מפגינים נגד ההגירה שורפים פחים ברוטרהאם, בריטניה, לפני כשלושה חודשים / צילום: Reuters, Hollie Adams
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
ביום שלישי הקרוב ייסגרו הקלפיות בארה"ב והעולם ימתין בנשימה עצורה לראות מי יהיה הנשיא/ה הבא/ה של ארה"ב והאם מי שיזכה לכבוד יהיה עדיין מנהיג העולם החופשי. לא תהיה זו הגזמה לומר כי בחירות 2024 עשויות להיות המשמעותיות ביותר ובעלות ההשפעה ארוכת הטווח הגדולה ביותר מאז הבחירות לפני כמאה שנה, אז נבחר פרנקלין רוזוולט להיות הנשיא ה-32 של ארה"ב. ערב בחירות גורליות אלה, כמה הערות ומחשבות
● אנשי טראמפ מבטיחים ״לשחרר את אמריקה מן הביורוקרטיה״ | סיקור שוטף
● האריס או טראמפ? מי יסייע לישראל יותר מול האיום הכי גדול שמרחף
השיעור הבריטי על ההיפרדות
לפני עשור הלכו הבריטים לקלפי להצביע על שאלת הישארותם באיחוד האירופי. בראש תנועת ההיפרדות, הברקזיט בפי כל, עמד פופוליסט בשם נייג'ל פרג'. את הדמיון בין התנועה ההיא להיפרדות מאירופה לבין זו הטראמפיסטית, המקדמת היפרדות לא רק מאירופה אלא גם מטיוואן ומאוקראינה, אי אפשר לפספס.
גם בבריטניה עמד המאבק בהגירה במרכז הקמפיין. "חברות בשוק האירופי והגירה בלתי מוגבלת הם דברים זהים", הסביר בלהט פרג' ערב המשאל, "ניקח חזרה את השליטה". עמוד השדרה של תומכי הברקזיט היו העתק-הדבק של התנועה הטראמפיסטית. גברים בגיל העמידה ויותר, חסרי ההשכלה, ותושבי הערים הקטנות. כך, בעוד 68% מהבריטים בעלי ההשכלה האקדמית התנגדו לפרישה, ועמם גם 71% מהצעירים שמתחת לגיל 25 ו-54% מבין בני 26-49, כ-70% מבעלי ההשכלה התיכונית לכל היותר תמכו בפרישה. גם שיעורי ההצבעה נשמעו מוכרים: בעוד 89% מהבוחרים מעל גיל 65 הלכו להצביע, רק 64% מהמצביעים בגילאי 18 עד 34 טרחו לעשות כן. וכך, ברוב של 51.9% עברה ההצעה להפרד מהאיחוד, ובריטניה פרשה.
אין ויכוח כי מבחינה כלכלית בריטניה שילמה, ועוד עתידה לשלם, מחיר יקר על הברקזיט. על פי המכון הלאומי לחקר כלכלי, מאז העזיבה ובהדרגה עד 2033 תעלה ההחלטה לעזוב 5%-6% מהתל"ג השנתי הבריטי. לפי מחקר אחר, שפרסמה לשכת ראש עיריית לונדון בתחילת השנה, ושערכו כלכלנים מאוניברסיטת קיימברידג', עלה הברקזיט עד כה לעיר בכ-300 אלף משרות, ולכלכלה הבריטית כולה בכשני מיליון משרות.
עובדות אלה אינן במחלוקת גם בדעת הקהל. אפילו בין תומכי הברקזיט, רק 20% סבורים כי המהלך שיפר את המצב הכלכלי, בעוד ששני שלישים מהציבור סבורים כי הוא הרע לכלכלת האי.
גם ההבטחה "לקחת חזרה את השליטה בגבולות" התבררה כעורבא פרח. על פי מחקר של המרכז לחוק, כלכלה ופיננסים של אוניברסיטת ברונל שבלונדון, 2022 היתה שנת שיא של כל הזמנים בהגירה לבריטניה, מספר המהגרים בה היה כמעט פי שניים מאשר בשנת 2015, ערב ההצבעה. אך בעוד שכ-75% ממהגרי העבודה קודם לברקזיט היו ממדינות מזרח אירופה, החברות באיחוד, עתה 91% ממהגרי העבודה באו ממדינות שאינם חברות האיחוד האירופי, ובראשן הודו וניגריה.
היציבות הפוליטית הבריטית נעלמה אף היא. ב-36 השנים שבין שבין 1980 ו-2016, כיהנו בבריטניה ארבעה ראשי ממשלה. בשמונה השנים מאז המשאל ראתה בריטניה כבר שישה ראשי ממשלה, וזה שאך נבחר, קיר סטארמר, זוכה עתה, אך חמישה חודשים לאחר הבחירות, לתמיכת 33% מהאוכלוסייה בלבד. ההבטחה הבריטית לחזור לעבר הגדול התבררה כפלופ. לא יפלא אפוא כי הציבור הבריטי מצר על המהלך. קובץ סקרים של מכונים ידועים משנת 2023 מצא כי לבריטים "חרטת קונה" של ממש, וביחס של 60 ל-40 הם "היו מקווים שבריטניה הייתה נשארת באיחוד". אך תקוות לחוד ומציאות לחוד, "כל אנשי המלך וכל סוסיו, לא יוכלו לחבר חזרה את שנשבר", כלשון שיר הילדים הבריטי על המפטי דמפטי.
האם לארה"ב יהיה רגע של אמריקזיט?
עם תום מלחמת העולם הראשונה החלה ה"מאה האמריקאית", דומיננטיות שהושלמה והונצחה בתום מלחמת העולם השנייה. בעקבותיה לקחה וול סטריט את מקומה של לונדון כמרכז הפיננסי העולמי, והדולר החליף את הליש"ט כאבן הפינה של השיטה המוניטרית והכלכלית העולמית. עם תום מלחמת העולם השנייה, נולד סדר עולמי חדש, ובמרכזו "הפאקס אמריקנה" (ביטוי השאול מהמונח פאקס רומנה, "השלום הרומאי", כינוי לתקופה בת כ-200 שנה בשתי המאות הראשונות לספירה, אז שררו ברחבי האימפריה, מבריטניה ועד עיראק של ימינו, סדר, שלום ופריחה כלכלית ללא תקדים).
תקופת הפאקס אמריקנה הביאה עמה הישגים חסרי תקדים בתולדות המין האנושי. הדמוקרטיה, שנולדה בגרסתה המודרנית אך 200 שנה קודם לכן בפילדלפיה, הפכה עד תחילת המאה ה-21 לשיטת הממשל שתחתיה חיו רוב תושבי כדור הארץ. עמה עברו על רובו של העולם שנים של סדר, שלום יחסי, התקדמות מדעית וחברתית, ופריחה כלכלית שלא נראו מאז הפאקס רומנה המקורית. הרעב, פעם תופעה עולמית, הלך והצטמצם, תמותת תינוקות העולמית, אשר ב-1950 עמדה על 28%, הצטמצמה לפחות מ-4%, והרפואה המודרנית הפכה נגישה להמונים. מאז הנהיג הנשיא רוזבלט (דמוקרט) בשנת 1935 את הביטוח הלאומי והנשיא ג'ונסון (דמוקרט) בשנת 1965 את מדיקר, כל האמריקאים נהנים מסוג של פנסיה מינימלית וביטוח רפואי מקיף לעת זיקנה. כמותם כמעט כמחצית מאוכלוסיית העולם נהנים מתמיכת רשת סוציאלית כלשהיא, וכמעט שליש נהנים מכיסוי כלשהו לימי הזיקנה. זוהי תופעה שמעולם לא הייתה כמוה בהיסטוריה של המין האנושי. אם לא די באלה, בכף ידם של 4 מיליארד בני אדם טלפון יש חכם המחובר לאינטרנט, המעניק להם גישה לתקשורת ולמיחשוב העולים על כל מה שהיה למדינות שלמות אך לפני מאה שנה.
מעמדה של אמריקה כשוטר, הבנקאי, המטבע והטכנולוג הראשי של העולם העניק לה יתרונות עצומים - בסחר, בפיננסים, ברמת חיים, ובהפיכתה לאבן שואבת למיטב המוחות בעולם.
ב-1971 ניתק הנשיא ניקסון את הדולר מהזהב ועידן הפיאט בא לעולם. ובני אדם, כמו בני אדם, לא ידעו שובעה. כך צמח החוב העולמי אל 315 טריליון דולר, והאמריקאי אל מעל 100 טריליון. מסיבה זו לבדה הכלכלה האמריקאית אינה יכולה לעצור את הסדר הקיים מבלי שתביא על עצמה ועל העולם פשיטת רגל רבתי, וקריסה מוחלטת של כל מערכותיה הכלכליות והחברתיות. מה שיכול כיום להציל את אמריקה, ועמה את כלכלת העולם, מבועת החוב, הם שיפורים טכנולוגיים דרמטיים, אשר במרכזם הרובוטיקה וה AI. לשם כך אמריקה זקוקה לדמוקרטיה חזקה, אמינה ושומרת חוק, לדולר השומר על מעמדו הבינלאומי, לבריתות בינלאומיות חזקות, ולמהגרים צעירים רבים, ובעיקר משכילים. בלעדי אלה היא תחווה קריסה כלכלית וחברתית שאת היקפה קשה לדמיין.
הבחירות ביום שלישי יהיו איפוא על המשך קיומה של הפאקס אמריקנה. קדימה במסלול הקיים, או חזרה לעבר מפואר ומדומיין של טרום המאה ה-20. ימים של מלחמות סחר, מלחמות פנימיות, התבודדות מהעולם, זכויות אזרח מוגבלות, ושנאת השונה. על כל המשמעויות הכלכליות והחברתיות הכרוכות בכך, לרבות מדיקר וביטוח לאומי.
