פצצת זמן? דוח בנק ישראל מגלה כי מתחילת המלחמה הפערים החברתיים התרחבו

היקפי האשראי שלוקחים משקי בית ממעמדות חברתיים נמוכים עלו בשיעורים גבוהים יותר מאשר אלה שלקחו משקי בית המשתייכים למעמדות גבוהים - כך עולה מדוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2024 שפרסם היום (ב') בנק ישראל. 

● בנק ישראל: אלו נוטלי המשכנתאות שהכי הושפעו מהעלאת הריבית
● מחקר: צעירים מוציאים 42% מהכנסתם החודשית על שכר דירה 
● הסקר שגילה: זו השכונה העשירה ביותר בישראל

מדובר בנתונים שעלולים להתפתח לפצצת זמן חברתית-כלכלית. וכך נכתב בדוח: "מאז פרוץ המלחמה עלתה יתרת החוב הממוצעת בקרב משקי הבית, הן במשכנתאות והן בחוב שלא לדיור. בקרב משקי בית מיישובים במעמד חברתי-כלכלי נמוך הייתה העלייה ביתרת המשכנתה הממוצעת כפולה מזו של משקי בית מיישובים במעמד חברתי-כלכלי גבוה". 

מהנתונים עולה כי יתרת המשכנתאות של משקי בית שמוגדרים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך הגיעה ביוני השנה ל-765 מיליון שקל, עלייה של כ-6% ו-44 מיליון שקל מאז ספטמבר 2023, החודש שקדם לפרוץ המלחמה. לעומת זאת, אצל משקי הבית המוגדרים ממעמד גבוה יתרת המשכנתאות הגיעה ביוני השנה ל-985 מיליון שקל, גידול של 26 מיליון שקל וכ-3% לעומת ספטמבר אשתקד. 

כשמדובר ביתרת ההלוואות הצרכניות, הגידול אצל משקי הבית במעמדות הנמוכים בא לידי ביטוי ב-4 מיליון שקל ו-3%, ובסך-הכול עמד ביוני האחרון על 130 מיליון שקל, ואילו אצל בני המעמד הגבוה הוא הגיע גם ל-4 מיליון שקל, אך מכייון שהיתרה גבוהה יותר, ועמדה ביוני האחרון על 186 מיליון שקל, שיעור העלייה נמוך יותר והגיע ל-2%.

אבל זה לא הכול: בנק ישראל בדקו גם את מצב משיכת היתר (אוברדראפט), והתברר כי "בקרב משקי בית מיישובים מבוססים, ירד מספר משקי הבית עם חוב צרכני או כאלה שהיו במצב של משיכת יתר, מגמה שלא נצפתה בקרב משקי בית במעמד חברתי-כלכלי נמוך". 

ממצאים מדאיגים 

המשמעות של הנתונים הללו היא הגדלת הפערים החברתיים-כלכליים במדינה בעקבות המלחמה, וזה אולי לא מפתיע, אך לא נראה שכרגע יש מישהו בממשלה שנותן את דעתו לנושא.

יש לציין בהקשר זה כי בדיקה שערכנו בגלובס בשבוע שעבר העלתה ממצאים משלימים. לפני עשר שנים, 25% מרוכשי דירות במחירים של 2 מיליון שקל ומעלה לקחו משכנתה של יותר מ-60% ממחיר הדירה, ובספטמבר האחרון שיעורם הגיע ל-35%.

לעומתם, בקרב רוכשי הדירות של עד 2 מיליון שקל, עלה שיעור הנוטלים משכנתאות בגובה של יותר מ-60% משווי הדירה מ-35% לפני 10 שנים ל-63%.

זו המחשה משלימה של הרחבת הפערים החברתיים, שנובעת מחוסר היכולת של רוכשי דירות במחירים נמוכים (שפעמים רבות מגיעים ממשקי בית ממעמדות נמוכים) להמציא הון עצמי גדול בדרך לרכישת דירה.

ואולם בעוד הבדיקה שלנו הייתה ארוכת-טווח והשתרעה על עשור, הבדיקה של בנק ישראל הייתה לתקופה של פחות משנה, וממצאיה, לפיכך, אמורים להדאיג.