גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתקפת ביפרים אבל הפוך. האם גם ישראל חשופה?

מתקפת הביפרים נגד חיזבאללה עוררה בישראל חרדה מכך שגורמי טרור יפעלו גם הם באסטרטגיה דומה ● בשנים האחרונות רכשו גופי ביטחון ציוד אלקטרוני סיני בהיקפים, מה שהופך אותם לפגיעים וחשופים לפרצות ● לפי מומחים, אין פתרון קסם לבעיה, אבל כך ניתן לנסות ולהתגונן

מתקפת הביפרים בלבנון, בספטמבר / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA
מתקפת הביפרים בלבנון, בספטמבר / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

מתקפת הביפרים, שגרעה בחודש ספטמבר אלפי מפקדים מיחידות הטרור של החיזבאללה, הדגישה אולי יותר מכל שלרכש המוני של ציוד ממקור לא־בדוק עשוי להיות השלכות קטלניות. המתקפה כללה, על פי הפרסומים, התחזות לחברה אותנטית מטייוואן והקמת פס ייצור מקביל של ביפרים, שבהם הוטמנה פיסה דקה של חומר נפץ שלא היה ניתן לגילוי במכונות שיקוף. על פי דיווח של ה־CNN, ששוחח עם גורמים אמריקאים, המתקפה מיוחסת לשיתוף פעולה בין המוסד הישראלי לבין גורמי מודיעין צבאי.

סטארט־אפ אמריקאי לייצור כטב"מים מציג הישג יוצא דופן בשמי אוקראינה
בגיל 21 הוא חתם על אקזיט ראשון, עשור לאחר מכן הוא מיליארדר מבטיח, בתחום הנשק

קשה להאמין שמתקפה באיכות ובתחכום דומה עלולה להפיל בפח ארגונים במדינות מתקדמות - לא כל שכן בישראל, הנחשבת לבולטת במערכי הגנת הסייבר שלה. חיזבאללה למשל הוא ארגון מוקצה, ולכן לא היה יכול מלכתחילה לרכוש מוצרים מחברות לגיטימיות באופן ישיר. ויחד עם זאת, מתקפה שבאמצעותה חודרים גופים עוינים דרך מכשירי אלקטרוניקה שיוצרו במדינות הנמצאות בברית עם איראן ולבנון, הן עניין שבשגרה.

לאחרונה נבדק כיצד רכש חמאס מודיעין כה רב על בסיסי צה"ל לפני טבח ה־7 באוקטובר. גם אם פריצה לציוד מרחוק איננה נערכת בידי גורמים עוינים, הרי שעליו מותקנת מה שקרוי "דלת אחורית" - קוד תוכנה המהווה פירצה, ומאפשר לכל מי שאוחז בידע עליו לפרוץ למצלמה. לעיתים פרצות אלה מופצות בין מדינות החברות בציר האוטוקרטי - כמו סין, איראן ורוסיה - ולעיתים הן דולפות לרשתות אינטרנט עברייניות, שם הן נמכרות לכל המרבה במחיר.

ליאור עטרת, דירקטור מרכז המחקר לסייבר ב־GE Vernova / צילום: ענבל מרמרי

לפי סדרת תחקירים שפורסמה בגלובס במהלך השנה האחרונה, עולה כי הצבא רכש בחודשים האחרונים אלפי רחפנים מתוצרת סין, ואף מתחזק צי של כלי רכב סיניים עבור קציניו. גם משטרת ישראל רישתה את הכבישים במצלמות סיניות כחלק מפרויקט "עין הנץ", וחברות אנרגיה רבות בישראל רוכשות ממירים סולאריים סיניים.

כך נמנעה מתקפת ביפרים

מתקפה מתוחכמת כמו מתקפת הביפרים שונה מאוד מרוב מתקפות הסייבר כיום, שעושות שימוש בדרך כלל בהשתלת קוד תוכנה זדוני הממתין ליום פקודה. נדיר יזרעאל, ממייסדי חברת הסייבר ארמיס וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, מספר כי ביום מתקפת הביפרים לקוחות רבים התקשרו אליו, מודאגים לגבי האפשרות שפעולה דומה תבוצע נגדם. "מתקפה שכזו הביאה ארגונים רבים להיכנס לרשימת הספקים שלהם ולחשוב על הדרך שבה אפשר להעריך את מידת הסיכון שלהם".

החרדה מפני ציוד לא אמין - כזה שיוצר במפעל שלא ניתן לסמוך עליו או שעבר מניפולציה בדרכו לישראל - עשויה להיות גדולה יותר מפני מתקפת סייבר קלאסית, כיוון שקשה יותר להתגונן מפניו. "האתגר כאן הוא בפיקוח שאתה צריך לבצע לא רק על מה שקורה אצלך בארגון, אלא על כל האנשים שהיו מעורבים לאורך הדרך - וזה מורכב כאשר אין לך אפשרות להגיע פיזית לכל מפעל ולפקח אישית על הדברים", אומר ליאור עטרת, דירקטור מרכז המחקר לסייבר בג'נרל אלקטריק (GE Vernova), שהיה ממקימי מערך התקיפה האדום של צה"ל וכיום מסייע בהגנה על תשתיות חשמל. "הסיכון כאן מורכב הרבה יותר - אי אפשר לשים פשוט תוכנת פיירוול (חומת אש, א"ג) או אנטי־וירוס ולצפות שהנושא ייפתר".