המרוץ צמוד באתרי ההימורים
אתרי ההימורים מאירים פנים מאוד לטראמפ בימים האחרונים. גם האתרים המנתחים, כמו 538, רואים כרגע מרוץ צמוד לחלוטין עם נטייה קלה לטראמפ. אך כל אלה, כמו גם הפרשנויות וההערכות, בנויים על הסקרים המצביעים על מאבק צמוד כדי פחות מאחוז במדינות המפתח. דע עקא, ההיסטוריה מלמדת שממוצעי הסקרים אינם מבטיחים הרבה. מאז 1972 טעו הסקרים במדינות המתנדנדות בממוצע של 3.4%, ובכולם באותו כיוון. כך בשנת 2016 וכן בבחירות 2020 הסקרים טעו משמעותית לטובת המועמד/ת הדמוקרטי. אם כך, ואם ישנה שוב טעות שכזו, לטובת מי היא הפעם? הסטטיסטיקה רומזת שהטעות בסקרים, אם קיימת גם הפעם, עשויה להיות דווקא לרעת קמלה האריס. מאז 1972 לא היו מעולם שלושה מירוצים לנשיאות רצופים שבה הסקרים היו מוטים לטובת אותה מפלגה. וכבר בבחירות האמצע ב 2022 התברר שהסוקרים תיקנו את המודלים, וטעו לטובת הרפובליקנים.
אסתכן ואומר כי לעניות דעתי, ההפתעה הפעם, אם תהיה, תהא דווקא לטובת האריס. לכך כמה סיבות ייחודית מאוד לבחירות הנוכחיות: הראשונה, הרפובליקנים שהתייצבו לטובת האריס. מספר רפובליקנים, ובמיוחד המוכרים, כמו סגני הנשיא שלעבר צ'ייני ופנס, יחד עם מאות חברי קונגרס, סנטורים, מושלים, וראשי עיריות, הביעו תמיכה גלויה בהאריס והתנגדות חריפה לטראמפ; וזו סופה להשפיע.
הסיבה השנייה קשורה לראשונה, ולפיה הפעם הדמוקרטיה עצמה עומדת לבחירה, כפי שבא לידי ביטוי בהכחשה הנמשכת של תוצאות 2020 ובהצהרתם של בכירים רבים המקורבים לטראמפ - לרבות הגנרל מארק מילי, יו"ר המטות המשולבים צ'רלס בראון ויו"ר מטה הבית הלבן של טראמפ ג'ון קלי - כי טראמפ פאשיסט המסוכן לחוקה ולאמריקה. עדויות אלה מחוזקות בהערות טראמפ עצמו על ה"אויבים מבפנים" ועל כך שהוא "צריך גנרלים כמו שהיו להיטלר".
אם לא די באלה, לרשות הקמפיין של האריס עומדים אמצעים עצומים. בחודש ספטמבר לבדו היא גייסה 378 מיליון דולר, יותר מפי שניים ממה שגייס טראמפ. בסה"כ ברבעון שהסתיים ב-30 בספטמבר גייסה האריס סכום שיא של מיליארד דולר. הרבה מכסף זה הולך לעבודת שטח יסודית של רישום הבוחרים והמרצתם להצביע, אחרי הכל אם בוחרי הבייס של האריס יצביעו באחוזים דומים לבייס הטראמפיסטי אין ספק מי ינצח. מכונה זו של עבודת השטח הדמוקרטית עולה בהרבה על מה שעושה בתחום הקמפיין הרפובליקני. והסיבה האחרונה, שבה מעטים מדברים, היא היותה של האריס אישה המתמודדת עם מיזוגן, אנס ומתנגד הפלות חריף. לעולם לא נדע מה נשים שבחצר ביתן ניצב שלט של טראמפ, יצביעו כשהן לבד מאחרי הפרגוד.
בעולם של הימורים וספקולציות, ונוכח האמירה הידועה על למי ניתנה הנבואה, אסתכן ואומר כי להערכתי האריס תזכה ביותר מ-270 האלקטורים הנדרשים. לא אופתע אם תזכה גם באחת מהמתנדנות האדומות, צפון קרוליינה או ג'ורגיה. זהו כמובן ניחוש מושכל ותו לא. מה שאינו ניחוש כלל ועיקר הוא מה יקרה למחירי הזהב, הביטקוין והתשואות על איגרות החוב אם יתחוור לשווקים כי אמריקה נחושה לשקוע בתוהו ובוהו פוסט הבחירות, או לנסות ולח זור לימים של טרום הפאקס אמריקנה. הבדלנים באמריקה מתלוננים על 65 מיליארד הדולר שהושקעו במפעלי הנשק המקומיים, שייצרו ציוד ותחמושת לאוקראינה. הם, כמו שאר המצביעים, עתידים לגלות שסכום זה אינו אלא טיפה בים ממחיקת הערך באג"ח, במניות ובקרנות הפנסיה, וכן משווי הדולר, שיחושו אם הדיבורים על נטישת אוקראינה, נאט"ו וטיוואן והנהגת מכסי מגן גבוהים ומקיפים, יהפכו למציאות. אחרי הכל השקעת אמריקה בצבאה ובבנות בריתה אינה אלא השקעה בסדר עולמי שהיא ותושביה הם נהנים גדולים ממנו.