"יס מן" של רה"מ, לעומתי לדרג תחתיו: הרזומה שמביא איתו כ"ץ למשרד הביטחון

בתקופה הרגישה ביותר שידעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים, כאשר צה"ל נלחם בחזיתות מרובות והמערכת הביטחונית זקוקה להובלה איתנה, מצא עצמו משרד הביטחון תחת הנהגה חדשה ומעוררת שאלות. החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ישראל כ"ץ לתפקיד שר הביטחון, לאחר הדחתו הדרמטית של יואב גלנט, מסמנת תפנית משמעותית באופן ניהול המערכת הביטחונית.

● באיראן מתקשים לנתח איך ייראה היום שאחרי הדחת גלנט ובחירת טראמפ
● "רעידת אדמה פוליטית בישראל": כך מסקרים בעולם את פיטורי גלנט
● לידיעת ישראל כ"ץ: זה מה שעלה בגורלם של שרי הביטחון של בנימין נתניהו

ישראל כ"ץ הוא השר הוותיק מבין שרי הממשלה הנוכחית. יותר מעשרים שנים חלפו מאז מינה אותו אריאל שרון ז"ל לשר החקלאות. תחת ממשלת נתניהו ב־2009 עבר כ"ץ למשרד התחבורה, שם נשאר למשך עשור שלם - יותר מכל שר אחר בהיסטוריה של המשרד. כ"ץ ביקש מנתניהו להתקדם לתפקיד מיניסטריאלי בכיר, אבל הסתפק בתיק סמלי עם "ניחוח" ביטחוני, שהיה חשוב לכ"ץ כבר אז - שר המודיעין. בהמשך מונה על ידי נתניהו לשתי קדנציות קלילות במשרד החוץ ואחת סוערת באוצר. בפעם הראשונה שהתכוון נתניהו להדיח את גלנט, סומן כ"ץ כמועמד מוביל להחליפו, אבל המהלך נבלם בלחץ המחאה הציבורית והשבתת המשק.

כ"ץ מביא עימו לתפקיד החדש ניסיון נרחב במערכת הפוליטית. אך בניגוד למרבית קודמיו בלשכת שר הביטחון, הוא נעדר את הרקע הביטחוני המשמעותי שנחשב למסורתי בתפקיד רגיש זה, בטח באמצע מלחמה. אך הביקורת על מינויו חורגת מעבר לסוגיית הרקע הצבאי. על אף היותו בעל יכולות פוליטיות לא מבוטלות, כ"ץ מתואר כמי שמתקשה בביצוע עבודת מטה מעמיקה ובקבלת החלטות עצמאיות מול ראש הממשלה נתניהו.

 ישראל כ''ץ כשר החוץ. התפקיד הפך לסמל סטאטוס פוליטי מרוקן מתוכן / צילום: Reuters, EDUARDO MUNOZ

"ההחלטות התקבלו רק מול רה"מ"

זוהי הפעם השנייה שנתניהו מגייס את כ"ץ לתפקיד מכריע בעיצומו של מצב רגיש. הפעם הראשונה הייתה בשיא משבר הקורונה, כאשר כ"ץ נכנס לתפקיד שר האוצר ב־2020, לקדנציה קצרה ורועשת. במעט יותר משנה בתפקיד נמנע כ"ץ מהעברת תקציב מדינה, ונכנס לעימותים עם הדרג המקצועי שהובילו להתפטרות הממונה על התקציבים שאול מרידור, מנכ"לית האוצר קרן טרנר והחשב הכללי רוני חזקיהו.

"כשר אוצר, לא הייתה אפילו החלטה אחת שכ"ץ התעקש עליה מול נתניהו", מספר בכיר לשעבר באוצר שעבד תחת כ"ץ. "נתניהו דרש ממנו להוציא עוד ועוד מענקים ותוכניות, ואם כ"ץ לא סיפק לו את הסחורה, נתניהו היה צועק עליו ולועג לו", הגורם האוצרי נזכר בניסיונות לקדם תקציב מדינה בתקופת כ"ץ באוצר. "זה היה מגוחך. פתאום השר היה קם ואומר לאנשים באוצר - 'עכשיו אנחנו הולכים להעביר תקציב' והיה מנחה להתחיל לעבוד על רפורמות. ואז ביבי היה מיד חותך אותו".

לדבריו, "בכל הנוגע לקבלת החלטות של האוצר, לא היה לכ"ץ פיתחון פה מול ראש הממשלה. בסוף היית מגיע לדיונים מול ראש הממשלה ורק שם התקבלו ההחלטות. כ"ץ לא היה במגרש, והוא גם לא שותף סוד של ביבי. זה לא בן אדם במעגל הקרוב, כמו השר רון דרמר או שר המשפטים יריב לוין". הבכיר לשעבר באוצר מעיד לזכותו של כ"ץ כי הוא "בן אדם נחמד וגם די חכם פוליטית", אולם לדבריו, "הוא לא שר ביצועי". אותו גורם מתאר את התנהלותו של כ"ץ כתלותית מאוד בשגרות אישיות, עד כדי כך שזה משפיע על תפקודו המקצועי.

 כ''ץ בתפקידו כשר התחבורה. נשאר במשרד עשור / צילום: אייל פישר

ריכוז נוסף של סמכויות בידי רה"מ?

המסקנה המתבקשת היא שמינויו של כ"ץ מהווה למעשה ריכוז נוסף של סמכויות בידי ראש הממשלה. כפי שכבר קרה עם מינויו לתפקיד שר החוץ (ברוטציה עם השר אלי כהן). תיק החוץ, שנחשב פעם לאחד הבכירים והמשפיעים בממשלה, הפך לסמל סטאטוס פוליטי מרוקן מתוכן מהותי. את ההחלטות החשובות ביחסי החוץ ובעלות הברית מנהל בפועל נתניהו, לא פעם דרך השר דרמר או מקורבים אחרים. לשר החוץ כ"ץ נותר בעיקר לטוס בעולם לטקסים דיפלומטיים ולהצטלם עם שגרירים.

אלא שתפקיד שר הביטחון של מדינת ישראל דורש רמת מעורבות וידע גבוהה בהרבה מתפקידו הנוכחי של כ"ץ במשרד החוץ. שר ביטחון הוא לא רק תואר של כבוד, אלא אדם שצריך להיות בקשר רציף עם המערכת, להיחשף למידעים ביטחוניים ולנהל מערכות צבאיות מתוך הבור תחת לחץ ב־3 בלילה.

הניסיון מלמד שהצלחתה של מערכת הביטחון נשענת על איזון עדין בין שלושה קודקודים: ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. כל הפרה של איזון זה עלולה לפגוע ביכולת לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת. בתקופה שבה צה"ל פועל במקביל בשבע חזיתות, נדרשת מערכת קבלת החלטות ביטחונית חזקה ועצמאית. העימותים בין נתניהו לגלנט בוודאי שלא סייעו בהקשר זה. אבל חששם של גורמים במערכת הביטחון הוא שמינויו של כ"ץ יפר את האיזון העדין הזה לצד השני, ויותיר את הרמטכ"ל הרצי הלוי לבדו מול החלטותיו של נתניהו.

לא תהיה לשר השפעה על תקציב הביטחון

יתרה מזאת, המינוי מגיע בנקודת זמן קריטית שבה נדרשת חשיבה אסטרטגית על "היום שאחרי" בעזה, על ההיערכות מול איראן וגרורותיה, ועל שיקום מערך המילואים שנושא בנטל הכבד של הלחימה. החלטות אלו דורשות שר ביטחון שמסוגל לא רק להבין את המערכת הצבאית, אלא גם להתווכח איתה ועם ראש הממשלה כשצריך. השאלה המרכזית היא אם כ"ץ, שנמנע מעימותים עם נתניהו גם בסוגיות כלכליות קריטיות, יצליח למצוא את הקול העצמאי שלו דווקא בתחום הביטחוני המורכב.

ובשולי הדברים, למינויו של כ"ץ לא תהיה כל השפעה על תקציב הביטחון לשנת 2025 - כך מעריכים גורמים באוצר בהווה ובעבר. עם תוספות של עשרות מיליארדי שקלים לצה"ל שנכנסו למסגרות התקציב שאושר בממשלה בסוף השבוע האחרון, גלנט הותיר מאחריו מלאכה שלמה, עם גישה ניצית וגיבוי של דרישות צה"ל במשא ומתן מול האוצר.