האם מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי עלה ב-50%?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יואב קיש
מפלגה: הליכוד
תוכנית: קלמן ליברמן, כאן ב'
תאריך: 24.9.24
ציטוט: "(יש) הגדלה מאוד משמעותית של החינוך הרשמי החרדי… עם קפיצה של 50%"
ציון: נכון

שר החינוך יואב קיש התראיין לכאן ב' נשאל על לימודי הליבה בחינוך החרדי ועל איכותו, כשהמראיינים טענו בפניו שהרשתות החרדיות מתחמקות מלימודי מדעים ברמה מספקת. קיש הכחיש את הדברים וסיפר על המתרחש במשרד החינוך: "למהלך המאוד משמעותי שאנחנו מובילים בחינוך החרדי, ראשית הגדלה מאוד משמעותית של החינוך הרשמי החרדי, מה שנקרא ממלכתי-חרדי, ממ"ח, עם קפיצה של 50%, זה הישג עצום שאנחנו מקדמים".

לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, מוסדות החינוך הממלכתי-חרדי "מופעלים מתוך רגישות תרבותית והכרה בצורכי הזהות של התלמידים החרדים, ומתוך רצון לספק שירותי חינוך רשמי להורים, לתלמידים ולמחנכים במגזר החרדי המעוניינים בכך. פתיחת מוסדות חינוך ממלכתיים רשמיים לציבור החרדי מאפשרת לציבור החרדי, המעוניין בכך, העמדת המשאבים שהמדינה מעמידה לרשות תלמידים במוסדות החינוך הרשמיים. חינוך ממלכתי-חרדי רשמי פירושו חינוך ממלכתי, אלא שבמוסדותיו מתנהל אורח חיים חרדי".

בין המטרות שמציב החוזר לזרם חינוך זה ניתן למנות את: "אפשרות לתלמידים מהמגזר החרדי ללמוד לפי אורח חיים חרדי וליהנות באופן מלא מן המשאבים שהמדינה מעמידה לרשות תלמידים במוסדות חינוך רשמיים"; "יכולת פיקוח ומתן שירותי חינוך מיטביים לתלמידים במגזר החרדי המבקשים ללמוד במוסדות חינוך רשמיים"; ו"ביסוס ידיעותיהם של התלמידים בתחומי הדעת השונים בדגש על הליבה ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה בהתאם להוראות הקבועות בדין".

זו אינה הפעם הראשונה בה קיש נקב בנתון זה, וכך עשה גם באוגוסט האחרון, כפי שהראינו בכתבה הזו. בתגובה לפנייה שעשינו בנושא לקראת פתיחת שנת הלימודים נמסר לנו ממשרד החינוך: "משרד החינוך מייחס חשיבות רבה לפעילותם החינוכית של בתי הספר וגני הילדים הממלכתיים חרדים, ולאור זאת בכל יישוב בו קיים שיתוף פעולה עם הרשות ורצון מצידה לקדם פתיחתו של בית ספר כמענה לבקשות הורים המעוניינים, המשרד פועל במלוא השאת כדי להבטיח את פתיחתו.

"לאורך השנים מאז נפתחו בתי הספר והגנים של הממ"חים חל גידול מתמיד במספרם: בשנת תשע"ד היו 16 בתי ספר ממלכתיים-חרדיים, ובשנת הלימודים תשפ"ד היו 80 בתי ספר ו-250 גני ילדים עם 17,336 תלמידים. לקראת שנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, יתווספו לממ"ח מעל 7,000 תלמידים חרדים, כ-30 בתי ספר ו- 30 גנים ומאות עובדי הוראה שמצטרפים למסלול הרשמי ויהפכו להיות בפיקוח מלא ל המשרד וילמדו לימודי ליב"ה מלאים.

"מדובר בעליית מדרגה שטרם היתה כמותה בכל שנות קיומו של הממ"ח.

"העובדה היא שקהילות חדשות שלא היו בממ"ח באפיונים שונים - ספרדים, חסידים ועוד באו ובקשו להצטרף עם כל החובות והזכויות למסלול הרשמי.

"ערים חדשות שמעולם לא היו בהם מוסדות רשמיים חרדים בקשו מהמשרד לפתוח בתחומן ממ"ח כמו: אשדוד, קרית מלאכי, דימונה, נוף הגליל, ביתר עילית ובערים שכבר יש ממ"חים המשרד פותח מוסדות נוספים בשל ביקושים גדולים - ירושלים, בית שמש, טבריה, צפת, אלעד ועוד".

לצד זאת, משרד החינוך מסר לנו נתונים על השנים האחרונות של מספר התלמידים בממ"ח בגנים ובבתי הספר עד שנת הלימודים הקודמת. למספרים אלו ביקשנו להוסיף את ההערכה של משרד החינוך, שכן עדיין לא התקבלו נתונים מדויקים. ההערכה הזו היא לבתי הספר ולגנים גם יחד, ולכן איחדנו את המספרים האלו מהשנים הקודמות. לפי מספרים אלו, בשנה"ל הקודמת (תשע"ד) מספר התלמידים הכולל הגיע ל-19,375. אם נוסיף להם 7,000, נקבל עלייה של 36%. לא מדובר בעלייה של 50% כפי שטען קיש, אבל כן בעלייה יותר מכפולה בשיעורה לעומת הממוצע של שבע השנים הקודמות (2018-2024), שעומדת על כ-17%.

יצוין שבריאיון ל"מקור ראשון" מ-29 באוגוסט 2024 עם שי קלדרון, הממונה על המחוז החרדי במשרד החינוך ובעבר האחראי על הממ"ח, קלדרון נקב במספרים אחרים, לפיהם העלייה הייתה של כ-8,000 תלמידים, ולדבריו "מדובר על קפיצה של כמעט 50 אחוזים". עם זאת, גם לפי הערכה זו מדובר בעלייה של כ-41%.

ייתכן שהמקור למה שנראה אז כטעות הוא במספר שמסר משרד החינוך בתגובתו הכתובה, 17,336. עלייה של 8,000 לעומתם אכן תביא אותנו לשיעור של 46%, קרוב יותר ל-50%. עם זאת, כשביקשנו ממשרד החינוך להבהיר האם יש להסתמך על התגובה הכתובה או על קובץ הנתונים ששלח, נענינו שיש להסתמך על קובץ הנתונים שהוא מעודכן יותר.

אלא שמאז פנינו שוב למשרד החינוך, וקיבלנו מספרים מדויקים ומעודכנים: "7,495 תלמידי גן בממ"ח שהם 6.5% מכלל תלמידי גן בחרדי. 20,982 תלמידי בית ספר ממ"ח יסודי שהם 7% מכלל תלמידי היסודי במחוז החרדי. סך הכל 28,477 תלמידים בממ"ח". מדובר בתוספת של 9,102 לעומת השנה הקודמת, שהיא עלייה של 47%, שהיא כבר קרובה בהרבה ל-50%. יצוין שכמעט כל העלייה הייתה בזכות תלמידי יסודי שהצטרפו - עלייה של יותר מ-8,500, מה שהיווה עלייה של 69%. בגנים לעומת זאת, העלייה הייתה של 8% בלבד. בנוסף, נציין שלפי נתונים שנשלחו לנו עבור בדיקה אחרת, בשנה"ל תשפ"ב רק 4% מתלמידי היסודי החרדים היו בחינוך הממלכתי-חרדי.

ביקשנו לברר את הגורמים לעלייה זו ואת המשמעויות שלה. כך הסבירה שני זוסמן-אפרתי, חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות: "השנה הצטברו כמה תהליכים שהובילו למצב הנוכחי. בעקבות מצוקתם הכלכלית של מוסדות הפטור נוצר בתקופת ממשלת בנט-לפיד 'מתווה בעלז' במסגרתו הוצע שמוסדות פטור יוכלו לשמור על המעמד שלהם ככאלו תוך הכנסת לימודי חשבון, אנגלית ומדעים. היה אמור להיות עליהם פיקוח ומתן מענקים דיפרנציאליים מהמדינה בהתאם לנושאים הנלמדים. המתווה הביא להתנגדות בקרב חלקים מההנהגה החרדית ויצר איום להתפצלות מפלגת יהדות התורה בבחירות 2022. כדי למנוע סכנה שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה, התחייב נתניהו להעביר תקצוב מלא למוסדות הפטור בלי ליבה, אבל ההתחייבות לא יצאה לפועל. בנוסף היה ניסיון, שבינתיים לא צלח, להכניס את רשתות החינוך העצמאי ובני יוסף לתוכנית 'אופק חדש' וכך להגדיל את תקציבן.

"הכישלון בהעברת 'מתווה בעלז', אי-עמידה בהתחייבות של נתניהו למציאת מקורות תקציביים אחרים והכישלון בהכנסת מוסדות חרדיים לתוכנית 'אופק חדש' הגבירו את המצוקה התקציבית של מוסדות החינוך החרדיים, והובילו מספר חסידויות להסכמה לפיילוט של מעבר לממ"ח".

היא גם הסבירה את המשמעויות האפשריות: "סקרים מראים שיש הרבה הורים חרדים שרוצים שהילדים שלהם לא ילמדו לימודי ליבה מלאים, אבל כן ילמדו חשבון ואנגלית, אם מפיגים את החשש שלהם שיצטרפו לשם גם 'תכנים חיצוניים'. זאת לצד רצון של מסגרת יותר בטיחותית ועם מעטפת רגשית. הם רוצים בתי ספר שיותאמו לאורח החיים החרדי אבל גם לחיים ב-2024. אבל השאלה אם הפיקוח יהיה רציני, או שיהיו עיגולי פינות וזו תהפוך לעוד רשת. אם זה יצליח, יתכן כי הרבה משפחות מהמיינסטרים החרדי ירצו להצטרף".

שוחחנו בנושא גם עם פרופ' לטם פרי-חזן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה: "כבר כשהממ"ח הוקם ב-2013 היה ברור שעשוי להיות לו ביקוש גדול מאד נוכח הגיוון הקיים בחברה החרדית. יש לא מעט קהילות שמעוניינות בחינוך חרדי שלומדים בו ליבה באופן מפוקח ומקצועי יותר, עם מעטפת חינוכית-רגשית, עם תוכניות העשרה ותכניות תוספתיות אחרות שיש בחינוך הציבורי. בממ"ח יש גם הליכי קבלה שוויוניים יותר ויש פחות אפשרות להשתמש בהם לרעה כדי לאיים על משפחות ולחזק את מנגנוני השליטה של הממסד החרדי. לצד זאת, אין פה חשש לאובדן תרבות: מדובר בחינוך חרדי וגם המפקחים עליו הם חרדים.

"בתחילת הדרך, הממ"ח לא היה מוסדר בחוק או בחוזר מנכ"ל, וגם הייתה מלחמה נגדו מצד הממסד החרדי. לכן, העלייה השנתית לא הייתה גבוהה, אבל עם השנים הוא התחיל לספק עוד ועוד סיפורי הצלחה: בתי ספר שלא היו מפוקחים קודם לכן הגיעו למצב בו לכל המורים יש תואר ראשון ותעודת הוראה, שיש בהם מענה של השירות הפסיכולוגי, תוכניות העשרה ועוד. ההצלחות הללו מוקרנות החוצה ונותנות להורים תמונה אלטרנטיבית לחינוך החרדי הפרטי ברשתות ובעמותות אחרות. התחילו לקום קהילות של הורים שרצו ממ"ח והחלו אפילו מחאות נגד רשויות שלא רצו ממ"ח אצלן. לצד זאת, התקיימו בשנה האחרונה מחלוקות פוליטיות סביב הצירוף של הרשתות החרדיות לאופק חדש, מה שלא הצליח בסוף מסיבות משפטיות ובירוקרטיות, כך שהרשתות לא קיבלו תקציבים נוספים שקיוו לקבל. בתי ספר התחילו להבין את הבעיות הכרוכות בתוספות התקציביות לחינוך הפרטי והחליטו לא לחכות לתוספות האלה.

"חשוב להגיד שבתי הספר שהצטרפו לממ"ח היו כאלה שגם קודם לימדו לימודי ליבה בהיקף רחב יחסית לבתי ספר חרדיים אחרים ואם לא לימדו מקצוע מסוים אז לא מסיבות עקרוניות. למשל, בחלק מבתי הספר החרדיים לא מלמדים אנגלית פשוט כי אין מורים. אנחנו כנראה לא נראה מוסדות פטור שיש בהם חרם על לימודי אנגלית שעוברים לממ"ח. אני חושבת שאפשר להביא בערך 50% מהחינוך החרדי לממ"ח, ברגע שהם יבינו שהפיקוח הוא איתם ולא נגדם ושיהיו תמריצים כלכליים משמעותיים שישכנעו את בתי הספר לעבור. ממחקר שערכנו בקרב מנהלי בתי ספר חרדיים לבנים ראינו שלרובם אין התנגדות אידיאולוגית ללימודי ליבה. יש גם חשיבות למה שיקרה במשרד החינוך בשנים הקרובות. אם הפיקוח של המשרד על הממ"ח ישאר מקצועי, או שגם שם תהיה שליטה פוליטית והמפקחים ירגישו שידיהם קשורות כמו בחינוך החרדי הפרטי. מאוד קל להרוס את מנגנון הפיקוח על הממ"ח שנוצר בעשור האחרון".

לסיכום: בשנה האחרונה חלה עלייה של 47% במספר תלמידי היסודי והגנים שלומדים בחינוך הממלכתי-חרדי. שיעור תלמידי היסודי בזרם זה מתוך כלל החינוך החרדי עלה מ-4% בתשפ"ב ל-7% בתשפ"ה. לכן דברי קיש נכונים.