עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן צילום: רויטרס / צילום: Reuters
הדעות לגבי מידת הלגיטימיות של פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט בזמן מלחמה נעות לשני כיוונים מנוגדים. עם זאת, אין עוררין על כך שעצם הפעולה בעת הנוכחית מעוררת הדים בכל המרחב - על אחת כמה וכמה כשהאירוע משולב בתוך בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא.
● כותרות העיתונים בעולם | בלבנון מזהירים מ"מהלכים קיצוניים של ישראל". זו הסיבה
● אחרי שנתנה 5 מיליארד דולר: קרן המטבע שוקלת מחדש את התמיכה במצרים
● בזמן שאיראן נערכת לתקוף את ישראל, הצרות שלה נערמות בזירה אחרת
בלבנון, חיזבאללה ספג רצף חיסולים ופעולות שעם כמותו לא התמודד מעולם, והוא מונהג בעזרת קצינים ממשמרות המהפכה; באיראן, מאיימים בתגובה על התגובה הישראלית, על רקע מצב כלכלי חמור במיוחד; ובעזה, חמאס שמנסה בכל דרך להישאר בעל הסמכות - מתמודד עם תהליך של ביתור הרצועה. בצל המצב הזה, המומחים חלוקים בעמדותיהם כיצד פיטוריו של גלנט ישפיעו על זירות המלחמה.
איראן עוקבת באופן הדוק אחרי התקשורת הישראלית, במיוחד בזמן המלחמה הנוכחית. במשך שנים רבות פיתח מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, את ציר ההתנגדות, עד חיסולו, בקדנציה הקודמת של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ב־2020. במהלך 13 חודשי מלחמת חרבות ברזל, הציר שנועד להרחיק את המלחמה מאיראן נשחק - עד לשיא עם מתקפת התגובה הישראלית באיראן.
ועתה, תוך כ-12 שעות, משטר האייתוללות שניסה לקרוא את המהלכים של ישראל בתקופת גלנט מוצא עצמו עם שר ביטחון חדש, ישראל כ"ץ, ועם נשיא נבחר שעזב את הסכם הגרעין ב־2018. "אני חושב שפיטורי גלנט נותנים מסר טוב במרחב", אומר סא"ל (מיל') עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל. "לאחר המתקפות העוצמתיות בלבנון, הכותרות שם העבירו מסר כי 'ישראל השתגעה'. כעת, בעולם הערבי מסתכלים על רה"מ נתניהו בנימה של בעל הבית השתגע. כזה שלא עובד לפי הקודים של המערב ולא מהסס לבצע מהלכים כוחניים".
"נתפס כצעד אמיץ"
במקרה של איראן, המשבר הביטחוני הנוכחי תופס אותה בעיתוי גרוע במיוחד. המטבע האיראני הגיע השבוע לשפל חדש, כמעט כל אזרח שלישי במדינה חי מתחת לקו העוני ותקציב הביטחון של השנה הבאה צפוי לזנק ב־200%. מספר ד"ר מאיר ג'בדנפר, מרצה לאיראן בבית ספר לאודר לממשל, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) אוניברסיטת רייכמן, אומר כי להערכתו "פיטורי גלנט ייתפסו כמשהו חיובי במשטר של חמינאי. זה מעמיק את משבר האמון בין העם לבין השלטון בישראל, וזה קורה בזמן מלחמה נגד שלוחיה של איראן ואיראן עצמה".
על אף הקשיים הכלכליים, במסגרת התקציב שנקבע באוקטובר לשנה הבאה, קרוב ל־20% מהכנסות יצוא הנפט - כ־10 מיליארד דולר - הובטחו למשמרות המהפכה. "איראן מחולקת בין הצד השקול יותר שמנהיג הנשיא מסעוד פזשכיאן לבין הצד של משמרות המהפכה שעובד על כוח וכבוד", מסביר יגור. "המהלך של נתניהו בפיטורי גלנט בזמן מלחמה, כשתוך כדי מערכת הבחירות בארה"ב הוא בצד של טראמפ וכשיש מחאות נגדו, נתפס בעולם הערבי כאומץ. עוד לפני טראמפ, מצפה לאיראן התמודדות עם ביידן בתקופת מעבר כשהוא משוחרר מכל מחויבות".
בלבנון, החלו דיווחים על פיטורי גלנט כבר ביום שלישי בערב. ערוץ "אל־מנאר" של חיזבאללה אמנם התמקד בהשפעות המלחמה על לבנון, אבל ציטט את שר הביטחון לשעבר בני גנץ: "פוליטיקה על חשבון הביטחון הלאומי של ישראל". בד בבד, "קול לבנון" ציטטו את התקשורת הישראלית, שדיווחה על הקריאות ליציאה למחאות ברחובות.
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב, אומרת כי היא רואה בפיטוריו של שר הביטחון בתקופה הנוכחית מהלך בעל השפעות שליליות. "על רקע הרפורמה המשפטית, ראינו בשנים קודמות כיצד מהלכים שכאלה משפיעים לטובת חיזבאללה", מסבירה ולנסי. "הם מזהים תהליך מתמשך של שסעים בחברה הישראלית שמשחקים לטובתם. מתקפת 7 באוקטובר נבעה מהתפתחות יכולות ציר ההתנגדות ומתהליכי הכרסום בחברה הישראלית גם יחד. חמאס כעת מנצלים זאת כדי להגיד 'גלנט לא שרד וחמאס מצליח לשרוד'. ביצוע פיטורי גלנט ערב תקיפה איראנית כשהם מזהים כאוס במערכת, מהווה מגמה שלילית. גלנט גם נתפס מול האמריקאים ככתובת שאיתה אפשר לקיים דיאלוג לגבי עזה ולבנון, וכעת מוציאים את המרכיב החשוב. זה לא נראה טוב מול האויבים ומול השותפות".
איבדו נקודת לחץ
סא"ל (במיל') ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן מציין שברצועת עזה "נמצאו עדויות כי גלנט נתפס כאיש שעליו צריך ללחוץ. כזה שניתן בלחץ פסיכולוגי לשנות את תפיסותיו.
"ההבנה מבחוץ כי גלנט הוצא והוכנס כ"ץ, מעבירה מסר כי לנתניהו תהיה שליטה טובה יותר על מערכת הביטחון והממשלה".
בתפיסת ארגוני הטרור את הסיטואציה בישראל, אומר ד"ר פינקו, הם חושבים שאיבדו נקודת לחץ על ישראל. "לכך צריך לכרוך את הניצחון של טראמפ. אין ספק כי יש לזה השלכה משמעותית על חשיבת ארגוני הטרור בנוגע להגעה להסדרה. הם מאבדים זמן, ומבחינתם שעון החול התהפך".