גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפקיד בסימן שאלה: מה מעמדו של שר הביטחון בישראל?

פיטורי שר הביטחון הוכתרו כ"רעידת אדמה", אבל עד כמה התפקיד באמת משמעותי? ● במשך שנים לא מונה שר ביטחון, עד שמלחמות ישראל עיצבו מחדש את התפקיד ● על הסמכויות הפורמליות העמומות, הכוחות שדוחקים החוצה את השר וערוץ ההשפעה הסמוי ●  המשרוקית של גלובס

יואב גלנט מצדיע בסיום ההצהרה שמסר לאחר פיטוריו / צילום: Reuters,  Nir Elias
יואב גלנט מצדיע בסיום ההצהרה שמסר לאחר פיטוריו / צילום: Reuters, Nir Elias

פיטורי שר הביטחון יואב גלנט והחלפתו בשר ישראל כ"ץ מסעירים את המדינה. גם המערכת המדינית וגם אזרחי ישראל הגיבו למהלך בעוצמה. אבל עד כמה הוא משמעותי ברמה הפרקטית? איך זהות שר הביטחון משפיעה על הביטחון? היכן בעצם ניצבת החוליה של שר הביטחון בשרשרת קבלת ההחלטות בתחום?

כדי לענות על השאלות האלה, צריך להתחקות אחר הכרוניקה של התפקיד בתולדות ישראל. נתחיל, כמובן, מההתחלה.

לידיעת ישראל כ"ץ: זה מה שעלה בגורלם של שרי הביטחון של בנימין נתניהו

גבולות מטושטשים

כפי שכותבת נעמי הימיין־הירש במכון הישראלי לדמוקרטיה, ההתייחסות הראשונה בחוק לצבא בישראל הייתה עם דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינה: פקודת סדרי השלטון והמשפט מ־1948. אותה פקודה הסמיכה את הממשלה הזמנית להקים "כוחות מזוינים ביבשה, בים ובאוויר, אשר יהיו מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם הגנת המדינה ולשם השגת יעדיה הביטחוניים־לאומיים". מכוח פקודה זו חוקקה את הממשלה את פקודת צבא ההגנה לישראל.

זה, למעשה, היה ניסיון להסדיר את היחסים בין שלושת הדרגים (ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל), ובפעם הראשונה הוגדרה מרותו של הדרג האזרחי על הצבא. דא עקא, הממשלה לא טרחה לקבוע מי מוסמך לנהל את ענייני הביטחון.

במשך העשורים הראשונים לכהונה, הגבולות המטושטשים בין ראש הממשלה לשר הביטחון לא הציפו בעיות של ממש - פשוט כי ברוב הזמן אדם אחד נשא בשני התפקידים האלה.

תחילה היה זה בן גוריון, שעד 1963 כיהן במקביל בשני התפקידים. זאת, למעט שנה קצרה אחת שהספיקה להותיר חותם על יחסי ראש הממשלה־שר הביטחון. ב־1954, נחשפה פרשת "עסק הביש", במסגרתה הופעלה על ידי ישראל חוליה שביצעה פעולות טרור במצרים תוך ניסיון לייחס זאת לארגונים מקומיים. התפוצצות הפרשה הביאה לקרע ביחסים בין ראש הממשלה בן גוריון לבין שר הביטחון פנחס לבון - והדיה עיצבו את היחסים בתוך המפלגה במשך שנים. במה שניתן לראות כאחת ההשלכות של הפרשה, ב־1963 בן גוריון הוחלף בהנהגת המדינה על ידי לוי אשכול - שגם הוא שמר לעצמו את תיק הביטחון. אשכול נפרד מתיק הביטחון רק ערב מלחמת ששת הימים, אז הוא ויתר על התפקיד לטובת משה דיין - שבשנים הבאות נהנה מתהילת הניצחון במלחמה.

המחדל מביא להסדרה

ואז הגיע אוקטובר 1973. מחדל מלחמת יום הכיפורים הוליד ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון, "ועדת אגרנט". הוועדה ביקרה בחריפות את הכשלים שבהיעדר חלוקת סמכויות מוגדרת במשולש הביטחוני של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.

"מן הראיות שלפנינו נוכחנו לדעת שחסרות הגדרות ברורות לחלוקת הסמכויות, החובות והאחריות בענייני ביטחון בין שלוש הרשויות העוסקות בעניינים אלה, דהיינו הממשלה וראש הממשלה, שר הביטחון וראש המטה הכללי העומד בראש צה"ל ולקביעת יחסי הגומלין בין ההנהגה המדינית והפיקוד העליון של צה"ל" כתבה הוועדה - והוסיפה ש"חוסר ההגדרה של הסמכויות השורר במצב הקיים בתחום הביטחון, תחום שאין למעלה ממנו לחיוניות, מכביד על אפקטיביות הפעולות, גורע ממיקוד האחריות ואף גורם לאי בהירות ומבוכה בקרב הציבור".

הדברים הנוקבים של ועדת אגרנט עמדו ביסוד היוזמה להסדיר את מעמד צה"ל בנורמה חוקתית כחוק יסוד - וב־1976, נחקק חוק יסוד: הצבא. בדברי ההסבר של הצעת החוק, נכתב במפורש שהחוק המוצע "מוסיף הוראות בעניין כפיפות הצבא לממשלה ומעמדו של הרמטכ"ל והוראות אחרות שוועדת החקירה של מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט) התריעה על היעדרן", וכן שהחוק "מבטא את כפיפות הצבא לשלטון האזרחי ואת הקשר החוקתי בין שר הביטחון לבין הצבא".

הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בסעיף 2 לחוק היסוד. הסעיף כולל שני תתי סעיפים, כאשר הראשון קובע ש"צבא ההגנה לישראל נתון למרותה של הממשלה" והשני ש"השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון". בסעיף אחר נקבע ש"ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון".

השפעה לא פורמלית

האם זה העלים את כל סימני השאלה? לא בדיוק. במסמך שכתבו אל"מ (במיל') ד"ר שמואל אבן ועו"ד צביה גרוס במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), נטען כי "לפי הפרשנות הקיימת של חוק היסוד, לשר הביטחון אין מעמד עצמאי משלו ומעמדו נגזר מהממשלה, כשר הממונה על הצבא מטעמה. שר הביטחון הוא מעין 'צינור' בין הממשלה לצבא. הוא המדבר בשמה של הממשלה אל הצבא והוא המביא, בדרך כלל, את דבר הצבא לממשלה".

מי שידע לנצל את העמימות הזאת להרחבת השפעתו היה אריאל שרון - שעשה זאת משני הכיוונים: פעם כשר ביטחון ופעם כראש ממשלה. כשר הביטחון בממשלתו השנייה של מנחם בגין (1981־1983), הוא הפגין דומיננטיות יתרה בניהול מלחמת לבנון הראשונה, ואף הדיר את ראש הממשלה מחלק מענייני המלחמה. פעלתנות זו הייתה לבסוף בעוכריו של שרון, שכן היא הביאה את ועדת החקירה הממלכתית לבחינת הטבח בסברה ושתילה (ועדת כהן) להמליץ שתיק הביטחון לא יופקד עוד בידיו.

אך כדברי מקורבו של שרון, אורי דן: "מי שלא רצה אותו כשר ביטחון, יקבל אותו כראש ממשלה". ואכן, בשנת 2001, שרון נכנס לתפקידו כראש הממשלה ה־11 של ישראל. אז הוא רתם את הטשטוש בין התפקידים דווקא לכיוון ההפוך - לצמצום עיסוקיו של שר הביטחון ולהגדלת מעורבותו של ראש הממשלה. כפי שסיפר לנו אלוף (במיל') גיורא איילנד, שהיה בעברו גם ראש המל"ל, הדבר התבטא במינויו של בנימין (פואד) בן אליעזר לשר הביטחון: "מצד אחד, ראש הממשלה שרון, עם הרקע הצבאי שלו, היה דומיננטי מאוד. מצד שני, בן אליעזר לא זכה להערכת יתר מצד הצבא וגם לא נהנה ממעמד ציבורי רם". לוואקום הזה שרון נכנס.

ובאופן כללי, "אם צריך לסרטט באופן סכמטי את הנתח של כל פונקציה באחריות למצב הביטחוני של ישראל", אומר איילנד, "אני סבור שלראש הממשלה יש 40% מהאחריות, לרמטכ"ל 40% ולשר הביטחון 20%". הוא מסביר כי "הצבא, להלכה ולמעשה, נתון למרות הממשלה. זאת אומרת שהמפקד של הצבא בישראל הוא לא ראש הממשלה והוא גם לא שר הביטחון - אלא הממשלה".

המרכזיות של רה"מ בתהליך לא נובעת מחוק יסוד: הצבא (שבו הוא כלל לא מוזכר), אלא, כפי שמסביר איילנד, ממקור קצת אחר: "רה"מ הוא זה שמחליט מה יובא להחלטות ממשלה ולקבינט. לכן, אף שמבחינה תיאורטית הממשלה היא הגורם שמחליט, מעשית רה"מ יכול לטרפד החלטות שהוא יודע שלגביהן הוא נמצא בדעת מיעוט. לאורך שנים, המצב הוא דה־פקטו שרה"מ שולט בממשלה, ודרך זאת הוא די שולט בצד הביטחוני, כולל בהחלטות על הצבא".

התוצאה היא, לפי איילנד, ששר הביטחון ניצב ממש במרכזם של מעין מלחציים: "עד רמה מסוימת של החלטות, הרמטכ"ל הוא זה שמחליט. כשהדברים מגיעים לדרגת חשיבות גבוהה יותר - הם כבר עוברים לפתחו של המפקד של הצבא - הממשלה. כלומר, מצד אחד שר הביטחון לא מתערב בדברים שהם בסמכות הרמטכ"ל; אך מצד שני, הדברים החשובים יותר עולים לרמת הממשלה כולה".

אז אם זה המצב, האם שר הביטחון הוא תפקיד כמעט סמלי? האם המריבות עליו הן בכלל מיותרות? כאן צריך להכיר את מישור ההשפעה שאי אפשר לאתר בכתובים: "ההשפעה של שר ביטחון על כל דבר - החלטות מדיניות, פעילות, בניין כוח - היא לא תוצאה פורמלית של סמכותו, אלא תוצאה של אישיותו ומעמדו. כאן, באופן טבעי, יש הבדלים בין שרי הביטחון לדורותיהם". איילנד אומר.

והמשמעות? "אם שר ביטחון נהנה מאמון של הצבא ומקרדיט ציבורי גדול - אז השפעתו היא רבה מאוד. שר כזה יזכה לקשב מהמערכת הצבאית והיכולת שלו להשפיע על ההחלטות המתקבלות גדולה לאין שיעור. מנגד, אם שר הביטחון הוא כזה שהצבא לא מוצא לנכון להתחשב בו וכזה שאין לו מעמד ציבורי - היכולת שלו להשפיע היא יחסית קטנה", הוא מסיים בלקח רלוונטי מאוד לימינו.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש