גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדענית בת ה-36 שפיתחה תרופה לסרטן שכבר נמכרת במיליארד דולר

ד"ר מרטינה בנסובה, ביוכימאית צעירה שהתרופה שפיתחה נמכרת במיליארד דולר ומבשרת תחום חדש, הקדישה את הדוקטורט שלה לאוזי אוסבורן ואוהבת להסתובב במערות ● ויש לה גם מסר לאומה: "אל תפחדו מקרינה רדיואקטיבית. גם בבננה יש קרינה"

מרטינה בנסובה. אהבה רדיואקטיביות ''מאז ומתמיד'' / צילום: J. Jung/DKFZ
מרטינה בנסובה. אהבה רדיואקטיביות ''מאז ומתמיד'' / צילום: J. Jung/DKFZ

כמו ביוכימאים רבים, גם לד"ר מרטינה בנסובה תלויה טבלה מחזורית על הקיר. "אבל לא תאמיני כמה קשה היה להשיג אותה בשחור", היא אומרת. ולמה דווקא בשחור? "אני מטאליסטית. תמיד מעדיפה שחור. הקדשתי את עבודת הדוקטורט שלי לאוזי אוסבורן. האלבום שלו Ozzmosis היה המקום הבטוח אליו פניתי הן כדי להתרכז במחקר והן כדי להירגע ממנו. רק בזכותו סיימתי את הדוקטורט".

החברה סומנה כבעלת פוטנציאל להגיע לשווי של טריליון דולר, ואז הגיעו הדוחות 
המניה צללה, התחזיות פוספסו: מה עובר על החברה שרק לפני שנתיים הצילה את העולם?
ראיון | מנתח פלסטי, ראפר ויהודי דתי: הכירו את ד"ר מיאמי

בימים אלה מתכננת בנסובה הופעת מטאל להעלאת מודעות לטיפול לסרטן הערמונית Pluvicto. לבנסובה היה תפקיד מהותי בפיתוח התרופה הזו, שמוסחרה לחברת נוברטיס ואושרה לשיווק במהלך 2023. ההכנסות ממנה הגיעו כבר ליותר ממיליארד דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2024.

 

בנסובה, בת 36, היא צ'כית שעובדת היום במכון הגרמני לחקר הסרטן DKFZ. היא מקדישה חלק גדול מחייה כדי לנטרל את הפחד של אנשים מקרינה ולהכיר להם גם את הצדדים החיוביים שלה, בעודה חולמת לבקר בצ'רנוביל ("דוגמה לכך שקרינה היא משרת טוב שיכולה ליפול לידיים של אדון רע"). בראיון לגלובס היא מספרת על הליך פיתוח התרופה החדשנית, על חיבתה לרדיואקטיביות ומסבירה למה היא כל כך אוהבת להיות מתחת לאדמה.

"טיל מונחה" לתא הסרטני

התרופה Pluvicto שייכת לקטגוריית הרדיו־ליגנדים, מוצרים המשלבים בין רכיבים שיודעים להיקשר באופן ספציפי לקולטן על גבי תא סרטני (ליגנד), ולהביא אליו חומר רדיואקטיבי. התא קולט לתוכו מעין "טיל מונחה", כך שהוא נאגר בתוך הגידול ומשחרר את הקרינה הקטלנית בתוך הגידול, עם מינימום פגיעה ברקמה הבריאה.

מוצרים נוספים על בסיס אותו המנגנון נמצאים בניסויים קליניים וההתלהבות לגבי התחום כולו רבה מאוד. נוברטיס, חלוצת השוק, ביצעה לאחרונה השקעה של מיליוני דולרים בבניית מתקן יצור כדי לשלוט באופן מלא במוצר, וגם קנתה במיליארד דולר את חברת Mariana Oncology העוסקת בתחום. חברת אלי לילי שילמה 1.4 מיליארד דולר עבור חברה בתחום בסוף 2023. סאנופי ביצעה לפני כחודש עסקת רישוי סביב מוצר בתחום בשלב מוקדם יותר, תמורת מקדמה של 100 מיליון אירו, ועוד עשרות חברות מפתחות היום מוצרים מקטגוריה זו.

אפשר להבין את ההתלהבות: בניסוי גדול ב־Pluvicto, הוא הוריד ב־38% את התמותה של החולים בסרטן ערמונית גרורתי והפחית את התקדמות המחלה ב־60% בתקופת הניסוי. כל המשתתפים בניסוי היו חולים שכבר ניסו טיפולים אחרים, ומחלתם התפתחה בכל זאת.

אוזי אוסבורן. עזר לה להתרכז בדוקטורט / צילום: ap, Ashley Landis

בנסובה מספרת כי: "כשהגעתי למעבדה, כבר זוהה הקולטן שעליו עובדת התרופה. אני הייתי אחראית לפתח את הנוגדן שיקשר אליו, ושל ה'קופסה' שמקור הקרינה נמצא בתוכה, וצריכה להיפתח רק כאשר התא הסרטני אוסף את הנוגדן והקופסה יחד לתוכו".

היא ניסתה כמה אפשרויות. "מספר 17 ברשימה שלי היה הטוב ביותר. הוא התחבר היטב לגידול, אך באופן מאוד ספציפי, כלומר לא מתחבר לרקמות בריאות. מצחיק לחשוב שמה שהאיץ את הניסויים שלנו זו העובדה שהיינו מחוברים לאתר הניסויים הקליניים במנהרה מתחת לאדמה. כל העברה של חומר רדיואקטיבי מעל האדמה כרוכה בהרבה מאוד בירוקרטיה, אבל אנחנו פשוט שמנו את החומר בקרון עופרת ושילחנו אותו".

ההדמיות של פעילות המוצר הראו כי הוא מתחבר לגרורות הסרטניות בצורה ברורה ומסתלק מהר מהכליות. "המטופל הראשון, שכבר עבר טיפול הורמונלי וכימי ובכל זאת הגידול שלו חזר, נכנס אחרי השימוש במוצר שלנו לרמיסיה מלאה". ב־2023 אושר המוצר עבור חולים שניסו תרופות אחרות והמחלה שלהם התקדמה בכל זאת. "המטרה היא שהטיפול הזה יהפוך עם הזמן לקו ראשון לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי, אצל מטופלים שהוא מתאים להם".

עוד יתרון של המוצר הוא שאפשר להשתמש באותה טכנולוגיה גם לאבחון. כאשר הליגנד נקשר לתאים הסרטניים, אפשר לבצע הדמיה ולראות אותו ממש קשור לגרורות. כך ניתן למפות את הגרורות, לראות אם המצב משתפר מטיפול לטיפול וגם לשפר את המינון.

תמונת ילדות של בנסובה (מימין) עם משפחתה. נהגו לבקר במכרות / צילום: תמונה פרטית

קשה לשנע ולטפל במוצר רדיואקטיבי?
"את המוצרים מייצרים במעין כורים גרעיניים קטנים ואז קושרים אותם לליגנד במפעל מיוחד. יש לשנע אותם בקופסת עופרת לבית החולים שבו נמצא המטופל בזמן, לפני שהם מתפרקים. במוצר הסופי יש להשתמש בדיוק ביום ושעה מסוימים כדי לקבל את המינון הנכון. היתרון של המוצר הזה הוא שזמן מחצית החיים שלו הוא 6.5 ימים, וזה לא מעט. אפשר להגיע בזמן הזה לכל מקום בעולם, והתשתית של שינוע המוצרים הללו כל הזמן משתפרת".

אתם מפתחים כעת מוצרים נוספים בקטגוריה זו?
"אנחנו מפתחים את המוצר עבור סרטן שד מתקדם שאינו מגיב לתרופות הקיימות. אם יש לנו מוצר לגברים, אז צריך לאזן עם מוצר לנשים, לא? אם כי לגברים יש מעט רקמת שד ולפעמים הם חולים בסרטן השד, ולנשים יש בלוטה מקבילה לפרוסטטה, בלוטת סקין, ולפעמים מתפתח בה סרטן דומה לסרטן הערמונית. אז ההפרדות הללו הן לא תמיד כל כך חד משמעיות".

בנסובה מוסיפה כי הם בוחנים את המוצר גם לתחום סרטן בלוטת הרוק, כי הקולטנים על תאי הסרטן הזה די דומים. "זהו סרטן נדיר מאוד, שבדך כלל פוגע בנשים צעירות ונערות, אבל קטל גם שני גברים מוכרים, אדם יאוך מלהקת הביסטי בויז, והכדורגלן טיטו וילאנובה, מאמן קבוצת ברצלונה. שניהם נפטרו בגילי ה־40. ברור שאם יש לנו את המוצר, חובתנו לבדוק את היעילות שלו גם במחלה זו, למרות נדירותה. מחוץ לקבוצת המחקר שלנו, רדיו־ליגנדים מהווים תקווה גדולה לתחום סרטן הלבלב, סרטן נפוץ וקטלני שאין לו היום טיפולים טובים מספיק".

היכולת לקשור תרופה לקולטן מסוים יכולה להיות מעניינת גם בתחומי המחלות הזיהומיות והדלקתיות, אומרת בנסובה, "אבל סרטן הוא בהחלט השוק הגדול והחשוב שלנו כרגע".

את מכירה את חברת אלפא טאו הישראלית? גם היא מפתחת רדיותרפיה ממוקדת, אם כי במקרה שלה אין נוגדן, אלא מזריקים מקורות של קרינת אלפא חזקה אך ממוקדת ישירות לתוך הגידול.

"אני מכירה אותם היטב ואפילו בחנו שיתוף פעולה ושילוב בין המוצרים שלנו. אני חושבת שהמוצר שלהם מעניין. יש להם תוצאות מאוד מבטיחות בסרטן העור". אלפא טאו נסחרת בנאסד"ק בשווי שוק של כ־160 מיליון דולר.

"חשה הערכה לקרינה"

בנסובה למדה כימיה גרעינית באוניברסיטת צ'רלס בצ'כיה ובמקביל באוניברסיטה הטכנית של פראג, ואת הדוקטורט קיבלה מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה ב־2016.

"אהבתי רדיואקטיביות מאז ומתמיד", היא מספרת. בילדותה, אביה הגיאולוג היה לוקח אותה לאסוף אבנים בטיולים. "אהבתי במיוחד את הצבעוניות ביניהן. אבי הראה לי באמצעות גלאי קרינה, כי האבנים הללו קורנות וזה חלק ממה שנותן להן את הצבע המיוחד שלהן. מגיל צעיר חשתי הערכה לקרינה, ולא פחד ממנה".

היום פרוייקט חייך, מלבד פיתוח תרופות, הוא להעביר את החיבה לקרינה לצעירים ומבוגרים.
"אני מעבירה עשרות הרצאות בשנה בבתי ספר וגם לקהל המבוגר, כולל ברשתות דיור מוגן. רוב האנשים מכירים את הצדדים השליליים של הקרינה, ולא יודעים שגם אנחנו בני האדם, קורנים באופן טבעי. כל טיסה בשמיים או עלייה להר מגבירה את החשיפה שלנו לקרינה שמגיעה מהשמש, אבל זה חלק מהחיים.

"קשה להתווכח עם הפחד שנובע מהשימוש בקרינה במלחמות, כלומר מפצצת אטום, אך אנשים מייחסים את כל הפחד שלהם מהפצצה לקרינה באשר היא, וזו טעות. אני מסבירה לקהלים שלי את החשיבות של רדיואקטיביות לחיים: ישנן סוללות פלוטוניום בקוצבי לב, ובעבר הן היו בתוך גלאי עשן. אם נרצה לצאת לטיסה ארוכה בחלל, אנחנו זקוקים לסוללות שיחזיקו מעמד לאורך זמן וסוללות רדיואקטיביות יכולות לעשות את זה".

בנסובה מספרת כי יש אפילו תבלינים מיובאים שמתחבאים בהם מיקרואורגניזמים שיכולים להזיק לציבור שנחשף אליהם לראשונה בגיל מבוגר. "לכן צריך להקרין אותם כדי לאכול אותם בבטחה כאן, למרות שזה מוצר טבעי שנאכל באופן חופשי במדינה ממנה הוא מיובא", היא אומרת, ומוסיפה כי "מזון מוקרן אינו קורן, לפחות לא יותר מכפי שהוא קורן בדרך כלל. בבננה, למשל, יש אשלגן שהוא קצת רדיואקטיבי אז גם בננה מפיצה קרינה, אבל לא הרבה".

מה לגבי נזקי הקרינה?
"הרעיון הבסיסי שלפעמים קשה לעכל אותו, הוא שמדובר בסיפור הסתברותי. בכל יום נגרמים לנו המון נזקי קרינה, ומצטברים למיליוני נזקים בכל שנה. הגוף בדרך כלל יודע לתקן אותם. תמיד יש סיכון שאם נכנסתי למעבדה שלי או הוספתי עוד טיסה, אז הוספתי עוד נניח 200 נזקי DNA ל־7 המיליון השנתיים שלי, ואולי אחד מהם הוא זה שהגוף לא יודע לתקן והוא יגרום לי לסרטן. אבל מה הסיכון? נמוך מאוד, הרבה יותר נמוך מדברים אחרים שהרבה אנשים עושים. ומנגד, אם אני נהנית מהעבודה שלי, שמתקיימת בסביבה מלאת קרינה, וההנאה שלי מורידה את רמות הסטרס שלי ואני מרגישה טוב - אולי זה יותר חשוב לבריאות שלי מהתוספת הזניחה לסיכון לחיי הנגרמת מחשיפה נוספת לקרינה".

חולמת לחקור מערות

בעבר דיברה בנסובה על החלום שלה לבקר בצ'רנוביל, אך המלחמה באוקראינה הכניסה את החלום הזה להקפאה. "כמובן אסון צ'רנוביל הוא דוגמה טובה לכך שקרינה היא משרת טוב שיכול ליפול לידיים של אדון רע. האסון קרה כי חוקי הקרינה לא נשמרו. הכור לא הותאם היטב למשימה שהוטל עליו לעשות".

בפוקושימה, היא אומרת, הכור תוכנן היטב ונפגע באסון טבע, אבל היום קרינת הרקע באזור לא גבוהה יותר מאשר בגרמניה, למשל. "יש כאן הרבה אורניום טבעי באדמה. זה נכון גם לאיראן, באזור העיר ראמסר, או חוף גוארפארי בברזיל, מקומות שבהם קרינת הרקע היא מהגבוהות בעולם. אגב, לא נצפו שם שיעורים גבוהים במיוחד של סרטן בקרב האוכלוסייה, וייתכן שהציבור פיתח עמידות".

צ'רנוביל. ''דוגמה של משרת טוב שנפל לידיים של אדון רע'' / צילום: Shutterstock

בחשיפתה לנושא, בנסובה נתקלה במחקרים המראים כי מעט קרינה עשויה להיות עדיפה למערכת החיסון לעומת היעדר קרינה בכלל. "למשל, החומר ראדון הוא בוודאות חומר רדיואקטיבי שיכול להיות מסרטן ברמות גבוהות, ומחקרים הראו שעוב די מכרות שנחשפו באופן קבוע לקרינה שמקורה בראדון, סבלו יותר מסרטן.

"ובכל זאת בגרמניה ובצ'כיה אנשים הולכים ל'ספא ראדון', מקום בו הם יכולים לספוג ראדון במכוון, כי הם טוענים שזה משפר להם תסמינים של דלקת מפרקים, ולא נראה בבירור שהחשיפה ברמה הזו היא מסוכנת. גם אני הייתי במקום כזה, שמתי את היד בתוך מי ראדון והרגשתי שהיד הזו מרגישה טוב יותר, קצת קלה יותר ואחרת".

בנסובה ביקרה בספא הראדון בעיר שבה נמצא מכרה ממנו הופקו החומרים הרדיואקטיביים עבור מארי קירי (שהיא הגיבורה של בנסובה. בעבר תלתה במעבדה שלט "היי עצמך! אלא אם את יכולה להיות מארי קירי"). בעיר הזו, כמו בערים אחרות, היא ביקשה לטייל במכרות.

"אני מאוד אוהבת לרדת לתוך מכרות האורניום. אוהבת גם מערות טבעיות ובכללי אני נהנית להיות מתחת לאדמה. ישנן מדינות כמו סלובקיה ורומניה, שאני מכירה יותר מתחת לאדמה מאשר מעליה. גדלתי באזור אוסטרבה, המלא במכרות פחם, וכילדה אבא שלי היה לוקח אותי לשם. אני מאוד אוהבת את התחושה במכרה. החושך המוחלט, הריח השונה, החום. אני אוהבת את המעלית שיורדת לתוך המכרה, ירידה של קילומטר והתחושה היא של נפילה כמעט חופשית. כמובן שצריך לשים לב שיודעים איפה נמצאים, ושיש מספיק אוכל ושתייה והרבה מאוד אור - כי מתחת לאדמה האור הוא החיים".

אחד החלומות שלה, היא מספרת, הוא לעסוק בספלאולוגיה, כלומר לחקור מערות שטרם נחקרו, "אך זה לא דבר שאדם יכול לעשות בלי הכשרה. הלוואי שהייתי יכולה להיות האדם הראשון שמגלה מערה כלשהי, האדם הראשון שדורך בה, כמו להיות הראשונה על הירח".

עוד כתבות

עבודות להרחבת מסילת הברזל / צילום: דוברות רכבת ישראל

הפקעות קרקע לתשתיות: המדינה משלמת "עשירית מהשווי של הקרקע"

עורכי הדין רונית אלפר וצבי שוב טוענים כי הפיצוי שניתן לבעלי הקרקעות המופקעות לצורך המטרו ופרויקטים אחרים מחושב לפי ערכים נמוכים, וכי ההליכים הארוכים גורמים להפסד כספי נוסף לבעלי הקרקע

נדב שובל, מייסד אופן ווב / צילום: באדיבות חברת אופן ווב

בית המשפט הכריע: נדב שובל ישאר מחוץ לחברה שהקים

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת מייסד אופן ווב, נדב שובל, לבטל את פיטוריו מתפקיד המנכ"ל ● בפסק הדין כתב השופט אריאל צימרמן כי "דירקטוריון אופן ווב החליט שוב ושוב כי שובל לא ימשיך בתפקידו כמנכ"ל. לשובל אין זכות קנויה לשמש כמנכ"ל" ● מנדב שובל נמסר: "אנחנו לומדים את הפסיקה ושוקלים את כל האפשרויות החוקיות שעומדות לפנינו"

אוניברסיטת תל־אביב / צילום: Shutterstock

התיקון בחוק על היטלי השבחה שעלול לעלות למוסדות ציבור מיליוני שקלים

חוק ההסדרים מבטל את הפטור שיש למוסדות ציבור במקרה של מכירת קרקע למטרת מגורים או מסחר כשהרווח משמש לטובת המוסד ● בין המוסדות שיפגעו: אוניברסיטאות וכנסיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הפנים משה ארבל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת, איל יצהר, Shutterstock

המנגנון החדש בתקציב 2025: הרשויות יקבלו יד חופשית בהעלאת הארנונה

לפי חוק ההסדרים, שרי האוצר והפנים יקבעו מראש מסגרת כללית שתאפשר לרשויות להעלות את הארנונה לפי שיקול־דעתן ● כיום כל רשות מגישה בקשה חריגה שמאושרת בתהליך מורכב

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הצעת החוק החדשה שעשויה לשנות את עתיד לשכת עורכי הדין

הממשלה תומכת בהצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד, אשר תעלה להצבעה מחר, ולפיה השליטה בקביעת גובה דמי החבר ללשכה תעבור לידי שר המשפטים ● בלשכת עורכי הדין מתנגדים: "דגל שחור מתנוסס מעל ההצעה שתגרום לקריסה"

אילוסטרציה: Shutterstock

קבוצה איראנית מאיימת במתקפת סייבר בתוך 72 שעות; בנק ישראל קיים פגישת היערכות בשוק

ברקע מתקפות הסייבר האחרונות, בנק ישראל קיים הערכת מצב עם מערך הסייבר הלאומי, בה השתתפו גם גופים בתחום הפיננסיים ● במקביל, קבוצה שמיוחסת למודיעין האיראני מאיימת כי בעוד 72 שעות תתקיים מתקפת סייבר נוספת, וקוראת לישראלים למשוך את כספם מהבנקים ● בינתיים אין סיבה להקשיב לאיומים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה


המסחר בבורסה צפוי להיפתח הבוקר במגמה מעורבת עם נטיה לירידות ● היום יתפרסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן ● הביטקוין יורד מעט הבוקר, מחיר הזהב ירד ב-5% מאז הבחירות ● בג'יי.פי.מורגן מסמנים את האינדיקטור שיכול להצביע על סיום הראלי בוול סטריט ● תחזית: הדולר ימשיך להתחזק מול האירו ומול מטבעות זרים נוספים ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

באי הכנס במרכז הרצוג פוקס נאמן / צילום: תמר מצפי

כ-200 מנהלים לקחו חלק בכנס האחריות העסקית של גלובס

במהלך הכנס, שנערך במרכז הכנסים של הרצוג פוקס נאמן בתל אביב, נידונו נושאים כמו קיימות, שקיפות ואחריותיות, במטרה לספק תובנות וכלים הנדרשים בתקופות של אי ודאות כמו זו המאפיינת את ישראל ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח / לע''מ

הפרקליטות מתנגדת לדחיית עדות נתניהו: "נוגד את האינטרס הציבורי"

צוות ההגנה של נתניהו ביקש לדחות בחודשיים וחצי את עדותו הקבועה לתחילת דצמבר ● בבקשה נכתב כי מאז שהוחלט על מועד עדותו של רה"מ, התרחשו "שורת אירועים יוצאי דופן שהפכו את הכנתו למסירת עדות לבלתי אפשרית בסד הזמנים הנוכחי" ● הפרקליטות: "הטעמים המפורטים בבקשה הנוכחית כבר הונחו בפני בית משפט זה ונלקחו בחשבון בקביעת מועד פרשת ההגנה"

סניף של רשת ספאר / צילום: גלית חתן

מה עובר על ספאר ישראל: ביטול ההסכם בבאר שבע והתוכניות לתל אביב

סניף שני של רשת ספאר ההולנדית היה אמור להיפתח עד סוף השנה בישפרו באר שבע, אולם סכסוך עם הזכיין הישראלי הוביל לביטול ההסכם ● שני הצדדים מאשימים זה את זה בכישלון המהלך ומדברים על טענות "מגוחכות" ● במקביל, בספאר מתכננים לפתוח 5 סניפים חדשים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה באמת עולה להחליף פנס ליונדאי? השיטה שמקפיצה את מחירי ביטוחי הרכב

מחירי הביטוח זינקו בשנתיים האחרונות בגלל העלייה בגניבות הרכב והזינוק בתשלום על חלקי חילוף ● רשות שוק ההון רוצה לשנות את שיטת חישוב התשלום למוסכים, שמפעילים לחץ על הפוליטיקאים כדי שזה לא יקרה ● וגם בחברות הביטוח לא מאמינים שזה יצליח

פאנל בהשתתפות אירה פרידמן, שגית למפרט וונסה קצ'רגינסקי / צילום: כדיה לוי

אחריות עסקית בעידן טראמפ: "הוא רוצה שארה"ב לא תצא מהמשחק"

הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ פעל בכהונתו הראשונה נגד תקנות סביבתיות ● כעת, לאחר שנבחר בשנית, כנס אחריות עסקית של גלובס הקדיש פאנל לשאלה כיצד צפוי להשתנות התחום בתקופת כהונתו השנייה של טראמפ

ענבל אור בבית המשפט, היום / צילום: ניצן שפיר

פרשת ענבל אור: זה עונש המאסר שמבקשת הפרקליטות

יזמית הנדל"ן לשעבר הורשעה בהעלמת מס, במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות על חוק הגנת הצרכן ● אור לא התייצבה היום בזמן לדיון בעניין העונש שיוטל עליה; אחרי שהוצא נגדה שוב צו מעצר, היא הגיעה לביהמ"ש ● התביעה ביקשה להטיל עליה 8-12 שנות מאסר ● השופטת החליטה לדחות את הדיון בחודש כדי לאפשר לאור לשקול לקבל תסקיר שירות מבחן - זאת למרות "התנהלותה המניפולטיבית"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית / צילום: כדיה לוי

ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית: "כמות העסקים בחברה הערבית נמצאת במגמת צמיחה"

בכנס אחריות עסקית של גלובס הציג חסן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, את האתגרים והשינויים שעוברים על החברה הערבית בישראל ● בנוסף הוא ציין כי העובדים הערבים מתאפיינים בוותק ממוצע של 140% בהשוואה לעובדים הכלליים, וכי "כמות העסקים בחברה הערבית נמצאת במגמת צמיחה"

עמית שגיא, סמנכ״ל שיווק דאטה ודיגיטל של ישראכרט, בכנס אחריות עסקית של גלובס / צילום: כדיה לוי

סמנכ"ל השיווק של ישראכרט: "ארגונים הם חלק מאקו־סיסטם כלכלי: כשהוא טוב - למותגים טוב"

עמית שגיא דיבר בכנס האחריות העסקית של גלובס על החשיבות של השקעה בתחום ה-ESG, והציג מודל להטמעת אסטרטגיית ESG ברת־קיימא בארגונים ● שגיא: "אנחנו ניזונים מהסביבה ומהקהילה, ואנחנו חייבים להחזיר"

מטוסי קרב מדגם F15IA / הדמיה: בואינג

25 מטוסי קרב, למעלה מחמישה מיליארד דולר ושורה של סימני שאלה

משרד הביטחון אישר רכישת 25 מטוסים מתקדמים מבואינג, כאשר לדבריו, התשלום בגובה כ־5.2 מיליארד דולר יבוצע "מכספי הסיוע האמריקאי" ● עם זאת, לא ברור מהם תנאי התשלום ועד כמה ישולבו חברות ישראליות בפרויקט ● גלובס סוקר את השאלות המרכזיות בסוגיה

ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2025 / צילום: מעיין טואף / לע״מ

S&P: המלחמה תימשך והתאוששות כלכלת ישראל תידחה ל-2026

על פי הדוח של S&P, הגירעון בתקציב צפוי להגיע ל-9% מהתוצר בסוף 2024, ולהישאר ברמה גבוהה של 5%-6% מהתמ"ג עד 2027 ● החברה, שהורידה את דירוג האשראי של ישראל ל-A בחודש שעבר עם תחזית שלילית, לא נקטה הפעם בצעדי דירוג חדשים

עו''ד דרור מתתיהו / צילום: רמי זרנגר

עו"ד דרור מתתיהו עוזב את משרד פישר אחרי עשור ויוצא לדרך עצמאית

לאחר עשור, פורש עו"ד דרור מתתיהו, ראש תחום צווארון לבן ושותף במשרד עורכי הדין פישר (FBC) ומקים משרד בוטיק בתחום הצווארון הלבן והליטיגציה ● בין לקוחותיו במהלך השנים היו: שגרירים, ראשי ערים ואת חבר הכנסת דוד ביטן נגדו מתנהל תיק שוחד בשנים האחרונות

המעבדות בביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

90 אלף שקל בשנה: המל"ג אישר לאוניברסיטת רייכמן להקים בית ספר לרפואה

אחרי השקעה של עשרות מיליוני דולרים בתמיכת קרן רקנאטי, בניית מעבדות, גיוס מרצים ושריון שדות קליניים, וגם לחץ של שר החינוך קיש, בית הספר לרפואה צפוי לצאת לדרך כבר בפברואר השנה

אלי אדדי / צילום: רמי זרנגר

המהלך הראשון של מנכ"ל סלקום החדש: שיתוף פעולה אסטרטגי עם HOT

סלקום הודיעה על שיתוף פעולה עם HOT, במסגרתו ישתפו ביניהן תוכן וייצרו ממשק משותף ● לאחרונה הודיעו yes ופרטנר על מהלך דומה ● בשני המקרים, דרוש אישור של רשות התחרות ● החשש: פגיעה בשירות ועליית מחירים כתוצאה מהתכווצות מספר השחקנים בשוק