ושניכר מתחילת כהונת רשאד שהוא מציב את סוגיית רצועת עזה במקום גבוה בסדרי העדיפויות.

"מינויו של רשאד מעיד, ככל הנראה, על כך שהוא מקובל הן על הנשיא והן על בנו, שהוא בכיר בארגון. מהלכיו הראשונים והניסיון להתניע מחדש את עסקת החטופים, מעידים שהוא מייעד לסוגייה הישראלית־פלסטינית עדיפות גבוהה", מסכם ד"ר וינטר.