כוחות צה''ל בלבנון, באוקטובר / צילום: דובר צה''ל
מסגרת ההוצאה של תקציב המדינה לשנת 2024 תיפרץ בחקיקה זו הפעם השלישית, ותוגדל בכ־33 מיליארד שקל. הסכום ינותב לכיסוי הוצאות הלחימה בחזית הצפונית, עיכובים במתן הסיוע הביטחוני מארה"ב וגידול בהוצאות הריבית של ישראל על החוב. הגירעון השנתי יעלה בהתאם לרמה של כ־7.7% תוצר. במשרד האוצר כבר השלימו עם רוע הגזירה, וכעת נערכים למה שעלול להיות האתגר המשמעותי יותר - פתיחה אפשרית של תקציב 2025, שרק לאחרונה אושר בממשלה.
● מנכ"ל רפאל לשעבר חושף למה קרן הלייזר ליירוט רקטות מתעכבת
● תפקיד בסימן שאלה: מה מעמדו של שר הביטחון בישראל?
הסיבה לכך היא ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שמתקרבת לפרסום המלצותיה הסופיות. הוועדה הציבורית שמונתה על ידי הממשלה תמליץ על הגדלת תקציב הביטחון לאורך העשור הקרוב, כאשר השאלה הבוערת היא לא רק באיזה היקף, אלא גם עד כמה זה יעמיס על תקציב המדינה הדחוק ממילא ל־2025.
עם תחילת הדיונים בוועדה באוגוסט האחרון, הסברה הרווחת הייתה שהוועדה לא תספיק להשפיע משמעותית על תקציב השנה הקרובה. הוערך כי המסקנות יתמקדו בעיקר בהתעצמות צה"ל בטווח הרחוק יותר, אל מול תמונת המציאות המשתנה. אולם, השילוב בין קצב הדיונים האינטסיבי בוועדה לבין ההתקדמות האיטית מהמתוכנן של תקציב 2025 בממשלה, הביא להתהפכות בסדר הזמנים. כעת, במערכת הכלכלית רואים תרחיש שבו הוועדה תשלים את עבודתה עוד בטרם יאושר סופית התקציב בכנסת, שנדחה לסביבות ינואר־פברואר - עם המלצה לתוספות דרמטיות כבר בשנה הקרובה.
הגדלת הגירעון
מערכת הביטחון נכנסה לדיונים עם דרישה לתקציב התעצמות של 220 מיליארד שקל ל־4 שנים, שמשמעותו בפועל הכפלת תקציב הביטחון. גורמים ממשלתיים אומרים שמסתמן כי ההגדלה השנתית שתומלץ בפועל על ידי הוועדה תהיה נמוכה בהרבה, ועדיין בהיקפים שעלולים להביא לגידול ניכר קבוע בגירעון, ולהקשות במיוחד על תקציב ההתכנסות של 2025. כמו כן, התפתחויות בזירה הביטחונית, בעיקר מול איראן, עשויות עוד להטות את הכף לטובת דרישות המערכת הצבאית.
התוספות עליהן תמליץ לממשלה ועדת המומחים - שמורכבת בעיקר מיוצאי מערכת הביטחון ומיעוט של בכירי האוצר לשעבר - יתלבשו מעל להגדלות תקציביות שכבר סוכמו לצבא. תקציב המדינה שאושר בממשלה בתחילת החודש מקצה 117 מיליארד שקל למשרד הביטחון - 15־20 מיליארד שקל יותר ממה שרצו באוצר.
הדיונים בוועדת נגל מתנהלים בנפרד מהשיח היומיומי בין הצבא לאוצר, שעוסק בהתחשבנות שוטפת, כמו למשל על חידוש מלאים ותחמושת. הם אמורים לנתח לעומקם את השינויים במפת האיומים על ישראל במזרח התיכון ולהתאים את תקציב הביטחון בהתאם. מנגד, המנדט של הוועדה, בראשות פרופ' תא"ל (במיל') יעקב נגל, הוא לא רק בצד התוספות - אלא גם בצד המקורות עבורם.
כלומר, דוח הוועדה אמור להציע צעדי התכנסות נגדיים למימון הגדלת תקציב הביטחון. ראשית, בהתייעלות פנימית של הוצאות מערכת הביטחון. ומכיוון שזה לא יספיק, גם בגזירות על הציבור והתאמות אזרחיות אחרות.
הצעת המקורות התקציביים מצד הוועדה היא צעד עליו התעקשו במשרד האוצר. הרציונל הוא מתן ערך ליכולת של המשק לעמוד בהגדלת תקציב הביטחון בתוך דוח המסקנות המתגבש, וניסיון להגביל מראש את ההיתכנות להמלצה על תוספות בסכומים אסטרונומיים.
אבל גם הגזירות האזרחיות שעליהן אמורה להמליץ הוועדה לתקציב הביטחון לא יספיקו. בטח שלא ב־2025. תקציב המדינה שאושר בממשלה כבר כולל קיצוצים והתאמות בסך 37 מיליארד שקל, עם שלל מכות על הנטו של הישראלים, עם זינוק בדמי הביטוח הלאומי, נטילת ימי הבראה מתלוש השכר, ביטול העלאת שווי נקודות זיכוי מס, הקפאת ריווח מדרגות מס הכנסה והטלת מס חדש על רווחים כלואים, וקיצוץ בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה - אם למנות רק כמה מהתוכניות.
אם באוצר יצטרכו לממן כבר בשנה הקרובה תוספת התעצמות צבאית בעשרות מיליארדי שקלים - בנוסף לתוספות עליהן כבר סוכם מראש - קשה להאמין שיוכלו לאתר עבורה כיסוי מלא מתוך הכיס של האזרחים, אחרי כל הגזירות שכבר נכנסו ל־2025. המשמעות תהיה הגדלה של מסגרת ההוצאה ויעד הגירעון, שכרגע עומד על 4.3% תוצר לשנה הבאה.
המנגנון שימנע ניצול לרעה
כלקח מהשינויים התכופים בתקציב 2024, האוצר הטמיע בתקציב 2025 מנגנון "רזרבה" חדשני, שיאפשר הגדלת הוצאות בהיקף של עד חצי אחוז תוצר (כ־10 מיליארד שקל) מבלי להגיע מחדש לקבל את אישור הכנסת. אחת הסיבות היא כדי למנוע את המצב החוזר שבו כל פריצת מסגרת פותחת פתח לדרישות תקציביות נוספות מצד הפוליטיקאים.
המנגנון תוכנן כדי למנוע ניצול לרעה: הוא יאפשר הגדלת הוצאות רק עבור פינויי אוכלוסייה והוצאות מלחמה ישירות, כמו רכש חימושים וטילים. הוא יופעל רק אם תימשך אל תוך 2025, בניגוד לתחזיות שעל בסיסן נבנה התקציב, מערכה צבאית עצימה כמו זו שקיימת בחודשיים האחרונים מול חיזבאללה בלבנון. בכוונת מכוון לא נקבענו קריטריונים כמותיים להפעלת המנגנון, כמו מספר ימי מילואים, כדי שלא ליצור למערכת הביטחון תמריץ להפעיל מניפולציות כדי לקבל תוספות תקציביות.
אולם, המנגנון שנקבע בתקציב 2025 לא נועד להתמודד עם המלצות ועדת נגל, אלא עם תקצוב הוצאות המלחמה השוטפות. המלצות הוועדה, כאמור, עשויות לדרוש היערכות תקציבית נפרדת ומקיפה יותר.