למרבה הצער, אומרים המומחים, אין פתרון קסם לבעיה - ודאי לא חברה או טכנולוגיה שפותרת את הבעיה מקצה לקצה. "צריך לכתת רגליים ולבדוק את ההמלצות על ספקים, להשתמש בכאלה שיש להם נציגים בישראל ולא ללכת על הפתרונות הזולים, בניגוד לאינסטינקט", אומר עטרת. יזרעאל מוסיף כי גם שימוש בתחקירים ביטחוניים וחוקרים פרטיים עשוי לבוא בחשבון, בהתחשב בקריטיות של ספק המכשירים לארגון.

טל פיאלקוב, מנהל מחקר הבינה המלאכותית בחברת הסייבר דרים, שמאבטחת תשתיות קריטיות בתחנות כח ואסדות גז, מוסיף כי ניתן לשכור מומחי שבבים וחומרה שיבצעו השוואה מדגמית בין המוצר שהובטח לבין המוצר שהתקבל. "זה דורש השקעה, אבל רכיבי הליבה דורשים זאת". דרך אחרת היא ליצור מעין "ארגז חול" - כלומר לקחת את המכשיר למעבדה המנותקת מהרשת ולבחון כיצד היא עומדת במבחנים שונים.

טל פיאלקוב, מנהל מחקר הבינה המלאכותית בדרים / צילום: עומר הכהן

ובכל זאת, מציין עטרת, שתי תעשיות טכנולוגיות צומחות על מנת לוודא שהסחורה מגיעה ממקור אמין: הראשונה עוסקת בתחום מניעת־החבלה במוצר, המכונה בתעשייה "אנטי טמפרינג" (Anti-tampering). אמצעים שמעידים על כך שאריזת מוצר - כמו מכונה או מצלמה - נותרה חתומה ולא עברה מניפולציה. "אלה יכולות להיות מדבקות ייחודיות שמודבקות על האריזה, מכשירים עם חיישנים שיכולים להעיד אם מישהו ניסה להרים או לסובב את החבילה, או אפילו צנרת נוזלים זעירה שכל שינוי במערך הנוזלים בה מעיד על נסיון מניפולציה", הוא אומר.

התחום השני שבו מזהה עטרת עלייה הוא רכיבי אלקטרוניקה, כמו חיישנים או שבבים הדורשים זה מזה "להזדהות" כאילו הגיעו מבחוץ. רק באמצעות שימוש בתוכנה המאפשרת להם לדבר זה עם זה, הם רוכשים אמון הדדי. אולם יש בכך גם סכנה: "זה יכול לייצר גם נזק, כיוון שתקלה במערכת ההזדהות הזו יכולה להשבית את המערכת כולה", הוא אומר.

"לא לרכוש תוצרת סין"

מה קורה כאשר המכשיר הבעייתי נחת כבר במשרדי החברה וכעת צריך להבין אם הוא מכיל רכיבים זדוניים? יזרעאל טוען כי ניתן לזהות פעילות זדונית על ידי זיהוי אנומליות בתקשורת בין המכשירים או בינם לבין תחנות התקשורת. "אם תבחן מה קורה לתקשורת שיוצאת ונכנסת מהמכשיר, או מה קורה ברשת התקשורת הארגונית שלך, תוכל לזהות דפוסים משונים - כמו למשל התקשרויות למקומות לא הגיוניים מחוץ לרשת במדינה בעייתית, או עם שרתים או כתובות אינטרנט שלא קשורות לארגון. קח לדוגמא מערכת הדמיית MRI בבית חולים שיוצרת לפתע קשר עם שרתים באסיה - אין סיבה שזה יקרה".

פיאלקוב מסתכל על תבניות משונות במגוון פרמטרים, כמו עלייה או ירידה בטמפרטורה של המוצר, אותות חשמליים והספקים, ולעיתים על ההשפעה של שינויי האותות הללו על הזיכרון הדיגיטלי של המכשיר או על שטח האחסון שלו. "כשיש גורם זדוני מקצועי מאחורי שינויי הפרמטרים הללו, הדבר יכול להיעשות לעיתים באופן איטי למדי, לאורך חודשים ואפילו שנים - כדי שהסיכוי לשים לב לכך יקטן".

נדיר יזרעאל מארמיס מציין כי לא לחינם הממשל האמריקאי מציב איסורים על רכש של ציוד סיני כמו מצלמות, שרתים ושבבים - לא רק בממשל עצמו אלא גם בקרב הספקים שלו. "בישראל לא קיבלו את האיסור האמריקאי - אולי בגלל שיקולים של מחיר", הוא אומר. "גם אם לא תמיד ההאקרים שעושים שימוש ב'דלתות האחוריות" הם בעלי זהות סינית, הם יכולים לפרוץ למכשירים בזכות הדלת האחורית שהשאירו שם הסינים. לכן ההמלצה הגורפת במערכות הקריטיות היא לא לרכוש מכשירים תוצרת סין, שכידוע, במציאות הנוכחית אינם מיודדים עם ישראל".

עוד כתבות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם