גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפקיד בסימן שאלה: מה מעמדו של שר הביטחון בישראל?

פיטורי שר הביטחון הוכתרו כ"רעידת אדמה", אבל עד כמה התפקיד באמת משמעותי? ● במשך שנים לא מונה שר ביטחון, עד שמלחמות ישראל עיצבו מחדש את התפקיד ● על הסמכויות הפורמליות העמומות, הכוחות שדוחקים החוצה את השר וערוץ ההשפעה הסמוי ●  המשרוקית של גלובס

יואב גלנט מצדיע בסיום ההצהרה שמסר לאחר פיטוריו / צילום: Reuters,  Nir Elias
יואב גלנט מצדיע בסיום ההצהרה שמסר לאחר פיטוריו / צילום: Reuters, Nir Elias

פיטורי שר הביטחון יואב גלנט והחלפתו בשר ישראל כ"ץ מסעירים את המדינה. גם המערכת המדינית וגם אזרחי ישראל הגיבו למהלך בעוצמה. אבל עד כמה הוא משמעותי ברמה הפרקטית? איך זהות שר הביטחון משפיעה על הביטחון? היכן בעצם ניצבת החוליה של שר הביטחון בשרשרת קבלת ההחלטות בתחום?

כדי לענות על השאלות האלה, צריך להתחקות אחר הכרוניקה של התפקיד בתולדות ישראל. נתחיל, כמובן, מההתחלה.

לידיעת ישראל כ"ץ: זה מה שעלה בגורלם של שרי הביטחון של בנימין נתניהו

גבולות מטושטשים

כפי שכותבת נעמי הימיין־הירש במכון הישראלי לדמוקרטיה, ההתייחסות הראשונה בחוק לצבא בישראל הייתה עם דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינה: פקודת סדרי השלטון והמשפט מ־1948. אותה פקודה הסמיכה את הממשלה הזמנית להקים "כוחות מזוינים ביבשה, בים ובאוויר, אשר יהיו מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם הגנת המדינה ולשם השגת יעדיה הביטחוניים־לאומיים". מכוח פקודה זו חוקקה את הממשלה את פקודת צבא ההגנה לישראל.

זה, למעשה, היה ניסיון להסדיר את היחסים בין שלושת הדרגים (ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל), ובפעם הראשונה הוגדרה מרותו של הדרג האזרחי על הצבא. דא עקא, הממשלה לא טרחה לקבוע מי מוסמך לנהל את ענייני הביטחון.

במשך העשורים הראשונים לכהונה, הגבולות המטושטשים בין ראש הממשלה לשר הביטחון לא הציפו בעיות של ממש - פשוט כי ברוב הזמן אדם אחד נשא בשני התפקידים האלה.

תחילה היה זה בן גוריון, שעד 1963 כיהן במקביל בשני התפקידים. זאת, למעט שנה קצרה אחת שהספיקה להותיר חותם על יחסי ראש הממשלה־שר הביטחון. ב־1954, נחשפה פרשת "עסק הביש", במסגרתה הופעלה על ידי ישראל חוליה שביצעה פעולות טרור במצרים תוך ניסיון לייחס זאת לארגונים מקומיים. התפוצצות הפרשה הביאה לקרע ביחסים בין ראש הממשלה בן גוריון לבין שר הביטחון פנחס לבון - והדיה עיצבו את היחסים בתוך המפלגה במשך שנים. במה שניתן לראות כאחת ההשלכות של הפרשה, ב־1963 בן גוריון הוחלף בהנהגת המדינה על ידי לוי אשכול - שגם הוא שמר לעצמו את תיק הביטחון. אשכול נפרד מתיק הביטחון רק ערב מלחמת ששת הימים, אז הוא ויתר על התפקיד לטובת משה דיין - שבשנים הבאות נהנה מתהילת הניצחון במלחמה.

המחדל מביא להסדרה

ואז הגיע אוקטובר 1973. מחדל מלחמת יום הכיפורים הוליד ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון, "ועדת אגרנט". הוועדה ביקרה בחריפות את הכשלים שבהיעדר חלוקת סמכויות מוגדרת במשולש הביטחוני של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.

"מן הראיות שלפנינו נוכחנו לדעת שחסרות הגדרות ברורות לחלוקת הסמכויות, החובות והאחריות בענייני ביטחון בין שלוש הרשויות העוסקות בעניינים אלה, דהיינו הממשלה וראש הממשלה, שר הביטחון וראש המטה הכללי העומד בראש צה"ל ולקביעת יחסי הגומלין בין ההנהגה המדינית והפיקוד העליון של צה"ל" כתבה הוועדה - והוסיפה ש"חוסר ההגדרה של הסמכויות השורר במצב הקיים בתחום הביטחון, תחום שאין למעלה ממנו לחיוניות, מכביד על אפקטיביות הפעולות, גורע ממיקוד האחריות ואף גורם לאי בהירות ומבוכה בקרב הציבור".

הדברים הנוקבים של ועדת אגרנט עמדו ביסוד היוזמה להסדיר את מעמד צה"ל בנורמה חוקתית כחוק יסוד - וב־1976, נחקק חוק יסוד: הצבא. בדברי ההסבר של הצעת החוק, נכתב במפורש שהחוק המוצע "מוסיף הוראות בעניין כפיפות הצבא לממשלה ומעמדו של הרמטכ"ל והוראות אחרות שוועדת החקירה של מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט) התריעה על היעדרן", וכן שהחוק "מבטא את כפיפות הצבא לשלטון האזרחי ואת הקשר החוקתי בין שר הביטחון לבין הצבא".

הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בסעיף 2 לחוק היסוד. הסעיף כולל שני תתי סעיפים, כאשר הראשון קובע ש"צבא ההגנה לישראל נתון למרותה של הממשלה" והשני ש"השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון". בסעיף אחר נקבע ש"ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון".

השפעה לא פורמלית

האם זה העלים את כל סימני השאלה? לא בדיוק. במסמך שכתבו אל"מ (במיל') ד"ר שמואל אבן ועו"ד צביה גרוס במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), נטען כי "לפי הפרשנות הקיימת של חוק היסוד, לשר הביטחון אין מעמד עצמאי משלו ומעמדו נגזר מהממשלה, כשר הממונה על הצבא מטעמה. שר הביטחון הוא מעין 'צינור' בין הממשלה לצבא. הוא המדבר בשמה של הממשלה אל הצבא והוא המביא, בדרך כלל, את דבר הצבא לממשלה".

מי שידע לנצל את העמימות הזאת להרחבת השפעתו היה אריאל שרון - שעשה זאת משני הכיוונים: פעם כשר ביטחון ופעם כראש ממשלה. כשר הביטחון בממשלתו השנייה של מנחם בגין (1981־1983), הוא הפגין דומיננטיות יתרה בניהול מלחמת לבנון הראשונה, ואף הדיר את ראש הממשלה מחלק מענייני המלחמה. פעלתנות זו הייתה לבסוף בעוכריו של שרון, שכן היא הביאה את ועדת החקירה הממלכתית לבחינת הטבח בסברה ושתילה (ועדת כהן) להמליץ שתיק הביטחון לא יופקד עוד בידיו.

אך כדברי מקורבו של שרון, אורי דן: "מי שלא רצה אותו כשר ביטחון, יקבל אותו כראש ממשלה". ואכן, בשנת 2001, שרון נכנס לתפקידו כראש הממשלה ה־11 של ישראל. אז הוא רתם את הטשטוש בין התפקידים דווקא לכיוון ההפוך - לצמצום עיסוקיו של שר הביטחון ולהגדלת מעורבותו של ראש הממשלה. כפי שסיפר לנו אלוף (במיל') גיורא איילנד, שהיה בעברו גם ראש המל"ל, הדבר התבטא במינויו של בנימין (פואד) בן אליעזר לשר הביטחון: "מצד אחד, ראש הממשלה שרון, עם הרקע הצבאי שלו, היה דומיננטי מאוד. מצד שני, בן אליעזר לא זכה להערכת יתר מצד הצבא וגם לא נהנה ממעמד ציבורי רם". לוואקום הזה שרון נכנס.

ובאופן כללי, "אם צריך לסרטט באופן סכמטי את הנתח של כל פונקציה באחריות למצב הביטחוני של ישראל", אומר איילנד, "אני סבור שלראש הממשלה יש 40% מהאחריות, לרמטכ"ל 40% ולשר הביטחון 20%". הוא מסביר כי "הצבא, להלכה ולמעשה, נתון למרות הממשלה. זאת אומרת שהמפקד של הצבא בישראל הוא לא ראש הממשלה והוא גם לא שר הביטחון - אלא הממשלה".

המרכזיות של רה"מ בתהליך לא נובעת מחוק יסוד: הצבא (שבו הוא כלל לא מוזכר), אלא, כפי שמסביר איילנד, ממקור קצת אחר: "רה"מ הוא זה שמחליט מה יובא להחלטות ממשלה ולקבינט. לכן, אף שמבחינה תיאורטית הממשלה היא הגורם שמחליט, מעשית רה"מ יכול לטרפד החלטות שהוא יודע שלגביהן הוא נמצא בדעת מיעוט. לאורך שנים, המצב הוא דה־פקטו שרה"מ שולט בממשלה, ודרך זאת הוא די שולט בצד הביטחוני, כולל בהחלטות על הצבא".

התוצאה היא, לפי איילנד, ששר הביטחון ניצב ממש במרכזם של מעין מלחציים: "עד רמה מסוימת של החלטות, הרמטכ"ל הוא זה שמחליט. כשהדברים מגיעים לדרגת חשיבות גבוהה יותר - הם כבר עוברים לפתחו של המפקד של הצבא - הממשלה. כלומר, מצד אחד שר הביטחון לא מתערב בדברים שהם בסמכות הרמטכ"ל; אך מצד שני, הדברים החשובים יותר עולים לרמת הממשלה כולה".

אז אם זה המצב, האם שר הביטחון הוא תפקיד כמעט סמלי? האם המריבות עליו הן בכלל מיותרות? כאן צריך להכיר את מישור ההשפעה שאי אפשר לאתר בכתובים: "ההשפעה של שר ביטחון על כל דבר - החלטות מדיניות, פעילות, בניין כוח - היא לא תוצאה פורמלית של סמכותו, אלא תוצאה של אישיותו ומעמדו. כאן, באופן טבעי, יש הבדלים בין שרי הביטחון לדורותיהם". איילנד אומר.

והמשמעות? "אם שר ביטחון נהנה מאמון של הצבא ומקרדיט ציבורי גדול - אז השפעתו היא רבה מאוד. שר כזה יזכה לקשב מהמערכת הצבאית והיכולת שלו להשפיע על ההחלטות המתקבלות גדולה לאין שיעור. מנגד, אם שר הביטחון הוא כזה שהצבא לא מוצא לנכון להתחשב בו וכזה שאין לו מעמד ציבורי - היכולת שלו להשפיע היא יחסית קטנה", הוא מסיים בלקח רלוונטי מאוד לימינו.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

גוגל כרום / אילוסטרציה: Shutterstock, Evan Lorne

משרד המשפטים האמריקאי לוחץ על גוגל להיפרד מדפדפן כרום

משרד המשפטים האמריקאי מבקש מבית המשפט הפדרלי להורות לגוגל למכור את דפדפן האינטרנט כרום, כפתרון לתיק ההגבלים העסקיים המתנהל נגד החברה ● בבקשה נכתב כי אילוץ החברה למכור את כרום יסייע ליצירת תנאים שווים יותר עבור המתחרים בתחום ● באוגוסט האחרון נקבע כי גוגל מחזיקה במונופול בשוק החיפוש

גאוטם אדאני, ראש קבוצת אדאני / צילום: APSEZ

כתב אישום על הונאת ענק: הבעלים ההודי של נמל חיפה מסתבך

המיליארדר גאוטם אדאני ושני בכירים נוספים מואשמים בקשירת קשר לביצוע עבירה, בפרשה בה לפי החשדות הם השיגו מימון מגורמים בארה"ב ובעולם "על בסיס מסמכים שיקריים" ● בנוסף הם מואשמים בכך שהסכימו לשלם שוחד של כ-250 מיליון דולר לגורמים ברשויות בהודו

ג'נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: ap, Eric Risberg

אנבידיה שוב עקפה את הציפיות; המניה ירדה במסחר המאוחר

זהו הרבעון התשיעי ברציפות בו החברה עקפה את ציפיות האנליסטים ● החברה הרוויחה 81 סנט למניה, ההכנסות היו 35 מיליארד דולר, זינוק של 94% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה ● ההכנסות ממרכזי הנתונים היו 30.1 מיליארד דולר, יותר מפי שניים מהרבעון המקביל ● תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי, אף שהיא גבוהה מממוצע תחזיות האנליסטים, מאכזבת את המשקיעים

מטילי אלומיניום / צילום: Shutterstock

היטלי היצף על אלומיניום לבנייה מסין? מאבק בין היצרנים ליבואנים

לאחר שיצרניות האלומיניום בישראל דרשו הטלת מכס זמני של 80% על יבוא פרופילי אלומיניום מסין, משרד הכלכלה, שפתח בחקירת הנושא ביוני האחרון, צפוי לפרסם תוצאה מקדמית שלה ביום שני הקרוב ● ההחלטה צפויה להשפיע על מחירי הבנייה ועל התעשייה הישראלית ככלל

בנייה בישראל. ''הוצאות חריגות שוחקות את הרווחיות של היזמים'' / צילום: Shutterstock

קבלני הביצוע נשארו בלי רווח, ויזמי הנדל"ן נדרשים לפתוח את החוזים והכיס

חברות הביצוע דורשות מהיזמים לפתוח חוזי בנייה סגורים וקבועים מראש, בשל התייקרויות בשוק מעבר למדדי הלמ"ס ● תוספות התשלום מגיעות כיום לעד 5% מעלויות פרויקטים ● בדניה סיבוס דורשים מלמ"ס לעדכן את המדדים, "ואם הדברים לא ייפתרו, נשקול הגשת בג"ץ"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; קוואלקום נפלה ב-6%, טרגט צללה ב-20%

נאסד"ק ירד ב-0.2% ● מישל באומן, חברה במועצת המנהלים של הפד: "ההתקדמות בהפחתת האינפלציה נתקלת בקשיים" ● על רקע החשש מהסלמה במלחמת אוקראינה-רוסיה, בורסות אירופה נסגרו בירידות זה היום הרביעי ברציפות ● ישראליות בוול סטריט: למונייד, וויקס וגלובל אי זינקו ● הביטקוין מעל 94 אלף דולר ● אנבידיה שוב עקפה את הצפי, המשקיעים מאוכזבים מהתחזית

עופר ינאי / צילום: ראובן קפוצ'נסקי

המגעים לא הבשילו: עופר ינאי נסוג מרכישת 10% מרשת 13

רשת 13 ועופר ינאי הודיעו כי המו"מ לרכישת 10% מהחברה ע"י איש העסקים וכניסתו לבעלות ברשת 13 - לא הבשיל

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ועדת השרים תדון בהצעת החוק שתגביל העמדה לדין של חברי כנסת

הצעת החוק הפרטית הוגשה ע"י ח"כ טלי גוטליב, נגדה מתנהלת חקירה פלילית בעקבות התבטאויות ● ההצעה מבקשת לקבוע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר כנסת, ולא ידון בית המשפט בתביעה אזרחית נגד חבר כנסת, אלא אם הכנסת אישרה זאת ברוב של 90 ח"כים, ורק במקרים בהם המעשה לא נעשה במסגרת מילוי תפקידם

מילואימניקים בשטחי הכינוס / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

השינוי שהאוצר מתכנן בתגמול למשרתי המילואים

התוכנית שמנסים לקדם בימים אלו באוצר, מבקשת להגביל את היכולת של המילואימניקים לקבל תגמול על השירות ועל שכר עבודה במקביל ● מטרת התוכנית היא לצמצם את עלויות התשלום העודפות ולייעל את מערך המילואים

זירת הנפילה בנהריה היום (ה') / צילום: תיעוד מבצעי מד״א

נקבע מותו של בן ה-30 שנפצע אנוש מרסיסים בנהריה

סמל גור קהתי, לוחם בגולני, נפל בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון, במהלכה נהרג גם האזרח זאב ארליך שהוכנס ללבנון בניגוד לנהלים ● קצין לוחם מחטיבת גולני נפצע קשה באירוע • מוקדם יותר פורסם כי איתן בן עמי, לוחם ביחידת המילואים של מגלן, נפל בקרב בדרום לבנון • עכו: רקטה פגעה בגן ילדים בעיר • עדכונים בולטים

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; הביטקוין מתקרב למחיר של 98 אלף דולר

הדאקס יורד ב-0.1% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת ● הביטקוין לא עוצר: נסחר סביב מחיר 97,000 דולר ● אסטרטג שווקים מזהיר מפני בריחת משקיעים משוק האג"ח האמריקאי ● והאם הריבית בארה"ב תרד מהר יותר מהתחזיות?

טנק רוסי בעמדת תקיפה באוקראינה / צילום: ap, משרד ההגנה הרוסי

אחרי שאיבדה יותר מ-3,500 טנקים, ברוסיה מצאו פתרון יצירתי

אזרבייג'ן מגדילה את תקציב הביטחון שלה ● תעשיית הקולנוע הרוסית נרתמת לטובת חיל השריון של פוטין ● קוריאה הצפונית מגבירה את הסיוע לרוסיה ● וגם: הכצב"ם יוצא הדופן שמתכננת סין ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חריש / צילום: Shutterstock

הצלחה חלקית: מכרז קרקע ל-50 דירות בחריש נותר ללא הצעות

אושרה להפקדה תוכנית לבניית כ-500 דירות חדשות בחולון ● יזמים הגישו הצעות רק ל-167 מתוך 216 הדירות ששווקו במכרז בחריש ● חברת גבאי רוכשת את חברת מיי טאון התחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

ארדואן הכריז על חרם? המפעל של דלתא בטורקיה עובד כרגיל

מדוחות חברת דלתא עולה כי בבעלותה מפעל לייצור גרביים בטורקיה, שאחראי ל-3% מהכנסותיה – ופעילותו לא נפגעה למרות הצהרות נשיא טורקיה ● גוגל ואוניברסיטת רייכמן פותחות שלוחה חיפאית לבית הספר להייטק, וקבוצת מר פותחת מפעל שלישי בדרום ● אירועים ומינויים

מימין לשמאל: אבי גבאי, אילן סיגל, יעקב נדבורני, טל גרנות גולדשטיין ואלי אדדי / צילום: ינאי יחיאל, רמי זרנגר, איל יצהר, אוהד רומנו

האיום על טלוויזיה ב-69 שקלים והחשש ב-freeTV: שוק התקשורת נכנס לסחרור

ההכרזה של הוט וסלקום על שיתוף-פעולה בתחום הטלוויזיה, בדומה למהלך שעליו הכריזו בקיץ yes ופרטנר, עלולה להוביל את שוק התקשורת חזרה לימי הדואופול - ולפגיעה בצרכנים ● נפגעת נוספת תהיה הפלטפורמה של קשת ו-RGE, שתהפוך לשחקנית קטנה שנלחמת בענקים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אושר בטרומית: הקמת גוף מודיעין חלופי תחת משרד ראש הממשלה

לפי ההצעה, המחלקה תוצב תחת משרד ראש הממשלה, שיקבע את סמכויותיה ואת אופן הפיקוח עליה ● כמו כן, ועדת השרים לענייני ביטחון לא תקבל החלטה ללא קבלת חוות-הדעת של המחלקה

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

האבטלה בשפל והשכר עולה בקצב מהיר, עכשיו נותר לראות איך ישפיעו הגזירות

שיעור האבטלה הוא "הנמוך ביותר מאז ימי בן גוריון", כך לפי מומחים, אבל גם הביקוש לעובדים חדשים לא עולה ● בצל הגזירות הכלכליות והעלאת המע"מ, האנליסטים חלוקים לגבי ההשפעה שתהיה על השכר שלנו, וממילא גם על כיוון האינפלציה

דינה בן-טל גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: דוברות אל על

תודה שטסתם: עלות שכרם של מנכ"לית אל על והיו"ר תזנק במיליון שקל לכל אחד

כפי שנחשף בגלובס, המענק השנתי של בכירי אל על צפוי לקפוץ בחצי מיליון שקל ● ובנוסף תאשר החברה תוספת שכר של כ-20% בשכרם של מנכ"לית החברה דינה בן טל-גננסיה והיו"ר עמיקם בן צבי

ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock

מחזיקים מטבע דיגיטלי בחו"ל? בקרוב, המידע עליכם יגיע בקלות לרשות המסים

ישראל מצטרפת לתקן ה־CRAF של ה־OECD, במסגרתו ישתפו המדינות במידע בנושא קריפטו ● המנגנון ייכנס לתוקף ב־2027, וברשויות עובדים על הטמעתו ● מומחה למיסוי: "הכרחי להשלים המהלך בגילוי מרצון" ● לאחרונה הגבירה רשות המסים את פעילות האכיפה בנושא

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות: הרווח הנקי זינק ב-30% ל-1.4 מיליארד שקל

התשואה על ההון הגיעה לרמה גבוהה ביותר עד כה בקרב הבנקים הגדולים - 19% ● בדומה למתחרים, מזרחי טפחות הציג צמיחה חדה באשראי לציבור