מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock
רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הפיצו הערב (א') תזכיר חוק המגדיר מהו נכס דיגיטלי, ולפיו נכס דיגיטלי (מטבע קריפטו, אסימון דיגיטלי או NFT) יסווג כ"נכס" בפקודת מס הכנסה ועל רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון.
● "נשיא הקריפטו חזר": זו הסיבה שהביטקוין שובר שיאים
● בלעדי | רוצה להביא את אילון מאסק והשיח' בין זאייד: זה יועץ ה-AI החדש של נתניהו
עמדת הרשות באשר למיסוי הפעילות באמצעי תשלום דיגיטליים פורסמה כטיוטה בתחילת 2017 וכעמדה רשמית בתחילת 2018, ולפיה מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה לכדי עסק, יחויב העוסק במס דו-שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
פרסום עמדת רשות המסים התקבל בדעות חלוקות בקרב המייצגים ובקרב המשקיעים, שכן חלקם עדיין רואים במטבעות הדיגיטליים כמטבע הפטור ממס בגין עליית שער. יחד עם זאת, העמדה הביאה משקיעים רבים אשר מימשו מטבעות דיגיטליים להצהיר על הרווחים אותם צברו ולשלם מס בגינם. מראשית 2018 מיישמת הרשות את הפרשנות לפיה מטבעות דיגיטליים הנם נכסים. ואולם לגישת משרד האוצר ורשות המסים, עיגונה בחקיקה יקנה יתר ודאות לעוסקים בפעילות בנכסים דיגיטליים בכלל ומטבעות קריפטוגרפים בפרט.
היכן ישולם המס?
בנוסף, קובע תזכיר החוק את הכללים שלפיהם יקבע מתי רווח שהופק מנכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל. קביעה זו דרמטית להכרעה היכן ישולם המס על רווחי הקריפטו מאחר שעל פי פקודת מס הכנסה, רווח הון חייב במס אם הופק על ידי תושב ישראל או אם הופק בישראל, על ידי תושב ישראל או תושב חוץ.
על פי תזכיר החוק, רווח הון שהופק ממכירת נכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל אם מוכר הנכס היה תושב ישראל במועד הרכישה של הנכס הדיגיטלי. כמו כן, אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, או לחבר בני אדם תושב ישראל, המוכר יהיה חייב במס רווח הון עבור הרווח ממכירתו.
פרסום תזכיר החוק מגיע בסמוך לפרסום דוח מבקר המדינה בשבוע שעבר שקבע כי המדינה לא פועלת בצורה אפקטיבית על־מנת להגיע אל מיליארדי השקלים הטמונים בשוק הקריפטו, כאשר היקף המס שיכול להגיע למדינה עומד על 3 מיליארד שקל. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הפנה את האצבע המאשימה לרשות המסים, שלא עשתה את רוב הצעדים הנדרשים לשיפור יכולת גביית המס, זאת בזמן שנטל החוב של ישראל הולך ומתעצם בשל המלחמה וצורכי הביטחון. המבקר הדגיש את הצורך לבחון מיצוי של מיסוי שוק הקריפטו, בטרם תעלה הממשלה את נטל המס על הציבור .
באוצר וברשות המסים מציינים, כי מדובר בראשון בסדרה של חוקים שיקודמו בקרוב במטרה להסדיר את הפעילות בנכסים דיגיטליים ומטבעות קריפטוגרפים. זאת בהמשך להחלטת ממשלה בנושא שמבוססת על דוח אגף הכלכלן הראשי ובהמשך לעבודת המטה משותפת של רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי בנושא יחד עם גורמי המקצוע הנוספים הרלוונטיים לעניין.
אסדרת החקיקה בתחום תקנה יתר ודאות לתחום פעילות זה, ותסייע לצמיחתו והתפתחותו בישראל, לצד זאת היא תבטיח ניהול מושכל של הסיכונים הגלומים בפעילות זו למשק, כגון העלמת מס ושימוש בנכסים דיגיטליים לצורך הלבנת הון.
"סכנת המיסוי הכפול למשקיעים זרים מצטמצמת דרמטית"
ניר הירשמן רוב, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו מסר בתגובה לפרסום התזכיר, כי "תזכיר החוק שהתפרסם היום להערות הציבור משקף את הדיונים הרבים שקיימה הרשות איתנו בחודשים האחרונים. התזכיר אומר דבר פשוט למשקיעים זרים בהייטק הישראלי: סכנת המיסוי הכפול עליכם מצטמצמת דרמטית, ואתם מוזמנים להשקיע בחברות ההייטק בתחום הקריפטו בישראל. מדובר על תעשיה משמעותית, בה פעילות 174 חברות, 3,800 עובדים וגייסה כ-3.85 מיליארד דולר, וכעת, עם כניסתו של ממשל טראמפ לתפקיד, אשר נותן רוח גבית משמעותית לכלל תחום הקריפטו בעולם, עשויה לתפוס תפקיד הולך וגדל כאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של ההייטק הישראלי".
לדברי עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל בפלטפורמת הקריפטו הישראלית Bit2C, "אומנם התיקון המוצע הוא נדבך אחד וחלקי במארג של כללי אסדרה חסרים בתחום הנכסים הדיגיטליים בישראל, אולם הוא קריאת כיוון הכרחית ביצירת תשתית לוודאות רגולטורית אשר כמעט אינה קיימת בארץ.
עם זאת, לצרפתי יש ביקורת על החקיקה. לדבריו, "כבר בהגדרה ניכר שהתיקון נוקט בגישה מצמצמת ומוגזמת מאוד לפיה רק מטבע קריפטו שהונפק ע"י גוף מדינתי מוסמך יחשב כ'מטבע חוץ', אשר משמעות הדבר כי רווח הון ממימוש אותו נכס יהא פטור ממס. במילים אחרות, מטבעות קריפטו שכבר קיימים בשוק מזה שנים כגון מטבעות מבוזרים כדוגמת הביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים כמו האית'ר והסטייבל קוין למינהם (צמודי ומגובי דולר למשל) שהונפקו ע"י ישויות מסוימות, לעולם לא יקנו פטור ממס בישראל למי שמתעשר ממכירתם. זאת גם אם יהיו מדינות אשר יכירו באותם מטבעות קריפטו כ'הילך חוקי' באותה המדינה (כדוגמה המפורסמת של אל סלבדור). הגדרה חד משמעית זו בפקודת מס הכנסה תסגור את הדלת בפני נישומים רבים אשר פונים לחוות דעת משפטיות מיועצים אשר עדין סבורים כי ניתן לטעון לפטור ממס במכירת מטבעות קריפטו מסוימים בנסיבות פרטניות".
עוד לדברי צרפתי, "לגבי הכללים לקביעת מיקום הפקת או צמיחת רווח ההון ביחס לנכס דיגיטלי אשר מוצעים בתיקון - יש לשבח את רשות המיסים אשר ישבה על המדוכה באופן מקצועי וסדור ביחד עם תעשיית הקריפטו והבלוקצ'יין המקומית והציעה כללים ברורים לתחום הנכסים הדיגיטליים אשר עולים בקנה אחד עם כללים מקבילים לגבי נכסי השקעה דומים. חשוב להשלים את התמונה עם הוראות וכללים ברורים וקונקרטיים אשר יסייעו בהקניית ודאות רגולטורית לציבור, ואשר יגדילו בסופו של יום את מעגל המדווחים ויאפשרו גביית מס אמת, בטח בתקופת מלחמה מורכבת זו".