כוחות צה''ל בג'באליה / צילום: דובר צה''ל
תקציב הביטחון שאישרה הממשלה לשנת 2025 יעמוד על 117 מיליארד שקל, המהווים 6.5% מהתוצר. מדובר בתוספת של 15 מיליארד שקל מעבר להצעה המקורית של האוצר ותוספת של קרוב ל־60 מיליארד שקל ביחס לשנה "רגילה". זהו אמנם תקציב דומה לזה של השנה הנוכחית, אך עדיין גבוה בקנה מידה בינלאומי. אוקראינה מוליכה בעולם עם שיעור גדול פי ארבעה, אבל ההשקעה הישראלית מתוך התוצר גדולה משל אימפריות צבאיות כמו רוסיה וארה"ב, ומשל כלל מדינות ברית נאט"ו.
● כותרות העיתונים | טילים בליסטיים ליותר מ-2,000 ק"מ: האם איראן תסיר מגבלה היסטורית?
● 153 מטוסים השתתפו בתרגיל, וזו רק אחת המלחמות שיכולות לטלטל גם את הכלכלה העולמית
ברמה ההיסטורית, נתון זה רחוק מלהיות חסר תקדים. לאחר מלחמת ששת הימים (1967), הצריכה הביטחונית מתוך התוצר זינקה ל־19.7%. לאחר מכן, ממלחמת יום הכיפורים (1973) ובשנתיים לאחריה חל טיפוס לשיא של 28.7% - ומאז החלה ירידה עקבית.
פרופ' אסטבן קלור מהאוניברסיטה העברית וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מציין כי עד פרוץ המלחמה באוקטובר אשתקד, תקציב הביטחון ירד בעקביות לרמה שקרובה ל־4% מהתוצר. "ההשלכות של הימשכות תקציב ביטחון גבוה הן משמעותיות, בגלל שזה בא על חשבון דברים אחרים. על כן, חשוב מאוד שהממשלה תדע לנווט את שאר ההוצאות שלה למקורות שהם תומכי צמיחה. אם בעבר היינו יכולים להפנות מקורות לדברים שאינם מובילים לצמיחה של המשק, כרגע הנטל הלא־ביטחוני נהיה יותר כבד כי צריך להפנות הוצאות רבות על ביטחון.
"בשנות ה־70, תקציב הביטחון היה מעל 20% מהתוצר וזה הביא לעשור האבוד, כי המשק לא יכול היה לשאת בעלויות כה משמעותיות", מסביר פרופ' קלור. "אני מציע שלא נגיע לרמות כאלה. אנחנו מדברים כעת על עלייה מכ־4% לקרוב ל־7% שהן עלויות משמעותיות, אבל אלו אמורות להבטיח ביטחון סביר לתושבי מדינת ישראל. במטרה למנוע הישנות של העשור האבוד חשוב לדעת מה עושים עם ההוצאות האזרחיות. לאן מפנים את ההוצאות האחרות מהתקציב, כדי שנוכל להבטיח את הוצאות הביטחון, אבל גם את צמיחת המשק שתבטיח את קיום המדינה. אם מגדילים בצורה לא פרופורציונלית את תקציב הביטחון ולא מפנים למנועי צמיחה, ניקלע למצב כלכלי לא יציב ומסוכן למשק הישראלי".
במידה רבה, תקציב הביטחון הוא זה שיקבע את הגירעון הצפוי בישראל בשנים הבאות. "לפני המלחמה סוכם מתווה תקציבי רב־שנתי למשרד הביטחון ל־2027־2023, אבל 7 באוקטובר ערבב את הקלפים", אומר תא"ל (מיל') מוטי בסר, שכיהן כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכראש אגף התקציבים של משרד הביטחון בשנים 1997־2000. "בעבר, שאפנו לראות ירידה מתמדת של השיעור מהתוצר ולהגיע בטווח הארוך ל־3%. כעת, אנחנו מתרחקים מכך שנות אור".
תא"ל (מיל') בסר מעריך כי גם לאחר המלחמה תימשך ההוצאה הביטחונית המוגדלת. "עבור שיקום היכולות תידרש, להערכתי, תוספת של 10 מיליארד שקל בשנה. כלומר, על פני שמונה שנים, אני רואה תוספת לתקציב הביטחון של 100־80 מיליארד שקל לתקציב השוטף. לתקציב הביטחון יש גם עלויות כלכליות עקיפות. הארכת שירות חובה, לדוגמה, דוחה כניסת צעירים לאקדמיה ולשוק העבודה. שירות מילואים בממדים שלא הכרנו מסיט תשומות עבודה מהמגזר האזרחי לצבאי, ופוגע בתוצר העסקי. יידרשו גם להגדלת מו"פ הביטחוני, ואם מצרפים אותו לייצור הביטחוני - זה יוריד מהתעשייה וההייטק".
המלחמה שלא נגמרת
מדינה שמתמודדת עם השפעות מלחמה ממושכת היא אוקראינה. תקציב הביטחון של קייב שממילא היה גבוה השנה (22.1% מהתוצר) צפוי לצמוח ל־26.3% בשנה הבאה. נוסף על כך, הסיוע המערבי לנשיא וולודימיר זלנסקי מסתכם בכ־10%־12% מהתוצר. כך לפי דניל מונין ממכון ווילסון, שייעץ לזלנסקי בשנה שעברה בתחומי המיסוי והפנסיות.
לצורך ההשוואה, לפי דוח "עלויות המלחמה" שפרסם מכון ווטסון באוניברסיטת בראון, ארה"ב השקיעה בשנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל לא פחות מ־17.9 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל, ששווים לכ־3.8% מהתוצר.
מן העבר השני של המלחמה באוקראינה עומדת רוסיה. הנשיא ולדימיר פוטין החליט לקדם תקציב ביטחון חסר תקדים לשנת 2025 בסך 13.5 טריליון רובל (כ־145 מיליארד דולר), זינוק של כ־25% מבשנה הקודמת - בדרך לסכום ששווה ל־6.3% מהתמ"ג. תקציב הביטחון הרוסי לשנה הבאה צפוי להיות גדול פי כ־2.5 מב־2022, השנה הראשונה של המלחמה. לפחות לפי שעה, במוסקבה מקווים להקטין את סך תקציב הביטחון בכ־5% עד שנת 2026.
בנאט"ו הגיעו ליעד
מול האיום הרוסי שבא לידי ביטוי כבר ב־2014 עם סיפוח חצי האי קרים, מדינות ברית נאט"ו הציבו באותה שנה יעד של תקציב ביטחון ששווה, לפחות, ל־2% מהתוצר של כל חברה.
בהשפעת מלחמת רוסיה־אוקראינה, חלה מגמת שיפור דרסטית בעמידה ביעד. לאחר שב־2021, שנה לפני פרוץ המלחמה, רק שש מדינות מבין 32 מדינות נאט"ו עמדו ביעד - כיום 23 מהן נמצאות מעל רף ה־2%. הבולטות בשיעורים הנמוכים הן ספרד (1.28% מהתוצר ב־2024), סלובניה ולוקסמבורג (1.29% כל אחת).
ברמה הרוחבית, התקציב המצרפי של מדינות נאט"ו עלה השנה ב־18%, כשהתקציב הממוצע של חברות הברית עומד על 2.71% מהתוצר. כך לפי מאמר של קלרה פלקנק, מתמחה במרכז הגאו־כלכלה של המועצה האטלנטית. מי שמובילה את המגמה בנאט"ו היא פולין, שתקציב הביטחון שלה זינק בתוך שלוש שנים מ־2.22% מהתוצר לכ־4.12% השנה. אחריה ניצבות אסטוניה (3.43%), ארה"ב (3.38%, לאחר ירידה מ־3.53% ב־2021) ולטביה (3.15%).
מדינה שבה לא חל שינוי משמעותי על אף המלחמה באוקראינה היא בריטניה, בה שיעור תקציב הביטחון מתוך התוצר עלה ב־0.04% בלבד בשלוש השנים האחרונות ל־2.33%. בתקופת הממשלה הקודמת בהנהגת המפלגה השמרנית, תוכננה עליית תקציב ביטחון ב־4.5% במונחים ריאליים לכ־57.1 מיליארד ליש"ט (כ־73.8 מיליארד דולר). עתה, נמצאת בשלטון ממשלת הלייבור שהתחייבה להגדיל את שיעור ההשקעה בביטחון ל־2.5%, אבל עד 2030.
בניגוד לבריטניה, מדינה חברת נאט"ו מחוץ לאיחוד האירופי שעברה תהליך צמיחה משמעותי בתקציבי הביטחון היא טורקיה. תחת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, תקציב הביטחון מהווה כיום 2.09% מהתוצר הטורקי, בהשוואה ל־1.58% לפני עשור ו־1.86% ב־2020. לשנה הבאה קידם ארדואן עלייה של 17.5% ל־47 מיליארד דולר.
מי שמשפיעה על תקציב הביטחון של ארה"ב לא פחות מרוסיה, מהמלחמה במזרח התיכון ומכל עימות אחר ברחבי העולם, היא סין. תקציב הביטחון של בייג'ינג לשנת 2024 עמד על 1.66 טריליון יואן (כ־231.36 מיליארד דולר), עלייה של 7.2% מהשנה שעברה. הפעם האחרונה שבה הבנק העולמי ביצע השוואה בין תקציבי הביטחון כשיעור מהתוצר של ארה"ב וסין הייתה ב־2022, אז תקציב הביטחון של בייג'ין היה כ־203.57 מיליארד דולר.
הבנק העולמי מצא באותה עת, כי סין משקיעה 1.6% מהתוצר שלה בביטחון, לעומת 3.5% בארה"ב. כיום, לפי רויטרס, תקציב הביטחון של ארה"ב עומד על 886 מיליארד דולר - פי ארבעה מסין. זהו הפרש גדול במיוחד, אבל גם במקרה הסיני המגמה היא ברורה, שהרי שי ג'ינפינג מוביל מדיניות שבה תקציב הביטחון צומח מדי שנה בשיעור חד־ספרתי מאז 2016.
מדינה שהתנהלות סין הביאה אותה לשינוי מדיניות מובהק היא יפן, שבאופן מסורתי תקציב הביטחון היווה 1% ואף פחות מהתוצר שלה. בשלוש השנים החולפות שבהן פומיו קישידה כיהן כראש הממשלה, תקציב הביטחון היפני צמח מכ־5.1 טריליון ין (כ־33 מיליארד דולר) ב־2021 לכ־8.9 טריליון ין (כ־58 מיליארד דולר), שמהווים כ־1.6% מהתוצר. בתכנון ארוך הטווח, מתכוונת יפן להתיישר עם יעדי נאט"ו - ולהגיע ל־2% מהתוצר עד 2027.