ח"כ צביקה פוגל, יוזם הצעת החוק / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, ולפיה המשטרה תוכל להשתמש בחקירותיה ברוגלות לצורך חדירה ומעקב אחר טלפונים ומחשבים, עברה בקריאת טרומית. 58 חברי כנסת הצביעו בעדה, וחבר כנסת אחד בלבד הצביע נגדה. זאת, עקב היעדרות האופוזיציה מההצבעה, שטענה להליך בלתי תקין סביב הצבת הנושא על סדר היום. ועדת השרים לחקיקה אישרה את החוק ביום ראשון האחרון.
● הצעת החוק החדשה שעשויה לשנות את עתיד לשכת עורכי הדין
לפי הצעת החוק, המשטרה תוכל להשתמש ברוגלות באישור בית המשפט ובעבירות חמורות, כולל כאלה הנושאות עונש מאסר של 10 שנים ומעלה. עם זאת, עבירות על טוהר המידות, ובהן שוחד, הוחרגו מההצעה, ולא יתאפשר שימוש ברוגלות לצורך חקירה שלהן.
לפי הצעת החוק, הסמכות לאישור שימוש ברוגלה תהיה נתונה בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, בעקבות בקשה מקצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה. ההצעה מתייחסת למצבים שבהם "חיפוש כאמור נדרש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירת פשע חמור, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירה כאמור, וכי מטרת החיפוש תסוכל אם החיפוש ייערך באופן גלוי".
תוכנת רוגלה מותקנת באופן סמוי במכשירים אלקטרוניים דוגמת טלפונים סלולריים או מחשבים וחודרת לנתונים שבהם, לרבות שיחות ומידע השמור באפליקציות.
הדוח שהצביע על הליקויים בתחום
לפני למעלה משנתיים, בעקבות תחקיר "כלכליסט" בנושא השימוש ברוגלות על-ידי משטרת ישראל, פורסם דוח הצוות בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לנושאים פליליים. דוח מררי הפריך את הטענות לפיהן המשטרה התקינה רוגלות במכשיריהם של אנשי ציבור ללא אישור בית המשפט, אך הצביע על ליקויים בתחום וקרא להסדיר את השימוש ברוגלות בחקיקה.
במקביל, בימים אלה מתנהל הליך בבג"ץ בעניין החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה סביב השימוש המשטרתי ברוגלות, כאשר בסלע המחלוקת ניצבת השאלה האם הוועדה תוסמך לדון בהתנהלות גורמי האכיפה בתיקים תלויים ועומדים - ובראשם התיקים שבהם מועמד לדין ראש הממשלה בנימין נתניהו.
העבירות שלגביהן חלה הצעת החוק שאושרה היום בוועדת השרים לחקיקה כוללות כאמור עבירות חמורות הנושאות עונש מאסר של 10 שנים ויותר, ובהן רצח, שוד, אינוס, חברות בארגון פשיעה וסחר בסמים מסוכנים - אך כאמור ההצעה אינה חלה על עבירות שחיתות ציבורית, ובראשן שוחד. זאת, למרות שגם העונש על עבירה זו מגיע לפי חוק העונשין ל-10 שנות מאסר ומעלה. באחרונה פורסם ב-ynet כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה להצעת החוק בגלל החרגתן של עבירות השחיתות ממנה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי עבריינים ופעילי טרור פועלים בחסות האנונימיות של הרשת, ועל כן "רשויות הביטחון הבינו כי על-מנת להתחקות אחר גורמים אלה ולסכל את פעולתם, עליהם לפעול דרך הרשת ובכך לנצל את היתרונות הטכנולוגיים הגלומים בה, בין היתר על-ידי חדירה לחומר מחשב באמצעות תוכנת רוגלה המותקנת באופן סמוי על גבי מערכת מחשוב, מרחוק או באופן פיזי". עוד נכתב כי "למשטרת ישראל יינתן כלי משמעותי במאבק מול ארגוני הפשיעה".
"האפשרות לחדירה סמויה מפירה את הזכות החוקתית לפרטיות"
הסנגוריה הציבורית הביעה את התנגדותה להצעת החוק. בנייר עמדה מטעמה נכתב כי "האפשרות לחדירה סמויה לחומר מחשב וחיפוש במידע האגור בו, כמו גם התקנה סמויה של רוגלות על מכשירים סלולריים של אזרחים, מפירה באופן קיצוני את הזכות החוקתית לפרטיות, ולמעשה תאפשר לרשות גישה בלתי מוגבלת לכל סודות חייו של האזרח. זאת, נוכח היקף המידע האגור במכשירים סלולריים חכמים, רגישות המידע והיותו מכיל תכנים רבים הנוגעים לצנעת הפרט, והעובדה שהמידע האגור במכשירים אלה כולל היקף עצום של מידע הנוגע לצדדים שלישיים המצויים בקשר עם המחזיק במכשיר".