גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חודשיים לפני "מה שטוב לאירופה": האם משרדי הממשלה מוכנים לאכיפה בשווקים?

בינואר תחל הרפורמה שתאפשר לייבא מגוון מוצרים שעומדים בתקינה האירופית, על סמך הצהרות היבואן ● כדי שזה יעבוד יהיה צורך באכיפה קפדנית, אבל לפחות לפי כמות ה"ריקולים" בענף שמן הזית שנפתח ליבוא, כלל לא בטוח שמשרדי הבריאות והכלכלה ערוכים לכך

שמן זית יד מרדכי במדף בסופר / צילום: פביו טרופה
שמן זית יד מרדכי במדף בסופר / צילום: פביו טרופה

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, בעוד כחודשיים בלבד. במסגרת הרפורמה יאפשרו ליבואנים להכניס מגוון גדול בהרבה של מוצרים על בסיס תקינה אירופית, בצורה שצפויה להוריד את יוקר המחיה; אך מהצד השני, תוגבר האכיפה בדיעבד בשווקים, ומי שייתפס מפר את ההנחיות ייקנס, ומעמד היבואן התקין יישלל ממנו.

אולם בפועל, לא ברור עד כמה משרדי הכלכלה והבריאות ערוכים לשינוי הדרמטי הזה במדיניות היבוא הישראלית, כפי שמתבטא במקרה של יבואני שמן הזית, שהפרו שוב ושוב את התקינה בשנה האחרונה - ובינתיים לא נעשה נגדם דבר.

לא מצליחים למצוא שמנת על המדפים? זו הסיבה
היבוא נפגע, המטעים תחת אש: כך הפך שמן הזית למוצר המתייקר של השנה

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא אחת היוזמות המשמעותיות ביותר של הממשלה הנוכחית, והיא נוקטת גישה שלפיה כל מה שלא אסור - מותר. כל אחד יוכל לייבא על סמך הצהרת עמידה בתקינה האירופית, אפילו בלי צורך במסמכי היצרן המקורי ברוב המקרים, ותהיה אכיפה כבדה על מי שישקר בעניין זה.

על-פי משרד הכלכלה, "מדובר בשינוי היסטורי של שיטת היבוא בישראל. הרפורמה תפתח את השוק הישראלי לתחרות אמיתית, תבטל חסמים ובירוקרטיות ותוזיל את המוצרים בכ-6,000 שקל בשנה למשפחה".

במסגרת זאת, אומרים במשרד הכלכלה, תהיה "הגברת אכיפה בשווקים", "הרגולטור יסיט את נטל הבדיקות לשווקים", ו"כדי לשמור על בטיחות הצרכנים, מינהל התקינה יקבל תוספת משאבים לבקרה ביבוא ולפיקוח בשווקים על תקינות ובטיחות המוצרים". לשם כך, הדגישו חברי ועדת הכלכלה שהעבירו את החוק, כמו ח"כ שלום דנינו מהליכוד - הרפורמה תלויה בפיקוח, וצריך לוודא שהוא יהיה כראוי.

"יכול להסתיים במאסר"

אך עוד לפני שאלפי מוצרים חדשים נכנסים לישראל במטרה להוריד את יוקר המחיה, ניתן לראות את האכיפה המקרטעת במוצר שהיבוא שלו נפתח רק לאחרונה - שמן זית. בלחץ ובשיתוף-פעולה מצד ענף הזית במועצת הצמחים, משרד הבריאות הכריז השנה על לא פחות מ-15 "ריקולים" - קריאות להחזרה מהמדפים - על שמן זית.

חמור מכך, נראה כי חלק מהריקולים חוזרים ונשנים אצל שני יבואנים ספציפיים: אופאל יאצא (3 קריאות) וקדמת גליל (5 קריאות). אחד מהם, אופאל יאצא, שהשמן שלו הופץ בעיקר דרך אושר עד, אף כבש לתקופה מסוימת 20% משוק שמן הזית. אם כך, לא מדובר בהפרות קטנות וספורדיות, אלא במפירים גדולים וסדרתיים.

על-פי הגישה של "מה שטוב לאירופה טוב ישראל", נדרשת כעת אכיפה משמעותית ומרתיעה כלפי אותם מפירים. אך למרות שההפרות הראשונות בוצעו כבר בינואר 2024, נכון להיום טרם פורסמו צעדים כלשהם כלפי המפירים במטרה להרתיע את הזייפנים הבאים.

על-פי משרד הבריאות, "נגד עוסקים המפירים את החוק ננקטים הליכים שיפורסמו לאחר השלמתם", אך הם מסרבים לפרט מהם אותם הליכים - האם הם ברמה המינהלית או הפלילית, ומתי אנחנו צפויים לראות תוצאות כלשהן.

עוד אומרים במשרד הבריאות כי "בעקבות ההחזרות היזומות בגין זיוף שמן זית שמספר עוסקים ביצעו השנה, משרד הבריאות החליט להגביר את הפיקוח והדיגום על כלל העוסקים הן בייצור המקומי והן ביבוא", אך בפועל קשה לראות כיצד זה ישפיע ללא הרתעה כלפי מי שמפירים את הכללים.

על-פי אהוד סוריאנו, מומחה לשמן זית המייעץ לחברות בספרד ובישראל, "האכיפה באירופה שאותה אנחנו רוצים לחקות היא הרבה יותר משמעותית. יש גופי אכיפה מסונכרנים, ויש בירוקרטיה מאוד אחידה לגבי מה מותר ומה אסור על-פי התקינה האירופית. על הטעיה ברמת האיכות, למשל שמן מזוכך במקום כתית, יש קנסות של עשרות אלפי אירו, וזיופים של ממש זה כבר הליך פלילי שיכול להסתיים בעונש מאסר בפועל".

אך לדבריו, "המוטיבציה לזייף בתוך האיחוד האירופי היא נמוכה, כי השוק מפותח מאוד, ולכל דרגת איכות יש שימוש ומחיר שוק משלה". הוא מוסיף כי "גם בשמן הזית הישראלי יש זיופים ורמאויות, לא רק ביבוא. בכל ארצות הים התיכון האכיפה לפעמים תלויה בפוליטיקה והיכן בוחרים להשקיע את המאמצים".

"הבעיה בשיטת המסמכים"

אך בעיני ד"ר עדי נעלי, ראש ענף הזית במועצת הצמחים, הבעיה היא מלכתחילה בשיטה של ההצהרה בעזרת מסמכים. בעיניו, "המדיניות לייבא רק על סמך מסמכים היא בעייתית. צריך להחמיר ולחזור לפקח בנמל". אך גם לדבריו, למרות ש"משרד הבריאות עושה מאמצים משמעותיים לתפוס את הזיופים, באירופה יש אכיפה הרבה יותר משמעותית, וגם בארה"ב, כשמישהו נופל - זה הרבה יותר חזק". עם זאת, לדבריו, "הריקול עצמו הוא פעולת אכיפה מרתיעה".

אז איך תיראה האכיפה? על-פי קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, "זו אחד הסוגיות המרכזיות על השולחן. אנחנו מודעים לבעיה, אבל אנחנו לא יוצאים מנקודת הנחה שכולם מנסים לרמות את כולם. רוב היבואנים הם לגיטימיים. אנשים רוצים לעשות עסקים ולא מנסים לרמות.

"אבל בכל מקרה, אנחנו מתכוונים לבנות איסוף מודיעיני על מי שמנסים לייבא דברים אחרים ממה שהם מצהירים. ואנחנו נערכים מבחינת היכולת לקבל אינפורמציה, אבל אין פה דרמה או שינוי משמעותי ממה שאנחנו נוהגים היום. אין לנו יכולת לבדוק כל מוצר וכל בית עסק. וכשמשהו מגיע לכדי הפרה חמורה במיוחד, למשל זיוף מסכן בריאות, אנחנו מעבירים את זה לגורמי אכיפה אחרים כמו משרד הבריאות".

לגבי שמן הזית באופן ספציפי, אומר זריהן, "כשהייתי במשטרה (זריהן סיים את תפקידיו במשטרה בדרגת תת ניצב, ע' א'), היו הונאות של שמן זית גם מצד יצרנים ישראלים. זו תופעה ידועה שלא בהכרח קשורה ליבוא".

שר הכלכלה, ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה גובה הקנסות?

על-פי משרד הבריאות, "הרפורמה במזון שיזם משרד הבריאות היא רפורמה מקיפה הכוללת בין היתר מעבר לפיקוח הדוק יותר בשווקים והכשרה של המפקחים והמפוקחים, בדגש על ניהול הסיכונים על-ידי היבואן במסלול האירופי. בימים אלה, ולקראת כניסת הרפורמה לתוקף, מונגש כלל המידע וההוראות המאומצות למפוקחים, יישום מערכת בקרה עצמית ליבואנים במסלול האירופי, עדכון מדיניות האכיפה, התאמת המערכות הממוחשבות, הדרכות למפקחים ועוד". כלומר, מבחינת משרד הבריאות, הם מוכנים לתחילת יישום הרפורמה.

גם על-פי משרד הכלכלה, הם מוכנים לאתגרים: "יש במשרד מערכת שיטתית ויעילה. הממונה על התקינה מודיע על ריקולים במקרי הצורך", אומר ינון אלרועי, מנהל מערך האסדרה.

לדבריו, "אנחנו נמצאים במרתון, ורפורמות היבוא בעבר סייעו לנו לעשות אבולוציה ושדרוג של היכולות והמערכות הקיימות. כבר ברפורמה הקודמת עברנו לתהליך יותר שיטתי, ולמדנו איך לנהל סיכונים".

לדבריו, השלב הראשון באכיפה בעידן היבוא החופשי מגיע כבר בשלב הכניסה לארץ, באמצעות מערכות מחשוב שמנהלות סיכונים: "המערכת מביאה בחשבון פרמטרים רבים. בין השאר, היסטוריה של ליקויים במוצרים ממדינה מסוימת וליקויים חוזרים בסוג מוצרים מסוים. זה מאפשר לעשות בקרה ממוקדת על יבואנים, ולשלוח רק מוצרים חשודים לבדיקה".

עם זאת, הוא לא ידע להגיד כמה אחוזים מהיבואנים יישלחו לבדיקות בפועל, וכמה יעברו בלי שום בעיה.

השלב השני, לדבריו, הוא האכיפה בשווקים: "המערכת מכווינה את הפקחים שהולכים לשוק ומחפשים מוצרים על-פי פרמטרים מסוימים. אנחנו גם מרחיבים את מערך האכיפה בכמות לא מבוטלת". אך כמה בדיוק? משרד הכלכלה לא מסר מספרים.

ומה עושים עם מי שנתפס? הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ', מציין כי "ככל שמדובר במוצר שמסכן את הציבור, עושים ריקול מיידי. במקביל, ניתן לשקול הכנסת היבואן לסטטוס מפר אמון, אשר יש לו משמעויות מחמירות במדיניות כלפיו, ובנוסף מתקבלת החלטה על הליכי אכיפה, בין שפלילית או מינהלית - הטלת עיצומים כספיים בסכומים שמוגדרים בחוק".

לדברי משרד הכלכלה, ניתן להטיל קנסות מינהליים של 10,600 שקל ליחיד ו-26,500 שקל לתאגיד, כפול מספר המוצרים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר